|
||||
|
||||
אל תדאגו, העם היהודי (קרי- דתי/חרדי, או כלשון ההבל שלכם: אורדותוקסי, אגב? מה קרה לדוס?, נמאס לכם כבר מהביטוי הזה?, או שאתם כביכול מנסים להיות 'נאורים' ולשם שינוי כותבים כמו בני אדם?, אה שכחתי: אתם לא בני אדם, אתם הרי התפתחתם מאב קדמון כלשהו שלו ולכם ולקופים יש קשר לא?, אז למה צריך להתחתן, קופים מתחנים?) לא קיים בזכותכם, העם היהודי היה לפני שבאתם, ויהיה אחרי שתעלמו מעל האדמה. היו פעם רומאים- היום הם רק במוזאון ובספרי היסטוריה. מה שנשאר לנו, זה לחכות מתי יגיע זמניכם של המדורנים בשנת 2005. לרומאים לקח שנים רבות להעלם, אז גם אם לכם יקח זמן דומה, אנו נמתין. כל אדם רציני, כלל לא מעוניין שחילונים יתחנו כיהודים, בגלל העובדה הפשוטה - אתם לא יהודים!. אתם הרי כל-כל מתעבים את היהדות, תיעוב שאפילו גבלס לא העלה בדעתו, אז מי צריך אנשים כמוכם בתוך העם היהודי? מצידי, תתחנו עם חתולים וכלבים רעבים, העיקר והכי חשוב, שתעזבו את היהדות בשקט. לתשומת ליבכם: כל מי שקם נגד היהדות נעלם, אז אם אתם לא רוצים להפך להיות מאובנים ביום מן הימים כדי לכם להפסיק עם האובססיה של שנאה כללית ליהדות, בגלל מספר רבנים מפגר שלא מייצגים כלל את עמדת היהדות המקורית. לצערו של הצבור היהודי האמיתי, הרבנים הללו מעוותים את התורה, ואתם בגלל בורות והרבה טמטום עושים הכללות. מעניין, לגבי ערבים שרוצחים בכם, תחפשו את כל התירוצים שבעולם להצדיקם, ואילו שזה מגיע ליהדות: השנאה, הבורות, והטמטום כאמור, מבצבצים מכל שורה. לכתוב הרבה זו לא חכמה, החכמה למלא את זה במשהו. לשם שינוי הגבתי באתר המוזר הזה, ולצערי הארכתי יתר על המידה. כמו שאני מכיר את החולנים: ספק רב את תגובה כמו שלי תתפרסם, הרי 'חופש הביטוי' אצליכם הוא משהו פוליטי ותו לא, ובתאני שאתה כותב אנטי-יהדות. עדיף כבר המשטר הקומוניסטי מהמשטר האומלל שנקרא "מדינת חוק", במדינת כביכול 'ישראל'. גם אני עליתי מרוסיה, וגם לי הייתה בעיה עם אישתו, ובסופו של תהליך הכל הסתדר - מי שרוצה מצליח. אבל אצליכם יהדות זה אוסף אגדות, אז לא משנה אם האדם יהודי או לא, עשכיו אני לא מבין דבר אחד: אם אתם כל-כך נאורים ויודעים את המצב הנוראי ברבנות, בשביל מה לנסות להתחתן כיהודים? בקצור: המילים שלכם של כבוד אהבה וכו' חסרות טעם וריח, בדיוק כמ והחיים האומללים שלכם שכולם חיים בשנאה עצמית,תסכול,רגשי נחיתות, ונאציזם ישראלי. אני מחכה לרגע, כאמור לעיל, שגם אתם תעלמו - כל המגיבים הפסבדו נאורים ברשת - והיום הזה הגיע, כמו שיצאנו מרוסיה כך נצא ביום מן הימים מהמחלה הזו שנקראת חילוניות. אגב, האתר הזה נקרא כתב-עת לענייני תרבות ואקטואליה. אז אקטואליה יש בשפע, אבל היכן התרבות?... אם התגובה שלי,כביכול, גורמת לאתר שלכם להיות אתר לא ברמה גבוהה כאילו, אז באמת סליחה, פעם הבאה אשתדל לכתוב בצורה פוגעת יותר, כשם שאתם פוגעים ביהדות ובכלל הצבור היהודי. צהריים טובים. |
|
||||
|
||||
אנחנו1 מודים לך מאוד על תגובתך. בקרוב אצלכם. 1 כלומר, אני, אבל אם אתה מדבר אלי ברבים, אז כנראה שכך מן הראוי שאענה לך. |
|
||||
|
||||
אני שם לב שאתה מאוד מתגונן בתגובה שלך. למה אתה חושב שימחקו אותך? משאירים תגובות ברמה הרבה יותר נמוכה מזו שלך, ואפילו אם כותב אותן אדם דתי/שתומך בעמדה הדתית. טיעון שדי מעניין אותי הוא טיעון בסגנון "היו פעם רומאים והיום אין". נניח שבפרספקטיבה של קיום עמים, ה"עם" החילוני אכן נידון לכליה. האם הדבר אמור להיות אכפת לחילונים? הרי חילונים רבים הם אינדיבידואליסטים (זו מילה גסה, לא?) שלא אכפת להם מה יעלה בגורלו של הקולקטיב שהם משוייכים אליו בניגוד לרצונם, אלא אכפת להם מחייהם ומחיי היקרים להם. החיים של החבר'ה הללו לא נפגעים מזה שנגזרה כליה על העם החילוני בכללותו. למעשה, קרוב לודאי שהחיים שלהם די טובים יחסית למה שהיו אם היו מצייתים למצוות הדת שבה אינם מאמינים. אז מה רע? |
|
||||
|
||||
רוב רובם של החילונים מגדירים עצמם כציונים (להבדיל מ"כנעניים" או "עבריים") וכמזדהים עם הלאום היהודי ואפילו עם הדת היהודית. כאשר מישהו בעמדה פוליטית בכירה אומר משפט שמרומז ממנו שהם אינם יהודים טובים, הם מקימים שערורייה שבטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט לא פוסקים מלדבר בה. בקיצור, עובדה שאכפת להם! |
|
||||
|
||||
כאן אנחנו נכנסים לדיון בנושא "יהודי - לאום או דת?" שאין לי כוח אליו. אני סמוך ובטוח שרוב רובם של החילונים לא היו מתרעמים אם היו אומרים עליהם שהם לא יהודים דתיים טובים (ואם כן, כנראה הם לא ממש חילונים. בכלל, נראה לי שמשתמשים בחופשיות רבה מדי במילה הזו לתאר כל מי שאינו אורתודוקסי/רפורמי/קונסרבטיבי). |
|
||||
|
||||
הבעיה היא בדיוק בשימוש הנפוץ הזה במילה ''חילוני''. לא מזמן אמר לי מישהו שהוא ''חילוני גמור'', הוא רק לא נוסע בשבת ומקפיד על כשרות, ו...טוב, ברור שהוא צם ביום הכיפורים - זה הרי בכלל לא עניין דתי... |
|
||||
|
||||
כמובן שבנושא זה כל אדם אחראי להגדרתו את עצמו. אני מגדיר את עצמי כישראלי, ובכך מוותר על ההקשר הדתי הבלתי-רצוי מבחינתי במילה יהודי. |
|
||||
|
||||
ה''שיחה'' שתיארתי לא כללה דברים עמוקים כמו זהות. לא צריך להגזים. גם לא ממש התעכבתי על הגותו של אותו ברנש. מאידך גיסא, עניין יום הכיפורים, למשל - מפתיע אותי כל שנה מחדש, כיוון שגם כל מיני אנשים בקליבר קצת יותר רציני משלו, שרוב ימות השנה נוהגים כחילוניים למשעי, נתפסים פתאום בקלקלתם כשהם צמים. טוב, הארכתי בתיאורים. בכל אופן, גם אני כמובן ישראלית. (לא שהתואר הזה ממש ממלא אותי גאווה). |
|
||||
|
||||
גם אותי התואר 'ישראלי' לא ממלא בגאווה. אני מניח שהסיבות ידועות. אפשר לומר שההגדרה 'ישראלי' באה מתוקף האזרחות הישראלית ודיינו. אם האזרחות תשתנה, גם ההגדרה הזו תשתנה. אגב, יהדות היא דת ובפירוש לא לאום - דת המתבטאת בשמירת תורה ומצוות. רבי סעדיה גאון הוא שטבע את ההגדרה הזו לראשונה, ולכל אורך ההלכה הדבר ניכר ומודגש. לגבי צום יום הכיפורים: מי שמחלל שבת ובמקרה נוהג לצום ביום הכיפורים, הרי הוא ממילא מומר למצווה אחת (שבת), ומכאן, על-פי ההלכה, לתורה כולה. ההלכה היהודית אינה מכירה בחילוניות. אפילו החזון אי"ש, שקבע שהעידנא (=בזמננו) "אין מורידין", ומכאן עפ"י שו"ת 'בנין ציון' מיוחסת לו הפסיקה לגבי 'תינוק שנשבה', עשה זאת משום שחשב שהדבר יתפס כאכזריות, ובמלים אחרות משום שהטבעים השתנו וזה בלתי אפשרי מעשית. חילוניות לא קיימת ביהדות. נשארת השאלה של אזרחות. |
|
||||
|
||||
האם אתה במקרה יוצא בשאלה? דבריך נשמעים בקיאים מדי לערלי לב מלידה כמוני, למשל. |
|
||||
|
||||
אינני יוצא בשאלה, פשוט הקדשתי שנים ללימוד המקורות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כיהודי לאומי אני לא רואה כאן סתירה הכרחית. בעבר הייתה זהות הדוקה (אולי מוחלטת) בין היהדות כדת ובין היהדות כלאום. ואולם, מזה כמה דורות שמתקיים תהליך של הפרדות בין הדת ובין הלאום, וכיום אין זה יוצא דופן שיהודי יהיה אתאיסט ולאומי בו-זמנית, כמוני. המסורת היהודית הלאומית מקורה כמובן בדת, ולכן אין זה מפתיע כלל, ש*אתאיסט* ("חילוני גמור") יבחר שלא לנסוע בשבת, לשמור על כשרות ולצום ביום כיפור מטעמים *לאומיים*, כחלק ממורשתו הלאומית.כשלעצמי, איני רואה בכך שום סתירה. |
|
||||
|
||||
נו טוב. הוספת לי עוד פליאה אחת לגבי ההיגיון המנחה את ''המחנה הלאומי''. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה מה מפליא בהגיון של המחנה הלאומי. |
|
||||
|
||||
שהרי לאומיות היא אמונה באל לאום. |
|
||||
|
||||
מעניין אף פעם לא חשבתי על זה ככה. אני חילוני גמור והדבר היחיד שאני עושה שיכול להחשב כפרקטיקה דתית זה הצום ביום כיפור. אני עושה את זה מאז שהמאמן אמר לנו שזה בריא לנקות את הקיבה פעם בשנה, והמזוכיזם הזה של הצום הסתדר יפה עם המזוכיזם הכללי של עיסוק באומנות לחימה. עד אז לא הייתי צם. מצד שני ביום כיפור אני שותה הרבה, ומשתמש בחשמל. ביום כיפור לפני שנתיים ניצלתי את העובדה שהכבישים ריקים לגמרי כדי לרכב קצת בלי לפחד ממכוניות. (וגיליתי שהרבה יותר מפחיד לרכב בת''א והפריפריה כשבמקום מכוניות יש ילדים על סקייטבורד). מיותר לציין שבבית כנסת לא ימצאו אותי, בשום יום בשנה. |
|
||||
|
||||
האמת היא שניסיתי לצום כמה פעמים בחיי (נסיונות כושלים ביותר, יש להודות), אבל זה לא נפל אף פעם ביום הכיפורים. לכופרי כיפורים מסוגי יש נטייה לראות בו יום גרגרני למדי, מטעמים מסורתיים. לעומת זאת, כמעט כל שנה אני מתכננת ללכת לשמוע כל נדרי, שזו תפילה נאה במיוחד, אבל יצא לי לעשות זאת רק פעם אחת, כשידיד הזמין אותו לשמוע אותו מחזן שם (ידיד לא יהודי, דרך אגב). |
|
||||
|
||||
חבר טוב שלי שאין בסגנון החיים שלו ולו שמץ של משהו שניתן לראותו כפרקטיקה דתית, היה מסתכל על שנינו באותה תמיהה שבה את התבוננת באותו ברנש. הוא שאל אותי באחד מימי הכיפור לגבי הצום, וניסיתי להסביר לו את העניין עם הבריאות, והבנתי כמה מגוחך זה נשמע כשאמרתי את זה. הוא מצידו גיחך בשקט, ולא הוסיף בעניין. לא חשבתי על זה מאז, אבל התגובה שלך עוררה בי לרגע את התחושה שאין בעצם כזה הבדל מהותי בין ''חילוני גמור אבל לא נוסע בשבת, שומר כשרות וצם ביום כיפור'' לבין ''חילוני גמור אבל צם ביום כיפור''. |
|
||||
|
||||
ומה היה מפתיע אותו אצלי? |
|
||||
|
||||
"כמעט כל שנה אני מתכננת ללכת לשמוע כל נדרי". היי, זה לא אני - זה הוא ! |
|
||||
|
||||
כמעט כל שבוע אני מתכננת ללכת לשמוע את המיסה של יום א', שהיא עוד יותר יפה (בעיניי). זה גם דבר שיצא לי לממש הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שהשלול הכפול ואני פתחנו בתחרות. זה היה בעיקר דיאלוג ידידותי, לטעמי לפחות. |
|
||||
|
||||
זה היה דיאלוג ידידותי עד שהתחלת לקרוא לי בשמות ! |
|
||||
|
||||
זה היה דווקא דילוג מבראשית ל-''ויקרא במדבר דברים''. |
|
||||
|
||||
תראי, אני לא מנסה "לשפוט" כאן באופן אובייקטיבי. אני רק מציין שאפילו חילונים כמוני וכמוך נמצאים בנקודה מסויימת על הסקלה החילונית-דתית שאיננה לגמרי בקצה שלה. כלומר יש מי שמסתכל *עלינו* בתמיהה. כמובן שאנחנו לא בהכרח מקבלים את ההנחה שסקלה כזו קיימת, ואם אנחנו מקבלים אותה אנחנו לא בהכרח מקבלים שהיחסיות הזו היא בעלת משמעות ו/או שההבדל ביננו לבין אותו ברנש שפגשת איננו מהותי. סתם אנקדוטה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שיש כאן עניין לשיפוט. ובכל מקרה, בוא נסכם שבקריסטמס הבא הולכים למיסה. יש? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |