|
||||
|
||||
"לבינתיים"? אייל אלמוני יקר, אתה משול למי שבמסיבת פורים עטף את כל גופו מכף רגל ועד ראש בשפע מחלצות ומסכות כדי שלא יוכלו להכירו בשום פנים ואופן. "בראבו, אורי1" ברכוהו ידידיו במאור פנים כשנכנס לאולם השמחה "מאד יפה הסנדל ששמת על הפרוטזה שלך". ______________ 1- במקרה זה היה השם שלו |
|
||||
|
||||
התבדית, לא כתבתי את התגובה ההיא. מה, רק אני כאן העולה חדש העילג (שמותר ללגלג עליו)?! |
|
||||
|
||||
חלילה לי מללגלג על עולים חדשים או ישנים. לגלגתי על מה שנראה לי כנסיון התחזות, אבל לבינתיים ראיתי שאתה לא היחיד שמשתמש בצורה המשונה הזאת. מתוך 44 מופעים של המילה הזאת באייל, רק על 12 תגובות אתה חתום, ואתה בחברה טובה מאד של טובי המגיבים והמגיבות באייל - חברה שהשתפרה עוד יותר עם שיגור התגובה הזאת שלי. אי לכך אני מתנצל על החשד שהטלתי בך ללא סיבה מספקת (הדגש הוא, כמובן, על המילה "מספקת"). זכרוני העלוב שוב הטעה אותי לחשוב שאתה האייל היחיד שמשתמש במטבע הלשון הנדיר הזה, ואתה מוזמן להשיב לי כגמולי וללגלג על הסנילים בחבורה שקופצים למסקנות נמהרות ועושים מעצמם חוכא ואיטלולא. אני אשא את הבושה בהכנעה. |
|
||||
|
||||
שמא לאה גולדברג? בחג הפורים שמח וטוב. רצות מסכות באמצע הרחוב. אורי כדורי רוגז וכועס: "לי אין מסכה, כיצד אתחפש?" לפתע לקח המכחול וצייר 1 "אני לא כדורי, אני אחר!" עכשיו הוא צועד ברחובות העיר בטוח כי איש אותו לא יכיר. 1 (כתב על חולצתו) |
|
||||
|
||||
" באחד הימים, כשהיהודים צעדו תחת שמירה בחזרה לעיר מעבודת החפירות, חמקה מהשומר ועלתה לחשמלית. אחד הנוסעים הבחין בה. "אם תלשין עלי. הם יהרגו אותי", התחננה. האיש חשב דקה ארוכה ואז אמר: "אולי תורידי את הטלאי הצהוב, טיפשה"" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |