בתשובה לאלמנה ויתום, 11/03/05 16:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האירוניה ש''היית רוצה'' לרקוד עליה היא שרעייתי שתיח' משמשת בעמדת מפתח רפואית חשובה מאוד בישראל, מה שאינו מונע מבעדה להיות רעייה לתפארת בעלה שהיא אשת חיל. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך השינוי שאפשר לנשים דתיות כמו אשתך להגיע לתפקידי מפתח ברפואה (דבר שלא היה מקובל בעבר), אתה לא חושב שהמודרניות (או החילוניות) היא זו שאפשרה לה את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתייחס למעמדה של האישה בהיסטוריה היהודית, אינני חושב שהמודרניות (או החילוניות) היא שאיפשרה לאישה להתמקצע ולצאת לעולם הגדול. המודרניות-החילונית-הנאורה רק העלתה את המודעות לצרכיה. לקריאה נוספת ראה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין לפי התקציר איך הספר קשור לעניינו. בכל מקרה, אם המודרניות או החילוניות לא יצרה את השינוי שמאפשר ליותר נשים דתיות וחרדיות לצאת לעולם הגדול (ולא רק במקצועות "נשיים" קלאסים) אז מה כן? {1} --------------- 1. ואגב, גם אם אתה צודק והחילוניות "רק" העלתה את המודעות לצרכיה של האשה אזי יש לחילוניות תפקיד חיובי ומכריע בהתקדמות של האשה הדתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקרו של הפרופ' אברהם גרוסמן על הנשים היהודיות באירופה בימי הביניים, שיש שאומרים כי בעקבותיו זכה בפרס ישראל, מראה כיצד לאישה היהודייה היו כוח ומעמד בחברה לאין ערוך יותר ממצבה השלילי של האישה הנוצרייה. נו, מה כן? העלאת המודעות האוניברסלית למצבה העגום של האישה בעולם שרובו ככולו הוא נוצרי, מוסלמי ופרימיטיבי. לשלושתם אין כל קשר ישיר לעיקרי אמונת היהדות, רק קשר מתריס ואף משמיד. ובכלל, מי כאן אמר משהו בגנות המודרנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקרא את הספר הזה של גרוסמן, אבל במבט ראשון זו נשמעת לי טענה מוזרה. מקובל לחשוב שמעמדה של האשה בנצרות היה מתקדם יותר משל האשה היהודית {1} שלא לדבר על האשה המוסלמית. כמובן שגם אם הטענה שלו נכונה אין מה לדבר על "שוויון" של האשה ביהדות או כל מיני מושגים אנכרוניסטים מסוג זה. בצד, עצה ידידותית- נסה להמנע מרמיזות על הפרימיטיביות של דתות אחרות,זה יחזור אליך כמו בומרנג ---------------- 1. גם לא זכורים לי משפטים בסגנון "דעתן קלה" בברית החדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראת את המאמר? "מצד אחד, הביא ערך זה לידי כך שרעיון ההגשמה העצמית, החברתית והמקצועית של האישה רווח בזמננו. הקריירה מהווה הן דרך להגשמה עצמית והן ביטוי לרצונה הטבעי של האישה לפתח עצמאות כלכלית מסוימת. אישה הבוחרת באופציה המשפחתית בלבד נתקלת לעיתים מזומנות במסרים סביבתיים של החמצה, ובשלב מסוים צפוי להניח כי מסרים אלה יציפו אותה בתחושות של תסכול וחוסר שביעות רצון. מצד אחר, ממשיכה החברה להעלות על נס את מסירות האישה למשפחה ואת הטיפול בילדיה, והזנחה של תפקידים אלה גוררת באותה מידה גישה ביקורתית מצד החברה. הסתירות בין הציפיות החברתיות סביב תפקידה המשפחתי של האישה, לבין הרטוריקה החברתית ורצונותיה הלגיטימיים של האישה להשיג הישגים בתחום המקצועי, משדרות מסרים כפולים, והבחירה קשה ומכבידה על האישה. פתרון הקונפליקט מוטל על כתפי האישה, כאשר אוי לה מיוצרה ואוי לה מיצרה, שכן כל אחת מן האופציות הפתוחות בפניה עלולה לגרור רגשות אשמה על בחירתה" מסכנה אישתך, באמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |