בתשובה לאיציק ש., 17/06/06 7:07
גם כן הישג 391267
. • בתשובה לאיציק ש. יום א', 18/6/2006, 13:05
למאותגרי-הפולנית שבקירבנו: אנא הסבר כמה השפעה פולנית יש בביטוי "אדוננו מורנו ורבנו"?

לי זה נראה כמו עוד אחד מגינוני הכמו-המלוכה החסידיים, לאו דווקא פולני-נוצרי במפגיע, אבל אשמח אם תתקן אותי.
גם כן הישג 391348
איציק ש. • בתשובה ל. יום א', 18/6/2006, 19:11
אינני זוכר שקראו פעם לאיזה חכם בתקופת המישנה והתלמוד- אדוננו. כנראה שהתפיסה של ראש החצר הועתקה את ההתייחסות מהתייחסות לאציל פולני בעל אחוזות. אלא אם הכוונה למישהו בעל
תכונות אלוהיות (רבנו הקדוש , רב שנאור זלמן). גם אצל הנוצרים היתה נהוגה בסיפורים על ישו הפניה: אדון-דומינה.
זה אפילו איננו קרוב לפניה התנ"כית-בי אדוני.
גם כן הישג 391355
אורי ד. • בתשובה לאיציק ש. יום א', 18/6/2006, 19:37
מר בר רב אשי, מר זוטרא, יש עוד. 'מר' הוא אדון, ומכאן בא מרן - 'אדונינו'.
אגב, הכינוי למשיחם של הנוצרים מקורו ביוונית קיריה (κυριε). הלטינית היא תרגום מאוחר.
גם כן הישג 391363
. • בתשובה לאורי ד. יום א', 18/6/2006, 21:11
אם אינני טועה, "רב" לכשעצמו הוא אדון, מנהיג של רבים. אני מנחש שיש קשר לערבית, שבה רַבַּכּ זה "האלוהים שלך".

אגב, מדוע דווקא κυριε הוא המקור המקורי ל־domus? אני מנחש שהנוצרים הראשונים קראו לו דווקא "אדוני" או "אדוניי" ורק אז תרגמו ליוונית.
גם כן הישג 391364
אורי ד. • בתשובה ל. יום א', 18/6/2006, 22:01
domus הוא בית. אתה ודאי מתכוון ל-dominus שאת צורת ה-ablativ שלו - domine, ציין איציק. מן הסתם אתה צודק בעניין קדימות העברית לעדות היוונית.
'רבא' בארמית פרושו גדול, אבל צריך באמת לבדוק את זה עם מילון ארמי ולא תלמודי דווקא.
אפקט הדומינה 391879
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאורי ד. יום ג', 20/6/2006, 22:51
כמדומני שווקאטיב ולא אבלטיב.
אפקט הדומינה 391883
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 20/6/2006, 23:03
הסבר ופרש.
אפקט הדומינה 391909
אורי ד. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 21/6/2006, 0:02
לפי שהידע שלי במונחים מתחום דקדוק השפה העברית מצטמצם ל'ספר השורשים' של הרד"ק, נסתפק בתרגום לאנגלית.
בלטינית שם העצם מוטה בהתאם לשלושה רכיבים:

Casus (case)

casus ablativus
casus accusativus
casus dativus
casus genetivus
casus locativus
casus nominativus
casus vocativus

Genera (gender)

nomen communis generis
nomen feminini generis
nomen masculini generis
nomen neutri generis

Numeri (number)

pluraliter
singulariter

הווקאטיב (vocativibus) משמש להטיית השם במקרה של קריאה או הכרזה (exclamation).
בשעה שבלשון הקודש אנו כותבים: "אדוני ימלוך לעולם ועד" (שמות ט"ו י"ח) ו"אדוני גדול!"
בלטינית אנו כותבים:
(Domin*us* regnabit in aeternum et ultra (Exodus 15/18
ו-O Domin*e* Magne!
אפקט הדומינה 391910
האייל האלמוני • בתשובה לאורי ד. יום ד', 21/6/2006, 0:10
תודה. אבל מה זה האבלטיב?
אפקט הדומינה 391912
אורי ד. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 21/6/2006, 0:42
האבלטיב (ablativus) משמש במקרים של מושא עקיף, לרוב 'מ'- או 'ל'-.

"הודו לה' בכינור" (תהילים ל"ג ב')
Confitemini Domin*o* in cithara (psalmorum *32*/2)
אפקט הדומינה 391914
האייל האלמוני • בתשובה לאורי ד. יום ד', 21/6/2006, 0:53
תודה.:)
אפקט הדומינה 391935
אורי ד. • בתשובה לאורי ד. יום ד', 21/6/2006, 7:30
צריך להיות (vocativus)
אפקט הדומינה 391890
אורי ד. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 20/6/2006, 23:18
טעות שלי. אכן ווקאטיב.
אפקט הדומינה 391928
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 21/6/2006, 6:18
בנוסף להסברו של עמיתי המלומד, כדאי לציין שהטיית שמות עצם לפי תפקיד תחבירי (יחסוֹת) קיימת בלא מעט שפות: גרמנית, רוסית, ערבית ספרותית (עם עקבות במדוברת) ועוד. s השייכות באנגלית היא מקרה מנוון קצת.
אפקט הדומינה 391936
אורי ד. • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 21/6/2006, 7:42
אני מוסיף את היוונית העתיקה ובל נשכח את הסנסקריט, שתרמה רבות למחקר המודרני של השפות ה*הודו*-אירופאיות, ושאף היא מתאפיינת בכך.
אפקט הדומינה 391959
עדי סתיו • בתשובה לאורי ד. יום ד', 21/6/2006, 9:55
אני מתעקש להוסיף גם רומנית (כן כן כן, ומולדבית), משום שהיא השפה הלאומית היחידה ברשימה שגם התפתחה מהלטינית, מקור הדיון, ושמרה על ההטיות.
בחייאת רבּכּ! 391394
אורי ד. • בתשובה ל. יום ב', 19/6/2006, 8:51
הרי מוחזק בידינו שהדיינים נקראים אלהים. דוגמאות פזורות לכל אורך הש"ס והמדרשים, אבל הכל מתבסס על החומש.
אפשר להתחיל מחומש שמות כ"ב ז'
"אִם-לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל-הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים: אִם-לֹא שָׁלַח יָדוֹ, בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ. ח עַל-כָּל-דְּבַר-פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל-חֲמוֹר עַל-שֶׂה עַל-שַׂלְמָה עַל-כָּל-אֲבֵדָה, אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי-הוּא זֶה עַד הָאֱלֹהִים, יָבֹא דְּבַר-שְׁנֵיהֶם: אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ".

דוגמאות ספורות לאלהים במשמעות דיינים בגמרא:

בבא קמא ס"ד ע"ב
סנהדרין ס"ו ע"א
לשון הירושלמי סנהדרין פרק א' הלכה א' גמרא:

"מנן תיתי ליה והיו אלה לכם לחקת משפט הייתי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה. ומניין לדיני ממונות שהן בשלשה ונקרב בעל הבית אל האלהים ריבה בה דיין אחד עד האלהים הרי שנים אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי ר' יאשיה רבי יונתן אמר הראשון תחילה נאמר. ואין דורשין תחילות. אלא עד האלהים הרי אחד אשר ירשיעון אלהים הרי שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה".

זה גם מופיע בפרוש רש"י בכמה מקומות בש"ס, אבל נראה לי שזה יספיק.
בחייאת רבּכּ! 391398
האייל האלמוני • בתשובה לאורי ד. יום ב', 19/6/2006, 9:10
ואף אחד מהציטוטים לא בפולנית! :-)
:-) 391403
אורי ד. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 19/6/2006, 9:22
טוב, פה אולי צריך באמת ד"ר לאנתרופולוגיה ולא lost case של חילויני אובססיווי ליהדות.
בחייאת רבּכּ! 391421
האייל האלמוני • בתשובה לאורי ד. יום ב', 19/6/2006, 11:39
אני מתחילה להבין מדוע יש בארץ כל כך הרבה עורכי דין...
ערכאות ישראל 391439
אורי ד. • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 19/6/2006, 12:41
מקובל היום על רוב הפוסקים (פוסקים = פוסקים חרדים) שבתי המשפט הישראלים, למעט בתי הדין הרבניים, דינם כערכאות של גויים.
מעמדן ההלכתי של 'ערכאות' יסודו במקורות. עייני למשל בבלי גיטין דף פ"ח ע"ב.
משם הוא הגיע להלכה, ומפורש ברמב"ם בטור ושו"ע , קמאי ובתראי (ראשונים ואחרונים) ואין כאן המקום להאריך.
הרב עובדיה יוסף, שנוהג להקל בדרך כלל, כתב על כך דברים חד משמעיים: שו"ת יחווה דעת *חלק ד'* סימן ס"ה, דיבור המתחיל 'גם הלום'.
ערכאות ישראל 391485
האייל האלמוני • בתשובה לאורי ד. יום ב', 19/6/2006, 15:08
כדי שלא יישארו דברי המרן כספר סגור בפנינו, אנא צטט.

(ולאיילה האלמונית שלעיל: פלפול תלמודי בריא על ביצה שלא נולדה לוקח בהליכה פלפול משפטי מודרני)
ערכאות ישראל 391494
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 19/6/2006, 15:13
נו, לא סתרתי את הטענה שהולך ופוחת הדור. יחד עם זאת, במאות האחרונות ירד במידה ניכרת גם הרייטינג של אלוהים.
ערכאות ישראל 391710
אורי ד. • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 20/6/2006, 1:15
מומלץ לעיין שם כדי לעמוד על מבנה תשובה הלכתית והסימוכין שלה בדברי רז"ל. אני מביא להלן את סיכום הדברים.

"לפי ההלכה על פי תורתינו הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו, ודבריה נר לרגלינו ואור לנתיבותינו, אסור בהחלט לדון בדיני ירושות ונחלות וכן בדיני ממונות אלא על פי התורה שהיא נצחית ולא תשתנה בשום זמן ח"ו, שנאמר: 'והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת'. (וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה ז'). ולכן איסור חמור הוא להתדיין בכל הדינים האלה בפני ערכאות ששופטים לפי חוקות הגוים, אשר עליהם נאמר ומשפטים בל ידעום. ואין כל הבדל בזה בין כשהשופטים גוים, לבין כשהשופטים יהודים הדנים על פי חוקות הגוים, שלא כדין התורה. ואם הבנים רוצים לוותר מחלקם לטובת הבנות כדי שיטלו עמהם בירושה, יגשו אל בית הדין הרבני אשר בשער מקומם, ויקנו מידם בקנין גמור ושלם, או באגב, (כגון מטבע שאינו נקנה בחליפין), באופן המועיל על פי דין תורה. וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום".
בחייאת רבּכּ! 391815
האייל האלמוני • בתשובה לאורי ד. יום ג', 20/6/2006, 15:46
גם בבראשית יש דוגמאות כאלו, על בני האלהים שהיו מתחתנים עם בנות הארץ.
פון-דניקן הסיק מהם שהחיזרים (בני אלהים) יצרו הכלאה גנטית עם בני אדם.
בחייאת רבּכּ! 488890
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 31/8/2008, 20:39
פון דניקן גם הסיק מסיפור החרבת סדום שסדום נחרבה בהפצצה אטומית.
בחייאת רבּכּ! 488902
כ • בתשובה לאורי ד. יום ב', 1/9/2008, 0:05
שמרנו יופי, על שירת-החוק שלנו.
יש לנו גדודים ששומרים עליה,
לבל תשתנה לשונה
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות