בתשובה לאורי רדלר, 08/11/04 23:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אצל רבים מן המגיבים באופן יותר "חיובי" על הפורנוגרפיה אני מוצא התמקדות בצד העקרוני ורצון ל"התנתק" מן הפרקטיקה (התרכזות ברצוי והתעלמות מן המצוי). אני לא חושב שרבים יחלקו על השכיחות הגבוה בן עובדות (ועובדי) התחום, של אונס בגיל צעיר (הרבה פעמים בידי בן משפחה) והתמכרות לסמים. גם אני חושב שפורנוגרפיה היא מוצר צריכה עם דרישה מספיק גדולה כדי להפוך את הדיון על הלגיטימיות שלו למגוחך וצבוע. אם זאת גם נסיון להתעלם מן הצד הלא נעים של כל העסק ולהפכו לצורה נוספת ולגיטימית של אמנות הוא צבוע ומגוחך. ב. מן הצד השני, התגובה האוטומטית של מספר פמיניסטים/ות ו/או ידוענים/ות על נושאים כאלו מעידה על קיומו של פמיניזם אורתודוקסי ו"מאובן" (משהו דוגמת הקומוניזם האורתודוקסי) המתמקד תמיד בהצגת האישה כמנוצלת והגבר כמנצל. 2 דוגמאות: ב.1. הנסיון של פמיניסטיות מסויימות להציג את כל העובדות הזרות של תעשיית הזנות בישראל כשיות תמימות שהוטעו ונגררו לעיסוקן בידי סרסורים גברים מבלי שהבינו במה המדובר. יש בודאי גם דברים כאלו או דומים לזה, אבל ברור שזו לא התמונה האמיתית. ב.2. שלי יחימוביץ (בראיון "מוזמן" עם פמיניסט אחר) יצאה כנגד מבצע המבטיח טיול לחו"ל עם דוגמנית ידוענית כפרס. אני תוהה מי בדיוק המנוצל בסיפור הזה? הידוענית המקבלת סכום בודאי מכובד כדי לבלות בחו"ל או אותם כסילים/ות אשר רוכשים משהו מיותר רק כדי ללחוץ את ידה של הידוענית לפני שהיא נעלמת בדיוטי פרי. מעניין מה יקרה אם הזוכה בפרס יתעקש ל"ממש" את זכייתו, נניח בבית משפט (למשל יטען שהידוענית לא הקדישה לו/ה את תשומת הלב הנרמזת/מובטחת)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מסתמכת קביעתך בסעיף ב.1 - "ברור שזו לא התמונה האמיתית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התמונה של מאות נשים המוחזקות כלואות בתאי כלא מסורגים במשך חודשים ושנים כאשר הסרסור משמש כסוהר המכניס ומוציא את הלקוחות נראית לך סבירה? אני לא מתכחש לכך שיש אילוצים פחות פיזיים (כלכליים ופליליים) שאפשר להפעיל על העובדות. אבל כאשר אתה מצייר את המציאות בקוים דמיוניים אתה מחליש את טיעונך ולא מחזק אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא נראית לי סבירה בדיוק כפי שנראה לי סביר שמעסיקים מקומיים יקחו את הדרכון מעובדים זרים שלהם (ולא רק עובדות), יתנו להם לישון בצריפים למיניהם ולמעשה יתייחסו אליהם כעבדים. הזלזול בזכויות האדם והעובד הזר (בישראל ובכלל) לא מתחיל ונגמר בתעשיית הזנות או הסחר בנשים, והתקשורת דיווחה על מספיק מקרים כאלה. אז כן, זה נראה לי סביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען שאין מקרים כאלו ואני לא טוען שהיחס לעובדים זרים הוא פאר השגי המין האנושי. אני חושב שגם אם מרבית הזונות הזרות באו ביודעין כדי לעבוד במקצוע, צריך לפקח שהן לא יצאו מחוץ לתחום החוק ויהפכו להפקר. לצייר את כולן כנערות כפר תמימות שפותו ורומו זה גם לא מציאותי וגם לא רלאבנטי לעצם העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש בעיה בתנאי העבודה והמחיה של נשים אלה, צריך לפתור אותה. אם הן הובאו לארץ במרמה (לא משנה אם שיקרו להן לגבי עצם המקצוע או לגבי תנאי אחזקתן, בכל מקרה מדובר בעבירות חמורות), יש כאן בעיה שדורשת פתרון. ההישנות וההימשכות של הבעיה מעידות ככל הנראה על יחס לא רציני של הרשויות לעניין זה, אולי בשל הסברה שממילא לא מדובר ב''נערות כפר תמימות'', ולכן מותר להתייחס אליהן כאל תת-אדם. וכל השאר, וכל שאר דבריך, הוא עיסוק בתדמיות - עיסוק יפה ומעניין לכשעצמו, שתחת מטרייתו קל להפריח אמירות כמו ''נראה לך סביר'' מתגובתך הקודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הקריטריון ל''הובאו לארץ במרמה'' הוא ''שיקרו להן ... לגבי תנאי העסקתן'', הרי שהנוכחות של כל היצאניות הזרות כאן, ללא יוצא מן הכלל היא ''עבירה חמורה'' ויש לגרש את כולן מכאן ומיד. אני מבקש שתבררי לעצמך מדוע לא עושים זאת. אני מרגיש די לא נוח בדושיח הזה. אני מרגיש שאת מנסה ''לדחוף'' אותי לעמדת סניגורם של סרסורים. מצד שני אני חושב שזה די חסר טעם לנהל ויכוח שכולו על טהרת העקרונות כאשר מסרבים להתיחס למציאות כפי שהיא ולא כפי שהיתה אולי ראוייה להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי לברר עם עצמי, והעליתי חרס. אולי לך יש פתרון לחידה. ואגב, שקר לגבי תנאי ההעסקה - משמע, הבאה לארץ במרמה - הוא אותה עבירה שבגינה מעבידים של עובדים זרים "רגילים" עוברים על החוק. זה תמיד היה החוק, רק שמיישמים אותו לפעמים כן ולפעמים לא. כאמור, חוק זה תקף לא רק לגבי עובדים בתעשיית הפרחיים ליצוא, אלא גם לגבי זונות, שרמוטות, $^#*##@& ומ&^#)@*@#*& מכל הארצות כולן, ללא קשר לשיעור קומתן המוסרי - ולכן לא ברור לי מדוע אתה מנסה להאשים אותי בהיאחזות יתר בעקרונות. הנה אני אומרת: יכול להיות שלא כולן בנות כפר תמימות. או.קיי? מה זה קשור לאופן שבו המערכת צריכה להגן עליהם מניצול של מעסיקים? ולגבי הפסקה השנייה שלך - אתה עומד באותה פינה, יהא שמה אשר יהא, מאז תגובתך הראשונה כאן. בחיי שלא דחפתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן 2 שאלות כבדות ששתיהן שוות דיון: ניצול נשים ע"י גברים בתעשיות הזנות והפורנוגרפיה וניצול העובדים הזרים בידי החברה המקומית. לא בטוח שערבוב 2 הנושאים הוא צעד מועיל בדיון ולא בטוח שמחשבותי יהיו תרומה משמעותית בדיון. מה שמוציא ממני את החשק אפילו לנסות הוא העובדה שאת חוזרת ורומזת שאני טוען שבגלל שהעובדות הזרות בחרו מרצונן לעסוק כאן בזנות מותר לנצל אותן בכל דרך שהיא. וזאת למרות שאמרתי במפורש את ההיפך הגמור: (תגובה 260861). לשאלתך "יכול להיות שלא כולן בנות כפר תמימות. או.קיי? מה זה קשור לאופן שבו המערכת צריכה להגן עליהם מניצול של מעסיקים?" תשובתי: אין קשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה לגמרי. היה זה כבודו שקשר את שתי השאלות הללו בסעיף ב.1 אשר ב תגובה 260849 . מה שנראה לך כרמזים מצידי הוא שאלות רטוריות. הטענה העיקרית שלי לעניין זה היא, שכדאי להסיר את הבלבול שנוצר בין התדמית של אותן נשים (תדמית מוצדקת או לא מוצדקת) לבין המציאות בה הן חיות והתנאים בהם הן מועסקות. אבל גם לי אין עניין מיוחד להיכנס כאן לוויכוח על תנאי העבודה בתעשיית הזנות, ויכוח שנטחן באייל בעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מתקנת את עצמי - אתה הוא שקשרת בין ניצול בתעשיית הזנות לבין ניצול בתעשיית הפורנוגרפיה. אני היא שקשרה בין ניצול של עובדות זרות בתעשיית הזנות לניצול של עובדים זרים. ועכשיו, כשהכל מסודר, אפשר לראות ''טאץ' עליז לסטרייט שיעיז''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין קשר, מה כוונת המשפט שבסוף תגובה 260861: "לצייר את כולן כנערות כפר תמימות שפותו ורומו זה גם לא מציאותי וגם לא רלאבנטי לעצם העניין." ואם אמנם, כטענתך בדיעבד, אין קשר - לשם מה טרחת לכלול בו את הביטוי - "נערות כפר תמימות"? כמו כן, אולי תוכל להבהיר את כוונת המשפט המופיע בתגובה 260876: "מצד שני אני חושב שזה די חסר טעם לנהל ויכוח שכולו על טהרת העקרונות כאשר מסרבים להתיחס למציאות כפי שהיא ולא כפי שהיתה אולי ראוייה להיות." אני חייב לומר כי שתי תגובותיך אלה בילבלו אותי, וכי האינטרפרטציה שלי לגבי יחסך אל העוסקות בזנות דמתה למדי לזו של ברקת (כפי שהיא משתקפת בדבריה). אני חושב שהדברים טעונים, כאמור, הבהרה: מהם העקרונות, מה זה "על טהרת העקרונות", על אילו עקרונות ראוי לעמוד בתוקף ועם אילו מהם ניתן להתפשר, וכיצד אמורה להשפיע בתחום זה "התייחסות למציאות כפי שהיא ולא כפי שהיתה אולי ראויה להיות" (והאין אמירה כזו טומנת בחובה מדרון חלקלק פוטנציאלי, כלשהו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בהחלט. יצרתי קשר בלתי ברור בין שאלת הזונות הזרות בארץ לנושא הפורנוגרפיה וכפי שראית הדבר סבך אותי בצרות עם ברקת. אנסה לנסח את עמדתי שוב. בשאלת הפורנוגרפיה יצאתי נגד 2 עמדות נוגדות שלמרבה הפלא נגועות שתיהן בפגם הבסיסי של התיחסות אל הרצוי (עקרונות) במקום אל המצוי (המציאות). עמדה אחת הנושבת במיוחד בין תגובות דיון זה מתיחסת אל תעשיית הפורנוגרפיה כאל ענף נוסף וחדשני של האמנות. על כך הערתי שבמציאות מדובר בעסק די לא סימפטי (השויתי אותו לתעשיית ההימורים) והצעתי לא להתעלם מכך. מן הצד השני ניצבים פמיניסטים (נשים וגם גברים) המממצים את כל התעשייה הנ"ל כעניין של ניצול נשים בידי גברים ותו לא. כוונתי היתה לנגח טעון זה כטיעון תאורטי שכלל אינו תואם את המציאות. (איני סבור שעובדות התעשייה מנוצלות יותר מעובדי התעשייה או מעובדי נקיון זרים בלתי חוקיים). כאן , לשם הוכחת טענתי, הבאתי טעון שאולי אינו ממין העניין, שאותם פמיניסטים גם מתעקשים להציג את בעיית הזנות הזרה בישראל כעניין של ניצול נשים בידי גברים. כהוכחה לעניין ההתעלמות מן המציאות הבאתי את ההתעקשות של חלק מן הטוענים הפמיניסטיים להכחיש את העובדה שרוב גדול של הנשים ידעו מראש שמדובר בזנות. אני מקווה שהפעם הצלחתי יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובתה של ברקת - למרבה הצער הדברים האלה באמת קורים כך - *למרות* שהם נראים בלתי סבירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני זמן לא רב דווח על "בית בטוח" שנפתח ובו הוחזקו זונות זרות בהמתנה למתן עדות נגד הסרסורים שלהן. הנשים קיבלו דמי כיס מהמשטרה לתקופת השהות שלהן שם, וצרכיהן הבסיסיים סופקו. רק מה? לנשים זה לא הספיק. הן הפכו את הבית הבטוח למקום העבודה שלהן, ואירחו שם גברים, כדי להגדיל את דמי הכיס שלהן. למשטרה לא היה מה לעשות נגדן, כי הם היו זקוקים להן כדי להרשיע את הסרסורים. נו, אז מסתבר שגם בלי הסרסורים הן המשיכו לעבוד במקצוע. יש בזה יותר מאשר רמיזה שרבות מהנשים שמגיעות לעבוד בארץ בזנות עושות זאת מרצון (גם אם לא מתוך כוונה לעבוד בתנאים שנכפים עליהן פעמים רבות), ולא ממש מייחלות לרגע שתוכלנה להפסיק לעבוד בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יש בזה יותר מאשר רמיזה שרבות מהנשים שמגיעות לעבוד בארץ בזנות עושות זאת מרצון" - שוב אני שואלת, על סמך מה אתה קובע שמה שקרה באותו בית תקף לגבי "רבות מהנשים שמגיעות לעבוד בארץ בזנות"? ואם הוא תקף לגבי רבות מהנשים, מה דינן של האחרות, המעטות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דינן? מגיעה להן כל העזרה הסבירה שהמדינה יכולה לתת להן. אלא שהדגש הוא על המילה התמימה ההיא, "סבירה". אם הן בודדות מתוך קבוצה גדולה של זונות מרצון, יש להניח שדי קשה לעזור להן, כי לזונות מרצון, לסרסורים וללקוחות יש אינטרס ברור לא לזעזע את המערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שהדבר הראשון שצריך להעשות זה לא "שהמדינה תעזור להן" אלא שהמדינה תפסיק להעמיד אותן במצב שגורם לאנשים מסויימים לנצל אותן. הבעיה המרכזית של הזונות הזרות בארץ היא העובדה שנוכחותן כאן ועבודתן כאן היא בלתי חוקית בהגדרה. כאשר נוכחותך איננה חוקית קל מאוד לנצל אותך משום שאלו שאמורים להגן עליך - המשטרה - הם בעצם נגדך ומכאן שאינך יכול לפנות לעזרה. את המצב הזה מנצלים הסרסורים ככל יכולתם בדיוק כפי שעושים קבלני העובדים הזרים. הפתרון הוא לגליזציה ולא קרימינליזציה. שני הצעדים הבאים יכולים להפחית את הניצול באופן מאוד משמעותי: א. שינוי המנגנון של רשיונות העבודה כך שהרשיונות ינתנו לעובד ולא למעביד ב. לגליזציה של הזנות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הרבה מוזיקאים מתמכרים לסמים. אז מה? אף אחד לא יטען שמנצלים אותם (לפחות לא בהקשר הזה). קשה לי להאמין שתעשיית הפורנו הממוסדת בארה"ב מנצלת את ה"כוכבים" שלה. לכוכבים (וכוכבות, בעיקר) הללו יש די הרבה כוח בתעשיה, והם יכולים לעבור מחברה לחברה ולקחת איתם לא מעט רווחים. אני לא מדבר כאן על כל מיני הפקות פרטיות חובבניות, שם סביר להניח שיש לא מעט ניצול. אבל בחברות הרציניות יותר, זה פשוט לא המצב. ראה השביתה המתוקשרת שהייתה בתעשיית הפורנו לפני מספר שבועות בגלל גילוי איידס אצל שני שחקנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מסכים איתך. לא ציינתי את הבעיות האישיות של עובדי התעשייה בהקשר של שאלת הניצול. אני פשוט לא חושב שהתמונה ה''מכובדת'' והאמנותית של התעשייה היא אמיתית. אני חושב שתעשיית הפורנו די קרובה לתעשיית ההימורים - ''כשר אבל מסריח''. קצת קשה לי להאמין שחברות סרטים גדולות בארה''ב האוונגליסטית יסתכנו במעורבות בתחום זה. לעומת זאת יותר קל לנחש מעורבות של מאפיות פשע למיניהן בתעשיה רווחית וגבולית מבחינה חוקית זו. הקשר העיקרי שאני רואה בין פורנוגרפיה לאמנות הוא ששתיהן מהוות חיישן רגיש לחוליים של החברה (למשל תאוות צריכה גוברת בעוד מקורות ההכנסה מצטמצמים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא בארה"ב, אבל ללארס פון-טרייר (דוגוויל, רוקדת בחשיכה) יש גם לייבל של סרטי פורנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהדיון על הרקע של נשים וגברים העובדים בתעשייה הפורנוגרפית רלוונטי, משום שהוא מאיר את ההשתתפות בסרטים אלו באור אחר. האם זה משליך על הלגיטימיות של העיסוק בפורנוגרפיה משום שעלינו לבחון אישה העוסקת בפורנוגרפיה כקורבן של נסיבות חייה ולא כמישהי שהחליטה החלטה תעסוקתית לגיטימית? זה כבר עניין אחר. לצערנו, מקרים של אונס וגילוי עריות, שלא לדבר על הטרדה מינית חמורה, נפוצים עד מאוד-מאוד-מאוד, מה שמעניק את הכוח לטיעון שפורנוגרפיה (ובסוגים מסוימים של פמיניזם, כל מגע בין גברים לנשים) היא נושא נטול לגיטימיות משום שאישה היא תמיד הנחותה ותמיד הקרבן במערכות כאלו. לדעתי, כל זה חוזר לדיון שעולה (כולל מספר פעמים כאן באיל) בדבר הקו העדין המפריד בין הסתכלות והתייחסות נכונה ולא נכונה למערכות היחסים ומערכות הכוח בין גברים ונשים, ובין אנשים לגורלם באופן כללי. סימון דה בובואר אמרה ש"אישה אינה נולדת, היא נעשית." כלומר, שאופיה ומאפייניה של אישה הם קודם כל תוצר חברתי ולא גנטי. באופן אבסורדי, חלק מהפרשנויות הפמיניסטיות לעמדה זו הופכות אותה מאמירה מעצימה – כל אישה יכולה לשנות את מצבה, שהרי לא מדובר בגזירת גורל גנטית – לאמירה מחלישה ומפרידה. אמירה מחלישה משום שבראייה פמיניסטית מסוימת זו נשים אינן אחריות לשום דבר ("החברה/אבא/אמא/דוד/המצב אשמים") ובמקביל, אינן ראויות להחליט החלטה כלשהי בעצמן. אלמנט ההפרדה קיים כאן משום שאותן נשים המחוות דעה על כשירותן של נשים אחרות להחליט, רואות את עצמן תמידית כשייכות לועדה המחליטה על כשירותן. הן תמיד השופטות, ואף פעם לא נשפטת. האלמנט הזה הופך בוטה יותר כאשר מבחינים בכך שהשופטות-מטעם-עצמן גם נמצאות תמיד במעמד חברתי אחר מהנשפטות. השופטות הן נשים מהמעמד הבינוני בעלות כוח ועמדה בחברה. הנשפטות הן פריחות שחורדיניות מקולולוש, מיסיסיפי (או סטבוניישצ'ק, אוקראינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם זה משליך על הלגיטימיות של העיסוק בפורנוגרפיה משום שעלינו לבחון אישה העוסקת בפורנוגרפיה כקורבן של נסיבות חייה ולא כמישהי שהחליטה החלטה תעסוקתית לגיטימית? זה כבר עניין אחר". למה לבדואים בנגב מגיע שתבחן אותם כך ותציע פתרונות מבניים, ולמי ש-#*)&)#*&# עשרים פעם ביום לא מגיע? באמת אני שואלת. אגב, כשאתה אומר ש"מקרים של אונס וגילוי עריות... נפוצים עד מאוד-מאוד-מאוד", אתה מתכוון לנפיצותם בחברה כולה או בסקטור האמור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי את מעוניינת למצוא פתרון מבני? לזונות או לשחקניות בסרטי פורנו? זה לא לגמרי ברור משאלתך. "אגב, כשאתה אומר ש"מקרים של אונס וגילוי עריות... נפוצים עד מאוד-מאוד-מאוד", אתה מתכוון לנפיצותם בחברה כולה או בסקטור האמור?" בחברה כולה, כמובן. שניהם נפוצים מאוד וממש לא מוגבלים ל"שכבות מסויימות." בעניין הזה, אפשר לומר שהסוציאליזם הוגשם וכולם שווים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשחקניות פורנו, כמובן, שעליהן דיברת. מה אם יתברר שהן אכן "קורבן של נסיבות חייהן"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו קורבנות של נסיבות חיינו – השאלה היא האם זה נימוק מספיק כדי לפטור אותן מהאחריות למעשיהן ולהעביר לידינו (כלומר, אשכנזים מוסמכים מעדות הפמיניזם) את ראשות הועדה למתן פטורים כאלו. במלים אחרות, גם אם נקבל שכל שחקניות הפורנו נורא מסכנות ולפחות 55 אחוז מהן סבלו מגילוי עריות או אונס בגיל צעיר – האם הדבר מקנה לנו את הזכות לקבוע מה מותר ומה אסור להן לעשות? אחרי שנענה על שאלה זו (ולדעתי קשה מאוד להשיב עליה בחיוב) יש גם פן מעשי. איך בדיוק מבררים שאלה כזו? מכוננים ועדת בירור בהשתתפות פמיניסטית, פסיכולוג והרב לנדאו שתתשאל כל משתתפת בסרטי פורנו אם אנסו אותה ומהי תחושתה בקשר לחוויה? בדיקות רקע? תחקיר בטחוני? לא נראה לי מעשי או אפילו מוסרי לחקור אדם למניעיו לעשות משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי שואלת, ובמיוחד לא אותך, תומך האי-התערבות, אלמלא התוכנית שהצעת לשיקום הבדואים בנגב. תגובה 259674 בהקשר הזה מעניין אותי פחות מה אפשר לתקן בתעשיית הפורנו, ויותר ההבדל, אם יש, בין קיום מחוסר זכויות בסיסיות של מיעוט מוגדר אתני, לבין קיום דומה של קבוצה אמורפית יותר, שניתן לקרוא לה "שחקניות הפורנו המסכנות". לצורך העניין הייתי אפילו מניחה שניתן לזהות את הקבוצה הזו ולהבדיל אותה מקבוצה אחרת (שגודלה לא משנה כרגע) של "שחקניות פורנו שאינן מסכנות". שים לב, אני לא מדברת על "לקבוע מה אסור להן לעשות" אלא על דרכים לשפר את מצבן. כלומר פחות חקיקה מגבילה ויותר שיקום המצב הקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעיקר ההבדל בין מיעוט מוגדר לשחקניות פורנו הוא העובדה שהמיעוט מוגדר ותחום ושחקניות פורנו לא. בדואי, נאמר, הוא מי שמוצאו הוא ממשפחה כזו או כזו. שחקנית פורנו יכולה להיות כל אישה. אם מאן דהיא מקוראות האיל תבור לה מחר מצלמת רשת ותצלם את עצמה מקיימת יחסי מין מלאים עם השכן מלמעלה, הרי שלענייננו היא שחקנית פורנו. הבעיה של קבוצה לא מובחנת לא מאפשרת גם להציע פתרונות מעשיים ברורים הממוקדים בשחקנית ולא במיכון. כלומר, אפשר לאכוף תקנות שידרשו בדיקת איידס משחקן או שחקנית (אם כי התעשייה הפורנוגרפית עושה זאת ממילא, מטעמים מעשיים לגמרי) – כלומר, בדיקה הקשורה במיכון. קשה מאוד לומר לשחקנית שהיא חייבת/צריכה לעבור טיפול פסיכולוגי (גם אם נניח לרגע בצד את ספקותי באשר לתועלת שהנ"ל יגיב) בלי לפגוע בצורה חמורה בחופש הפרט. האם את רואה אפשרויות מעשיות לשיפור המצב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא כיוונתי לכל שחקנית פורנו, אלא לקבוצה (שלצורך הדיון היא מובחנת) ששמה ''שחקניות פורנו מסכנות''. המשותף לחברות קבוצה הזו, מלבד העיסוק, הוא עברן הקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי קודם: איך בדיוק מבחינים אותה? כלומר, מעשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 260973 הנחתי לצורך הדיון שניתן להבחין אותה. אם אין לך עניין לענות, אני מסתפקת בזה שניסחתי את השאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא אבחנה, רק הגדרה. לאבחנה צריכים להיות קריטריונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריטריון העיקרי מופיע בתגובתו של אורי: "סבלו מגילוי עריות או אונס בגיל צעיר". תגובה 260968 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שמן הסתם התרמז מדברי, שאלת האבחון קשורה בעיני בשאלת הפתרון. מאחר ולדעתי אין אפשרות לדעת מי נפגעה כך ומי אחרת בלי פגיעה קשה בזכויות פרט, אני סבור שיש להמנע מפעולה מכל וכל. היתרון האפשרי – וגם הוא בבחינת משאלת-לב יותר מידיעה – שיכול לנבוע מטיפול כלשהו בבעיה, אינו שקול כנגד הסכנה האפשרית לזכויותיהם של פרטים רבים לאין שיעור משחקניות פורנו. אם אם נתעלם לרגע משאלה זו, עדיין כף המאזניים נוטה בבירור ובאופן חד-משמעי כנגד פעולה ולטובת המנעות מפעולה. יש לכך כמה טעמים: א. כל עוד מתקיימים תנאי יסוד – בעיקר, שהשחקניות תהיינה בגירות הכשירות להחליט בגורלן – הגבלת חירותן בשם מה שאנחנו סבורים שהוא טובתן הוא תהליך מסוכן מאוד שקל לדעת איפה הוא מתחיל וקשה לדעת היכן הוא נגמר. ב. מאוד-מאוד קשה להחליט מיהם אותם "אנחנו" ומה העניק "לנו" את היכולת לדעת טוב יותר מאזרחים שווי-זכויות לנו מה טוב להם. ר' סעיף א' שוב. ג. קשה לדעת מה צריך להיות טיבה של ההתערבות. לעתים קרובות מדי היא לובשת צורה של התערבות לשם התערבות כי "זה מזעזע מה שהולך שם" בלי שהעניין יגובה בדרך מספקת בידיעה מה צריך לעשות. ד. אם מפיקי סרטי פורנו מנצלים נשים צעירות, הפעולה צריכה להתבצע כנגד אותם מפיקים ובערוץ של מעצרם והרשעתם בעבירה פלילית. אין לזה נגיעה כלשהי לשחקניות עצמן (לבד מבמובן היותן הקרבן). עבריינותם של מפיקים אינה יכולה לשמש הצדקה לפגיעה בזכויותיהן של השחקניות. ה. ישנה סכנה לא מבוטלת שלמערכת הטיפול תתגנב גישה מוסרית, שאינה צריכה להיות שם. פעמים רבות, נוסף לטיפול גם שיפוט ערכי ביחס למטופלים – התפתחות שאינה רצויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בשאלת הזכות לקבוע מה מותר ומה אסור להן לעשות, אלא בעצם ההנחה המובלעת בדבריך, כי אותן "מסכנות" (כהגדרת ברקת - שהיא הגדרה הקרובה מאוד לדיוק, לדעתי, לגבי אחוז מסויים), בהשפעת חוויות כאלה ואחרות בחייהן - אכן *קובעות לעצמן* מה לעשות. השאלה היא עד כמה הבחירה האישית החפשית עומדת לרשותן *בהגיען* אל המקצוע (ואין מדובר אך ורק בנשים שחוו אונס בגיל צעיר אלא בנשים שכך וכך פעולות, בחלק מהמקרים - מניפולטיביות - הופעלו עליהן - במקרים רבים *סמוך לכניסתן לעבודה* - באופן מכוון, ע"י העוסקים בתחום), ולא פחות מכך - עד כמה הבחירה האישית החפשית עומדת לרשותן - לעזוב את עיסוקן *אחר שכבר נכנסו לתוכו* (וכאן התשובה מצטמצמת באורח מצער ביותר. אין לי לינקים אבל אני בטוח שהם ישנם, מלוא החופן). אחר שהבהרנו מהן השאלות הנכונות - אכן קשה מאוד לקבוע מיהם הגורמים המוסמכים לברר אותן. ברור שלא "פמיניסטית"1 (מאחר וזוהי הגדרת השקפה ולא הגדרת מקצוע) ולא רב, שאינו שייך לעניין (ומה מועילה כאן הציניות, אינני יודע). אולי ראוי שהבירור ייעשה תחילה ע"י האקדמיה (שעוסקת בכך ממילא), ויעבור אחר כך לטיפולן של הרשויות - עו"ס, מערכת המשפט וכו', ולהערכתי, בחלק מהמקרים - המשטרה. הדברים הללו נעשים גם כיום, אבל לא מספיק, מאוד לא מספיק. חלק ניכר מן הטיפול צריך להיות מופנה אל ה*מעסיקים* בתחום, ולא רק אל המועסקות, אך עניין זה, חוששני, מחייב עוד חקיקה בארצות שהן יצואניות הפורנו המאסיביות ביותר (ארה"ב?), ואני מניח כי אתה, בהתאם להשקפותיך, אינך דוגל בהוספת חוקים על החוקים הקיימים. 1 מה זה, אגב? מהי "פמיניסטית", על פי הגדרתך? פמיניסט/ית הוא/היא אדם/אשה בעל/ת השקפה אחת מני מגוון גדול למדי של השקפות הקרויות "פמיניסטיות", ואין זה מקצוע, למשל, בדומה לרב או פסיכולוג. הציניות המנשבת, איכשהו, מתגובותיך כאן, יוצרת לפחות אצלי את התחושה כי דעותיך על ה"פמיניסטיות" - ויהי הדבר הזה אשר יהיה, בעיניך, ממש כמו דעותיך על המועסקות בזנות ובתעשיית הפורנו - אינן דעות חיוביות במיוחד, שלא לומר - הן לגלגניות. אני בטוח שתכחיש, אך התחושה בעינה נשארת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, מה שאתה מציע הוא קרימינליזציה של הפורנוגרפיה, אם כי לא ברור כנגד מי מופנה עוקץ הצעדים שאתה מבקש לנקוט או אלו צעדים אתה רואה לנגד עיניך ננקטים. הבהרה של הצעדים המעשיים שהיית נוקט הייתה מסייעת לי להבין לאן אתה חותר להגיע. הפנייה לאקדמיה אף היא לא ברורה לי. מה בדיוק אמורה האקדמיה לקבוע? הנתונים הרי ידועים: חלק מהעוסקות (והעוסקים) בפורנוגרפיה עברו בשלב מוקדם יותר בחייהם פגיעה מינית. חלק מאותן נשים נפגעות מולכות באף על ידי סרסורים ציניים. למעשה, אין לאקדמיה שום דבר להגיד בנושא – או שבעצם כשאתה אומר "אקדמיה" אתה מתכוון להקמת אותה ועדה לקביעת נקודות זכאות להשתתפות בסרט פורנוגרפי עליה דיברתי, רק מעדיף שישבו בה פרופסורים. אשר לחקיקה – זו רצויה ומבורכת כאשר היא מגינה על החירות. השאלה היא רק אם כאן אנו מגינים על החירות או למעשה פוגעים בה במסווה פטרוני. ========= בצד: כפמיניסט מובהק אני מתקשה לאתר את נימת הלגלוג כלפי פמיניזם שאתה מוצא בדברי. ייתכן ופרשת את הלגלוג שלי כלפי מי שאני רואה בהם/ן פסבדו-פמיניסטיות כלגלוג על פמיניזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, כדי שלא אהפוך לאשת קש / פמיניסטית מחמד בדיון הזה - אני חושבת שפורנו לגיטימי מאוד, למרות הסתייגויותי מאספקטים מסוימים שלו (אספקטים מבניים ולא תוכניים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |