|
||||
|
||||
תקן אותי אם אני טועה, אבל מכאן נובע ש"אמנות" היא כל מה שאתה בוחר להגדיר כ"אמנות", ובכך הפכה המילה לחסרת משמעות. הרי באותה מידה ניתן לומר ש"קוטילמנטה" היא "כל דבר שאתה בוחר להגדיר כקוטילמנטה". מכאן שיש ערך מוסף כלשהו להגדרה של "אמנות", ואי אפשר להתעלם מקיומו, אפילו אם זה קו משותף רופף שקשה לאתר. לכן אני לא מוכן לקבל תשובה כמו שלך, למרות שאני מעריך את דעתך. אגב, רק אני נזכר ב"תוציא את השטקר, המים רותחים" של קישון? |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם הצורך שלך באיתור קווי מתאר למהי "אמנות" (והתייחסתי לכך בהערה קודמת). אבל כנראה שלא נוכל להתחמק מהמרחב הגדול שיש לאינסטינקטים הסובייקטיביים שלנו כשאנחנו עומדים מול יצירת אמנות (או לצורך העניין שומעים מוזיקה). שלוש דוגמאות קצרות: א. על הקיר במוזיאון לאמנות מודרנית באנטוורפן היו תלויים כמה בריסטולים ענקיים שהזכירו לאשתי את ימיה כרשג"דית בצופים. לפי הלוח שעל הקיר, האמן (שאת שמו איני זוכר) עבד עליהם 7 שנים (!). אז האמן עבד על המוזיאון? ב. ציור של מירו, שהוא למעשה קו שחור ארוך על בריסטול לבן. באזניית ההסבר, מירו מספר שהוא עבד על הציור הזה חצי שנה. אז אני לא מבין את מירו הדגול? ג. אני יחד עם אמי בתערוכה של מיטב האמנים הסוריאליסטים (מגריט, דאלי ואחרים). אני מקבל צמרמורות התרגשות, ואמי טוענת בתוקף שאינה מבינה מה הם רוצים. אז התפוח נפל רחוק מדי מהעץ? כל זה בא להראות שהרצון, ואף הצורך, לתת גבולות ברורים למהי אמנות, הם קשים לסיפוק. זה כמובן לא אומר שלא צריך לנסות שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
למה? דווקא "מעביר צמרמורת התרגשות" יכולה להיות הגדרה מעניינת של תנאי מספיק (ולא הכרחי) לאומנות. אני לא חותר לקריטריונים שאינם תלויים בצרכני האומנות - אני מחפש קריטריונים שאינם "כל דבר". ייתכן שלא הובנתי ולכן אנסה להסביר שוב: אין לי מושג איך להגדיר "יפה" בצורה אובייקטיבית, ואני לא חושב שזה אפשרי. אבל אני כן חושב שלא מסובך להגדיר את זה בצורה שתלויה בסובייקט: יפה הוא דבר מה שקיים אדם שהמבט על אותו משהו (או שמיעתו, וכו', תלוי באובייקט) מסב לו הנאה (גם "הנאה" לא פשוט להגדיר אבל אני מניח שאתה מסכים שאפשר). מההגדרה ה"נקודתית" הזו אפשר לעבור להגדרה כללית: יפה הוא משהו שרוב בני האדם רואים כיפה, יפה הוא משהו שאנשים שבילו עשרים שנה בלבחון עשרות אלפי דברים שנחשבים יפים על ידי אנשים שונים טוענים שנחשב כיפה, וכו'. הגדרות קלושות, כמובן (אני בור) אבל אם אפילו אני הגעתי אליהן בלי לחשוב יותר מדי, ודאי שיש הגדרות עוד יותר טובות. לעומת זאת, עם אומנות קשה לי לראות הגדרה דומה, שאינה הופכת אומנות ל"כל דבר". כשמישהו אומר לי "זה יפה", אני מבין שכוונתו שהוא נהנה להביט על מה שהוא מדבר עליו. כשמישהו אומר לי "זו אומנות", אין לי מושג מה הוא רוצה ממני. |
|
||||
|
||||
להלן הצעה להגדרת אומנות שהעליתי לעצמי פעם. אזהיר שזו הגדרה לא קונבנציונלית, ומגיעה ממקום שונה מכרגיל. ולהלן ההגדרה (בשני שלבים): אמן הוא "אדם שמעלה כל הזמן שאלות ולא מפסיק לחפש תשובות עליהן". אומנות היא כל מה שאמן יוצר בתהליך חיפוש של תשובות על השאלות שהוא מעלה. ההגרה היא פסיכולוגיסטית ונובעת בעצם מההערכה שלנו לגבי *הכנות* בתהליך חיפוש התשובות של האמן. מנקודת המבט הזו, אני נוטה לא לראות את החרא של מנצוני כאומנות, כי הוא נותן לי תחושה של חוסר כנות. לעומת זאת את המיצגים המוזרים של דאלי, ואת המשתנה של דושאן, קניתי מבחינת כנות. |
|
||||
|
||||
לאור הגילוי החדש, הציבור מוזמן לתערוכת יצירות אמנות בחדר העבודה שלי. אפשר לקנות דפי טיוטה בגודל A4, ממוספרים ובחתימת האמן, בחמשים שקל האחד (בתנאי שיתנו לי להעתיק אותם קודם). באגף לאמנות עכשווית אפשר יהיה לחזות בטיוטה העוסקת בשאלה "איך ממיינים מטריצות אנטי-סימטריות מעל השלמים עד כדי שקילות?", שאני לא מפסיק לחפש תשובה עליה מאז אתמול בחצות. |
|
||||
|
||||
מר וגנר התכוון לחיפוש תשובה לשאלות רציניות, לא לטריוויות המטריטציוניות שלך. אגב, הדרך למיין אותן היא ללחוץ על המקש "sorted by". |
|
||||
|
||||
בכלל לא. המחשבה שהקדשתי להגדרה הזו הובילה אותי למסקנה שמדע (כשהוא נעשה באופן יצירתי, ביקורתי, וכן) הוא אמנות. למיטב הכרתי את עוזי, הוא עוסק במדע בדרכים אלו, ולכן הטיוטות שלו הן בוודאי אומנות. נותרה השאלה, האם הוא אמנות *טובה*? זו כבר שאלה אחרת. הקריטריונים לאמנות טובה הן בעיני שונים מהקריטריונים ל"האם משהו או אמנות". הקריטריונים כוללים חדשנות, אסתטיות, ואותה צמרמורת בלתי מוברת שעוברת בי כשאני רואה יצירה כזו. וזה עדיין לא שולל את האפשרות שפעולות מדעיות יהיו בעיני אמנות טובה - למשל, עיקרון האלכסון של קנטור הוא בעיני יצירת אמנות מצוינת. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להתווכח עם תחושות, אבל אני רוצה להנגיד את התחושה שלך לשלי. לי גם יש צמרמורת של יופי מההוכחה של קנטור, ואני מכיר בחדשנות ובאסתטיות שלה; ועדיין, זו תחושה מאוד שונה מהחוויה שיש לי מדברים שיותר מקובל לקרוא להם אמנות (ציורים, מוזיקה ושירה שאני אוהב); כל אלו מצד אחד של מתרס כלשהו, וההוכחה של קנטור מצידו השני, אולי יחד עם משוואות מקסוול ומה שאני יודע על הדנ"א, כדוגמאות לתגליות מדעיות *יפות*. זה קצת אחרת אצל קנטור, כי ההוכחה היא מעשה ידי אדם; ובכל זאת, אותה תחושה של התפעמות נובעת מהידיעה שקנטור חשף כאן איזה יופי שקיים בעולם גם בלעדיו, שהיה קיים גם קודם; מהצד השני של המתרס אלו דברים שלחלוטין נוצרו, ולא התגלו. עבורי, זה סוג שונה לחלוטין של יופי. לכן אני יותר נוטה לחלוקה המקובלת. |
|
||||
|
||||
אולי זה ההבדל: בעיני אמנות טובה מגלה משהו על העולם, משהו שהיה שם קודם. "העולם" במקרה זה כולל גם את עולם המושגים שלנו, ואת הדרך בה אנו תופסים את "העולם". בתחום הספציפי שלי (שירה), אני יכול לומר ששיר טוב מצביע באופן מובהק על משהו שהיה בעצם קיים בשפה (המדיום של השירה) באופן מובלע. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאני מבטא את אותו הבדל שניר מתכוון אליו, (אצלו זה יותר ההבדל בין יצירה אנושית לביטוי של הטבע). ההבדל אצלי בין היופי של ההוכחה של קנטור ומשוואות מכסוול מצד אחד לבין ציור אבסטרקטי יפה הוא ההבדל שבין התיחסות רציונאלית לנושא והנאה אינטלקטואלית מההשג, מהחוקיות או מכל אספקט שאני מתרשם ממנו דרך הבנה, לעומת התרשמות חוייתית רגשית. מישהו הסביר כאן (אני מתעצל לחפש את הקישור) ששני הדברים השונים האלה נתפשים אצלנו בצדדים שונים של המוח, כך שההבדל כאן הוא בסיסי מאד. |
|
||||
|
||||
הלו, הלו, ההתרגשות מהוכחה יפה היא לחלוטין לא "רציונלית". אין להוכחה כזו שום עליונות על הוכחה סטנדרטית ו/או מייגעת וההנאה שהמשתתפים מתארים כאן היא להערכתי "רגשית" לגמרי. |
|
||||
|
||||
אני לחלוטין לא מסכים. אני יודע בדיוק באופן אינטלקטואלי מה מרגש אותי. אני מתפעל מחריפות המחשבה, מההברקה. לא הייתי צתפעל מזה בכלל אם לא הייתי מבין את ההוכחה, או שיכולה להיות אלטרנטיבה מייגעת. מבחינתי זה סוג התרגשות אחר לגמרי מאשר מציור או מוסיקה יפים, התרגשות שאינה תלויה בכלום ואינה נתנת להסבר שכלי. |
|
||||
|
||||
להוכחה יפה/אלגנטית יש יתרונות רבים על הוכחה לא אלגנטית מבחינה מתמטית ומטה-מתמטית כאחד. הוכחה עם רעיון יפה קל יותר להבין, להכליל ולישם למקרים אחרים. אם את מאמינה כמוני שמתמטיקה היא יותר מאשר פורמליזם, הרי שלהוכחה יפה יש תכונה נוספת שאין להוכחה מכוערת: היא יפה. |
|
||||
|
||||
אני עדין זוכר את פרופ' צילג אומר בקורס אלגברה א' ש''לבעיות קשות יש הוכחות קצרות, יפות, אלגנטיות ולא נכונות''. יש לדעתי איזו סכנה שאולי לא חשבנו עליה בהוכחות אלגנטיות - הן עלולות להנמיך את מחסומי הספקנות שלנו, ולגרום לנו לא להבחין בפגמים, אם יש בהן. |
|
||||
|
||||
צריך גם להיזהר עם קישור בין "יפה" ו"קצר" במתמטיקה. אחת ההוכחות הארוכות ביותר שלמדתי עד עכשיו הייתה של משפט שפלי-בונדרבה בתורת המשחקים (כנראה גם לא ההוכחה המקובלת, אלא אחת שמתחמקת משימוש בתכנון לינארי). לקח לנו בערך שלוש הרצאות כדי ללמוד אותה. עדיין, אני חושב שזו אחת מההוכחות היפות יותר שנתקלתי בהן עד עתה. כמובן, בקומבינטוריקה נתקלתי בהוכחות ארוכות עוד יותר והן היו טכניות ומגעילות, אז זה לא אומר הרבה. כל מי שלמד אינטגרלים גם זוכר בוודאי שההוכחות של התכונות הבסיסיות (אדיטיביות וכו') הן די קצרות, אבל גם די משעממות ולא יפות. טוב, הכל עניין של טעם, לא להתנפל! |
|
||||
|
||||
מה דעתך על מחיר של שתיים בחזקת (7 פחות מספר הארדש שלך)? (כמובן שהמחיר כולל את הזכות לפרסם את דפי הטיוטה האלה כמאמר בצירוף שמי) |
|
||||
|
||||
היי עוזי איני יודע איך ממיינים מטריצות אנטי-סימטריות מעל השלמים עד כדי שקילות. אם אתה נתקל בבעיות של ביצוע פעולת מיון יעילה, אני מציע ניסוי פשוט, אם כי מעט מסוכן: נסה להשליך את כל מה שמונח על שולחנו של אחד מעמיתך לפח אשפה גדול ובהנחה שחלק מהחומר נחוץ לו, תוכל במהרה לחזות בפעולה של מיון יעיל ומהיר. |
|
||||
|
||||
אם כן, על פי ההגדרה שלך, ההוכחה של משפט פרמה הוא אכן אומנות. היא תוצר מובהק של תהליך חיפוש אחר תשובה לשאלה שאותה העלה אדם (במקרה זה, השאלה שעומדת בבסיס משפט פרמה). מעניין. |
|
||||
|
||||
לא נכון. ויילס לא חיפש תשובה אלא בסה''כ הוכחה לתשובה שאותה נתן כבר פרמה בשעתו. ואם לא שברתי בזאת את שיא הנטפוק, זה רק מפני שמסביבי עומדים ענקים. |
|
||||
|
||||
אם תרצה, השאלה היא "מה ההוכחה של משפט פרמה"? (או אם תרצה, הערת השוליים של פרמה היא יצירת אומנות בפני עצמה, וכו' וכו' וכו'). |
|
||||
|
||||
ואם לא ארצה? |
|
||||
|
||||
שאלה מצויינת. פי ההגדרות של רודי, אתה בדרך ליצירת אמנות. המשך כך. |
|
||||
|
||||
אז ההודעה הנוכחית שלך היא אומנות, כי היא דרכך לחפש תשובה לשאלה שאתה שואל. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי לעיל - אכן. לרוע המזל, ההוכחה של וויילס פחות אלגנטית, אסתטית ומעוררת אצלי צמרמורת מאלו של קנטורף ולכן *בעיני* היא אמנות פחות מוצלחת. אבל אין ספק שאתה צודק. |
|
||||
|
||||
כנראה לא ניסחתי בבהירות את דבריי. ראה את הצעתי לקווי מתאר ל"מהו מעשה אמנות" בתגובה 262175. באשר לדוגמה השלישית, רציתי להראות שאני פעלתי לכאורה כמבין אמנות, מאחר והתרגשתי למראה הציורים, ואילו אמי הייתה זו שלכאורה לא הבינה מדוע זו אמנות, וחשה כאילו היא נמצאת במקום שלא מדבר את שפתה. כל הדוגמאות באו להצביע על הקושי למצוא הגדרה טובה לאמנות. מהבחינה הזו, החיפוש שלך אחר קריטריונים יותר נכון מאשר חיפוש אחר הגדרה אחת כוללת. למרות זאת, אני חושב שמציאת קריטריונים אוביקטיביים בעיקרם תאפשר לתחם את הדיון ב"מהי אמנות", ואת האמנות בכלל, בשדה פעולה יותר קוהרנטי מצד אחד, ונגיש מצד שני. |
|
||||
|
||||
בכך לא הפכה המילה לחסרת משמעות, בכך המילה קיבלה משמעות (ואין דרך אחרת). |
|
||||
|
||||
"חבורה היא קבוצה שהוגדרה עליה פעולה שמקיימת את אקסיומות האסוציאטיביות, סגירות, קיום איבר יחידה וקיום הופכי". "חבורה היא חבורה". אני טוען שבאחת מההגדרות הללו יש תוכן, ובאחרת אין. (כמובן שאפשר לקחת כל הגדרה לבסיס - "מה זו קבוצה?", "מה זו פעולה?" ולגלות שיש בהתחלה מושגים אינטואטיביים שלא ברור לנו איך להגדיר, או שמגיעים להגדרה מעגלית - אבל זה לא קשור לנקודה שלי). |
|
||||
|
||||
א. הצ"ל: "חבורה היא מה שאנשים מכנים חבורה". ב. נדמה לי שזה כן קשור. ויותר חשוב: ההגדרה הזו של "חבורה" (ושל כל מונח מתמטי) היא הגדרה אופרטיבית. אמנות (כמו "מתמטיקה") היא תופעה חברתית, ורק הגדרות דיסקרפטיביות עשויות להתאים לה. |
|
||||
|
||||
א. בסדר. ב. תסבירי למה ונתכתש על זה. ויותר חשוב: לדעתך ניתן להגדיר במילים שאינן כוללות את המילה עצמה את התופעה החברתית "חגיגה"? או את התופעה החברתית "ג'נוסייד"? או את התופעה החברתית "ספרות"? |
|
||||
|
||||
א. הסכמה! הורי! ב. אולי בהמשך. לדעתי אי אפשר בכלל להגדיר את המילים הללו באותה מובן בו כן ניתן להגדיר "חבורה". וגם לא צריך. |
|
||||
|
||||
לא ביקשתי ממך להגדיר את המילים האלו כמו שאת מגדירה ''חבורה''. למעשה, הבאתי אותן בתור דוגמא למושגים ''מעורפלים'' שלא ניתנים להגדרה כמו שחבורה ניתנת להגדרה, ועם זאת הגדרתם קונקרטית בהרבה מהגדרת האמנות כ''מה שאנשים אומרים עליו שהוא אמנות''. |
|
||||
|
||||
למה הגדרתם קונקרטית בהרבה? בדומה ל-"חגיגה", "אמנות" מתארת גם (בעיקר?) חוויה. אורי קציר ונוח שמיר יכולים להסכים ביניהם בסיטואציות רבות על כך שאובייקט כלשהו הוא "אמנות", הסכמה המבוססת על החוויה שהאובייקט מעורר בהם והמשקפיים מבעדם הם מאמינים שראוי לבחון אותה, ואותו. בסיטואציות אחרות, אורי קציר יאמר "עד כאן", ואילו נוח שמיר יתעקש שהחוויה - היא מאותו טיפוס, והמשקפיים המתאימים - הם אותם משקפיים. אף אחד מהם לא טועה, כמובן. קשה בכלל לדבר על "טעות" בהקשר הזה. אבל אם מישהו יאמר (במקרה השני) "זו לא אמנות!" וינסה להוכיח על פי הגדרה, כבר אפשר לומר שהוא טועה. אפשר לשאול האם נוח שמיר אחד מספיק לשם כך, או שצריכים אישור של מוזיאונים, מבקרים וצרכני אמנות לשם כך - אבל זו לא שאלה מעניינת, מכיוון שכאשר היא עומדת על הפרק (ברצינות) בכל הקשר קונקרטי, כבר ברור שהמקרה הנבחן הוא אכן אמנות. משחק אסוציאציות חופשיות: המשכה אנליטית. כל אחד מוזמן לבחור קבוצה של אלמנטים ולקרוא לה "אמנות טובה" ולמשלימה שלה "אמנות רעה" - אבל כולם הם "אמנות". |
|
||||
|
||||
הוא כתב ספר שלם שעוסק בדיוק באותו נושא כמו המאמר (הטלת חרא ב'אמנות המודרנית'), בשם ''נקמתו המתוקה של פיקסו''. הוא טוען בספר שפיקסו השאיר מעין צוואה אמנותית שבה הצהיר, פחות או יותר, שכל האמנות שלו הייתה בדיחה על חשבון המבקרים וה''מבינים''. |
|
||||
|
||||
הספר זכה לקטילות מכאן ועד להודעה חדשה, יש טעם לקרוא? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם שווה או לא (זאת פעם ראשונה שאני שומע על כך), אבל קשה להתייחס לביקורות על ספר שמתיימר לחשוף את ערוותם של המבקרים, הלא כן? |
|
||||
|
||||
חבל על זמנך. הספר ניתן לסיכום במשפט אחד(1), וכל השאר הוא וריאציות על הנושא בליווי שפע דוגמאות, ואפילו הן לא הטובות ביותר שניתן להעלות על הדעת. ___________ (1) "האמנות המודרנית היא מעשה שרלטנות קולוסלי" |
|
||||
|
||||
"הספר זכה לקטילות מכאן ועד להודעה חדשה, יש טעם לקרוא?" לדעתי (המוטה למדי למדי: קראתי את הספר, מסכים עם חלק מהרעיונות ומעריץ גדול של קישון) אין טעם לקרוא. למרות שיש לקישון כמה רעיונות יפים, הספר הוא למעשה מאמר קצר למדי שנמרח לאורך של ספר באמצעים מלאכותיים, אינו ערוך כראוי ולמרות שהוא מהנה לקריאה, לא באמת ראוי לקריאה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהספר תורגם מגרמנית, וזה מסביר אולי למה אין בו שמץ מחדות הלשון הקישונית, והוא אכן מייגע, למרות שפע הדוגמאות הצבעוניות. |
|
||||
|
||||
אכן, הוא יצא במקור בגרמנית לפני 15 שנה, אבל הסיבה העיקרית להיעדר חדות הלשון הקישונית היא שקישון סבור שהוא לא זקוק לעורך והוא זקוק לו. |
|
||||
|
||||
היי גדי לעניין ההגדרה: חימצון (Oxidation) הוא בעיני מונח כימי המתאר העברת מטען. במספרה חימצון הוא ככול הנראה דבר אחר. השאיפה שכ ו ל נ ו - כל בני האדם נשתמש באותן הגדרות או נתכוון במילה מסוימת למכלול שלם של רעיונות שהיא מייצגת, היא אוטופיה שאפילו פילוסופים לא מצליחים בינם לבין עצמם להגשים. אפילו בשפת הכימיה יש מקרים שבהם "חימצון" מסויים אינו עונה על קריטריון ברור ע"פ ההגדרות המקובלות. "אומנות" מתארת עשיה סוביקטיבית ומקבלת את "יחסי הציבור שלה" מהכלל. האם שיר שכתבתי או ציור שציירתי עשוי להחשב לאומנות אם איש לא קרא אותו או צפה בו? אולי אומנות היא יצירה אינדוידואלית המוצגת לציבור (ציבור = מאדם אחד שאינו היוצר, ומעלה). אכן "אמנות" היא כל מה שאתה בוחר להגדיר כ"אמנות", הביטוי "אומנות" מקבל משמעות ממספר האנשים שמסווגים יצירה כאומנות. כלומר אומנות היא מושג סטטיסטי. התפלגות גאוסיאנית של דעות. ממש כמו כמו חום לחץ ושאר מושגים "מדעיים". ובמילים פשוטות: שאלה של טעם קולקטיבי. |
|
||||
|
||||
אני חושש שאין לי כוח לחזור שוב על מה שכבר כתבתי כאן בתגובות לאחרים. אם תקרא את שאר התגובות שלי כאן, תבין לאיזו הגדרה אני חותר, ולמה אני מסכים עם החלק הראשון של דברייך אבל לא את המסקנות מהם. בשורה התחתונה: ניתן לתת הרבה הגדרות לאמנות, אבל ההגדרה "אמנות היא מה שאני קורא לו אמנות" איננה הגדרה תקפה, ממש כשם ש"חימצון הוא מה שאני קורא לו חימצון" איננה הגדרה תקפה (אלא ההגדרות שאותן הבאת). |
|
||||
|
||||
אבל הוא לא אומר ''האמנות היא מה שאני קורא לו אמנות'' אלא ''האמנות היא מה שמספיק אנשים קוראים לו אמנות''. אני חושב שזאת הגדרה רעה, אבל (כמו הדמוקרטיה) אין טובה ממנה. |
|
||||
|
||||
יותר גרוע. זו הגדרה שמכילה אפס מידע, מעורפלת (מה זה "מספיק אנשים"?) ולא תופסת את כל מה שאנחנו חושבים עליו שהוא אמנות - בפרט, טוענת שאמנות היא סטטוס שכל רגע יכול להשתנות (כי היום לא חושבים על משהו שהוא אמנות, ומחר כולם יחשבו ככה). אם כבר שופכים את התינוק הזה (היות האמנות משהו קבוע ולא סובייקטיבי) עם המים, אני לא מבין למה לא לעשות את הצעד המתבקש, ובמקום לנסות להגדיר אמנות בצורה "כללית", שכל אחד יגיד מה זו אמנות לדעתו. אם הוא לא מסוגל להגיד משהו יותר טוב מאשר "אמנות זה מה שלדעתי הוא אמנות", הרי שהגדרתו, גם אם תקפה, היא שרירותית לחלוטין ולכן חסרת ערך בעיניי. אנסה להסביר למה זה חסר ערך: אם תשים לב, בכדי ש"מספיק אנשים" יגידו על משהו שהוא אמנות, צריך כל אחד מהם בנפרד לומר על משהו שהוא אמנות. מי שאומר על משהו שהוא אמנות, ואין לו יכולת להסביר מדוע הוא בדיוק האדם שלהגדרתו אני מתנגד. נוצר כאן מעין מצב אבסורדי שבו אדם אחד אומר על משהו שהוא אמנות כי "כך אומרים יודעי הדבר". ומדוע יודעי הדבר אומרים שאותו משהו הוא אמנות? כי כך אומרים יודעי הדבר (כי הרי אין קריטריון אחר). בקיצור, כדי שמשהו יהפוך להיות אמנות, חייב להיות ניצוץ ראשוני שידליק את מעגל האמירות הזה - "יודע דבר" ראשוני שיאמר על משהו שהוא אמנות - וללא קריטריון כלשהו שמנחה אף אחד מהאנשים, זה חייב להיות מניע זר (למשל, תאוות בצע). |
|
||||
|
||||
זה מזכיר את הבדיחה על הצ'יף האינדיאני, שהשבט שלו בא לשאול אותו לפני החורף אם יהיה חורף קשה, וכמה עצים לאסוף להסקה. הצ'יף הולך על בטוח ואומר "תתחילו לאסוף, יהיה חורף לא קל", וכדי להיות בטוח יותר, מרים יומיים אחרי זה טלפון לשירות המטאורולוגי האיזורי ושאל אותם איך הולך להיות החורף. "קר וארוך" הם אומרים לו. הוא חוזר לשבט שלו, ואומר להם להאיץ את קצב איסוף העצים. כעבור שבוע, הוא ליתר בטחון מתקשר שוב לשירות המטאורולוגי, ושואל אם הם עדיין בטוחים שיהיה חורף קשה. "קשה מאוד" היא התשובה שהוא מקבל, ושוב הולך לשבט ומוציא הוראות להתכונן היטב לחורף. שבוע אחרי זה שוב עולים בו ספקות, הוא מתקשר ושואל, שוב מקבל אותה תשובה, ואז הוא שואל "תגידו, איך אתם יכולים להיות בטוחים שיהיה חורף קשה?" אז הם עונים לו "תשמע, מהמכשירים שלנו קשה להיות בטוחים, אבל האינדיאנים כבר שלושה שבועות אוספים עצים כמו מטורפים" |
|
||||
|
||||
מילא חימצון, אבל אם תנסה על בחורה שעברה חימצון במספרה את התהליך ההפוך, אל תתפלא אם היא לא תראה בזה חיזור. :) |
|
||||
|
||||
היי דורון כשכתבתי את התגובה חשבתי כמה זמן יקח עד שסוגיית החיזור והבלונדינית תעלה, ואני חייב לציין שזה היה מהיר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |