|
||||
|
||||
מקובל היום על רוב הפוסקים (פוסקים = פוסקים חרדים) שבתי המשפט הישראלים, למעט בתי הדין הרבניים, דינם כערכאות של גויים. מעמדן ההלכתי של 'ערכאות' יסודו במקורות. עייני למשל בבלי גיטין דף פ"ח ע"ב. משם הוא הגיע להלכה, ומפורש ברמב"ם בטור ושו"ע , קמאי ובתראי (ראשונים ואחרונים) ואין כאן המקום להאריך. הרב עובדיה יוסף, שנוהג להקל בדרך כלל, כתב על כך דברים חד משמעיים: שו"ת יחווה דעת *חלק ד'* סימן ס"ה, דיבור המתחיל 'גם הלום'. |
|
||||
|
||||
כדי שלא יישארו דברי המרן כספר סגור בפנינו, אנא צטט. (ולאיילה האלמונית שלעיל: פלפול תלמודי בריא על ביצה שלא נולדה לוקח בהליכה פלפול משפטי מודרני) |
|
||||
|
||||
נו, לא סתרתי את הטענה שהולך ופוחת הדור. יחד עם זאת, במאות האחרונות ירד במידה ניכרת גם הרייטינג של אלוהים. |
|
||||
|
||||
מומלץ לעיין שם כדי לעמוד על מבנה תשובה הלכתית והסימוכין שלה בדברי רז"ל. אני מביא להלן את סיכום הדברים. "לפי ההלכה על פי תורתינו הקדושה אשר היא חיינו ואורך ימינו, ודבריה נר לרגלינו ואור לנתיבותינו, אסור בהחלט לדון בדיני ירושות ונחלות וכן בדיני ממונות אלא על פי התורה שהיא נצחית ולא תשתנה בשום זמן ח"ו, שנאמר: 'והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת'. (וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה ז'). ולכן איסור חמור הוא להתדיין בכל הדינים האלה בפני ערכאות ששופטים לפי חוקות הגוים, אשר עליהם נאמר ומשפטים בל ידעום. ואין כל הבדל בזה בין כשהשופטים גוים, לבין כשהשופטים יהודים הדנים על פי חוקות הגוים, שלא כדין התורה. ואם הבנים רוצים לוותר מחלקם לטובת הבנות כדי שיטלו עמהם בירושה, יגשו אל בית הדין הרבני אשר בשער מקומם, ויקנו מידם בקנין גמור ושלם, או באגב, (כגון מטבע שאינו נקנה בחליפין), באופן המועיל על פי דין תורה. וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |