בתשובה לירדן ניר, 05/05/03 21:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בצורה צינית לגמרי: תאים צריך להאכיל יום יום אבל פולי אקריל אמיד יושב על המדף ומחכה בסבלנות שיעשו ממנו ג'לים. בגדול- אם זה חי זה חייב אינקובטור או מקפיא, אם זה דומם אפשר לשמור על המדף. כמובן שיש דוגמאות הפוכות לשני הכיוונים אבל אני לא רואה ביולוגים מנהלים דיונים ארוכים על "האם הדוגמית הזאת היא באמת חיה או שאני רק מקפיא אותה כדי שראקציות כימיות לא יגרמו להריסתה" כל זה הוא מובלע כאשר אומרים ללבורנט - יש כאן תאים, שים לי אותם בדיואר הזה ותחדש לי את החנקן פעם בשבוע כי אני נוסע לכינוס על מהות החיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז האבחנה היא בין ''צריך לאכול'' ל''לא צריך לאכול'', לא בין ''חי'' ל''דומם''. והוא אומר ללבורנט ''יש כאן תאים'', ולא ''זה חי, זה דומם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסת אותי (-:. מה שניסיתי להגיד זה לא שההבדל בין א ל ב זה שאחד חי והשני דומם אלא ההפך, *מכיוון* ש א הוא חי סביר שהוא דורש טיפול מסוג כזה בעוד ש ב, הדומם יכול להסתפק בטיפול אחר. הקונספט חי\\דומם עוזר לביולוג להחליט מה כדאי לבדוק ואיך כדאי לבצע את הבדיקה. אני לא פוסל את התצפית (איך מתרגמים אובזרבציה?) שיש מנעד של "מורכבות" ( לצורך העניין) אבל אם נתחיל למיין דברים על הסקלה הזאת נראה שיש שתי פסגות מוגדרות שביניהם יש מדבר שממה ( עם מספר נאות מדבר כמו פריאונים ווירוסים). אבל אני חושב שזה לא חידוש (פרט לפריאונים). מכיוון שמדע מנסה לעשות הכללות, נהוג לסמן קו במקום פחות או יותר שרירותי בתוך המדבר. כל ויכוח על המיקום המדוייק של הקו הוא התפלפלות, מה שמעניין זה קיום הפסגות. המדע שחוקר את הפסגה ה"חיה" נקרא ביולוגיה. אם הטכניקות של הביולוגיה עוזרות גם לחקר המדבר - יופי, אבל אין טעם לריב איפה בדיוק הגבול נמצא מכיוון שלא סימנו אותו כדי להפריד בין איזורים במדבר אלא כדי לסמן את הפסגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"*מכיוון* ש א הוא חי סביר שהוא דורש טיפול מסוג כזה [האכלה, י.נ.] בעוד ש ב, הדומם יכול להסתפק בטיפול אחר." כלומר, מההבחנה Y (חי-דומם) נובעת הבחנה אחרת X (צריך האכלה), שהיא המעניינת אותנו. אבל ההבחנה X בעצם הרבה יותר ברורה וקלה לזיהוי מההבחנה חי-דומם. ולכן ההבחנה Y אינה שימושית כאן. "הקונספט חי\דומם עוזר לביולוג להחליט מה כדאי לבדוק ואיך כדאי לבצע את הבדיקה." האמנם? אתה יכול לצייר לי תסריט שבו ביולוג מתלבט האם או איך לחקור משהו, ואז נדלקת במוחו נורה, והוא אומר "אה, נבדוק האם זה חי או דומם!"? כדוגמה מהחיים, בהינתן שוירוסים ופריונים הם מקרי הביניים, האם בילוגים התלבטו (מסיבה זו!) אם לחקור אותם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה מכריח אותי להודות שאני לא ביולוג ולא היסטוריון של הביולוגיה (כאילו שלא ניחשת כבר). כמו כן אני לא סופר מד"ב אבל בוא ננסה את התסריט הבא: יש באר מורעלת וכימאים מכל העולם מנסים לזהות את הרעל, עד שכימאי שאשתו ביולוגית ( או כל קומבינה אחרת) עולה על הרעיון שיש כאן חיידק ומנסה לבודד אותו על אגר. לחילופין - ביולוג מגלה שעובש מסוים מצליח להשמיד חיידקים והוא מנסה לייצור מהעובש תרופה. כביולוג הוא חושב שהעובש "בולע" חיידקים כמו פאג' . אחרי שהרג הרבה כלבים בעובש הזה, ידידו הכימאי אומר לו - אולי יש כאן חומר פעיל אחד שהעובש מפריש. הביולוג אומר לו אה! זה דומם! אפשר לשפוך על זה אקונומיקה ולנסות לזקק. אאלט הוירוס הראשון שבודד היה וירוס מוזאיקת הטבק. האדם שזיהה אותו מאוד התפלא לגלות שיש לו גבישים של חלבונים (המעטפת של הוירוס). אולי הוא אפילו חשב שהחלבון הוא רעל שמופרש ע"י ה"חיידק" ( הדנא עצמו הוא בטל בשישים לעומת המעטפת). הוא היה עלול לבלות שנים בלנסות לבודד את החלבון ולמרוח אותו על עלי טבק. המושג חי ( סוף סוף נזכרתי שקונספט=מושג) הוא קיצור דרך להגיד - צריך להאכיל, רגיש לטמפרטורה, להקפיא בזהירות, לשים בשקית ביוהאזארד כשגומרים וכולי. נדמה לי שהרבה מושגים ניתנים לפירוק למרכיבים ובכל זאת המושגים הם שימושי. אני חוזר, אין לי התנגדות לטענה שמורכבות היא דרך מעניינת לשים דוממים וחיים על אותה סקלה ואולי שווה לנסות להוציא תובנות חדשות מזה. ההתנגדות שלי היא בעיקר ליומרה שהפיתרון לבעיה מה חי ומה דומם זה שההבדל הוא מעיקרו כמותי. יש הבדל איכותי בין חי לדומם כמו שיש הבדל איכותי בין מוליך ומבודד למרות שאולי אפשר לשים אותם על אותה הסקלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, ונפנה למבקר הבא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |