 |
|
 |
||
|
||||
 |
צודק. אני באמת צריכה כבר לצאת לחצר, לתפוס ת'תרנגולת [הקשישה, זאת שכבר לא מטילה], לשחוט, למרוט, לחרוך, להוציא לה ת'קישקעס, ולבשל במים עם קצת מלח, למען ינעם לחיכו של בעל הרכוש. שלא לדבר על העז שאני עוד צריכה לחלוב, למען בשל בחלבה את הגדי הקטן והחמוד שלה. [אם יישאר משהו מהכירה, אתרמו לטוזיג שלך עם החשמנית. אבל לא הייתי בונה על זה]. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |