 |
טוב, אתה מכריח אותי להודות שאני לא ביולוג ולא היסטוריון של הביולוגיה (כאילו שלא ניחשת כבר). כמו כן אני לא סופר מד"ב אבל בוא ננסה את התסריט הבא:
יש באר מורעלת וכימאים מכל העולם מנסים לזהות את הרעל, עד שכימאי שאשתו ביולוגית ( או כל קומבינה אחרת) עולה על הרעיון שיש כאן חיידק ומנסה לבודד אותו על אגר.
לחילופין - ביולוג מגלה שעובש מסוים מצליח להשמיד חיידקים והוא מנסה לייצור מהעובש תרופה. כביולוג הוא חושב שהעובש "בולע" חיידקים כמו פאג' . אחרי שהרג הרבה כלבים בעובש הזה, ידידו הכימאי אומר לו - אולי יש כאן חומר פעיל אחד שהעובש מפריש. הביולוג אומר לו אה! זה דומם! אפשר לשפוך על זה אקונומיקה ולנסות לזקק.
אאלט הוירוס הראשון שבודד היה וירוס מוזאיקת הטבק. האדם שזיהה אותו מאוד התפלא לגלות שיש לו גבישים של חלבונים
(המעטפת של הוירוס). אולי הוא אפילו חשב שהחלבון הוא רעל שמופרש ע"י ה"חיידק" ( הדנא עצמו הוא בטל בשישים לעומת המעטפת). הוא היה עלול לבלות שנים בלנסות לבודד את החלבון ולמרוח אותו על עלי טבק.
המושג חי ( סוף סוף נזכרתי שקונספט=מושג) הוא קיצור דרך להגיד - צריך להאכיל, רגיש לטמפרטורה, להקפיא בזהירות, לשים בשקית ביוהאזארד כשגומרים וכולי. נדמה לי שהרבה מושגים ניתנים לפירוק למרכיבים ובכל זאת המושגים הם שימושי.
אני חוזר, אין לי התנגדות לטענה שמורכבות היא דרך מעניינת לשים דוממים וחיים על אותה סקלה ואולי שווה לנסות להוציא תובנות חדשות מזה. ההתנגדות שלי היא בעיקר ליומרה שהפיתרון לבעיה מה חי ומה דומם זה שההבדל הוא מעיקרו כמותי.
יש הבדל איכותי בין חי לדומם כמו שיש הבדל איכותי בין מוליך ומבודד למרות שאולי אפשר לשים אותם על אותה הסקלה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש