בתשובה לנתנאל, 18/11/04 0:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למה? דווקא "מעביר צמרמורת התרגשות" יכולה להיות הגדרה מעניינת של תנאי מספיק (ולא הכרחי) לאומנות. אני לא חותר לקריטריונים שאינם תלויים בצרכני האומנות - אני מחפש קריטריונים שאינם "כל דבר". ייתכן שלא הובנתי ולכן אנסה להסביר שוב: אין לי מושג איך להגדיר "יפה" בצורה אובייקטיבית, ואני לא חושב שזה אפשרי. אבל אני כן חושב שלא מסובך להגדיר את זה בצורה שתלויה בסובייקט: יפה הוא דבר מה שקיים אדם שהמבט על אותו משהו (או שמיעתו, וכו', תלוי באובייקט) מסב לו הנאה (גם "הנאה" לא פשוט להגדיר אבל אני מניח שאתה מסכים שאפשר). מההגדרה ה"נקודתית" הזו אפשר לעבור להגדרה כללית: יפה הוא משהו שרוב בני האדם רואים כיפה, יפה הוא משהו שאנשים שבילו עשרים שנה בלבחון עשרות אלפי דברים שנחשבים יפים על ידי אנשים שונים טוענים שנחשב כיפה, וכו'. הגדרות קלושות, כמובן (אני בור) אבל אם אפילו אני הגעתי אליהן בלי לחשוב יותר מדי, ודאי שיש הגדרות עוד יותר טובות. לעומת זאת, עם אומנות קשה לי לראות הגדרה דומה, שאינה הופכת אומנות ל"כל דבר". כשמישהו אומר לי "זה יפה", אני מבין שכוונתו שהוא נהנה להביט על מה שהוא מדבר עליו. כשמישהו אומר לי "זו אומנות", אין לי מושג מה הוא רוצה ממני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להלן הצעה להגדרת אומנות שהעליתי לעצמי פעם. אזהיר שזו הגדרה לא קונבנציונלית, ומגיעה ממקום שונה מכרגיל. ולהלן ההגדרה (בשני שלבים): אמן הוא "אדם שמעלה כל הזמן שאלות ולא מפסיק לחפש תשובות עליהן". אומנות היא כל מה שאמן יוצר בתהליך חיפוש של תשובות על השאלות שהוא מעלה. ההגרה היא פסיכולוגיסטית ונובעת בעצם מההערכה שלנו לגבי *הכנות* בתהליך חיפוש התשובות של האמן. מנקודת המבט הזו, אני נוטה לא לראות את החרא של מנצוני כאומנות, כי הוא נותן לי תחושה של חוסר כנות. לעומת זאת את המיצגים המוזרים של דאלי, ואת המשתנה של דושאן, קניתי מבחינת כנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאור הגילוי החדש, הציבור מוזמן לתערוכת יצירות אמנות בחדר העבודה שלי. אפשר לקנות דפי טיוטה בגודל A4, ממוספרים ובחתימת האמן, בחמשים שקל האחד (בתנאי שיתנו לי להעתיק אותם קודם). באגף לאמנות עכשווית אפשר יהיה לחזות בטיוטה העוסקת בשאלה "איך ממיינים מטריצות אנטי-סימטריות מעל השלמים עד כדי שקילות?", שאני לא מפסיק לחפש תשובה עליה מאז אתמול בחצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר וגנר התכוון לחיפוש תשובה לשאלות רציניות, לא לטריוויות המטריטציוניות שלך. אגב, הדרך למיין אותן היא ללחוץ על המקש "sorted by". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא. המחשבה שהקדשתי להגדרה הזו הובילה אותי למסקנה שמדע (כשהוא נעשה באופן יצירתי, ביקורתי, וכן) הוא אמנות. למיטב הכרתי את עוזי, הוא עוסק במדע בדרכים אלו, ולכן הטיוטות שלו הן בוודאי אומנות. נותרה השאלה, האם הוא אמנות *טובה*? זו כבר שאלה אחרת. הקריטריונים לאמנות טובה הן בעיני שונים מהקריטריונים ל"האם משהו או אמנות". הקריטריונים כוללים חדשנות, אסתטיות, ואותה צמרמורת בלתי מוברת שעוברת בי כשאני רואה יצירה כזו. וזה עדיין לא שולל את האפשרות שפעולות מדעיות יהיו בעיני אמנות טובה - למשל, עיקרון האלכסון של קנטור הוא בעיני יצירת אמנות מצוינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להתווכח עם תחושות, אבל אני רוצה להנגיד את התחושה שלך לשלי. לי גם יש צמרמורת של יופי מההוכחה של קנטור, ואני מכיר בחדשנות ובאסתטיות שלה; ועדיין, זו תחושה מאוד שונה מהחוויה שיש לי מדברים שיותר מקובל לקרוא להם אמנות (ציורים, מוזיקה ושירה שאני אוהב); כל אלו מצד אחד של מתרס כלשהו, וההוכחה של קנטור מצידו השני, אולי יחד עם משוואות מקסוול ומה שאני יודע על הדנ"א, כדוגמאות לתגליות מדעיות *יפות*. זה קצת אחרת אצל קנטור, כי ההוכחה היא מעשה ידי אדם; ובכל זאת, אותה תחושה של התפעמות נובעת מהידיעה שקנטור חשף כאן איזה יופי שקיים בעולם גם בלעדיו, שהיה קיים גם קודם; מהצד השני של המתרס אלו דברים שלחלוטין נוצרו, ולא התגלו. עבורי, זה סוג שונה לחלוטין של יופי. לכן אני יותר נוטה לחלוקה המקובלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה ההבדל: בעיני אמנות טובה מגלה משהו על העולם, משהו שהיה שם קודם. "העולם" במקרה זה כולל גם את עולם המושגים שלנו, ואת הדרך בה אנו תופסים את "העולם". בתחום הספציפי שלי (שירה), אני יכול לומר ששיר טוב מצביע באופן מובהק על משהו שהיה בעצם קיים בשפה (המדיום של השירה) באופן מובלע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני מבטא את אותו הבדל שניר מתכוון אליו, (אצלו זה יותר ההבדל בין יצירה אנושית לביטוי של הטבע). ההבדל אצלי בין היופי של ההוכחה של קנטור ומשוואות מכסוול מצד אחד לבין ציור אבסטרקטי יפה הוא ההבדל שבין התיחסות רציונאלית לנושא והנאה אינטלקטואלית מההשג, מהחוקיות או מכל אספקט שאני מתרשם ממנו דרך הבנה, לעומת התרשמות חוייתית רגשית. מישהו הסביר כאן (אני מתעצל לחפש את הקישור) ששני הדברים השונים האלה נתפשים אצלנו בצדדים שונים של המוח, כך שההבדל כאן הוא בסיסי מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלו, הלו, ההתרגשות מהוכחה יפה היא לחלוטין לא "רציונלית". אין להוכחה כזו שום עליונות על הוכחה סטנדרטית ו/או מייגעת וההנאה שהמשתתפים מתארים כאן היא להערכתי "רגשית" לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לחלוטין לא מסכים. אני יודע בדיוק באופן אינטלקטואלי מה מרגש אותי. אני מתפעל מחריפות המחשבה, מההברקה. לא הייתי צתפעל מזה בכלל אם לא הייתי מבין את ההוכחה, או שיכולה להיות אלטרנטיבה מייגעת. מבחינתי זה סוג התרגשות אחר לגמרי מאשר מציור או מוסיקה יפים, התרגשות שאינה תלויה בכלום ואינה נתנת להסבר שכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להוכחה יפה/אלגנטית יש יתרונות רבים על הוכחה לא אלגנטית מבחינה מתמטית ומטה-מתמטית כאחד. הוכחה עם רעיון יפה קל יותר להבין, להכליל ולישם למקרים אחרים. אם את מאמינה כמוני שמתמטיקה היא יותר מאשר פורמליזם, הרי שלהוכחה יפה יש תכונה נוספת שאין להוכחה מכוערת: היא יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדין זוכר את פרופ' צילג אומר בקורס אלגברה א' ש''לבעיות קשות יש הוכחות קצרות, יפות, אלגנטיות ולא נכונות''. יש לדעתי איזו סכנה שאולי לא חשבנו עליה בהוכחות אלגנטיות - הן עלולות להנמיך את מחסומי הספקנות שלנו, ולגרום לנו לא להבחין בפגמים, אם יש בהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך גם להיזהר עם קישור בין "יפה" ו"קצר" במתמטיקה. אחת ההוכחות הארוכות ביותר שלמדתי עד עכשיו הייתה של משפט שפלי-בונדרבה בתורת המשחקים (כנראה גם לא ההוכחה המקובלת, אלא אחת שמתחמקת משימוש בתכנון לינארי). לקח לנו בערך שלוש הרצאות כדי ללמוד אותה. עדיין, אני חושב שזו אחת מההוכחות היפות יותר שנתקלתי בהן עד עתה. כמובן, בקומבינטוריקה נתקלתי בהוכחות ארוכות עוד יותר והן היו טכניות ומגעילות, אז זה לא אומר הרבה. כל מי שלמד אינטגרלים גם זוכר בוודאי שההוכחות של התכונות הבסיסיות (אדיטיביות וכו') הן די קצרות, אבל גם די משעממות ולא יפות. טוב, הכל עניין של טעם, לא להתנפל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על מחיר של שתיים בחזקת (7 פחות מספר הארדש שלך)? (כמובן שהמחיר כולל את הזכות לפרסם את דפי הטיוטה האלה כמאמר בצירוף שמי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי עוזי איני יודע איך ממיינים מטריצות אנטי-סימטריות מעל השלמים עד כדי שקילות. אם אתה נתקל בבעיות של ביצוע פעולת מיון יעילה, אני מציע ניסוי פשוט, אם כי מעט מסוכן: נסה להשליך את כל מה שמונח על שולחנו של אחד מעמיתך לפח אשפה גדול ובהנחה שחלק מהחומר נחוץ לו, תוכל במהרה לחזות בפעולה של מיון יעיל ומהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כן, על פי ההגדרה שלך, ההוכחה של משפט פרמה הוא אכן אומנות. היא תוצר מובהק של תהליך חיפוש אחר תשובה לשאלה שאותה העלה אדם (במקרה זה, השאלה שעומדת בבסיס משפט פרמה). מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. ויילס לא חיפש תשובה אלא בסה''כ הוכחה לתשובה שאותה נתן כבר פרמה בשעתו. ואם לא שברתי בזאת את שיא הנטפוק, זה רק מפני שמסביבי עומדים ענקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תרצה, השאלה היא "מה ההוכחה של משפט פרמה"? (או אם תרצה, הערת השוליים של פרמה היא יצירת אומנות בפני עצמה, וכו' וכו' וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לא ארצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת. פי ההגדרות של רודי, אתה בדרך ליצירת אמנות. המשך כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ההודעה הנוכחית שלך היא אומנות, כי היא דרכך לחפש תשובה לשאלה שאתה שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי לעיל - אכן. לרוע המזל, ההוכחה של וויילס פחות אלגנטית, אסתטית ומעוררת אצלי צמרמורת מאלו של קנטורף ולכן *בעיני* היא אמנות פחות מוצלחת. אבל אין ספק שאתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה לא ניסחתי בבהירות את דבריי. ראה את הצעתי לקווי מתאר ל"מהו מעשה אמנות" בתגובה 262175. באשר לדוגמה השלישית, רציתי להראות שאני פעלתי לכאורה כמבין אמנות, מאחר והתרגשתי למראה הציורים, ואילו אמי הייתה זו שלכאורה לא הבינה מדוע זו אמנות, וחשה כאילו היא נמצאת במקום שלא מדבר את שפתה. כל הדוגמאות באו להצביע על הקושי למצוא הגדרה טובה לאמנות. מהבחינה הזו, החיפוש שלך אחר קריטריונים יותר נכון מאשר חיפוש אחר הגדרה אחת כוללת. למרות זאת, אני חושב שמציאת קריטריונים אוביקטיביים בעיקרם תאפשר לתחם את הדיון ב"מהי אמנות", ואת האמנות בכלל, בשדה פעולה יותר קוהרנטי מצד אחד, ונגיש מצד שני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |