|
||||
|
||||
כרגיל, מונטי פייתון אמרו את זה הכי טוב: Judith: Any Anti-Imperialist group like ours must *reflect* such a divergence of interests within its power-base.
Reg: Agreed. (General nodding.) Francis? Francis: I think Judith's point of view is valid here, Reg, provided the Movement never forgets that it is the inalienable right of every man-- Stan: Or woman. Francis: Or woman...to rid himself-- Stan: Or herself. Reg: Or herself. Agreed. Thank you, brother. Stan: Or sister. Francis: Thank you, brother. Or sister. Where was I? Reg: I thought you'd finished. Francis: Oh, did I? Right. Reg: Furthermore, it is the birthright of every man ... Stan: Or woman. Reg: Why don't you shut up about women, Stan, you're putting us off. Stan: Women have a perfect right to play a part in our movement, Reg. Francis: Why are you always on about women, Stan? Stan: (pause) I want to be one. (pregnant pause) Reg: What? Stan: I want to be a woman. From now on I want you all to call me Loretta. Reg: What!? Stan: It's my right as a man. Judith: Why do you want to be Loretta, Stan? Stan: I want to have babies. Reg: You want to have babies?!?!?! Stan: It's every man's right to have babies if he wants them. Reg: But you can't have babies. Stan: Don't you oppress me. Reg: I'm not oppressing you, Stan – you haven't got a womb. Where's the fetus going to gestate? You going to keep it in a box? (Stan starts crying.) Judith: Here! I've got an idea. Suppose you agree that he can't actually have babies, not having a womb, which is nobody's fault, not even the Romans', but that he can have the *right* to have babies. Francis: Good idea, Judith. We shall fight the oppressors for your right to have babies, brother. Sister, sorry. Reg: (pissed) What's the *point*? Francis: What? Reg: What's the point of fighting for his right to have babies, when he can't have babies? Francis: It is symbolic of our struggle against oppression. Reg: It's symbolic of his struggle against reality. |
|
||||
|
||||
כיפ/ה אדומ/ה גרה בבית קטן עם הוריה. הור אחד ממין זכר והור שני ממין נקבה, אשר על אף היותה ממין זה אין הדבר משפיע על מעמד/ה. כיפ/ה אדומ/ה נקרא/ה כך, כי תמיד חבש/ה כיפ/ה אדומ/ה שהיתה עשויה מחומרים ממוחזרים ידידותיים לסביבה. יום אחד אמר/ה ההור ממין נקבה, אשר אין הדבר משפיע על מעמד/ה, לכיפ/ה אדומ/ה: "לך/י נא לבקר את סבתא..." אבל אסור להגיד סבתא", אמרה כיפ/ה אדומ/ה, "צריך לומר "GRAND PERSON". אך כדי לא להסתבך עם משרד החינוך החליטו לומר סב(ת)א..... ...הדלת נפרצה פתאום והצייד השובניסטי האלים נכנס. "באתי להרוג את הזאב" הוא אמר. "אבל זה לא זאב, זה דולפין/ה. יונק/ת ימי/ת אינטלגנטי/ת וחייכני/ת עם קפלי מוח מאוד עמוקים" זעק/ה כיפ/ה אדומ/ה.... ...ומייד מילאו את בטנו של הצייד באבנים ואחרי שהשליכו אותו הימ/ה, כתבו מכתב ל"גרין פיס" ולמועצ/ה למען הילד, והודיעו שהרשע האמיתי היה הצייד, ומכאן והלאה אין יותר אלימות בסיפור.... ...ואז מיהרו כולם לאגדה על סינדרל/ה, כי שמעו ששם התעללו בעכברים, הפכו אותם לסוסים ורתמו אותם למרכבה. ועכשיו תלכו כבר לישון, או שאני יפרק לכם את הצור/ה. קטעים מסיפור לא אלים, לא גזעני ולא סקסיסטי של מאיר שליו. |
|
||||
|
||||
באנגלית זה היה פעם Mother board, היום זה Main board. בעברית זה עדיין לוח אם. כבר נתקלתי בכינוי לוח ראשי, אבל אולי כדאי לא לשבור את האיזון שבין לוח(ז) ל-אם(נ)? |
|
||||
|
||||
גם לתבנית שממנה מכינים תקליטים 1 היו קוראים "אמא", אם כי התהליך הזה דומה יותר לשיבוט מאשר ללידה. אולי צריך לקרוא לזה "דולי"? 1 לא יודעת איך זה בדיסקים. |
|
||||
|
||||
גם האום, שמבריגים אליה את הברגים, באה מאמא, שכן אבותינו, מעברתי המונחים הטכניים, עולם הייחוס שלהם דיבר גרמנית, והאום היא גיור של המוטרה. עכשיו, בימינו אנו, כשעולם הייחוס שלנו הוא אנגלופוני (או ליתר דיוק אמריקופוני), איך היינו מכנים את מי שמבריג את האום שלו? ___ זה מה שמסביר למה אצל האמריקאים משתמשים באותו כינוי לאומים ולמשוגעים. |
|
||||
|
||||
מזכיר לי ויכוח ישן אם זה לוח אם או לוח M |
|
||||
|
||||
and don't forget the R-drive / R-disk
|
|
||||
|
||||
בספר הדרכה עתיק ל אפל מצאתי שמסבירים שASCII זה לא ASC2. בעבודה שלי מתבלבלים הרבה בין Memory Flush(=ניקוי הזיכרון) וביןFlash Memory. |
|
||||
|
||||
ומדוע שוקטת האקדמיה שלנו על שמריה? חסרה עבודה? שיטפלו באבות המזון ובאבטיפוס, מה שללא ספק יקדם עוד את השיח הפמיניסטי הנוכחי. |
|
||||
|
||||
אגב, שוקט על השמרים או שוקד על השמרים? |
|
||||
|
||||
לפי גוגל: "שוקט"*. * http://www.google.com/search?sourceid=navclient&... לעומת http://www.google.com/search?sourceid=navclient&... |
|
||||
|
||||
משכנע מאוד, אבל: |
|
||||
|
||||
מורפיקס תומך בשוקט או קופא על שמריו. |
|
||||
|
||||
שוקט הוא מי שיושב בשקט שוקד הוא מי שמשקיע, מקדיש מאמץ. שמרים, גם בלי ששוקדים עליהם יותר מדי, נוהגים לתפוח, לכן ניתן לעזבם לנפשם, והם כבר יעשו את העבודה. מי שבכל זאת מתעקש לזרז אותם, אינו שוקט על שמריו. |
|
||||
|
||||
גם שמרים דורשים השגחה תגובה 145045 . אבל כנראה שהביטוי הוא אכן "שוקט על שמריו". |
|
||||
|
||||
מ.ש.ל. |
|
||||
|
||||
גירסה דומה למדי (טוב, כמה גרסאות שונות אפשר להמציא) נמצאת בספר "פוליטיקלי קורקט, אגדות ילדים בסגי נאור" שהוא ספר חובה לדיון מן הסוג הזה. "יום אחד פנתה אמה של כיפה אדומה אל בתה, וביקשה ממנה לקחת סל ובו פירות טריים ומים מינרליים אל ביתה של סבתא. בקשה זו לא באה, כדאי וראוי שתדעו, משום שזוהי עבודת היא-שה* מסורתית, אלא משום שמעשה זה הוא מסוג המעשים הנדיבים, העוזרים לבניית אווירת קהילה בריאה" וכו', תקראו את הספר. בהערה שמתחת לכוכבית, מסבירים המתרגמים (מאיר ואוהד עוזיאל) שהיא-שה הוא תרגום שלהם למונח הפמיניסטי האמריקני wommon, מונח שנועד כדי להימנע מלהזכיר את הקשר של האשה לגבר. |
|
||||
|
||||
דווקא לא חייבים לקרוא את הספר. מספיק לקרוא סיפור אחד. ברצף של ספר שלם זה קצת נהיה מעיק. _________ העלמה עפרונית, ורוחות חזקות חזקות בחוץ. |
|
||||
|
||||
ובאתר שלה יש גם כמה רשימות על פרסומות למוצרי נשים שרלוונטיות להמשך השרשור. |
|
||||
|
||||
היה גם משהו של החמישיה הקאמרית: מנשה נוי נושא מונולוג פילוסופי, וקרן מור לצידו אומרת, אחרי כל "מישהו" שלו, "או מישהי", אחרי כל "יודע" "או יודעת", וכו'. בסוף יש פאנץ' ליין. |
|
||||
|
||||
...והוא? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע (פאנץ' ליין החמישיה הקמרית? צלם בהיכל) אבל אני במקומו הייתי מוותר על הליין ונשאר עם הפאנץ'. |
|
||||
|
||||
האמת שלא הבנתי את ההמלצה שלך. בקשר לסוגריים, אז בניגוד לתדמית, בהרבה מערכונים שלהם היה גם היה פאנץ' ליין. נכון שלרוב גם כאשר יש פ"ל, המערכון מצחיק מאוד גם לפניו. מתוך המבחר הקטן שב- http://www.ee.bgu.ac.il/~buniashv/5.htm , יש אחד עם פ"ל מובהק - "מריה". מחוץ למבחר הקטן ההוא, עולים לי בראש בהזכרות זריזה המערכון עם ה"חולדה עם רינרן" (שנזכר בתגובה 109399), זה עם הפסיכיאטר והילד המקלל, "הכור האטומי שלום", זאת שלא אוהבת את רוב סוגי הספרים, "לא טוב לך, תקום ותלך", עורך הדין חסר הבטחון עם אשתו לפני השינה, ועוד ועוד ועוד, ויותר מכולם "זה המוטו שלי" - הישר להיכל התהילה של הפאנץ' ליינים. אם כבר הוזכר שהמערכונים מצחיקים גם לפני הפ"ל, במערכון שהוא אולי האהוב עלי ביותר, על ג' מהשב"כ עם אבר המין הקטן, יש פ"ל אבל לדעתי הוא מיותר ומנמיך את המערכון. 1סתם, אני יודע, בדולאצ'ים קונים משהו אחר (ון גוך?) |
|
||||
|
||||
הזכרתם כבר את המערכון בו שי אביבי מתלונן שבסיפורים שלו תמיד אין פואנטה? |
|
||||
|
||||
כשאתה מדבר על ג' מהשב"כ, אתה מתכוון לאבו צ'ובצ'יק? |
|
||||
|
||||
כן. ניסיתי למנוע את הספוילר. |
|
||||
|
||||
זהירות ספוילר! טוב, צריך לראות, כי לפני הפאנץ' ליין צריך להיכנס למתח. חוץ מזה שאני לא זוכר את זה טוב, וחוץ מזה שאני לא בטוח איך זה עובר בכתב. בתגובה הקודמת שכחתי אלמנט מעניין: אחרי כל קטיעה כזו הוא מקבל את התיקון שלה. אז זה הולך, נניח, כך: -קורה שמישהו... -או מישהי. -או מישהי, רוצֶה... -או רוצָה. -או רוצָה, להאמין שיש לו... -או לה. -או לה, משהו חשוב וכו' וכו' והמתח נבנה מכך שבעצם כמעט אי אפשר לעקוב אחרי מה שהוא מנסה לומר. בשלב מסוים הוא מתעצבן קצת ואומר: -נו די, אני מנסה להגיד פה משהו. -גם אני מנסה. בכל אופן, בסוף זה הולך משהו כמו: -ואז אותו איש... -או אישה. -או אישה, יקרא לו... -או לה. -אלוהים. -<מתלבטת>או... |
|
||||
|
||||
יש אלוהימה, לא? (לפחות כאן באייל... :-) ) |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו בדיוק שורת המחץ (או איך שלא אומרים פאנצ'-ליין בעברית). |
|
||||
|
||||
אלוהים זה רבים, לא? אז זה דווקא מנוסח כמו שהציעו לנסח את הסקר (או שזה צריך להיות אלוהות?). |
|
||||
|
||||
אז למה ה-"ים"? |
|
||||
|
||||
ביטוי השבועה "כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף" חוזר בתנ"ך פעמים רבות. שמתי לב שתמיד נזכר אלוהים בלשון יחיד, חוץ משתי הפעמים בהן באה השבועה בפי גויים: בן הדד אומר "כה יעשון לי אלהים וכה יוסיפו", ואיזבל אומרת "כה יעשון אלהים וכה יוסיפון". |
|
||||
|
||||
תודה, זה מחזק את הטענה שלי והיא: בתקופה העתיקה בה היהדות היתה דת מונותאיסטית יחידה, קללות וברכות האנשים היו לכל האלים- לאלוהים, כמו שהיום אומרים בעזרת השם, או בחיית אללה וכו' כאשר הגויים מדברים אל האלוהות הם מדברים למספר רב של אלים ולכן דיבור לרבים- אלוהים; והעבריים מדברים לאל היחיד, אך לא שינו את הביטוי לאל אחד ולא לרבים, ועדין אומרים- אלוהים |
|
||||
|
||||
מה קורה כשהנחתומים מעידים על עיסתם? "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"? אני ממש לא יכול להתחייב על זה, אבל אני זוכר שבראשית מלאה הפתעות של התייחסות אל האלוהים ברבים. |
|
||||
|
||||
''נעשה אדם בצלמנו כדמותנו'', אאל''ט, זוהי עדות העיסה על נחתומה. |
|
||||
|
||||
בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: נעשה אדם - אמר לפניו: ריבונו של עולם, מפני מה אתה נותן פתחון פה למינים לטעות? אמר לו הקב"ה: כתוב והרוצה לטעות - יטעה. |
|
||||
|
||||
איזה תירוץ עלוב. כתוב גם לא לשים מכשול בפני עיוור, לא? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא המצאתי את הבעיות, ואני מודע שיש תירוצים. אבל ההסבר שהתיבה ''אלוהים'' היא בעיה שאפשר לפתור במישור הלשוני -- פשטני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי סיפור של אלדד כהן, שכולו נע על ציר חוסר הוודאות, גם אם לא על הציר שבין המגדרים. כדי לא להסתבך במילים, אני פשוט אדגים... "... קוראים לי שמרית. אני בת שבעים ושלוש. פעם הייתי זונה. או זמרת. [...] והיום אני גרה בתל-אביב. או בת-ים. [...] העלינו זכרונות מתקופות שהיינו ילדות קטנות בפולין. או ברומא. [...]" וכן הלאה. ("שמרית", בתוך אלדד כהן, לפחות היית מת בצורה מסודרת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |