|
||||
|
||||
domus הוא בית. אתה ודאי מתכוון ל-dominus שאת צורת ה-ablativ שלו - domine, ציין איציק. מן הסתם אתה צודק בעניין קדימות העברית לעדות היוונית. 'רבא' בארמית פרושו גדול, אבל צריך באמת לבדוק את זה עם מילון ארמי ולא תלמודי דווקא. |
|
||||
|
||||
כמדומני שווקאטיב ולא אבלטיב. |
|
||||
|
||||
הסבר ופרש. |
|
||||
|
||||
לפי שהידע שלי במונחים מתחום דקדוק השפה העברית מצטמצם ל'ספר השורשים' של הרד"ק, נסתפק בתרגום לאנגלית. בלטינית שם העצם מוטה בהתאם לשלושה רכיבים: Casus (case) הווקאטיב (vocativibus) משמש להטיית השם במקרה של קריאה או הכרזה (exclamation).casus ablativus casus accusativus casus dativus casus genetivus casus locativus casus nominativus casus vocativus Genera (gender) nomen communis generis nomen feminini generis nomen masculini generis nomen neutri generis Numeri (number) pluraliter singulariter בשעה שבלשון הקודש אנו כותבים: "אדוני ימלוך לעולם ועד" (שמות ט"ו י"ח) ו"אדוני גדול!" בלטינית אנו כותבים: (Domin*us* regnabit in aeternum et ultra (Exodus 15/18 ו-O Domin*e* Magne!
|
|
||||
|
||||
תודה. אבל מה זה האבלטיב? |
|
||||
|
||||
האבלטיב (ablativus) משמש במקרים של מושא עקיף, לרוב 'מ'- או 'ל'-. "הודו לה' בכינור" (תהילים ל"ג ב') Confitemini Domin*o* in cithara (psalmorum *32*/2)
|
|
||||
|
||||
טעות שלי. אכן ווקאטיב. |
|
||||
|
||||
בנוסף להסברו של עמיתי המלומד, כדאי לציין שהטיית שמות עצם לפי תפקיד תחבירי (יחסוֹת) קיימת בלא מעט שפות: גרמנית, רוסית, ערבית ספרותית (עם עקבות במדוברת) ועוד. s השייכות באנגלית היא מקרה מנוון קצת. |
|
||||
|
||||
אני מוסיף את היוונית העתיקה ובל נשכח את הסנסקריט, שתרמה רבות למחקר המודרני של השפות ה*הודו*-אירופאיות, ושאף היא מתאפיינת בכך. |
|
||||
|
||||
אני מתעקש להוסיף גם רומנית (כן כן כן, ומולדבית), משום שהיא השפה הלאומית היחידה ברשימה שגם התפתחה מהלטינית, מקור הדיון, ושמרה על ההטיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |