 |
|
 |
||
|
||||
 |
דעת אמת על מעמד האשה בהלכה היהודית: (למשל "מעמד האשה כמעמד של שפחה") ותגובת בית דין: http://www.beith-din.com/women.htm (למשל "מעמדה של האשה ביהדות אינו מנותק מנורמות החיים בהן פעלו רבני ישראל לדורותיהם") |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קצת בעייתיים, החבר'ה של דעת אמת. מצאתי כמה פעמים שהם מציינים חצאי אמיתות או מצטטים ציטוטים חלקיים. בכך הם לא שונים מאנשי בית-דין. אך אין ספק שהם מרתקים בהרבה מ''חופש''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הטענה שדעת אמת משקרים או אומרים חצאי אמיתות מצאתי עשרות פעמים. עוד לא מצאתי מישהו שיציין בדיוק איפה. לכאורה, אם הם אומרים חצי אמת, אין דבר קל מלהפריך את האמירה, פשוט להביא את האמת כולה. אבל הרבה יותר קל להגיד שהם אומרים חצאי אמיתות בלי להגיד איפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהרצאה על המוסר ביהדות הם מביאים את המעשה ברבי (שמשום מה הם קוראים לו רEבי). רבי פתח אוצרות בשני בצורת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי תלמוד, בעלי הלכה, בעלי הגדה, אבל עמי הארץ אל יכנסו. דחק ר' יונתן בן עמרם ונכנס. אמר לו: רבי, פרנסני. אמר לו: בני, קרית? אמר לו: לאו. שנית? אמר לו: לאו. אמר לו: אם כן, במה אפרנסך? אמר לו: פרנסני ככלב וכעורב. פרנסו. לאחר שיצא ישב רבי ונצטער, אמר: אוי לי שנתתי מפיתי לעם הארץ! כאן מסיימים דעת אמת את הסיפור. אך הסיפור ממשיך: אמר לפני ר' שמעון בר רבי: שמא יונתן בן עמרם תלמידך הוא, שאינו רוצה להנות מכבוד תורה מימיו? בדקו ומצאו. אמר רבי: יכנסו הכל. בבא בתרא ח ע"א. הנוסח הנ"ל מצוי בספר האגדה של ביאליק ורבניצקי, עמ' רד, סימן שח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית סוף הסיפור הופך את הקערה על פיה, שכן רבי שינה את החלטתו והתיר גם לבורים גמורים להנות ממזונותיו. באמת רצוי היה ש''דעת'' יביא את הסיפור כולו, אבל גם עם הסוף הטוב עצם העובדה שבתחילה רבי היה מוכן להניח לעמי ארצות לגווע ברעב אינה עושה לו הרבה כבוד. גם ההנמקה בגללה שינה את טעמו אינה ממש הומניטרית עפ''י כללי המוסר הנהוגים בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי, ובהחלט יכול להיות שלא הבנתי, בסוף רבי החליט לתת לבורים גמורים להנות ממזונותיו רק משום שהוא לא ידע אם הם באמת בורים גמורים או תלמידי חכמים שמתחזים לבורים גמורים. ז''א, אם הוא היה יכול לדעת, הוא היה נותן לעמי הארץ לגווע ברעב, משמע, תחילת הסיפור מייצגת את עמדת רבי בצורה מוצלחת, וסיומו לא משנה את הנקודה העיקרית בסיפור, והבאת ההתחלה בלבד היא לא הוצאת דברים מהקשרם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היה ברור שהתלמיד עשה מה שעשה כדי ללמד את הרב לקח- לא לשפוט אנשים על בסיס ההשכלה שלהם. סוף הסיפור מראה שהרב הפנים את העניין. יש במקורוות הרבה סיפורים כאלה, בהם אחד הרבנים מפגין התנהגות מכוערת ובעיקבות אירוע כלשהו הוא מתקן את דרכיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתם טועים שעם הארץ זה מושג שקשור להשכלה.עמי הארץ של זמן חזל היו אנשים גסים ורעים , כמו מה שמובא בתלמוד שהיו שונאים את החכמים . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יונתן בן עמרם היה איש גס ורע? הוא שנא את החכמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמי הארצות היוו את רוב רובו של עמישראל דאז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא הוצאת דברים מהקשרם, אבל היא בהחלט לא מראה את התמונה השלמה. על מוסר ההשכל שנובע מסוף הסיפור אפשר להתווכח לכאן ולכאן, אבל השמטת הסוף כולו משחקת לידי הטוענים על ''חצאי אמיתות'' - כפי שהפתילון הקטן שלנו מוכיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאנשי בית דין מתעמתים עם קונטרסי דעת אמת, בבחינת "זה לא ככה - חז"ל לא בורים / האישה לא מקופחת ביהדות", אבל יוצאים חשוכים בהרבה מכפי שדעת אמת ניסו להציג. האשמת המדינה בכפיה דתית ע"י מניעה ביגמיה, אף על פי שחרם דרבנו גרשום אוסר אותה על יהודי אשכנז מזה כמעט 1,000 שנים (אם כי תוקף החרם אמור לפוג עוד מעט). או טענה: אשה עצלנית. תשובה זה ביסוד הענין טעון בדיקת אמת. לענ"ד הדברים נכונים. ייתכן שזו תכונת נפשה של אשה וייתכן שזה מסיבות אחרות – כמו עומס נפשי רב בקשר לגידול הילדים והחובות בניהול משק הבית. תיתכנה גם סיבות אחרות. ד"א סבור כנראה שדבר כזה צריך שיבדק על ידי פוליטיקאים (עדת חנפים) או פרסומי העיתונות (המתאימה את עצמה ללקוחותיה). עכ"פ יש מדדים אובייקטיביים יוצאים מן הכלל לבחון את אמיתות הענין. א. השכר שמעבידים עצמאיים מוכנים לשלם לגברים לעומת זה המשולם לנשים באותה משרה. מדד זה אובייקטיבי מאוד משום שאם תפוקת הנשים היתה זהה לזו של הגברים, הרי, מעביד עצמאי היה מעדיף נשים עד שהעלויות תתאזינה (חוקי כלכלה פשוטים). דתנו היא דת אמת לפני היותה דת של שלום כאמור בתפילת שחרית "אמת ויציב ונכון..." היינו, "אמת" לפני "יציב". בוודאי שאינה דת של כת חנפים. ___________ אנשי בית דין, רבנים עפ"י מקצועם, מן הסתם מעולם לא נתקלו במודעות כגון "דרושה גרפיקאית" כשהמעסיק מבקש מראש לשלם פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משמעות המשפט "האשמת המדינה בכפיה דתית ע"י מניעה ביגמיה, אף על פי שחרם דרבנו גרשום אוסר אותה על יהודי אשכנז מזה כמעט 1,000 שנים (אם כי תוקף החרם אמור לפוג עוד מעט)"? על סמך מה את חושבת ש"ד"א סבור כנראה שדבר כזה צריך שיבדק על ידי פוליטיקאים (עדת חנפים) או פרסומי העיתונות (המתאימה את עצמה ללקוחותיה)"? "השכר שמעבידים עצמאיים מוכנים לשלם לגברים לעומת זה המשולם לנשים באותה משרה" משום שאשה לרוב היא זו שמגדלת את הילדים. אין לזה קשר לעצלנות, והמדד לא אובייקטיבי. שימי לב שמעסיקים מעדיפים לשלם למי שמשתמט ממילואים. גם המשפט "דתנו היא דת אמת לפני היותה דת של שלום כאמור בתפילת שחרית "אמת ויציב ונכון..." היינו, "אמת" לפני "יציב". בוודאי שאינה דת של כת חנפים." לא ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל השאר היה ציטוט מבית דין - מעמד האשה. תקרא את הקישורים שאתה מביא. זה שאני לא מתלהבת מדעת אמת, לא הופך אותי לאוהדת של החשוכים מבית דין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1009 שאלה 23. את יכולה בבקשה להגיד במילים שהן מצד אחד שלך, ומצד שני מובנות מה רצית להגיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. דעת אמת מנסים להוכיח באותות ובמופתים שהגמרא היא לא יצירה אלוהית, כפי שטוענים דתיים וחרדים. אין לי שמץ של מושג באשר לתפיסת החרדים את התלמוד. למדתי תלמוד במסגרת לא אקדמית כשרוב התלמידים היו דתיים. איש מהם לא סבר שהתלמוד הוא יצירה אלוהית, אף על פי שחלקם האמינו שהתורה שבעל פה ניתנה למשה בהר סיני. 2. כל מי שפותח גמרא ומגיע לעימותים נוסח אביי אומר כך ורבא אומר אחרת, מבין שאלה דיעותיהם שלהם. בשביל זה לא צריך לעשות תחקירים בבתי מטבחיים באשר לדרך החיבור בין הריאה לטחול (ההרצאה של ירון ידען). 3. משהתחלתי ללמוד תלמוד הבנתי שעל כל קביעה המופיעה בתלמוד יש יןתר מדיעה נוגדת אחת. זה היופי שבתלמוד. ולכן על כל קביעה בסגנון "בגמרא כתוב" (תמצאו את זה הרבה בקונטרסים חרדיים למיניהם, המיועדים לעמי ארצות) יש לערער ב"איפה בדיוק?". 4. כך גם על קביעות ש"נשים דעתן קלה" ו"כל המלמד בתו תורה מלמד עליו הכתוב כאילו לימדה תפלות" יש קביעות נוגדות. (את כל זה לא כתבתי קודם, אני מוסיפה את זה עכשיו). בית דין 5. בין דין מתעמתים עם דעת אמת על כל קונטרס שהללו מוציאים. המשעשע שבדבר הוא שבניסיונם להוכיח שלא כך פני הדברים הם יוצאים יותר חשוכים משניסו. כך למשל בהאשמת המדינה בכפיה חילונית (!) במניעת ביגמיה, בעוד שהדבר אסור הילכתית כבר 1000 שנה. 6. כמו כן, הם יוצאים מגדרם להוכיח שאכן, נשים עצלניות מטבען (אם כי קצת מנסים לסנגר) ומוכיחים: אם אכן נשים פרודוקטיביות בדיוק כגבר, מדוע מעסיקים לא מעדיפים להעסיק נשים, ששכרן יותר זול? אלא שמעסיקים אכן מעדיפים את זה, לעיתים, ולראיה כל מודעות "דרושה גרפיקאית", כמו גם העסקת תכנתיות חרדיות כתחליף לתכנתים זולים בהודו. 7. אם לא קראת את טיעוני בית דין, מדוע לינקקת אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לאלוהים, יש יותר מ''אייל אלמוני'' אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תאמין לכל מה שאומרים לך. אני האייל האלמוני היחיד, כל השאר מתחזים מנוולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לבשר לך, אבל יש גם יותר מאלוהים אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרשה לי לחלוק על הקביעה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את טוענת ש*כל מה* שדעת עושים זה לנסות להוכיח " שהגמרא היא לא יצירה אלוהית" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהשקלא וטריא בגמרא מראה על חופש לכאורה ועל פלורליזם דעתני. כדי להבין לאן אנשי הדת פיתחו את ה''הומניזם'' הזה צריך ללכת אל מעבר לגמרא - אל ההלכה. יש בהלכה דברים שהם, במקרה הטוב, משונים ומוזרים ובמקרה הפחות טוב, מקוממים במיוחד. צריך רק לפתוח את ה'שולחן ערוך' לר' יוסף קארו - על-פיו נוהגת היהדות האורתודוכסית הלכה למעשה, כדי להבין זאת. כיוון שהשו''ע עם נושאי הכלים המודפסים בשוליו קשה מאד לפיענוח למי שאין לו רקע מתאים, ניתן להשתמש בספר 'קיצור שולחן ערוך' לר' שלמה גאנצפריד. הספרון הקטן הזה מכיל את ''תמצית'' השו''ע באופן קל ונוח לקריאה. מומלץ לכל מי שרוצה להתבונן בדעת תורה, להתרשם ולהסיק את המסקנות המתבקשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באוף טופיק מסוים, הביטוי *דעתנות* מופיע מידי פעם בפירושים שונים. פירוש אחד הוא: אדם שיודע הרבה דברים(knowledgeable), פירוש אחר: אדם שיש לו דיעה מוצקה על הרבה דברים(opinionated). המובן הראשון משמש לחיוב והשני בדרך כלל משמש לשלילה. מהו המובן הנכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני המובנים מתאימים לפוסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורי, איזו הלכה ב'שולחן ערוך' קוממה אותך במיוחד? (אחרוג ואבקש שרק אורי דורי יענה על שאלתי התמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מותר לבעול בתולה בשבת , אף על פי שהוא עושה חבורה " . קיצור שולחן ערוך השלם , קנז(דין כלה הנכנסת לחופה) , ח'. בקיצור , האם הבועל עושה מלאכה , אם לאו . בתור מי שנולדה בתולה , ההתיחסות לאיבר המין שלי כאל מקום בו מתבצעות מלאכות או לא , לא מתאימה לי .וזו רק דוגמה קטנה . רוצה שאביא לך את הוויכוח אם מותר להכות אשה בנידה עם מקל (כי בנידה אסור להכותה ביד) על שהיא לדוגמה , מתרשלת בעבודות הבית ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הביאי, אם לא קשה לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://kodesh.snunit.k12.il/i/4121.htm בפיסקה י. בהמשך אמצא לך את המקור שרק בקהילות אשכנז התנערו מפסיקה זו . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעת ברקת, ל.ב.פ. ורעייתו של איזי: "האישה, כל זמן שהיא מניקה--פוחתין לה ממעשה ידיה, ומוסיפין לה במזונותיה יין ודברים שיפין לחלב" (שם, פיסקה י"א). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפסק ההלכה המצוטט על ידך אין כל יחס לאיבר המין הנשי שלך כ"אל מקום בו מתבצעות מלאכות או לא". אין הכוונה שאיברי המין של האישה הם בבחינת אובייקט מיני לשביעות רעבון הזכרים. נו, עכשיו את תרוצי ותשאלי: מאיפה לי? באותו סעיף ח' המצוטט ישנה הפנייה לעיון בסימן קמ"ח, סעיף ד' שבו מתבררת כוונת המינוח של הסעיף המצוטט, וכך נפסק שם: "אין עושים קניין בשבת. ולכן, אם הנישואין בערב שבת צריכין להיזהר מאד שיהיה ייחוד הקונה קודם השבת, ואזי כשנעשה הייחוד הקונה מבעוד יום מותר לבוא עליה ביאה ראשונה בשבת בין בבתולה בין באלמנה, אבל אם לא נעשה הייחוד הקונה מבעוד יום, אז אסור לבוא עליה בשבת ביאה ראשונה, משום דהביאה עושה הקניין ואין קונין בשבת". במילים אחרות, השימוש בטרמינולוגיה "בתולה" או "אלמנה", כוונתו רק לציין עובדה ריאלית המעידה על מצבך כילודת בתולה (אם להשתמש בהגדרתך הפוסט-פמיניסטית...) ובאותו ציון דרך מכנים "אלמנה" או שמכנים את הבתולה "ביאה ראשונה". וכאמור במאמר, זה הכול עניין של הקשר ונסיבות וכו', ואני אחסוך מהעצלנית את הקריאה במלוא הנשימה: מעמד האישה ביהדות נתפס בצורה מעוותת על־ידי מי שאינו מכיר את מקורות היהדות מקרוב. מונחים מסוימים מן המקורות המתארים את דמות האישה, מעוררים פעמים רבות קונוטציות שליליות אצל בן תרבות המערב, כאשר הסיבה לכך היא בעיית המינוח. חוסר ידיעה והיכרות של ההקשר בו נאמרו דברי חז"ל, עלול להוביל לפירוש מוטעה של המונחים, שכן המשמעות של מונח מסוים יכולה להשתנות מקצה לקצה במעבר מהקשר אחד למשנהו או מתרבות אחת לרעותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שזורה חול בעיני האנשים ומתנהג כפוליטיקאי זה אתה . אין רע בלהיות פוליטיקאי , נהפוך הוא , לא לכל אחד הכישורים לכך . אבל אתה מתכסה באיצטלא של חרדי-משכיל-מודרני ולא כל אחד מסוגל לחשיבה ברמה גבוהה כמו למשל מר יוסף עוזר (היה כאן ציטוט או תגובה שלו אתמול בשעות היום או לא ? שכן עד לאותו ציטוט אני לא הייתי מודעת לקיומו של האיש המיוחד הזה). אתה , למשל , לא מסוגל לחשוב ברמה גבוהה כמו מר עוזר . על כן הטקסטים שלך הן התפתלויות מקושקשות . מר יוסף עוזר כותב זהב טהור . ולענין הבתולה שאין לעשות בה חבורה בשבת : אל תברח אל שאלת איסור קנין בשבת . כי קודמת לה שאלת עשיית מלאכה בשבת שהיא זיון הבתולה(לא איכפת לך שאני משתמשת במינוחים שלי , נכון ?): נא הסבר מה ההקשר של הוויכוח המובא בקישור הזה . "אובייקט מיני לשביעות רעבון הגברים" - זה רק בראש המפולפל שלך . אני מדברת על שלב א' : התייחסות לאיבר המין של אישה כאל חפץ שעושים בו עבודה . כי לנשים שלכם אין חלילה רעבון מיני . בני ברק וירושליים הן מחוץ ליקום המוכר לנו . ופעם אחת רציתי לשאול חרדי משכיל את השאלה הבאה ולקבל תשובה ברורה : איך זה שכאשר ללא-חרדי(כולל גויים) קוראת צרה נוראה אתם מסבירים זאת באי שמירת השבת , אי שמירת חוקי נידה וכדומה . למה , אצלכם אין ילדים קטנים שמתים מסרטן או מתאונות ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסטסיה, אני עוקבת אחרי הפינג-פונג הזה בעניין רב. רציתי לקרוא את דבריו של יוסף עוזר. לא הצלחתי למצוא אותו בעזרת מנוע החיפוש של האתר. (מופיעה תגובתך כתגובה יחידה עם שמו.) אם לא קשה לך: תוכלי למצוא את המקום/התגובה? תודה בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שתגובתו של יוסף עוזר, משורר ועורך, הוסרה, אולי משום ארכה החריג (היה בה שיר ארוך) ואולי משום שכללה הפניות רבות העשויות ליחשב פרסומת (עצמית). בעבר פורסם באייל שיר שלו, דיון 1796. גיגול חיצוני (כלומר - לא באייל) יביאך להרבה מאוד אתרים הקשורים באיש ובפעילותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שהתעניינה בשירי הנה הוא. אינני כועס על הורדת תגובתי. ידוע לי שמתעניינים ביצירתי ולכן הוספתי את הקישורים. מצורף אי מייל למעוניינים: yybo@zahav.net.il ופלפון: 050-6738771 תודה שיר אישה / יוסף עוזר אַתְּ מַחֲזִירָה לְכָאן אֶת רֵיחַ הֶחָלָב בּוֹנָה לָעוֹלָם אֶת אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה לִינֹק מְהַתְחָלָה חָלָב זָב עַל דְּבַשׁ תְּאֵנִים שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי: שָׂרָה , רִבְקָה , רָחֵל , לֵאָה , וְאַתְּ , יָעֵל – יְדִידָה מַפְתִיעָה שֶׁל הַנְבִיאָה דְּבוֹרָה יֹדַעַת אֶת נְקֻדַת הַתֹּרְפָּה - מַגִּיעָה שׁוּב בְּעֵרוּב זְמָנִים - כְּמוֹ בְּהִתְגַלְמוּת יָפְיוֹ "בֵּין אוֹר לְצֵל" שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן , יוֹשֵׁב בְּפִתְחֵי מִקְוָאוֹת: בִּזְמַן כָּזֶה הָיְתָה תָּמָר כְּבָר בְּשֶׁלָּהּ וּמְבִינָה , רַק יְהוּדָה - עִוֵּר לִיְצוּעוֹ כְּמוֹ הַיּוֹם , גֶּבֶר הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַיִם מַפְסִיד מֵרוּם הוֹדוֹ אֶת חוֹתָמוֹ וְאֶת פְּתִילָיו. הוּא אוֹמֵר תָּמָר הָרָה לִזְנוּנִים - וְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צוֹחֵק - זְמַן אִישָׁהּ מַגִּיעַ - כְּמוֹ אָז כְּשֶׁבִּתּוֹ שֶׁל לוֹט הֵכִינָה אֶת הַמַּצָּע שֶׁבִּלְעַדָיו לֹא יִוָּלֵד מָשִׁיחַ זְמַן אִישָׁהּ רָחוֹק מִפְּנִינִים , מִיַּהֲלוֹמִים מִתַכְשִׁיטִים זוֹלִים. כִּי גֶּבֶר יִשְׁאַל מַיִם וְאִשָּׁה מֵישָׁפִיר: יָעֵל מַקְשִׁיבָה לַגֶּבֶר הַמְּשֻׁחְרָר - "מַיִם שָׁאַל" : שָׁאַל - מַה קָּרָה לָאִישׁ מֹשֶׁה שֶׁנִמְשָׁה מִמַּיִם? "חָלָב , חָלָב ! הֵשִׁיבָה לוֹ : יָנָק חָלָב הָאִישׁ ! יָעֵל , יָעֵל זוֹכֶרֶת אֶת רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְרִין ? עַמְרָם ? אִישָׁהּ , בִּתּוֹ, מַכְרִיעָה , מְרַעֲנֶנֶת יְצוּעִים לְעַם הָעֲבָדִים כְּמוֹ תָּמָר כְּמוֹ בִּתּוֹ שֶׁל לוֹט כְּמוֹ רוּת –הַכָּל סְבִיב רֵיחַ הַחִטָּה , הַמִּיטָה וְהַמִּיתָה נָשִׁים שֶׁמְרִיחוֹת כֵּיצַד מַנְהִיג הוֹפֵךְ כְּרַעַם , כְּבָּרָק , וְאֵין מָטָר לוֹ לְהַשְׁקוֹת , נָשִׁים : זוֹכְרוֹת מִי זִמֵּן בַּקְבּוּק יַיִן לַמְּעָרָה שֶלוֹט קְצָת יִשְׁתַּכֵּר כְּשֶׁיִזְרָע מָשִׁיחַ שׁוֹאֲלוֹת אֶת עֹקְרֵי הֶהָרִים : "עַד מָתַי , גֻבְרִין יְהוּדָאִין , יֵעשׂוּ נְשׁוֹתֵּיכֶם הֶפְקֵר וְתַּעַמְדוּ מִנֶּגֶד , שׁוֹמְעִים אוֹתָן צוֹרְחוֹת ,נִבְעָלוֹת לְהֶגְמוֹן הַזְּמַן וְלֹא תִּשָׁמֵט קַרְקַע עוֹלָם מִתַּחַת רַגְלֵיכֶם ? " זְמָן כָּזֶה , בְּדִיּוּק . כָּעֵת חַיָּה - שֶׁנִיחוֹחַ הַחִטָּה בָּא אֶלָי , אֶל גֹּרֶן הַשִּׁיר זְמַן אִישָׁהּ הִנֵּה הִנָּה , אִשָּׁה מִנָּשִׁים - פְּשׁוּטָה כְּמוֹ חָלָב , רְגִילָה כְּמֶלַח לְאוֹרְחִים , כִּדְבַשׁ כְּצַעֲקָתָה - אוֹחֶזֶת בַּיָּתֵד , יוֹדַעַת לָתֵת מַכָּה , מוֹחֶצֶת רַקַּתְךָ וְרַקָּתוֹ מִתְחַפֵּשׂ לְאֹפְנָאִי , לִגְרָפִיקָאִי , לְפִילוֹ לוֹחֵץ עַל הַכַּפְתוֹרִים שֶׁל הַמְחַשֵׁב כְּדֵי לִפְרוֹם כַּפְתוֹר אֶחָד שֶׁלָּהּ הִנֵּה הוּא בִּלְבוּשׁ אִישׁ עֲסָקִים , אָמָּן , הִפֶּרְמַלְאָךְ מְחַפֵּשׂ אֶת הַדַּיְסָה שֶׁל אַחַת הָאִמָּהוֹת מְצֻיֶּדֶת בִּנְּשִׁיקָה וְנֶשֶׁק נְקִישָׁה וְשֶׁנֶק וּבְאַכְזָבָה אֲבָל יֹדַעַת כְּבָר אֶת טִיבוֹ , הִיא הַמּוּפֶקֶת מִתַּרְדְמַת גֶּבֶר וּמִשּׁוּם כָּךְ חֲלוֹמִית שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ מִתְנַשֵּׁף , זוֹחֵל , מַכִּירָה אֶת הָאוֹתִיוֹת שֶׁאַחֲרֵי זָכָר : ח .ל .ש . הִיא תִמְחַק אוֹתָן בְּמֶתֶק לֵב , בְּהֶבֶל פֶּה , תִתֵּן בְּאַפּוֹ נִשְׁמַת חַיִּים תֵּאָבֵק עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד שֶׁיִתְחַנֵּן שֶׁתְשַלְחוֹ לוֹמַר מֵחָדָשׁ - שִׁירָה . .......................... 1 יהודה עיור ליצועו- יהודה , בן יעקב ולאה, בא על כלתו, דבר ש...נחשב איסור... והוא חלק משרשרת שמתחילה בגילוי עריות בין לוט ובנותיו וממשיכה עם יהודה ותמר , עד בועז ורות ויוצרת באופן זה את ההשתלשלות המאפשרת את הולדת דוד ושושלתו המשיחית. .................................... 2 וְרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם צוֹחֵק: - כי זה היה רצונו ! ....................................... 3 כִּי גֶּבֶר יִשְׁאַל מַיִם וְאִשָּׁה מֵישָׁפִיר : מושאל מבקשת סיסרא מיעל שנאנסה שבע פעמים………… .................................... 4 מְרַעֲנֶנֶת יְצוּעִים לְעַם הָעֲבָדִים : אישה – מרים אחות משה היא שהתריעה לאביה ראש הסנהדרין שגזירתו להפסיק יחסי אישות בעקבות גזירת פרעה חמורה משל פרעה – שהוא גזר על הבנים ואבא גוזר גם על הנקבות שלא יוולדו… ....................................... 5 הָאוֹתִיוֹת שֶׁאַחֲרֵי זָכָר : ח .ל .ש . מתוך פירושי הרב יוסף חיים בעל הבן איש חי ……….…… ....................................... 6 האשה נבראה בזמן שנפלה על האיש תרדמה ומשום כך היא ח ל ו מ י ת. ראיתי נוסח זה אצל ספרי הקודש והוא נוסח שובה לב לגבי יחס חזל לאישה. ...................................... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסף עוזר, אולי לא אליי כיוונת. בכל אופן: אני ביקשתי את מס' התגובה שלך לפי תגובתה של אנסטסיה לאורי פז. כיוון שתגובתי הקודמת נעלמה (עוד לא למדתי להעביר אותן, כנראה), אני חוזרת עליה: *דבריך* מעניינים אותי. לא הטקסט בתור שיר. (מה לעשות, קורה...) שבת שלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני כיפה אדומה (.....) אך לא נבזבז זמן על שאלות ביורוקראטיות . ברגע שקראתי את השיר של יוסף עוזר (כאן בפעם הראשונה , עוד דוגמה לצחוק האלוהים) ידעתי שהכותב הוא דתי ומזרחי (לפי הקטלוג המקובל בחברה). ליתר בטחון בדקתי בגוגל שאישר את מה שחשבתי ואז כתבתי את דברי על החשיבה הגבוהה של יוסף עוזר. כך שאין שום סתירה בין דברי על יוסף עוזר לבין הוויכוח שלי עם אורי פז . וראה תגובתי : תגובה<286258> וכך אני יכולה להצהיר שאני דתיה , ואם אורי פז יבדוק מתי כתבתי את התגובה הנוכחית אזי הפיוזים שלו יקפצו ושל יוסף עוזר לא . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא התחום שלי, אבל התגובה תעלה אם תכתבי את הפרטים בסדר זה: תגובה 286258 - ז"א: מספר התגובה בין המרכאות. בדקתי כרגע, והגעתי לתגובתך.) בינתיים קראתי את דבריו של יוסף עוזר, ומשום-מה, התגובה שלי לדבריו נעלמה. משהו לא עבד טוב אצלי, כנראה. בכל אופן: הטקסט שלו, במקרה זה, עניין אותי פחות ממה שעניינו אותי דבריו, שנכתבו מחוץ לטקסט-השירה. לגבי הוויכוח שלך עם אורי פז: דברייך ודעותייך מעניינים אותי. אורי פז צפוי, צפוי מאוד אפילו. אבל מי יודע? אולי יגדל. (צעיר מאוד, נדמה לי. אם כי יש כמוהו עם דעותיו גם זקנים מאוד אפילו...) בעניין הפיוזים של יוסף עוזר: לא בטוח שלא יקפצו. שבת שלום, אנסטסיה רומנוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על השאלה - האם "ברירת מחדל" ו"אנסטסיה רומנוב" הן אותו אדם? (זה קצת משתמע ממשפט הסיום שלך) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ממה שידוע לי. ההמשך לשורת הסיום הוא: על החתום: ברירת מחדל. בסדר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה צפוי אצל אורי? לבינתיים, הוא נראה לי ממש *בלתי צפוי*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, ראה את הפתיל סביב אורי פז, תגובה 286305, מלמעלה ומלמטה. אלו תגובות ותשובות צפויות-מראש, לפחות בשביל חילונית כמוני: בנושאים האלה הפסקתי מזמן לקיים "דיונים" עם ידידיי וידידותיי הדתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לבינתיים"? אייל אלמוני יקר, אתה משול למי שבמסיבת פורים עטף את כל גופו מכף רגל ועד ראש בשפע מחלצות ומסכות כדי שלא יוכלו להכירו בשום פנים ואופן. "בראבו, אורי1" ברכוהו ידידיו במאור פנים כשנכנס לאולם השמחה "מאד יפה הסנדל ששמת על הפרוטזה שלך". ______________ 1- במקרה זה היה השם שלו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבדית, לא כתבתי את התגובה ההיא. מה, רק אני כאן העולה חדש העילג (שמותר ללגלג עליו)?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה לי מללגלג על עולים חדשים או ישנים. לגלגתי על מה שנראה לי כנסיון התחזות, אבל לבינתיים ראיתי שאתה לא היחיד שמשתמש בצורה המשונה הזאת. מתוך 44 מופעים של המילה הזאת באייל, רק על 12 תגובות אתה חתום, ואתה בחברה טובה מאד של טובי המגיבים והמגיבות באייל - חברה שהשתפרה עוד יותר עם שיגור התגובה הזאת שלי. אי לכך אני מתנצל על החשד שהטלתי בך ללא סיבה מספקת (הדגש הוא, כמובן, על המילה "מספקת"). זכרוני העלוב שוב הטעה אותי לחשוב שאתה האייל היחיד שמשתמש במטבע הלשון הנדיר הזה, ואתה מוזמן להשיב לי כגמולי וללגלג על הסנילים בחבורה שקופצים למסקנות נמהרות ועושים מעצמם חוכא ואיטלולא. אני אשא את הבושה בהכנעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא לאה גולדברג? בחג הפורים שמח וטוב. רצות מסכות באמצע הרחוב. אורי כדורי רוגז וכועס: "לי אין מסכה, כיצד אתחפש?" לפתע לקח המכחול וצייר 1 "אני לא כדורי, אני אחר!" עכשיו הוא צועד ברחובות העיר בטוח כי איש אותו לא יכיר. 1 (כתב על חולצתו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" באחד הימים, כשהיהודים צעדו תחת שמירה בחזרה לעיר מעבודת החפירות, חמקה מהשומר ועלתה לחשמלית. אחד הנוסעים הבחין בה. "אם תלשין עלי. הם יהרגו אותי", התחננה. האיש חשב דקה ארוכה ואז אמר: "אולי תורידי את הטלאי הצהוב, טיפשה"" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משנה מה יוסף עוזר אומר ? הוא מדבר , כמו כולם . הוא גבר , ולא צריך להתייחס לכל מה שהוא אומר ברצינות (כבר מתנצלת !)אלא לדעת לקרוא בין השורות . יש לו אשה וילדים והוא צריך להתפרנס ובעיקר , גן הפסקת החיים שלו אינו רגיש לשום טריגר (כנראה.) . השיר בא ממקום אחר מאשר הדיבור היומיומי . דיבור יומיומי הוא כמו רדיו שפתוח כל היום . כשמכשיר הרדיו סגור , נעלמים גלי האתר ? הרי אם יכתוב בפשטות את מה שכתוב בשירו , הטפשים יאשימו אותו בעידוד והטפה לגילוי עריות ואונס ! כל מה שיוסף עוזר כתב בשירו הוא שממבט "למעלה" , ממבט של "אלוהים" , אין שום משמעות למושגים "טוב" ו"רע" . זוהי ההוויה . ההוויה המורכבת מהיקום על כל פרטיו , או כלשוני : בריאה הולכת ונמשכת . כל הזמן . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...גן הפסקת החיים שלו [של יוסף עוזר]אינו רגיש לשום טריגר (כנראה.) " אנסטסיה רומנוב, ברברית חביבה, אול דברי עברית? מי הגברת שלכאורה מכירה אותי מעבר לשירים, ומה כוונתה? אני מלא כבוד למדיום ונמנע מלנחש מי טוען[נת] זאת. לא. החיים לא נפסקו לי. מה הראיה שחיים נפסקים? אני כותב משמע אני קיים. ממבט אלוהימי יש טוב ויש רע ויש להם משמעות כי האדם מחפש משמעות. השפה אינה משמעותית אלא משום שהאדם שופת ושופט את השפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גן הפסקת החיים אינו רגיש לשום טריגר"= החיים לא נפסקים . ולמה שאדבר עברית ? יוסף עוזר מדבר גם עברית וגם "שירית" . מי שמדבר בהרבה שפות חייב להבין שאו שלא יובן או שמאד יובן , תלוי בעומד מולו . הפעם זו אני , ברברית ("חביבה" - גם רעל הוא תרופה) ומוזרה . איני מכירה את יוסף עוזר והוא לא מכיר אותי וזה באמת גם לא משנה . מה משמעות השיר המדובר כאן , על פי יוסף עוזר ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח לומר שיש משהו באנסטסיה שהוא מרתק. מה הוא? אנסה להגיב כאן עח השאלה לגבי השיר - שיר אישה. הקשר שלו לדיון הוא בטריגר של אורי פז. אנסטסיה [שהיא בודאי לא אורי פז שמציג את האיפכא מסתברא של עצמו] מעלה שאלות נוקבות . חשבתי בהקשר של דיון אודות האישה ביהדות - לא - מה - שחשבתם - שהדיון מעייף אותי ועולה על העצבים, כמו שאומרים באידיש. אינני מאושר לקרא בלהטוטים עד כמה האשה היהודיה היא מכובדת, שהיו נביאות יהודיות. שרחל נקראת עקרת הבית בעיקר במובן המטאפיזי, שההלכה הקדימה להגן על האישה הנשואה והגרושה בכתובה שהיא תעודת ביטוח במקורה . למה? כי במהלך ההיסטוריה היו גם פנים מעוררות תמיהה. נכון שהטרמינולוגיה ההלכתית חייבת להיות מובנת ואישה הושוותה לחרש שוטה וקטן או לעבד לצורך דיון בעניינים הלכתיים. אבל שרה שנירר - אישה, היא שמחצה את הסטאטיות שהוכתבה לנשים וצבעה מהרבנים לתת גיבוי להכרזתה שראוי לבת ללמוד ולהשתלם. הרבנים נאבקו בה, בשרה. הם לא היו חלוצים לנער את מעמד היהודים כולם בעזרת ניעור האישה מתרדמה אינטלקטואלית. התורה מרימה לדעתי על נס לרמה של סמפטום את התופעה הזו: נשים, במשך כל ההיסטוריה היהודית, הצילו את העולם הרוחני והפיסי-קיומי שלנו מתמוטה חברתית מוסרית וקיומית. השיר שכתבתי עוקב אחרי הנשים האלו: שימו לב לדבר ריבונו של עולם לאברהם בנושא החינוך: כל מה שאומרת לך שרה שמע בקולה!!! חזל לא הצניעו את הפקודה הזו. " בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל" הן לא עבדו לעגל. מרים מתרה בעמרם אביה שהיה ראש הסנהדרין והפסק הלכה שלו היה פזיז וגברי: הוא הנחה את עם ישראל להתאבד. מרים תקנה אותו. חכמת נשים בנתה ביתה. אומר שלמה. גברים הרסו בתים הרבה. הם שהרסו את בית ראשון ושני. קמצא ובר קמצא. יהודית הצילה את עם ישראל ויהיא דמות מופת - הגברים נחבאו בירושלים. אני חושב שרק נשים הן שתבאנה לגברים היום תובנה חדשה איך להעניק ויטאליות ליהדות שלנו. הן אמורות לההראות לגברים יראי ה' את הערמומיות שלהם שחור על גבי לבן: בחינוך החרדי. בהתנהלות הפוליטית. בבתי הדין. זורם בעורקיהן אותו מאורע בו הגבר רדום, ובאמצע התרדמה שלו, הן נחצבות, חלומיות במהותן- לא כל אחת, ובכל זאת, עם היסטוריה מרשימה של הצלחות לנער את הגבר הרדום אל חלום אחר שלכולנו ראוי להקיץ אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה לא בסדר שלא הוספתי: אני גאה לומרשכל הדיון הוא אצלי במסגרת חד משמעית של הכרה בערכה הנשגב, כן, כך, של היהדות לחיי. הלכה למעשה. כי מי שפועל בתוך הטריטוריה של היהדות ההילכתית, רשאי להתדיין בה. מי שמבחוץ: פקעה זכותו כי דיונו הוא עקר.הוא דיון אינטלקטואלי. אינטלקטואלי במובן הניכור. זאת בצד ההערכה הרבה לתנופה שמביא אוטרי פז לאתר זה בדיונים חשובים שלא מספיק תדירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן פקעה זכותה היהדות ההילכתית להכיל בטריטוריה שלה את מי שלא פועל בתוכה. לכן גם פקעה זכותו של מי שלא פועל בטריטוריה של ההומואים, הלסביות, אבולוציה, רפורמים, נשים, משוררי חרוז לבן, שיינקנאים, חובבי שינקן, נוצרים, צרפתים וכהנה איטרי פז שונים, להתדיין בם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסי בבקשה לרדת לסוף דבריו של פרנץ קפקא האגדי ב"מכתב אל אבא", ברישומי יומנו ובמכתב לארוסתו כפי שאלה הובאו במאמר הדיון 2173 שמא ירד לך האסימון למה התכוון המשורר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם בנות לוט ? יעל וסיסרא ? תמר ויהודה ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לא קראת את השיר? ומה עם אנסטסיה? הרי לא נשארת לפליטה ממשפחת הצארים? ואוסיף: אורי פז העניק תרומה ענקית לשיח של האייל הקורא. תודה לו!!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זהירות , להלן בדיחה) שנתחיל עם גילגול נשמות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה מצחיק אותך? ע"פ אותו היגיון, אנשים שלמשל מאמינים באבסורד החיים האקזיסטנציאליסטי מצחיקים באותה המידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני הבנתי מה לא מצחיק אותך . תתפשט מההיגיון . לא יקרה לך שום דבר רע אם תתפשט מההיגיון . (תוריד ת'בגדים !) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די כבר עם הפלצנות הזאת. הרי גם אלפי שירים שתכתבו על מעלותיה של האישה, לא יעזרו, כי אתם לא משנים את ההלכה ומוחקים את הגידופים והשוואת האישה לחרש-שוטה-קטן-עבד-כלים נאים- דירה-בית-חמור-חזיר-כלב-חמת מלא צואה-בהמה כפשוטה ועוד שאר השוואות בזויות. איזו מוטיבציה תהיה לנשים, אם הן מושוות לבהמות וחפצים מכל טוב ? זה לא יוצא שום מוטיבציה, אלא רק דכאון קיומי. יש למחוק את הגידופםים מארום הספרים היהודי, או לפחות לכתוב את אותם הדברים (לפחות) על הגברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:) הנה שוב את מהנה אותי בתגובות שלך ובדעותייך. הרשימה לא קטנה. ראשית, נהניתי מתגובתך להתעניינות שלי בדברי המשורר יוסף עוזר. עד המילה האחרונה. נהניתי מהדו-שיח שלך איתו, בפתיל הזה תגובה 286670), וגם בפתילים (ותת פתילים) אחרים: מ-תגובה 286258, בעניין עבודת אלילים וההמשך, מ-תגובה 286107, המשך ישיר של הקודם, וגם אודות האבסורד וההוויה שלך, וברור שנהניתי מ-תגובה 286672 וההמשך, בכל הנוגע לאל המדבר *בשפתו* לעומת יכולתנו האנושית *להבין* את דבריו. (ומה זה נהניתי מהעקיצה שלך בתוספת על *חובות* האישה *הנשית*!) לעצם תגובתך לדבריי, אז ככה: מה לעשות, בשבילי השיר (כל שיר) הוא *מלבוש* מיוחד, אבל לא תמיד הוא יותר מעטיפת צלופן לסוכרייה שבתוכה. כדי שיהיה (השיר) יותר ממלבוש, או מעטיפת צלופן, נדרשים גם קוראים מומחים, או לפחות, קוראים שמבינים שירה כ*שירה*, ואני לא בטוחה שאני יכולה לקרוא עד כדי כך טוב את מה שכתב יוסף עוזר כשיר. חוצמזה, מה לעשות, הדיבור היומיומי קליט יותר משיר. וחצמזה, לא בטוח שצריך לכבות רדיו כדי להפסיק דיבור יומיומי. די אם לא נשמע ולא נקשיב... ככה שאני לא דואגת לגלי האתר. יוסף עוזר ואת ניהלתם כבר דיון בדברים האלה מן הצד הערכי ("טוב" ו"רע"), ככה שאתייחס להתייחסות שלך דווקא בעניין שפתחת בפסקה האחרונה שלך: "הרי אם יכתוב בפשטות את מה שכתוב בשירו , הטפשים יאשימו אותו בעידוד והטפה לגילוי עריות ואונס ! כל מה שיוסף עוזר כתב בשירו הוא שממבט "למעלה" , ממבט של "אלוהים..." טוב, מבחינתי, הטיפשים טיפשים, אלא שהטיפשות לפעמים היא בורות, תו לא. כך שלא כולנו תמיד טיפשים, או טיפשים כל הזמן - עניין של תחומי התמצאות. די בהודאה בבורות בתחומים מסוימים כדי שנהיה בורים ולאו דווקא טיפשים. זה דבר ראשון. דבר שני: אני לא יכולה (או לא הצלחתי) לקרוא את השיר כאילו המשורר מביט מלמעלה. המוגבלות שלי? (לא רק להבין את שפת האל אני לא יכולה, מתברר. אבל ייתכן ששפת השיר לא באה כל כך ממעל, בכל זאת.) דבר שלישי ואחרון: אני לא מתעלמת מהמשפט האחרון שלך, על *ה*הוויה. אלא שלא ברור לי למה זה שייך לדיון: חסר ההיבט המבדיל בין הוויית "גבר" להוויית "אישה" כדי שיהיה רלוונטי, לפי הבנתי (המוגבלת). ומי אני - כולה ברירת מחדל - כדי לתחם את סוגי ההוויות. דווקא את, אנסטסיה רומנוב, יכולה לבצע את המשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו יודעים שלא דיברתי עם יוסף עוזר אלא עליו . אז בשביל מה המשחק ? לתחום ? לקטלג? לא מעניין אותי . מעדיפה לענות לואריאציות אחרות . רוצה לכתוב את התגובה שלי בעצמך ? תתאמץ . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אומר לך השיר הבא ? וכן , ראיתי את ארבעת המאמרים של גלבץ כאן דיון 684 דיון 695 דיון 701 דיון 707 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר קדם שנתי (מס' 8) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גם ל-תגובה 287237 שלך - נדמה לי שבה מיקדת את השיר שרצית לשמוע (?) מה אומר לי.) לא קראתי את הדיונים שציינת. אין לי זמן פנוי לכך. השיר של יונה וולך: אני לא יודעת מה הציפיות שלך ממני. מה שכן: אני יודעת שביקשתי ממך משהו (להבדיל ו/או לתחם הוויה נשית לעומת הוויה גברית), ו- נו, התרשמתי שהכעסתי אותך מאוד. :) זאת אפשרות אחת: אם אני חושבת שיונה וולך מעלה את ההבדלים בהוויה. אפשרות שנייה: בענייני שיר ושירה - אם אני חושבת שיונה וולך כותבת מלמעלה, ממבט שמעלינו. (כי לגבי השיר של יוסף עוזר, כתבתי לך שלא נראה לי כתוב ממעל.) בשתי האפשרויות שאני מנחשת כשאלה שלך אליי: * יונה וולך מודעת מאוד (מאוד!) להיותה אישה ולהווייתה כאישה ובתור אישה נטו. גם בשיר הזה. ולא משנה איך כתבה אותו ("שכבר אנחנו עייפים מאוד / מנשינו הבתולות / (...)"). אני קוראת שיר שנכתב על ידי אישה מודעת מאוד לנשיותה. * לעומת השיר של יוסף עוזר - כן, יש כאן מבט מלמעלה, מעל הכול, מעל ההוויה היומיומית והאישית שלנו ושל כל אחד מאיתנו. (למשל: ברוח-השורות שהעתקתי לעיל.) אבל: יש לזכור שאני קוראת כמו שאני מסוגלת, עם המוגבלויות שלי. אם וכאשר יתפנה לי זמן אשתדל להגיע לדיונים של שמעון גלבץ באייל. ("אם", אמר/התרה נפוליאון בברנדוט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כל דבר בצבא האיל (הקורא) גם הוויה נשית/גברית מתחלקת לשלוש : תלוי-זמן , תלוי-תרבות ותלוי אממאמו שלו .אולי אם ייתנו לי מיליון דולר בייבי אצליח להפיק משהו יותר בשרי כי לדידי אין הוויה גברית/נשית מוחלטת . יונה וולך : מה זה סקס (זיון) ? זה לא רק עונג .זה לא רק הדרך המקובלת ליצור ילדים . זה לא רק קרב על השליטה . בינתיים רק בתורת הקבלה מצאתי משהו קרוב לדעותי המוזרות (נוותר על קישור לוויקיפדיה ?) :"חיבור ואיחוד של אידיאות עליונים בינם לבין עצמן ובינם לבין העולם".עכשיו , אני מומחית קטנה מאד בתורת הקבלה ובדרך כלל יש לי רק את המוח שלי. אברי המין שלנו הם גם (או בעיקר) אברי תקשורת המעבירים מידע מאברי המין אל המוח ובחזרה ובזמן ההזדווגות מועבר מידע מאיבר המין הנקבי לזכרי וההיפך (ונוותר כרגע על יחסים אחרים) . שני סוכני המידע (זכר ונקבה) מזווגים את המידע שבהם לכלל יצירת יצור חדש ונפרד מהם המכיל -עקב הזיווג - מידע חדש ועצמאי. הכל קיים בגנים - התכונות , הוצאתן לפועל , קשרים עם הסביבה הקרובה ועם העולם . וגם , מה שאקרא לו כרגע מחוסר אלטרנטיבה טובה יותר , "אלוהים" . כך שזיון הוא הפצת ידע גם בין הזכר והנקבה וגם ביצירת אדם חדש הכולל את הידע שהיה קיים מימי בראשית (הרבה לפני המפץ הגדול ....) . והנה כל פוסטמה וכל קוף מפיצים ידע עצום ומקיף וזאת בצורה פשוטה ומהירה יותר מכל פרופסור לתורת המשחקים באוקספורד .מוזר . יונה וולך מדברת (לדעתי) על סקס כעל ידע והעברת הידע - ייצור ילדים - וההיפך . וכאשר היא מדברת על ההכרה - היא מדברת על סקס ('תת ההכרה נפתחת כמו מניפה' - תיאור יפהפה לאורגזמה נשית, ציטוט מהזיכרון, לו היתה גבר היתה כותבת ' תת ההכרה נפתחת כמו צמצם , זום-אין , קליק-דוט-קום' ?....) . ליונה וולך לא היו ילדים . היא ניהלה חיי מין יוצאי דופן לתקופתה או שדיברה על סקס בצורה בוטה לתקופתה. במבנה שנקרא יונה וולך לא היתה קיימת האפשרות ליצירת ילדים אך באותו מבנה היה קיים הידע על אפשרויות אחרות לרביה ולהנאה מסקס.רק לה זה לא קרה . מעניין אם יש לזה קשר לעובדה שחייה הסתיימו יחסית מהר . יונה וולך הינה דוגמה קיצונית של הווית האבסורד . רוב האנשים הווים את האבסורד בלי לדעת שהוא בכלל קיים בתוכם . בהמשך להוויה נשית/גברית מבעד למשקפיים שלי: בביתוק הבתולים בעבר היה משהו שדומה להחתמה כפי שהיא קיימת בטבע (כמו אפרוחי האווזים שילכו אחרי מי שנגע או היה בקרבתם ראשון, או ריחו היה). כך הגבר "החתים" את האישה הבתולה . בשלב כלשהוא של האבולוציה יכולת ההחתמה הועברה דרך הסקס מהזכר לנקבה והובנתה באשה כך שהנקבה החתימה את הזכר שהזדווג עימה ובלי להתכוון נולדה המונוגמיה. ואסור לשכוח את אמאבא המיתולוגיים שלנו : תא המתרבה ברביה א-מינית . סיפור בריאת חוה מאדם הישן (מקופל כעובר ? תנוחת שינה ידועה ) שכאשר אני מדמיינת את המחזה בהילוך איטי לאורך מיליוני שנים אני רואה תא אליפטי (או תולעתי) שלאט לאט נחלצת ממנו דמות נוספת (חלוקה לזכר ונקבה) המצויידת באיברי מין תואמים לרביה מינית . שניהם נושאים ומפיצים את המידע שהיה קיים בתא המתרבה א-מינית . אשמח לשמוע על עוד מישהו שחשב /חושב כמוני . אני חוששת שרובם קבורים מזמן באדמה ורק בספרים נשארו עקבות . אי.טי. (אני) מחפש חברים (כמובן שאת הסרט לא ראיתי). תיקון : השימוש במושג "מלמעלה" לגבי שירו של יוסף עוזר לא מוצלח . כל מילה שמבטאת זווית ראיה חיצונית , רחבה לדברים - תצלח . כך אפשר לומר במבט מבפנים , במבט החוצה , במבט לעומק , כל מה שמשנה את זווית הראיה ועדיין אינני מרוצה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להגיב במידת המשקיענות שלך, אנסטסיה. תגובה סתמית, יציאת ידי חובה, לא תתאים. אתחיל מהסוף: כן, מסכימה איתך: המושג "ראייה מלמעלה" לא מוצלח במיוחד לגבי השיר של יוסף עוזר, גם לא לגבי השיר של יונה וולך. מתאים יותר לדבר על *זווית ראייה* _חיצונית_ ורחבה. (או *נקודת מוצא* _חיצונית_ המאפשרת ראייה רחבה וביקורתית.) וכן הלאה. לצד אלו יש מה שרשמת: _מבפנים_, _החוצה_, _לעומק_, ועוד. ומכאן: אין לי מושג אם דעותייך מוזרות. בנוסף, אני לא מכירה את הקבלה. אבל מצאה חן בעיניי ההגדרה שהעלית על סקס. גם ראיית איברי המין כאיברי תקשורת. תקשורת *לא* _מודעת_, אבל מי אומר שאנחנו מודעים כל הזמן (או רוב הזמן) למידע התקשורתי שאנחנו מעבירים/משדרים. מה זה קשור ליונה וולך? (לדעתי, כמובן: זאת שאלה של פקפוק וספקנות שאני מעלה כאן.) ...אז מתברר שאני גם לא מומחית ביונה וולך. אני קוראת את מה שאת קוראת, ואני מבינה שדבריה מביעים ומעלים *הוויה _נשית_* של סקס. של אורגזמה. לפי קריאתי - תוצאה של המודעות הרבה שהייתה לה. כיוון שאני לא מתמצאת בקורותיה של יונה וולך, וכיוון שאני לא מעוניינת לרדד את הדיון, אני מעדיפה להשכיל ממך. הוויית האבסורד לפי דברייך: מסכימה. המשך דברייך דרך המשקפיים שלך - מעניין. לגבי ביתוק קרום הבתולין, אני הייתי מתנסחת בכיוון של "סימון טריטוריה". ואשר למיתולוגיות שלנו - התמונה שהעברת קליטה ויפה. ותיקון קטנטן: אי.טי. רוצה לשוב אל חבריו, אל עולמו. כיוון שלא ראית את הסרט, לא יכולת לדעת את הפרט הזה. את, אנסטסיה - זה כבר סיפור אחר. אופרה (טראגית) אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מה זה קשור ליונה וולך ? הרעיונות שלי יכלו להיוולד עם כל גרוי , תאורטית גם משער הדולר היומי אני יכולה להוביל לדיון בתקשורת ותקשורת מינית . בשל מקריות ( שאין בעיה למצוא לה סיבות והצדקות) העובדה שניתקלתי כאן במאמרים על יונה וולך גרמו לי להשתמש ביונה וולך כפלטפורמה , מוצלחת מאד לדעתי בהתחשב בנושא הדיון .קוראים לזה צירוף מקרים או/גם סינכרוניות . עברתי מעט על הפרשנויות המקובלות לשירי יונה וולך . כמו עם יוסף עוזר , את השיר יש (לדעתי) לנתח בנפרד מדיבורו היומיומי של יוצרו . במקרה שלי , אני מציעה דרך מעט שונה להבין את החומר (מילים) שממנו עשויים שירי יונה וולך . החומר הוולכי נוצר בכור ההיתוך (מוח) של יונה .היצירתיות שלה ארעה בשל אותה זווית ראיה (כרגע אני מעדיפה מילה זאת על פני נקודת מוצא ) הקיימת בתוך יונה וולך ושבעטיה/בעזרתה היא כתבה את שיריה כפי שהם . על כן לא היה לי צורך להתייחס לנסיונות ההתאבדות שלה , לאישפוזיה , למאהביה וכו' . לעומת זאת , בהקשר לדיון על אישה(יהודיה) העובדה שלא היו לה ילדים הינה רלוונטית להבנת דברי . אישה מכילה עובר ויולדת אותו , נכון למקובל בימינו , לא בטוח שכך זה יהיה בעתיד .אם נגלגל את רעיון ההפרדה בין מין ואהבה (מצאתי , קראתי) שאף אני הגיתי אותו (הגיתי - ענין פשוט של עיבוד נתונים) נבין שרעיון זה גורם לשינוי אדיר שאחת מתוצאותיו האפשריות הוא שנשים תפסקנה ללדת והשימוש במדע וטכנולוגיה להפקת ילדים יהיה רלוונטי ומעשי . באשר לתוספת של סימון טריטוריה : זוהי אכן תוספת (תודה) כי התהליך מתחיל בהחתמה המהווה גם סימון טריטוריה (כאמור , מצאתי וקראתי) . ההחתמה מתארת ומסבירה את העברת המידע בין אברי המין הזכרי והנקבי . אחת מתוצאות ההחתמה הינה סימון טריטוריה . ההחתמה הינה התהליך . סימון טריטוריה הוא אחת התוצאות המתברגות לתוך התהליך , מוסיפות (או גורעות) לתהליך ומשפיעות , כגורם נוסף , על המשך התגלגלות התהליך . תודה על התיקון הקטנטן לגבי אי.טי. . צירופי מקרים תמיד מצחיקים אותי = מהנים אותי . אבל הסיפור האחר של אנסטסיה הוא לא כל כך טרגי , מזווית הראיה שלי ורוב הזמן הוא מאד אופטימי ומוצלח . הצלחתי להבהיר שאנסטסיה הינו שם עט , אין מקריות בבחירת השם אך הרבה אחרי שלבשתי את אנסטסיה הבנתי כמה הבגד הולם . נא לזכור שבגד הינו רק בגד והארון מלא בגדים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה להתחיל? בעיה. מה ההתרשמות שלי מהשפע שהעלית? (אגב: אין בכוונתי לנתח את אופייך - בכלל לא!) קיבלתי משהו בין השקפת חיים להשקפת עולם: כל גירוי מזמן לך בסיס להפליג ממנו, כמעט כל נושא מהווה גירוי (ומזמן לך בסיס), יש לך פריזמה, יש לך דרכים משלך לבדוק, לקשור, להגות. גם אני קראתי על יונה וולך (בעקבות השיח כאן), אם כי לא הגעתי בדיוק ל"קיצור תולדות יונה וולך" - מה שכתבת כאן, מתומצת ונהיר. (תודה, באמת!) אלא שאני מחפשת יותר יצירות מפרטים, וייתכן שבנקודה הזאת, חלקית, אנו נוהגות בדרך דומה: הפרדה בין היצירה הכתובה לדיבור של היוצרת. (של היוצר/ים - בכלל, ככלל.) ההבדל בין שתינו (כנראה): ...אני *לא* מתעניינת במיוחד במעשיה ובנסיבות חייה (ו/או חייהם הפרטיים של היוצרים). יש הרבה מאוד בני אדם שותפים לתקופה, לגורל, לנסיבות וכיו"ב. ובכל זאת, מעטים מתבטאים באמצעות האמנויות. (נכון: אולי יש גם רבים מאוד שכן בוחרים בביטוי אמנותי. אבל - כמה מהם מגיעים לביטוי כזה, כמו של יונה וולך, למשל, בכתיבה? היא בוודאי רק אחת מני רבות - אישה יהודייה - שבחרה לא-ללדת, או שלא יכלה ללדת; כנ"ל לגבי נטיות אובדניות, חולי, אהבת מין *בנפרד* מאהבת-אהבה [!]. ובכל זאת, רק היא הייתה יונה וולך...) --- [אני לא מרוצה בכלל מן הניסוח שלי לעיל. מקווה שהתוכן ברור.] --- לגבי ההשערה שהעלית עקב התפתחות הטכנולוגיה (אגב: גם אני מרבה לבנות לי מעין תמונות של *מה* ו*איך* יהיה *אם*...): אצלי ה'קישור' פונה לנושא הטריטוריה, החתמתה (הניסוח שלך ברור לי מאוד) וסימונה - ואין לי שמץ מושג (גם לא מושג שיפוטי) לאן נוביל את הייחודיות... ו/או אם עדיין יהיה לה מקום. איעזר בדוגמה שנתת: אם אכן האמהוּת תהיה מיותרת (עקב פיתוח טכנולוגי); אם (נניח...) גם מאפיינים נוספים ייעלמו או חשיבותם תפחת (הווסת - ולדברייך: "אישה מכילה עובר ויולדת אותו"; אולי תיעלם חשיבות הזרע אצל הגבר); אם נפליג עוד ועוד - *לא* נקבל אחת *יונה וולך*, בלי קשר לסיפור-חייה (שיכול להתרחש רק בתקופה שעדיין יש חשיבות למאפיינים הנשיים והגבריים, ולתוצאותיהם האפשריות). *כן* נקבל משהו _אחר_ לחלוטין. וואו. (...איך ייראה אז דיון סביב "נשים ביהדות" - שאלה טיפשית מאוד.) --- חייכתי והנהנתי בראשי כשקראתי את הפסקה האחרונה שלך. :) ומסכימה איתך (מה-זה-מסכימה איתך...). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת "ובכל זאת רק היא היתה יונה וולך" - לדעתי טעות לחשוב כך . רק יונה וולך היתה יונה וולך שמסיבה אולי די אקראית (ואולי לא , אך נכון להיום בלתי ידועה) נבעטה לאור הזרקורים וכך נולדה ה"יונה וולך" . יש הרבה יונה וולך והנרי מילר שגוועים מתסכול על שלא "גילו" אותם . יש הרבה כאלה בבתי חולים לחולי נפש ולא הצליחו לכתוב את המחשבות הוולכיות והמילריות על הנייר או במחשב . ויש הרבה כאלו שחיים בשקט , עובדים ומגדלים ילדים ויודעים את מה שהוולכים והמילרים אמרו ואין להם דחף לצעוק את זה לפני כולם . כשאני מסתכלת על יונה וולך , מה שאני מסוגלת לחשוב זה : בשביל מה היא היתה צריכה את זה . בשביל מה היא היתה צריכה לשכב על גדר התיל ולפנות לכולם את המעבר ?! ואולי לא יכלה אחרת . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנסטסיה, 1) צר לי על איחור-תשובה; 2) אני מוצאת סתירה פנימית בדברייך: בחלק הראשון את סותרת את דבריי (ובכל זאת "רק היא הייתה יונה וולך"), ובחלק האחרון את מסבירה לי, למשתתפי הדיון ולעצמך: "...ואולי לא יכלה אחרת." משפט המאשר את דבריי-שלי, לפי מיטב הבנתי. בינתיים חלף זמן רב, בעיקר בכוכב ושמו "אינטרנט/רשת", ונדמה לי שדנת עם משתתפים אחרים בנושאים האלה. לפני שיימאס לנו ונדוש במקום, כדאי לסיים כאן: עדיין בעניין. עדיין משכילה (אני) מכל מלמדיי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה גדולה עם האמן/היוצר כקרבן . מצד אחד כולם ממלאים את חלקם בעיסקה : האמן , שעקב מבנהו הייחודי או נתיב חייו הייחודי נותן את עצמו לעולם , מקריב עצמו לעולם , נותן את כל מה שהוא יודע . והעולם - לוקח . האמן "מוכתר" כאמן והעולם אוכל את אמנותו (וגם את האמן). ומהצד האחר - האמן , הנותן הבלתי נלאה , יישאר תמיד קרבן . והעולם - ימשיך להנות מאמנותו וימשיך לקרבן אותו . אני , וזאת זווית הראיה המאד אישית שלי , לא מצליחה לשכוח שלמזלי הטוב אני נמצאת בצד שהסבל , ההתקרבנות , אינם נתיב החיים המוחלט שלו . וזה הרבה מזל . זה יכל להיות אחרת . זו גם זווית הראיה האישית שלי על פושעים , אנסים , רוצחים , חולי נפש וכו' . רוב האנשים אינם מבינים איזה קו דק עובר בין מי שנכלא במוסד סגור (גם כלא) ומי שלא , וכמה מזל ואקראיות עיוורת יש בחלוקה זו . בהזדמנות אינטימית זו אפשר לבקש ש"ברירת מחדל" יוחלף בכינוי אחר , קצת פחות מכני ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא הייתי באזור - צר לי, ככה זה בחיים. או ככה אומרים לנו.) אני לא מתאימה לשיחות כאלה: חייבים לשמור על חיבור יומיומי רצוף, חיבור-חיבור... אז: 1) הבנתי את דעותייך האישיות, ונדמה לי שאנו בתחום שונה (גם אם המקור הוא באישה ביהדות ובכלל). הערה: לא הכול מתאים לזוויות הראייה שלי. אלא שהמשך הדיון יהיה גלישה לנושאים מכל טוב הארץ - ובגדול מאוד. 2) default - לא תמיד מכני. :) חן-חן לך. מקווה שניפגש בדיון אחר ובזמן פנוי יותר מצדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך אפשר להבין מה זה תקשורת מאברי המין. זה בטח לא מהראש. אולי בגלל כאלו כתבו בתורה ''תשתקי ותיהי יפה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתורה? איפה בתורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפלא בעיני שלא מצאת, כי לא רק בקבלה מופיעים הרעיונות האלה. האינטרנט מלא בהם, וכנראה שהמקדמות הראשיות שלהם הן בעיקר רווקות אינטליגנטיות, "רגישות" וסובלות. תתפלאי, אבל לא כולנו נולדנו גננות ובשביל רבים מאיתנו הסקס הוא פשוט סקס. מבלי להיכנס ליותר מדי פרשנויות יונה וולך (בכלל, ניתוחי שירה הפכו לאחד מסוגי הפלצנות הכי גרועים, מאז קיום הרשת) - לאור אישיותה הדו-מינית של המשוררת, שגם העידה על עצמה שהיא משורר ולא משוררת - בהחלט ייתכן שזאת היתה המשמעות המקורית של "תביאו סקס אחר" - תביאו סקס שהוא סקס ונשים שעושות סקס ולא זיוני שכל של יועצות חינוכיות. ובהחלט יכול להיות שהנ"ל אמרה את הדברים לא מתוך אירוניה נשית כלפי ה"בהמיות" של הגברים, אלא ברצינות גמורה. שטחיות? - שתהיה. אני גאה בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להבין קצת יותר טוב את גישתך - האם לסקס עם בת זוג מזדמנת יש מבחינתך ערך עודף על פני סקס עם זונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואף על פי כן, ולמרות הכול - נתת פרשנות ליונה וולך. (מה פתאום פזלתי לכאן, באמת. נשים? ביהדות? תגובה 287523 שואלת שאלה לא קטנה - אולי עוסקת גם ברחב הזונה ותפקידה המכריע.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "מה פתאום פזלתי לכאן"? את קיימת רק למען אנסטסיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו חכמה. בעניין איך מעלים תגובה: קודם - מרכאה פותחת < ; מיד אחריה כותבים: תגובה 000000; מיד אחריכן כותבים: > (מרכאה סוגרת); אז התגובה מופיע כנדרש. די בית-ספר, יום שבת היום. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הקושיות שלך על הלכות שבת מראות על חוסר הבנה בסיסי. "רגישויות" הן המצאה מודרנית, שההלכה לא מכירה. ההלכה חותרת להגיע לאמת. כל איסורי שבת נקראים "מלאכות", וביניהן האיסור לעשות חבורה ולהוציא דם (מלאכת "חובל". זוועה! מתייחסים לגוף שלנו כאילו אפשר לעשות בו מלאכה!). כמובן שאיסור "חובל" בשבת מתקיים במקביל לאיסור לפגוע באדם אחר ודיני נזיקין. בבעילת בתולה צריך לדון האם המעשה נכלל באיסור (המלאכה) הזה, משום שהוצאת הדם אינה מכוונת. מה מפריע לך בדיוק? 2. הקושיה על ילדים שמתים מבוססת על חוסר ידיעה. לו היית מסתובבת קצת באותן "בני ברק וירושלים", היית רואה מודעות על כינוסי תשובה בעקבות אסונות שונים. חפשי תחת הכותרת "אחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שבחרת להשמיצני על לא עוול בסגנון המרושע, הדבר אינו משאיר הרבה להתייחסות רצינית מצידי כלפי דבריך, עניינים ככל שיהיו. מה גם שכבר הספיקו לענות לך יפה מאוד בתגובה 285936 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך האחרונה: 1. כל ישראל ערבים זה לזה. 2. גם חרדים גמורים הם בני אדם ולפיכך חוטאים פה ושם (ייתכן שהדרישות מהם גבוהות יותר, כי האמונה שלהם מחייבת). 3. הם נענשים על חטאים בגלגולים קודמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג מכובדי, לפעמים אני חושב שאתה יכול להיות רשכבה''ג (רבן של כל בני הגולה, מושג תלמודי-בבלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז הבעיה היא לא עבודה בשבת אלא הפעלת הבעלות על הרכוש החדש של האיש בשבת. נרגעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גמרת כבר בכלל להכין הכל לשבת שאת מבטלת את זמנך כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אני באמת צריכה כבר לצאת לחצר, לתפוס ת'תרנגולת [הקשישה, זאת שכבר לא מטילה], לשחוט, למרוט, לחרוך, להוציא לה ת'קישקעס, ולבשל במים עם קצת מלח, למען ינעם לחיכו של בעל הרכוש. שלא לדבר על העז שאני עוד צריכה לחלוב, למען בשל בחלבה את הגדי הקטן והחמוד שלה. [אם יישאר משהו מהכירה, אתרמו לטוזיג שלך עם החשמנית. אבל לא הייתי בונה על זה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סוף סוף מייצרים היום כרומוזומים במעבדה)ונשים מתעוררות ''יחד'' כדי להתנער מתרבות זכרים (הפטריארכאליה) שלהם עדיין רק ''נפש של חיה'' לטובתם ע''י שוד גנבה ושלל, שקרים ערמה ובגידה, מלחמות אלימות ורצחנות, אנוכיות וניצול, אכזריות ועינוי,מעמד ושליטה, כפיה ושיעבוד, בעלות ורכושנות, תחרות וקינאה, רכילות זימה ומזימה. ואצלנו מאברהם ועד היום. ומהרבנים לדורותיהם שמעוררים בי בחילה. ראינו תינוקות שננטשו ביערות וגודלו ע''י חיות (כולן נקבות) אפילו הנקבות שבחיות שבג'ונגל בעלות ''נפש יותר נעלה '' ויותר אנושיות מהזכר הממוצע שבאדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דתיים כן טוען שמדובר בדברי אלוהים. אלה אומרים כך ואלה אומרים אחרת, אבל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" - איך זה מסתדר? זה לא. פשוט מקבלים אבסורדים. דבר נוסף, חלק מעקרי האמונה זה להאמין שכל התורה בכתב וכל התורה בע"פ היא אמת. ואפילו האומר שרק משפט אחד אינו נכון - נחשב אפיקורס. אז איך את טוענת שדתיים מתיחסים לדברי חז"ל כסתם דעות אישיות? הלוואי. בכל מקרה, זה לא נכון שעל כל דעה, כתובה דעה מנוגדת, אלא שעל כל דעה מגעילה, יש דעה שהופכת אותה לעוד יותר מגעילה. ואז אנשים נוטים להציג זאת כדעה הומנית-מקלה לעומת דעה קיצונית. זה לא נכון. זה לא שאם אחד אומר "כל הנשים גנביות", אז השני אומר "לא. כל הגברים הם גנבים והנשים לא גנביות". אלא שאחד אומר גנביות ואחד מוסיף שהן גם יצאניות, מסריחות, מפליצות, קנאיות וכו'. שום דבר לא נאמר על גברים בהכללה. וגם אם תמצאי משהו, זה יהיה מקרה בודד המעיד על הכלל, כיוון שחז"ל לא הפסיקו לגדף נשים ככל יכולתם..ואם ראו שנאמר משהו חיובי על נשים כמו "רחמניות", ביטלו גם את זה. מדהים עד כמה כל דבר קטן שאישה עשתה, מיד באו גברים והשמיצו זאת. אם נכתב על נשים - "נשים רחמניות הן" - ולפחות ברחמנות והאמפטיה, יכלו להתגאות, אז גם את זה לקחו מהן וכתבו במדרש - "אין רחמנות בנשים..שדעתן קלה וכו"'.. או שהזכירו את העובדה שדרך הגבר לחזר אחרי האישה(מה לעשות..זה הטבע לרוב - תתמודדו) - אז מיד באו הגברים כדי להשמיץ ולהחפיץ את הנשים בשל מעמד עליון זה של מחוזרת ולא מחזר. כתבו "בעל האבדה מחזר אחרי אבדתו ואין האבדה מחזרת אחרי בעליה" - כלומר הפריע להם הטבע הזה שבו האישה היא תמיד עליונה בקשר מצד הטבע ושהגבר (כמעט?) תמיד הוא המחזר, הרוצה, המשועבד לתשוקתיו, אז כתבו שהיא בעצם חפץ/אבדה. לא אישה אינדיוידואלית חלילה. לרמוס אותה עד הסוף רק בגלל עליונותה בהקשר הרומנטי. או למשל הפריע להם שהיו כמה נביאות, אז מיהרו להשמיץ אותן, לטעון שהן בעצם כלל לא היו נביאות (אבל לא העיזו להגיד שגברים נביאים כלל לא היו נביאים) ולטעון ששמותיהן בזויים ומגעילים. עוד דוג' - בזמן הווסת, היתה מסורת נשית קדמונית, להתרחק, להתבודד.. רוב הנשים העדיפו שלא יגעו בהן בימים אלו, כי זה לא נעים להן ואף לטיפה יכולה לכאוב פיזית בזמן הזה. מה עשו? במקום להודות שהם מרגישים מנודים בתקופות האלו, הם הפכו את האישה למנודה, הפכו את המילה "נידה" לשרירה וקיימת עד שאפילו נשים קיבלו זאת כעובדה שיש דבר כזה "נידה" ושהן אכן "נידות". או בגלל שברוריה היתה חכמה ו"נכנסה לעולם הגברי-יהודי" - ישר עלבו בה, ישר בדקו את מיניותה, ישר ניסו לזהם ולטנף על האומללה. וכי הגברים בסביבתה היו מושלמים? מעולם לא התפתו או פשעו? או למשל, נשים תמיד היו נקיות יותר ומריחות הרבה יותר טוב מגברים. תמיד היה להן חוש אסטטי חזק יותר. אז התלמוד בא וקבע שבכלל הנשים הן אלו שלא נקיות (ולכן אסור להן להניח תפילין..למרות שזה פשוט היה נהוג שהן לא מניחות..והתירוץ הזה הגיע אח"כ) ושהן מסריחות מטבען כי נבראו מצלע והגבר נברא מאדמה שאינה מסריחה לעולם. ומה במציאות? הגבר מסריח לאין שיעור יותר מהאישה. כל מי שיוצא לרחוב, מריח המון גברים מסריחים ולא נשים מסריחות. לא סתם מסריחים, אלא מקילומטרים. גברים הם בעלי החיים עם הריח הדומיננטי (בלשון המעטה) ביותר בטבע. מדוע חז"ל לא כתבו זאת? ואילו נשים, גם אם הןלא מריחות מדהים, הריח שלהן פשוט נבלע בין שאר הריחות בסביבה ובכלל לא חשים אותו. ועובדה שדווקא הנשים הגבריות ביותר, הן אלו שיכולות להסריח וגם הן לא מגיעות לדרגת הגברים בכך. איך אפשר להתמודד עם שקר כזה? ועוד - כתבו שהנשים הן גנבות/גונבות/גנבניות (איך שלא ביטאו זאת). וזה למרות ש99% מעבירות הרכוש מתבצעות ע"י גברים!! אומנם בעבר נאסר על נשים להחזיק רכוש ואז אולי סביר כמה נשים שרצו בכל זאת לשרוד, נאלצו לגנוב פה ושם, אבל "נשים גנביות"? הוא בדק את כל הנשים בעולם ומצא כך? מדוע זה נאמר ישר על כל הנשים ואף פעם לא על כל הגברים? אם גבר מסויים רצח, אז כל הגברים רוצחים? ועוד אצל גברים ניתן להגיד כי יש על מה לסמוך דעה מכלילה. אבל אצל נשים? וכן בעניין עדות - במה זה מועיל לעולם כאשר אישה פסולה לעדות? אם יש צורך בהפיכת העולם לטוב יותר והרחקת פושעים, אז מה ההגיון להדיר נשים? הרי דווקא נשים זוכרות פרצופים טוב יותר, זוכרות פרטים כגון צבע החולצה/שעון/צבע עיניים ומה יותר חשוב מזיהוי הפושע והללתו ? מי רוצה לאפשר לפושעים להסתובב חופשי, ובלבד שנשים לא יעידו? "גברים באים ללמוד ונשים באות לשמוע" - אולי כוונתם לכך שגברים קיבלו את מה שמאוד נוח להם לקבל (בתוספת מחיר של כמה שגעונות אוסידיסטיים כמו איסור הוצאת שז"ל)וזה היה נקרא "לימוד" - כי הם קיבלו את הדברים. ולנשים לא היה נוח לשמוע כ"כ הרבה חוסר צדק..וזה היה נחשב "לשמוע" בלי לקבל. מי קבעה שזה טוב לקבל את מה שגבר טוען או חושב שדמיין? ומה עם סיכון חייה של האישה? חייב אדם ללמד את בנו תורה, אמנות, שחיה. אבל לא היתה חובה ללמד את הבת שחיה או אמנות - דברים שיכלו ויכולים להציל את חייה. זו שפיכות דמים של ממש. ומה בדבר הפסק להציל גבר לפני האישה? אני הולכת ברחוב ורואה זקן חרדי, בקצה השני רואה ילדה קטנה וחמודה. האם הוא חושב שחייו חשובים יותר? הרי רוב הסיכויים שהאישה/ילדה מוסרית הרבה יותר ממנו (הסטטיסטיקה והמציאות..), לכן שוב מדובר בשפיכות דמים של ממש. ומה עם "אישה גולם היא? בהתיחס לאישה בכלל או לאישה לפני נישואין. הרי ההיפך הוא הנכון. דווקא לנשים רווקות אייקיו גבוה יותר משל נשואות. או 3 עונשים לחווה, שהפכו ל10 והפכו ל100 ואז לאלפי עונשים..כל זה על משהו שלא ביצעה וגם לפי הסיפור, בכלל לא היזהרה לגביו. ויש עוד אינסוף דוגמאות שכאלה. אגב. - פוליגמיה זו צורת החיים הנחשלת ביותר. דווקא פוליאנדריה או פוליאמורה מביאה הרבה יותר אושר וקדמה. האיסור של נשים להיות בעלות כמה בני זוג - זו אחת ההתעללויות הגדולות ביותר. במיוחד כשלגבר מותר.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובאות דעות נגדיות מוחלטות. דעה אחת היא גרועה ודעה אחרת גרועה יותר. אצל אחד נשים הן כולן גנביותצ. אצל אחר הן גם יצאניות, קנאיות, מסריחות ומפליצות . * כולן* זה לא שמישהו אחר אומר "מה פתאום. כל הדברים הם כאלה והנשים בדיוק ההיפך", אלא הן רק משהו מסויים.. בנוסף, הדתיים אמורים להאמין שכל דברי תורה שבכתב ובע"פ הם נכונים, אחרת נחשבים אפיקורסין גמורים (אפילו אמרו על משפט אחד שאינו משמיים), אם כן..את טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם התגובה הזאת איננה בעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוקף החרם לא יפוג עוד מעט (אלא אם כן אתה מתכוון לימי ביאת המשיח, אני לא יודע מה תהיה ההלכה אז), ע"פ מקורות מסויימים (שכרגע אני עושה מאמץ להתחקות אחריהם, אתה יכול לראות משהו בסגנון בויקפדיה) תוקף הרחם היה עד שנת ה אלפים לספירה, היא שנת 1240 למניינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני, תוקף החרם אכן פג, וכבר היו מקרים של נישואים ביגמיים ברבנות כמעט מיד אחר כך (פורסמו שניים שלושה מקרים כאלה בעתונות). מאז העניין שכח, ואין לי מושג אם נישואים כאלה נמשכים פשוט כדרך של שגרה, או שהייתה איזו החלטה רבנית להפסיק את זה בינתיים בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה טיפשים. הם חושבים שמעסיקים משלמים לנשים פחות בגלל שהן פחות יעילות? להיפך, נשים הרבה יותר יעילות, ישרות וטובות בממוצע - בכל התחומים (מנסיוני וע"פ ראיות רבות גם מתחום המחקר). איך הוא מעיז לקבוע את הסיבה לפני שהוא בודק? הדבר דומה למצב שבו אחשוב שתינוקות אשר אין מי שמנקה אותם הם מסריחים יותר מטבעם לעומת תינוקות שהוריהם מנקים אותם. משלמים לנשים פחות, בין היתה כי הסכום הראשוני שהן דורשות הוא נמוך יותר משל גברים. עצלניות? שילך לראות שבטיםן פרימטייבים.. - רק האישה עושה הכל והגבר יושב מתבטל, הולך מכות וכו'. ומה על הדורות הקודמים? נשים שירתו את כולן, אז איך הן עצלניות? אולי עצלניות בהשוואה לרובוט העל שהם חשבו שהיא אמורה להיות? זוכרים איך הסבתא שלכם תמיד הגישה לגבר והוא לא עשה כלום? מי מהם היה עצלן? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |