|
||||
|
||||
כמדומני שעופר כיוון, במודע או לא, להבדך בין הרמה העקרונית-הגותית לבין הרמה המעשית-יישומית. כביכול שהמטרה הסופית היא להפוך את _כל_ הפעילות האנושית בתחום החברתי לפעילות אדישת-מיגדר ובכך למשל להוציא את המלחמה מתחום הפעילות הגברית ולהכניס אותה לתחום הפעילות האנושית. שים לב שלדבר כזה צריך לעשות מהפך מוחלט בתודעת _כלל_ בציבור ולמעשה בתודעת האנושות כולה, היינו הצדדים הניצים. בינתיים יש להתחשב באילוצים פרקטיים, חברתיים, תרבותיים ובין-תרבותיים. פרקטיים - אין דין לוחמת גולני כדין טייסת. חברתיים - יש עדיין אי אילו חלקים בחברה שלא השתחררו מעול החשיבה ההיסטורי (ויש שיגידו שלא החליפו עול בעול). בין-תרבותיים - נו טוב, הסתכל סביבך על אומות הסביבה והעולם. |
|
||||
|
||||
סלח לי על השאלה הלא רלוונטית, אבל מה זה מגדר? |
|
||||
|
||||
ג'נדר. זכר ונקבה במשמעות הסוציולוגית (ולאו דווקא הביולוגית). בעצם - תלוי אם מי תשאל. עבור ביולוגים, מגדר (או החלופה האפשרית האחרת - זוויג) מתייחסת למין ביולוגי. כל העסק די מעורפל. |
|
||||
|
||||
ממתי אדם, שהוא זכר מבחינה ביולוגית, יכול להיות נקבה מבחינה סוציולוגית, או להיפך? זה נראה לי פשוט כנסיון צדקני להתחמק משימוש במלה "מין." |
|
||||
|
||||
לא נכון. אין לזה שום קשר לצדקנות. נכון אמנם שאצל מרבית בני האדם המגדר והמין הם אותו הדבר, אבל יש גם אנשים שאצלם זה לא ככה. אני לא זוכרת מה ההגדרה המדוייקת (יכול להיות שטרנסקסואל, אבל אני לא סגורה על זה), אבל יש אנשים שהם זכרים/נקבות שמרגישים נקבות/זכרים. לעיתים הם עושים ניתוח לשינוי מין על מנת להתאים את המגדר שלהם למין שלהם, אבל לא תמיד. נגיד, דנה אינטרנשיונל, כשעוד הייתה ירון כהן, הייתה זכר בגופו/ה אך הרגיש/ה כאישה, ואז אחרי הניתוח היא/הוא פשוט "סידר/ה" את "הטעות של הטבע" כהגדרתה/ו. |
|
||||
|
||||
וזה עצמו מוכיח, שיש הבדל בין גברים ונשים ואין "אדישות מגדרית" (אלא שפה ושם יש כאלה שאצלם הדברים פועלים הפוך, שאם לא כן, מדוע צריך "לסדר טעויות"?, מה הטעות אם אין הבדלים?) |
|
||||
|
||||
מגדר, כמו שדובי הראה, הוא מונח סוציולוגי, והשאיפה ל "אדישות מגדרית" מוגבלת, כפי שהגבתי למעלה ל "עילות האנושית בתחום החברתי" הגדרת מילון וובסטר ל gender (*). שימי לב ליחוס התרבותי ב 2a ולסממן האיפיוני ב 1a, כאשר מין מציין אך ורק תכונות פזיונומיות או פעילות טכנית במהותה. אך, כרגיל, אין התיחסות לתוכן ומהות ההודעה הראשונית שלי שהיתה בתגובה לרועי/עופר. (*)1 a : a subclass within a grammatical class (as noun,pronoun, adjective, or verb) of a language that is partly arbitrary but also partly based on distinguishable characteristics (as shape, social rank, manner of existence, or sex) and that determines agreement with and selection of other words or grammatical forms b : membership of a word
or a grammatical form in such a subclass c : an inflectional form showing membership in such a subclass 2 a : SEX <the feminine gender> b : the behavioral, cultural, or psychological traits typically associated with one sex |
|
||||
|
||||
רון שלום, תגובתיו השונות של המגיב עופר הינן מהתגובות החשובות ביותר אשר נכתבו אי פעם מעל דפי אתר זה. עופר בחר לתאר, אמנם בעברית עילגת ופשוטה, את אשר מתרחש בחדרי ליבו ומוחו כחייל קרבי בארגון צבא ההגנה לישראל. עופר משיל סופית את מסיכת ההיתממות מעל פעולותיו השונות כחייל, וקובע/מגדיר חד משמעית את סולם ערכיו האמיתי; המלחמה - גורס עופר - הינה תמצית הקיום הישראלי - וכל 'הדיבורים הגדולים' לשיטתו מסביב לנושא זה הינם דיבורי סרק דיליטאנטים. לציונות ולאידיאלים מסויימים אין כל משמעות בעיי עופר. רק לחווייה האישית, משל היה הצבא ארגון ניו-אייג' אחד גדול. עופר כאינדיבידואל אף אינו כועס על איש, כפי שהוא מתבטא במקום אחד 'אני זה אני, ואני עייף'. עופר אינו שולל אף את האפשרות שיכל/יכול הוא להלחם באפריקה או בכל מקום אחר בעולם, וגם במקרה שכזה לא היה הוא יכול 'להסביר למה'. תיעובו של עופר לחייל הדתי עולה ומבצבצת ללא הרף בשטח, וזאת למרות נכונותו להתפשר על מספר דברים 'למען הקרב', או עד שלפחות יהיו 'יותר ישראלים-רוסים בצבא', עת יהיה ניתן 'להטיס את עידן והחברים הדתיים שלו החוצה'. אגב, איני בטוח שעופר כה שוביניסט כפי שטען דובי מספר פעמים. עופר מעוניין, מעל לכל צל של ספק, לראות בעצמו מעין 'גיבור נשים', אך דומה שאף נקודה חיננית זו אינה בראש מעייניו, כי אם המלחמה כחזות כל 1. העובדה כי עופר כותב בזרם תת תודעה אמיתי, נותנת ותורמת איכות של ממש לכתיבתו זו, היות ואין הוא מצנזר, ולו לרגע, את פרץ מחשבותיו האמור. האם החייל המקצועי עופר הינו דמות החייל הישראלי 'האמיתי' של ישראל המשוסעת 2001? את זאת אולי ינתחו היסטוריונים שונים ביום מן הימים. מאחר וגם אנוכי חובב סיכונים וספקולציות שונות, אשים נפשי בכפי ואנסה לתאר קווים שונים לדמותו של עופר זה: חייל כבן 25, אשכנזי, נולד כנראה בקיבוץ בינוני אך בגיל יחסית מוקדם עזב הקיבוץ עם הוריו אל העיר. הורים גרושים. גדל והתחנך בעיר קטנה ככפר סבא לדוגמא. תלמיד בינוני. מקצוע מועדף: ביולוגיה והתעמלות. חביב הבנות בכיתה. שני אחים צעירים. חייל בשירות קבע. טיול ארוך למזרח הרחוק ו/או לדרום אמריקה לאחר שירות הקבע. ללא חברה קבועה. אספן כפייתי של דבר מסויים. נוהג בג'יפ. כנראה קעקוע קטן על פלג זרועו העליון. קורא ספר אחד בלבד זה שנים באובססיביות. שוקל נסיעה ארוכה (נוספת?) להודו/דרום אמריקה. לא מצביע בבחירות לכנסת. טל"ח שלך אלכסנדר 1 כתיבתו זו מזכירה במקצת את רעיונותיו השונים של ארנסט יונגר באשר למלחמה ואסתטיקה. |
|
||||
|
||||
ציטוט: "המלחמה - גורס עופר - הינה תמצית הקיום הישראלי". אנא הסבר לי, בעזרת ציטוט מדבריו של עופר, מניין אתה למד שכך הוא גורס. (אקבל בהבנה תשובה בנוסח: "נפלה שגגה מתחת ידי, התכוונתי לכתוב "קיומו האישי" ובטעות כתבתי "הקיום הישראלי", טל"ח"). |
|
||||
|
||||
אלכסנדר, אני קראתי בתוך זרם התודעה של עופר משהו עמוק יותר. אינני מסכים שמה שהוא ניסה לתאר זה רק את החיפוש אחרי מנת האדרנלין. תיאור זה קיים רק ברובד העליון של דבריו. בל נשכח שרצף התגובות בא בקונטקסט מאד מסוים והוא שירות נשים/דתיים/פציפיסטיים וכיוב' בצבא. אליבא דעופר, ואני חיזקתי את דעתו למרות דעותי הכלליות השונות בתגובתי למעלה, המציאות הישראלית שונה מזו האירופאית או האמריקאית מנקודת מבטו של החייל ושל הצבא. אין הצבא האמריקאי או ההולנדי עומד בפני סכנות קיומיות יומיומיות כנגד איוב בעין או פוטנציאלי בעל סולם ערכים שונה לגמרי מזה המורץ כאן על ידי כל הליברלים האוטופיים. הפרוזאיות של יום קטנות מכתיבה לצבא, על פי עופר, רק דבר אחד - ביצוע משימות על הצד הטוב ביותר והוא צריך לעמוד אחרון בתור בתיקון החברתי. לא קראתי בדבריו שום חרדו-פוביה, להיפך, הוא קרא לצבא לאפשר את שרותיו של כל חייל דתי שמוכן להתגייס משום שבתעלות, במוצבים ובבטן הטנקים דרושים לא רק הטובים ביותר אלה בעיקר אלה המסתגלים והמוכנים ביותר. כל זה איננו גורע מהניתוח הכללי שלך של המציאות אך זו נמצאת ברובד הגבוה יותר של הפוליטיקה והאידאות וכדי שאלו יוכלו לנסות לעצב עתיד הטוח יותר בטווח הבינוני-ארוך, הרי חיילי הקו הראשון מאפשרים ביומיום את פעילות הפוליטיקה. בנוסף, כל זה איננו גורע מאומה מהתובנות ומהשאיפות של חברה מודרנית להשתחרר מעול מוסכמות היסטוריות על היחס לנשים אבל בתחום המלחמה, יש להמתין עד אשר האנושות כולה או לפחות המשתתפים בסכסוך המזרח תיכוני יפנימו ויעברו לפאזה שבה מלחמה איננה עסק של גברים אלא סיטואציה אנושית. |
|
||||
|
||||
אלכס, אני מסכים לחלוטין. הכתיבה של עופר היא אחד מהדברים המעניינים ביותר שקראתי באייל מזה זמן רב. סוף סוף ניתן לשלוח מבט ישיר, בשפת יום יום ובכלים ההתבטאותיים הפשוטים ביותר (כפי שתיארת "זרם שוטף של תת מודע") אל הפסיכה של "לוחם ישראלי מודל 2001". זהו מבט מרתק ומפחיד כאחד; אינני מסוגל לרדת לעומקו של אותו "עופר" ולאור פרישתו החד-כיוונית מהדיון, דומני שאצטרך להתמודד עם הטקסטים שהשאיר לנו בניסיון להגיע להבנה של המניעים הנפשיים שלו. הניתוח שלך לאישיותו נשמע לי סביר מאוד עד מדויק להפליא. |
|
||||
|
||||
צר לי אבל אני לא מקבל את עמדתך, מה שעופר רשם הוא דעה אישית שלו ולא של לוחמי ישראל. אני לא יודע אם היית לוחם ואם הדבר היה מזמן או לא, אני יודע שבתור אחד שהיה לוחם הדעות של עופר אינן של כלל הלוחמים (יתכן שיש כאילו שכן אבל מעטים). הוא כותב הרבה דברים שחלקם הקטן נכון (והגבתי לו על חלק משרשם) וחלקם הגדול לא מדויק או לא בדוק ואו נכון. זכותו לחשוב כך אבל אין סיבה להכליל את דעותיו על סך החיילים הקרבים בארץ. |
|
||||
|
||||
חבר קרוב שלי היה לוחם בלבנון עד לנסיגה, ולאחר מכן שירת בשטחים. הוא לא היה דומה בדבר למה שעופר מתאר. היו לנו שיחות ארוכות על המשמעויות המוסריות של הרג, על ההשפעה של פעילותו הצבאית על אמונותיו, דעותיו ונפשו, וכן על היחס בינו כלוחם לביני כג'ובניק. הוא לא היה "מכונת מלחמה", ובעוד שהוא מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, הוא לא ראה במלחמה משחק. מכיוון שלפנינו, אם כן, שתי אנקדוטות מנוגדות, הייתי אומר שעדיף להמנע מהכללות על לוחמי צה"ל. אני מאמין שבסופו של דבר, מה שחשוב הוא החינוך שאדם הגיע איתו לצה"ל, ולא השיבוץ שלו בתפקיד זה או אחר. כמובן שהיה מעניין לחקור את עופר על ההיסטוריה שלו, אך דומני כי הוא עצמו לא יסכים למחקר פסבדו-פסיכולוגי שכזה. ואני לגמרי לא מסכים עם הניתוח של אלכס. החל מכל שאני מאמין שעופר הוא בסדיר ולא בקבע (ולכן גם בן כ-20, ולא כ-25), וכלה במיני היסקים על היות הוריו גרושים או נדידדתו בגיל מוקדם מהקיבוץ לעיר. |
|
||||
|
||||
כול פעם שאני רוצה לצאת מהצ'ט הזה החוצה אני ניגרר מחדש. אני חושב מר אלכס יקר שאתה שברת את כול השיאים,גם את שלי באופן אישי.קראתי את מה שכתבת 20 פעמים לפחות. אתה כניראה פסיכולוג או משהו,אבל חברים,הבן אדם יורה ופוגע. מה זה פוגע. מאן זה מחסל מיקצועי.משאית במהירות גבוה.לא עוצרת בסיבובים. כן,אלכס,אתה צודק בגדול. יש לי הורים גרושים. נולדתי בקיבוץ ועזבנו אותו שהייתי בן 3. גרתי בעיר קטנה.אני אשכנזי.אני בו 26 ובקבע.הייתי חודשיים בדרום אמריקה.אין לי אבל ג'יפ,אבל אין לי גם חברה קבועה. יש באמת ספר אחד שאני אוהב מאוד, וקורא בו המון.יש לי גם קעקוע ביד ואני לא הצבעתי בבחירות.יש לי גם בבית אוסף פגיונות אבל היתחלתי את זה כבר מגיל 14. אה כן, אני לא יודע איך אתה קולע בעינים עצומות,אבל באמת אהבתי ביולוגיה והתעמלות.גם הייתי תלמיד די חרא ליפעמים. תגיד,אתה עובד עם כדור שלג או משהו?מושך קלפים?יש לך כוחות מיוחדים? שלא תחשבו,חברים,אני לא פוחד או משהו וגם לא איכפת לי להוריד לפני האדון הזה את הכובע,אבל הוא מורעל אמיתי.מסוכן דרגה 1.קולט דברים מקילומטרים. אני לא יודע איפוה היגרלתם אותו,אבל זה שד אמיתי ובלי היתחפשויות. טוב, מאן 1:0 לטובתך.לקחת את כול הסיבוב. שמת אותי ב100 אחוז על האזימות שלך. עוד פעם,כול הכבוד,אבל הפעם אני באמת חייב לעוף מפה. בלי להיגרר עוד פעם ועוד פעם. אני חושב שאני יצליח הפעם. ביי לכולם. |
|
||||
|
||||
אם אכן סניור עופר הוא בן 26 ובקבע הרי שהוא (בסבירות גבוהה) קצין או נגד. אם נגד- אני חושב שכבר התרגלנו אליהם. אם קצין- אוי לו לצבא שאלו הם הלכי הרוח של קציניו. (למען הסר ספק- למרות ה"מאן" אינני מר אלכסנר מאן מה גם שהנ"ל אינו נוהג לשחק משחקי שמות) |
|
||||
|
||||
תגובה זו אינה נכתבת בקלות ראש, ועליי לציין ששקלתי הרבה זמן אם לפרסמה או לא. כפי שסיפרתי בתגובה קודמת פרי עטי, הרי תגובותיו של עופר זה היו והינם, לעניות דעתי הסובייקטיבית, מהתגובות המעניינות ביותר אשר נכתבו מעודם באתר זה. תגובתי נכתבה, אם כך, מתוך נסיון מסויים לאבחן ולנתח אישיותו של עופר זה, היות ומלכתחילה היה הדבר ברור עבורי, כי הסיכוי שאדם זה אכן קיים כעופר גבוה בהרבה מהסיכוי שדמות זו הינה פיקטיבית, אם כי אפשרות אחרונה זו לא נשללה אוטומטית על ידי 1. ציפיתי בהחלט שעופר יגיב, ואף יגיב להשערותיי אלו בחיוב מסויים - מהסיבה הפשוטה שהשערותיי אלו כלל וכלל לא נראו לי מנותקים ממציאות מסויימת, אשר עופר היה עשוי בעברו הרחוק להיות באחת שכזו. מובן מאליו שלקחתי בחשבון שעופר, כדמות פיקטיבית, ייענה אף הוא לאתגר מסוג זה, ויגיב אף הוא בה'הסכמה' כללית כלפי השערותיי האמורות. יחד עם זאת היה ברור לי לחלוטין, כי תגובתו של עופר ה'מקורי' תהיה שונה במקצת מתגובתו של עופר ה'פיקטיבי', ואכן תגובתו האחרונה בצ'ט זה - כהגדרתו - חיזקה בקירבי את ההרגשה שייתכן בהחלט ואדם זה אכן קיים, ולא כדמות סיפרותית גרידא 2. הרגשה זו חוזקה על ידי מכתב דוא"ל ארוך וקטוע, אשר נתקבל מדמות אמורה זו בדוא"לי הפרטי. אין בדעתי להיכנס לפרטים נוספים באשר למכתב זה, וזאת מאחר והתבקשתי בפירוש שלא לעשות כן. אציין עם זאת כי מכתב זה אינו מלבב, אך גם אינו נושא כל בשורה פסימית בחובו. עופר מפרט במכתב זה מסכת חייו ומגיע למסקנות שונות, אשר עליהן ניתן בהחלט ליצור ולקיים דיון מעניין ומרתק כאחד. א. מאן 1 אל לנו לשכוח שעופר הצטרף לשיחה זו על תקן 'חרמן' וגיבור נשים בלבד, ולמעשה נגרר בשלבים לתכנים אחרים אלו, אשר להם לא כיוון והתכוון מלכתחילה. 2 כפי שגרס ידידי מיכאל שרון, ובצדק מסויים לשיטתו. |
|
||||
|
||||
דברים שרואים משם לא רואים מכאן. |
|
||||
|
||||
אני משוטט באייל פעמים רבות ולעיתים רבות מתפתה להגיב למאמרים השונים אבל תמיד נרתע (לא יודע למה). גם הפעם במקרה של עופר לא הייתי בטוח אם אני צריך להגיב, אבל בעיניים נדהמות אני הסתכלתי איך הסדרת תגובות הזאת מתפתחת וראיתי שאף אחד פה לא עומד לפצות את הפה שלו. אני נוטה להצטרף לכל מי שאמר פה שעופר הוא אחד המגיבים החשובים שהיו באייל. אבל מה שלא הבנתי איך לא הזדעקו כולם נגד האמירות שלו. מספיק שתבוא איזה דינה מארץ שלא שמעו עליה וכבר כותבים נגדה חצי מכותבי האתר שהיא אנטישמית ואנטי ציונית. ומה כשקם יצור כמו עופר. קלגס מסוג שלא ברא השטן. עצרתם לרגע לחשוב איך עופר היה מגיב אם כהנא היה עולה לשלטון? אני חושב שהוא היה מקבל בשמחה את הנשק ושמח על האפשרות לעלות שלב במשחק המלחמה החביב עליו. איפה הצבא שהחיילים שלו כאלה, איפה המוסר שלו, ואיפה המדינה שיש לה צבא כזה? אני היום בן 25 וכבר כשהייתי בצבא, שהייתי שם ביחידת תותחנים היו גם אנשים מאוד קיצוניים שאפילו הזכירו קצת את עופר. אבל כשקראתי את עופר פתאום קלטתי שהאנשים האלה, האנשים האלה היום, במצב של היום. ככה הם נהיו. והם קרובים מאוד להתפרץ. ומה בעצם העופר הזה רוצה? הנשים לא מתאימות לו, זרקו אותם למטבח שיבעלו אותם על הכיור החיילים החרמנים. אם הפציפיסטים לא רוצים להתגייס נזרוק אותם מהצבא ומכל מרכזי ההחלטות. הדוסים הם מגעילים ואסור להכניס אותם לצבא והם לא יכולים לזוז. יש לו דעה על כולם והוא מבקש ליצור את הצבא האלטיסטי והרצחני שלו שינקה את השטח לכולם ומכולם. אוי למדינה שאלו החיילים שלה. ואיפה אנחנו עומדים אם אנחנו לא מוקיעים תופעות כאלה? |
|
||||
|
||||
לתשומת לב הקוראים: הפסקה הלפני-אחרונה בתגובה לעיל מורכבת בעיקר מניחושים ואקסטרפולציות, ולא מדברים שהופיעו בתגובותיו של עופר (המכונה בתגובה לעיל "יצור כמו עופר" וכן "העופר הזה"). |
|
||||
|
||||
אינני בטוח שהמשמעות המקורית שבגללה התחיל השימוש במלה ''מגדר'' היא זו שאני מייחס לה, אבל המלה ''מגדר'' היא שימושית מאד. המלה ''מין'' בעברית היא רבת משמעויות. משמעות אחת היא חלוקה לקבוצות. בביולוגיה, למשל, טבע קרל לינאוס את החלוקה המקובלת של בעלי חיים למחלקות, משפחות, סוגים ומינים. כך, לדוגמא, הסוס שייך למין אחד, והחמור למין אחר. שניהם שייכים לאותו סוג. מין הוא גם סקס. כאשר אני מייחס למשהו ''משמעות מינית'', כוונתי היא שיש לו תוכן שאמור לפתות. לכן יש צורך במלה מיגדר. אני יכול, לדוגמא, לטעון שבספורט יש חלוקה מגדרית. הכוונה היא שיש ענפי ספורט שבהם עוסקים גברים, ויש ענפי ספורט שבהם עוסקות נשים. חלוקה מינית, לעומת זאת, היא בעלת משמעות שונה, ומייחסת את הענפים השונים לצורך של העוסקים בהם בפעילות מינית. הייתי אומר שמגדר הוא כלל התכונות הנובעות מהמין הביולוגי, אך אינן קשורות לפעילות מינית. ועדיין אין לנו דרך טובה לומר בעברית ''סקסיסטי'', שהוא דעה קדומה המבוססת על מגדר. ואחרון חביב - ''מין'' בעברית הוא גם אפיקורס. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, ביולוגים לא משתמשים ב"מגדר". ישנה בעברית בעיה, כי species הוא מין ולכן sex הוא זוויג. כשם שבביולוגיה אין gender כך אין שם מגדר. ותקן אותי אם אני טועה. |
|
||||
|
||||
יתכן ואני טועה, שכן אני מסתמך על ספרות מדע-פופולרי, שם יתכן שנעשה שימוש במילה ג'נדר, שאינו מקובל בשיח המדעי. |
|
||||
|
||||
אני בהחלט מקבל את זה שהעולם אוהב שגברים נלחמים ונשים עושות כלים, העולם אהב דברים רבים אחרים לפני לא הרבה שנים כמו צניאות קיצונית שבעיני רבים היום מגוכחת ועוד דברים ורבים וטובים, אבל העולם משתנה כל הזמן ולנגד עינינו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |