בתשובה לאסתי, 05/11/01 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין. מקריאה שלי על פילוסופיה סינית נראה כאילו השפה שלהם משתמשת רבות בשמות עצם קיבוציים, דבר שמוביל אותם לתפיסת העולם כקיבוצים של STUFF שממנה נובעים הרבה התחבטויות מיראולוגיות (היחס שבין החלק והשלם, יש שם לענף הלוגיקה הזה בעברית?) וראיית העולם כמציאות חסרת אבסטרקציה כמעט... אישית אני מסוגל להסתדר עם 4 שפות, רק בעברית אני מרגיש ממש בבית, אבל לפעמים כשמנסים לחשוב על משהו בשפה זרה, הוא פתאום נשמע די אחרת, כאילו כמה צבעים שלא ראית נשפכו להם על המשפטים והקשרים הופכים למשהו קצת שונה. חלק חשוב בפילוסופיה הסינית מקצה מקום לשפה - הסינים מציינים את קונפוציוס כגורס שעל מנת לתקן את אי הסדר החברתי יש לקבוע שמות, והאסכולות הסיניות מתווכחות ביניהם מהם הקריטריונים לקביעת שמות. הדאואיזם מציג תפיסות אנטי-לינגוויסטיות (השפה כמשחיתה) או ליברליות (אין דרך לקבוע שמות, והחוכמה היא בגמישות ובכבוד הדדי), וכל קו החשיבה שלהם וכמובן הויכוח בין האסכולות, מעניין מאוד. אי אפשר בלי להזכיר את סוסיר, פירס וספיר-וורף... לסיכום, נראה לי שאפשר להוסיף את השפה כקטגוריה לתפישת העולם האנושית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |