 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני היחידה שזה צורם לה? מה עם הגברים בגוש דן? למה שהם לא יתרגלו שהפיליפינית איננה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עזבי אותנו, מספיק גרוע שנצטרך להתרגל להעדרן של האוקראיניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה נעשה? נחזור לשולה בחצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר מדברים על צרימות, מה בדבר "יצטרכו" במקום "תצטרכנה"? אולי ביבי חשב על הגברים, ככלות הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יצטרכו" עוד תקני. למה אי אפשר "עשו ילדים, אבל פרנסו אותם"? האמת שגם באוזני הציווי השני כבר נשמע קצת אאוט, במיקומו במשפט הזה, אבל העדרו של הראשון כואב לי כמעט פיזית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שיש כאן טעות תחבירית משום ש''יצטרכו'' מתייחס לגוף-שלישי-רבים-זכר ואילו כאן מדובר על ''נשות גוש דן'', כלומר גוף-שלישי-רבים-נקבה. ולכן ההטייה המתאימה היא ''תצטרכנה''. אני מסכים איתך לגבי המחסור בציווי בחלק הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לא להתייחס לשם בתגובה הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלימודי הלשון בתיכון לימדוני שצורת ''יצטרכו'' תקנית גם בגוף שלישי רבים נקבה, לצד ''תצטרכנה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר - למה "הפיליפינית איננה" ולא "הפיליפיני איננו"? נראה לי שמסתתר כאן סוג דוחה במיוחד של כאילו-פמיניזם: האשה המשוחררת יוצאת מהבית, מפתחת קריירה ואת אישיותה - על חשבון אשה אחרת (או נשים אחרות), פיליפינית, שכלואה במטבח (ולא במטבח שלה) ועם הילדים (לא הילדים שלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה. יש בעיה בכך שעצמאותה של אשה אחת בא על חשבונה של אשה אחרת. אבל שם לב שכאשר אשה מבצעת את עבודות הבית של עצמה, מדובר בעקרת בית ולא באשה עובדת, ולכן היחס מהסביבה הוא שונה. הרבה פעמים מתיחסים אליה כאל מובטלת ופרזיטית. מצד שני בהחלט מדובר בעבודה שנמצאת בתחתית הסולם החברתי, כך שלא מדובר בשיפור גדול. למעשה, כבר בשנות השישים בטי פרידמן התיחסה לבעיתיות שבעניין: בתקופה ההיא ניסו לשווק את "עקרות הבית" כמצב נחשק ואידאלי שכל אשה צריכה לשאוף אליו. בטי פרידמן טענה שמדובר בעבודה בעינים כי כאשר שוכרים זר לעסוק בעבודות הבית ברור שזו אינה עבודה נחשקת. יתכן שההתקדמות היחידה היא שהחברה מכירה בכך שמדובר בעבודה לא נחשקת ולא באידאל נשי, ולכן נדחקות לעבודה זו רק הנשים שממש אין להן ברירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושחרור אמיתי יותר של נשים בא לידי ביטוי באפשרות לחלק את מטלות הבית בין בני הזוג באופן שוויוני, בלי לנצל אחרים לצורך כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני משלם מיליון ש"ח למישהו כדי שינקה את ביתי, זה ניצול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משלם מיליון ש"ח למישהו כדי שינקה את ביתך? מעבר לזה, יש משהו נצלני בשכירת עוזרת, גם בלי קשר למשכורת (הנמוכה מאוד, בד"כ) שהיא מקבלת. אם לא היה פה ניצול, סביר שבני הבית היו שמחים לעשות את העבודות הללו בעצמם: לא מדובר בעבודות שדורשות מקצועיות מיוחדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הייתי משלם מיליון ש"ח למישהו כדי שינקה את ביתי, זה היה ניצול? ואילו העירייה הייתה משלמת מיליון ש"ח למישהו כדי שינקה את הרחוב, זה היה ניצול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון הזה לא רלוונטי כי אף אחד לא מקבל מיליון ש''ח כדי לנקות בתים או רחובות. ביום שיתחילו לשלם שכר גבוה על עבודות נקיון (כן, בטח...) יהיה טעם להמשיך את הדיון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדיון הזה נועד לברר מה זה ''שכר גבוה'' והאם כמו בבדיחה הידועה של ג'ורג' ברנרד שואו הכל עניין של מחיר או שגם מי שמנקה רחוב תמורת מיליון ש''ח הוא מנוצל. פעם אחת הייתי רוצה לדעת מתי אפשר לשלוף את המילה ניצול בדיון. אם הכותב שייך לגישה שלפיה כל פועל הוא מנוצל אז באמת המילה ניצול לא אומרת לי הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול, כל פעם שמישהו משתכר [הרבה] פחות כסף מהערך שהוא מייצר, זה נקרא ניצול. כמובן שאפשר ( וצריך) להתווכח מי מייצר את הערך - החרט שתכלס מבצע את העבודה, המהנדס שתכנן, איש השיווק שמוכר או בעל המחרטה שהשקיע הון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הערך של ניקוי הבית? מיליון? עשר? באמצע? ומה פתאום הטענה שאם זה לא היה ניצול אז בעלי הבית היו עושים את זה בעצמם? איך זה שונה מזה שאם זה לא היה ניצול להעסיק מנקה רחובות אז ראש העיר היה מנקה את כל הרחובות בעיר בעצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אני לא ממש בעסק, רק קפצתי לרגע לדחוף את שני הערכים שלי לדיון. הייתי אומר שהערך של ניקוי בית שקול לרווח שעקר הבית מפיק מזה שהוא הולך לעבוד במקום לעשות ספונגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם במקום ללכת לעבודה בזמן שהעוזרת עובדת הוא הולך לשבת בבית קפה או להתאמן בחדר כושר או לשחק עם הבת שלו בפארק או לעשות שיעורי בית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, תן התחכמות אחרונה, ואני אשאיר לך את זכות המילה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לצערי זכות המילה האחרונה שמורה לאחרון המוהלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיון מעניין. אתה מפנה בעצמך את הזבל שלך לרמת חובב, או מנצל מישהו אחר שיעשה את זה בשבילך? אתה שוחט בעצמך את הפרות שאתה אוכל, או שאתה נצלן? להמשיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. השכר של עוזרת באיזור הבלתי שבו אני חי עומד על 25 עד 30 שקלים לשעת עבודה. שכר לא רע עבור עבודה בלתי מקצועית שאינה דורשת כישורים מיוחדים. עוזרת שתעשה 8 שעות עבודה ביום תגיע לשכר של כ 4400 שקלים בחודש. יותר משכר מינימום, יותר משכר סטודנט, יותר ממה שמרויחה קלינאית תקשורת מתחילה או מתמחה בראיית חשבון. ב. אני לא מבין, במה שכירת אנשים כדי שיעשו עבורי עבודה תמורת תשלום הוגן היא ניצול, האם הקביעה הזו תקיפה גם לגבי מגדלי הנענע שאני עושק בכל פעם שאני רוכש שקית נענע בסופר (הרי אם לא היה פה ניצול סביר שהייתי שמח לגדל את הנענע בעציץ)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזמנים השתנו: "נורית התקשרה אלי המומה. האודישן, מתברר, היה כישלון גמור. העוזרת החדשה שהספיקה לעבוד אצלה רק פעם אחת ובמחיר המופקע של 40 שקלים לשעה הודיעה לה, לאחר שלושה ימים שבהם הצליחה להתחמק משיחות הטלפון של נורית, שהחליטה בסופו של דבר שלא לעבוד אצלה כי "הבית קשה מדי ולא כיף אצלך כל כך". איפה היא טעתה? זאת כבר העוזרת הרביעית שדוחה את נורית, מאז גירשו שלטונות ההגירה מהארץ את מריה, העוזרת הרומניה שעבדה אצלה במשך שש שנים כשהיא עוטה על עצמה חלוק לבן כשל מנהלת משק בית בעלת תודעה מעמדית וגאווה מקצועית מפותחת." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו, תודה לך. רציתי לקשר את המאמר הבכייני הזה ושכחתי לאן :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש קשור אבל משום מה נזכרתי בסיפור העצוב ההוא על המשפחה העניה שכולם בה היו נורא עניים. אבא היה עני, אמא היתה עניה, הבאטלר של אבא היה נורא עני, החדרנית של אמא היתה נורא עניה, השף היה עני, והילדים? - הם היו עניים באופן קורע לב, ובכל בוקר כשהנהג היה מסיע אותם לבית הספר, הוא היה כמעט בוכה מרוב רחמים עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיליון דולר אולי לא, אבל בניקוי בתים אפשר להרוויח לא פעם יותר כסף לשעה מאשר בעבודת מלצרות, שהיא מבעסת לא פחות ולפעמים אפילו יותר. העובדה שלא צריך מקצועיות מיוחדת בשביל לעשות את עבודות הבית, עדיין לא הופך את התשלום למי שכן עושה אותם לניצול. גם סלט-חסה-מושקע-במיוחד אני יודעת להכין לבד, זה לא אומר שאני לא מוכנה לשלם מדי פעם בשביל שמישהו אחר יכין אותו בשבילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בתגובה לכל התגובות) טענתי שבדרך כלל העסקת עוזר/ת בית מהווה ניצול, בלי קשר לשכר שמשולם לה (/לו?). האינטואיציה שעומדת מאחורי הטענה שלי היא כזו: בדרך כלל (נכון, לא תמיד) הסיבה שאנשים לא רוצים לבצע בעצמם את עבודות הבית לא קשורה לבעיות של חוסר בזמן, בכוח פיזי או במיומנות; הם יכולים לבצע את העבודות הללו בעצמם, אבל העבודות הללו נתפסות בעיניהם כלא-נעימות או כבזויות. למעשה, הם משלמים לעוזרת עבור האי-נעימות שהיא נוטלת מהם ומעמיסה על עצמה. אם האנשים הללו היו מבינים שהביזוי שהם מטילים על העוזרת שקול לחלוטין לביזוי שהם מסירים מעצמם, משמעות המונח "שכר הוגן" עבורם היתה "שכר שאני הייתי עושה את העבודה תמורתו", ואז הם היו פשוט מבצעים את העבודה בעצמם תמורת החיסכון הזהה בשכר העוזרת. בפועל הם משלמים לה פחות משכר כזה. הניצול מתבטא בהנחה הסמויה שעבור העוזרת העבודה הזו פחות בלתי-נעימה או בזויה מאשר עבורם, שהרי היא בסך הכל עוזרת-בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מאיפה בדיוק שלפת את הטענה לגבי ה"בזיון"(?) שבעבודת נקיון הבית. עבודת נקיון ותחזוקה היא עבודה שגוזלת זמן. כל זמן שהמשפחה הגרעינית הסתמכה על מפרנס יחיד אזי רק בני מעמד גבוה העסיקו אנשים בניקיון הבית. כיום, כאשר ברוב המשפחות שני בני הזוג עובדים נוצר מצב שמטלת הניקיון באה על חשבון הזמן הפנוי, ועל כן הגיוני בהחלט שהמטלה הזו (כמו גם הטיפול בילדים) עברו לאנשים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כל מה שאתה אומר בעצם הוא, שהתשלום לעוזרות בית נמוך מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום דבר בזוי במיוחד בעבודות בית. זאת עבודה קשה, לוקחת הרבה זמן, אבל בוודאי לא בזויה יותר ממלצרות, שליחויות מיון פקקים וכו. ישנם עבודות שרובנו היינו מסכימים שהן בזויות ואנחנו משלמים ''דמי בזיון'' בדמות שכר גבוה יחסית לרמת הכישורים הנדרשת כמו אינסטלטורים, מפני זבל או להבדיל, עובדי מס הכנסה (האם מוכר לך הביטוי ''תוספת בושה'') | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין ששלושת הגורמים שהזכרת (חוסר זמן, כוח פיזי ומיומנות) הם הגורמים העיקריים להעסקת עוזר/ת בית ע"י בני המעמד הבינוני. החל מקשישים ההמתקשים לנקות כבר את ביתם לבדם, המשך באנשים עסוקים שזמן יקר, וכלה במי שאם ינסה לנקות, יצטרך לבלות יומיים בתיקון הפשלות שעשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שקורא נבוך כתב (ועומר אורי לא אישר או הכחיש) הוא שאין זה ניצול אם השכר שווה לערך הנוצר, כך שהקשישים צריכים לשלם סכום אינסופי, האנשים שזמנם יקר צריכים לשלם את מלוא שכרם לאותו זמן, והפשלונרים צריכים לשלם שכר של יומיים גם אם למנקה זה לוקח רק שלוש שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טענתי משהו קצת אחר. במקרה שלנו השכר באמת צריך להיות שווה לערך הנוצר, אבל זה בעיקר בגלל שערך העבודה עבור השוכר/ת (בדרך כלל) שווה בדיוק להשקעה של השכיר(ה). זה בגלל שהדבר שעבורו (בדרך כלל) משולם השכר - אי-נעימות/ביזוי - אמור להיות שווה בדיוק אותו דבר לשניהם. הטענה שלי אכן לא חלה על קשישים ועל פשלונרים, ואני חושב שהם מיעוט בין מעסיקי המנקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזניח את הקשישים והפאשלונרים (לדעתי האישית הם אחוז לא קטן ממעסיקי המנקים/ות, אבל נתעלם) ונתמקד באלו שזמנם יקר. האם אתה מאמין שאנשים כאלו צריכים לשלם את מלוא שכרם לשעה לכל מי שעבודתו חוסכת להם זמן , או לעשות את כל העבודה הזו בעצמם? כלומר, לשטוף את המדרגות לבד במקום לשלם לועד הבית, לשמור על ילדיהם תמיד במקום לשלם לבייבי-סיטר, להביא את הקניות לבד מהמכולת ולא לשלם על משלוח, לתקן דברים לבד ולא לשלם לשרברב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, רק אם כל בית ינהל משק אוטרכי לחלוטין ייעלם אלמנט הניצול אליבא דמר עומר. זה שהתפוקה הכללית תהיה נמוכה לא מבהיל אותו, הוא סוציאליסט ומעדיף שכולנו נרעב ביחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשטוף את המדרגות לבד, כן (בתורנות). לשמור על ילדיהם תמיד, לא. להביא את הקניות לבד, רק אם יש להם את הכוח הפיזי ואמצעי התחבורה המתאימים. לתקן דברים לבד, לא, אלא אם יש להם מומחיות של אינסטלטור בעצמם. אבל שים לב - לא דיברתי על ''מלוא שכרם לשעה'' אלא על השכר שעבורו הם היו מוכנים לעשות את אותה עבודה. ונדמה לי שגם בעיית חוסר הזמן היא לא סיבה מרכזית בשכירת עוזרות בית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט למקרה האינסטלטור (שיש בו נקודה מסוימת בעניין המומחיות), לא הבנתי כיצד אתה מבדיל בין המקרים. בפרט, מדוע העסקת בייביסיטר אינה ניצול. לגבי הסיפא - אני חוזר ואומר שהעסקת עוזר/ת בית נובעת בעיני בעיקר מחוסר זמן. בפרט כאשר אותו/ה עוזר/ת מבצע את המלאכה בחצי מהזמן שלי היה דרוש כדי לבצע את המלאכה. כלומר, אם כדי לנקות את ביתי הייתי צריך לוותר על עבודה ב- 100 ש"ח לשעה, הרי שהשכר שעבורו הייתי מוכן לנקות את ביתי היה למעשה גדול מסכום זה, שכן לא רק שאני מפסיד כסף על עבודה, אלא שאני גם צריך לעבוד קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תגובה זו נכתבת באישור הגורמים המוסמכים) הוריה של חברתי שתחיה מעסיקים עוזרת. העוזרת הודיעה להם כי במשך תקופה מסוימת לא תוכל לעבוד אצלם. חברתי, שחיפשה אז עבודה, הציעה להוריה שבמקום לחפש עוזרת אחרת, היא תנקה את הבית בתקופה האמורה, תמורת אותו התשלום. הוריה, כמה מזעזע, הסכימו להסדר המוצע. האם, לדידך, הוריה של חברתי ניצלו או ביזו אותה בכך? אם לא, מדוע לדעתך הם מנצלים או מבזים את העוזרת הקבועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם, לדעתי, הם מנצלים את העוזרת הקבועה? רק אם הם משלמים לה שכר שלא היו מוכנים לעבוד עבורו בעצמם. אם אכן כך, וביתם מוכנה לעבוד תמורת שכר כזה, נראה לי סביר לומר שהם מנצלים גם אותה. במקרה כזה יהיה גם סביר להניח שהיא בעצמה לא היתה לוקחת עוזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הטענה הזו. ההורים השקיעו שנים בלימודיהם, פלוס עוד שנים רבות של ותק במקצוע, והם עובדים תמורת שכר רלוונטי לשני הפרטים הללו. הבת, לעומת זאת, נמצאת בתחילת דרכה האקדמית עם נסיון עבודה זניח. האם נראה לך הגיוני וסביר שהבת תרוויח כמו הוריה? האם נראה לך הגיוני שההורים יסכימו לעבוד בעבודה הנוכחית של הבת (תהיה אשר תהיה) ובשכר שהיא מקבלת (התואם לכישוריה והותק שלה)? האם עצם זה שלא כל האנשים בעולם מרוויחים אותו שכר בדיוק מוכיח שכולם פרט לאדם העליון ברשימה מנוצלים? בוא לא נדבר עליה. אני מרוויח 25 ש"ח לשעה בעבודתי הנוכחית, 200 ש"ח ביום עבודה מלא. אבא שלי, כפי שהוא טורח לציין לעיתים, "לא היה קם בבוקר בשביל 200 שקלים". אם אבי היה מעסיק אותי באותה עבודה באותו שכר, האם לדעתך הוא היה מנצל אותי? האם מעסיקי כיום מנצלים אותי? אין לי מושג איך השיטה שלך אמורה לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מבקש מההורים לעשות הסבה מקצועית מעריכת דין לניקוי דירות: יש הבדל בין ניקוי דירתך שלך לעבודה בנקיון. השאלה שצריכה להישאל היא - באיזו עלות של ניקוי דירה היו ההורים מוותרים על שירותי מנקה ומנקים בעצמם? העלות הזו משקפת (חוץ מבמקרים יוצאי דופן) את ערך אי-הנעימות של הניקוי בעיני ההורים, ולכן בעיני היא מגדירה את השכר ההוגן למנקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - כל בעל מקצוע אמור להשתכר כאילו הוא היחיד בעולם המחזיק באותו מקצוע. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "ערך האי-נעימות", זה ערך הזמן שלהם. הם מקבלים כך וכך לשעה, ולכן כל עוד העלות לשעה של עוזרת היא מתחת לכך וכך הזה, שווה להם להעסיק אותה במקום לנקות את הבית בעצמם על חשבון עבודתם. אבל זה מחזיר אותנו לטענה שכולם צריכים לקבל אותו השכר בדיוק. זה שאתה רואה בניקוי הדירה דבר בזוי זו בעיה שלך. שותפתי לדירה, למשל, דווקא נהנית לנקות - זה מה שהיא עושה כשהיא רוצה להרגע. בוא נעמיד את זה כך: למה לא לקבוע את השכר ההוגן לפי השכר שבו מוכן המנקה הפוטנציאלי לעבוד? לא יותר הגיוני? מאשר להציע ששרי אריסון, נגיד, תשלם עשרות אלפי שקלים בחודש לעוזרת שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך אותו קו מחשבה: כל אחד מהצדדים מעניק לשעת עבודה ערך אחר, וזאת הסיבה שהם יכולים להגיע להסכם שמשתלם *לשניהם*. אין "ערך" מוחלט לשעת עבודה, כמו שאין ערך מוחלט לרוב הדברים בחיים; הערך של כיכר לחם עבור האופה נמוך יותר מהערך של אותה כיכר עבורי, ולכן אני מוכן לקנות ממנו: הוא מוכר את הכיכר בקצת יותר מערכה עבורו (אחרת לא היה כדאי לו לייצר אותה) ואני קונה אותה בקצת פחות מערכה עבורי (אחרת הייתי אוכל עוגות), וכולם מרוצים. כולם, חוץ ממר עומר, שרוצה להחזיר את הכלכלה לימים שלפני סחר החליפין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה לפני סחר החליפין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחר חליפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך לסאפארי ותסתכל קצת על המתחם של השימפנזות, זה יכול לתת לך מושג לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שימפנזים אני אוהב. מה, לדעתך, קורה אצל השימפנזים בתחום המסחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא קורה הרבה. אפשר, בדוחק, לפרש את מערכת הטובות ההדדיות בין חברי קואליציה למערכת מסחר פרימיטיבית (גרד לי את הגב ואולי אתן לך חתיכת אבטיח פעם) אבל ללא תוית מחיר ברורה זה נראה די מלאכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב גם בסחר חליפין אין תוית מחיר ברורה. לא כתוב בשום מקום "גמל שווה חמישים תרנגולות" - הכל הסכמה הדדית. יכול להיות שיש לי כבר 20 גמלים, ואני ממש לא צריך את זה שיש לי, אבל יש לי חיבה היסטרית לביצים, ולכן אני אסכים למכור לך גמל בעד חמש תרנגולות. אותו דבר אצל שימפנזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בסחר כספי אין תמיד אותה תוית מחיר. ''בשבילך חמישים שקל'' נשמע לא פעם, וכל מי שניהל משא ומתן עם חברת הכבלים או הלווין יודע שהמחיר לאותה חבילה גמיש יותר מנדיה קומנצ'י בימיה הטובים. מה שמשנה לענייננו הוא שהעיסקה כוללת את הסחורה ואת המחיר, בעוד המקרה של ''גרד לי היום ואלקק אותך מחר'' אינה קובעת את התגמול גם עבור העיסקה הספציפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימפנזים הם סוציאליסטים או קפיטליסטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת המוצא שלי היא שבדרך כלל שעת ניקוי הדירה לא באה על חשבון שעת עבודה; כלומר שאם מדובר ב"ערך הזמן" הרי שזהו ערך הזמן הפנוי מניקוי הבית, לא ערך הזמן הפנוי לעבודה אחרת; ערך הזמן הזה זהה עבור המנקה ועבור מעסיקה. אם אתה לא מקבל את ההנחה הזו, הדרישה שלי נהיית סבירה הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל העבודה לא באה על חשבון הזמן הפנוי של העוזרת - היא עובדת בדיוק באותן השעות שאנשים כמוני וכמוך עובדים בעבודות אחרות. אין לה עבודה אחרת פרט לניקוי בתים (עד כמה שאני יודע), ולכן אי אפשר להשוות את ערך שעת העבודה שלה לערך שעת הפנאי שלה או של מעסיקיה - בדיוק כמו שאדם שעובד 8 שעות ביום ידרוש תוספת שכר של הרבה יותר מ-25 אחוז כדי לעבוד שעתיים נוספות ביום. בקצרה - ניקוי בתים זה העבודה של העוזרת. זה מה שהיא עושה. זה ה"דיי-ג'וב" שלה. מכך הגיוני שהיא תקבל שכר עבור שעת עבודה, בהתאם לתנאי השוק וסטנדרטים של הגינות, ולא עבור שעת פנאי שהיא כביכול מאבדת - שהרי אם הייתה בוחרת בכל עבודה סבירה אחרת, השעה הזאת גם הייתה שעת עבודה ולא שעת פנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא דיבר על ערך הזמן הפנוי של המעסיק. זמן פנוי של בעלי המעמד יכול לשאת גם ערך שלילי - באחה"צ פנוי, אני 1 יכולה להרוויח 20 אלף שקל בעסקה קטנה, אבל לחלופין יכול להיות שאוציא אלף שקל על קניות גדולות או מסעדה יקרה. לכן במקרה השני, זמני הפנוי שיוקדש לניקיון שווה אלף שקל (כי חסכתי אותם). לכן, אם לא ארצה לנקות בעצמי, יש לשלם לעוזרת יותר מאלף שקל (החיסכון פלוס תעריף העבודה). במקרה הראשון, כמובן, יש לנכות משכרה של העוזרת 20 אלף שקל. (טוב, זה לא היה ברצינות גמורה). 1 אני ההיפותטית, בגלגול אפשרי (=מטרוניתא מכיכר המדינה או אפילו מקיסריה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה השני, פעולת הנקיון גרמה לבזבוז זמן יקר !!! בעוד שבמקרה הראשון הקניות הגדולות או המסעדה לא עלו לך דבר ! מבחינה פרקטית, את בעצם לא שילמת עבור הארוחה במסעדה היקרה, (יורשייך הם אלה שמימנו אותה, כיוון שהירושה 1 שתשאירי אחרייך תקטן ב 1000 ש"ח) 1 הגדולה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "לא מדובר בעבודה מקצועית במיוחד" - אני חולק עליך. מדובר בעבודה שהתוצאות שלה, והזמן שהיא דורשת, בפירוש תלויים בניסיון. 2. האם הטיעון שלך לא תקף עבור *כל* שירות שאנו משלמים עליו, כמו למשל משלוח מהסופר, הובלת דירות, מילוי דלק בתחנת הדלק, תיקוני אינסטלציה קטנים, וכד'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואינני רואה שום ביזיון לעוזרת שעושה זאת כדי להתפרנס. (יכול להיות שיש כאן ביזיון לבעלי הבית שמכניסים לביתם אדם זר במקום לקחת עליו אחריות ולנקות אותו בעצמם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אעסיק עוזר ממין זכר, זה יהיה שחרור? התפיסה של ניקוי הבית כעבודה משפילה, היא זו שצריך להשתחרר ממנה. אנשים מעסיקים עזרה בבית מפני שאין להם כוח פיזי לזה, או שאין להם זמן, או שהם מעדיפים לבלות את הזמן הזה בצורות אחרות. כל עוד הם משלמים, ומפרנסים את העוזרת, זה לא ניצול אלא סיוע. אם יש ניצול בהעסקת עוזרת בית, הוא מתבטא במקרים שבהם המעסיקים שלה לא דואגים לה לביטוח לאומי, למשל (למקרה של תאונת עבודה). לפעמים הניצול מתגלה בסקטור אחר, כשהמעסיקים דורשים מהמטפלת לבצע עבודות ניקיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלת טוב, אבל נפלת במלכודת הניצול בסיום. אם המטפלת לא מוכנה לנקות, אף אחד לא יכול להכריח אותה. הסכם שנעשה מרצונם של שני בגירים אחראים למעשיהם אינו יכול להיות ניצול (כן - גם זנות, עובדים זרים ושאר הירקות המקובלים במרק החברה הישראלית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היא נפלה. אתה נפלת. מה שאמרת זה גם נכון לגבי הסכם בו אתה מוכן למכור לי את כף רגלך השמאלית כי אתה ממש צריך את הכסף? או הסכם בו אחד מסכים להיות העבד שלך למשך שנתיים? זה שאדם עבר את גיל הקסם 18, זה לא אומר שאי אפשר לנצל אותו. העסקת אדם ללא תנאים סוציאליים מינימליים, היתה דווקא דוגמא מוצלחת של ברקת לניצול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שאמרתי נכון גם למכירת כף רגלי השמאלית - אגב אם אתה מעוניין (ועשיר) יש על מה לדבר. נכון, החברה רואה לעצמה זכות להתערב בהסכמים כאלה, ואפשר לדון בזה אם אתה נורא רוצה, אבל אם אני מעוניין בכך ואתה מעוניין בכך אין כאן ניצול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הדוגמאות שהביא המרצה בקורס "מבוא לאתיקה" היה חוזה עבודה דמיוני בו העובד פחות או יותר מוותר על כל זכויותיו. הדוגמה ניסתה להראות שיש דברים שהם אולי חוקיים (לכאורה) אבל נתפסים בעינינו כ"לא מוסריים". כלומר, אנחנו לא מקבלים אוטומטית כל הסכם שנעשה בין שני בגירים אחראים מרצונם. מדוע? אני חושב שזה קשור להשקפה שלנו לגבי "רצונם". ניקח למשל בעל משפחה שפוטר מעבודתו. הוא צריך להביא אוכל הביתה, אחרת משפחתו תרעב. בצר לו, הוא חותם על הסכם שכר עם מעביד על פיו המעביד ישלם לו 50% משכר המינימום. נראה לי שחלק גדול מאיתנו יראה במקרה הזה ניצול (של מצבו של מחפש העבודה) למרות שהוא נעשה מרצונם של שני בגירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שזה נראה "לא מוסרי" למי שלא היה אף פעם במצב בו *הוא עצמו* מעוניין למכור כליה, או כף רגל. ואמרת נכון: יש כאן ניצול - הוגן או לא - של המצב, אבל לא של האדם המעורב בהסכם. אם זה מפריע לחברה, שתדאג שלא יהיו בה אנשים שמצבם רע במידה כזאת שהם מוכנים לעבוד בחצי משכר המינימום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל כשהחברה מנסה לעשות את זה על ידי הבטחת הכנסה (במקרה הפחות-טוב לדעתי) או על ידי כפייה בחוק של שכר מינימום (עדיף לדעתי), באים הקפיטליסטים ואומרים "מה פתאום? זה סוציאליזם/קומוניזם! תנו לנו שוק חופשי!"1. You're damned if you do and you're damned if you don't. או שיש לך הצעה אחרת?1 וסליחה מראש על הפשטנות כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי הצעה אחרת, מלבד אולי הרעיון של מס הכנסה שלילי שהועלה בכמה דיונים בעקבות מילטון פרידמן, אבל זה לא ממש שייך למה שאני אומר בפתיל הזה. השאלה אם עבודה בתנאי שכר גרועים אינה סבירה במידה שהחברה צריכה להתערב היא שאלה סוציאלית, אבל אם יחסי העבודה שהוחלט עליהם מתירים לשלם עשר אגורות תמורת יום עבודה, ונמצא מי שמוכן לעבוד בתנאים האלה הוא אינו מנוצל ע"י המעביד (כדי לקצר את הדיון: זה, פחות או יותר, נוגד את ההגדרה של "ניצול" בעיני). צריך לשים לב להבדל בין ניצול תנאי השוק (capitalize) לבין ניצול העובד (abuse). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אני יוצאת מדיני חוזים ונכנסת לתחום הפילוסופי - האם אי אפשר לנצל אדם בהסכמתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוען הטענה הסכים שטענתו נכונה לדעתו גם לגבי הסכמים קיצוניים (ולא חוקיים) כמו טרנסאקציות של גפיים בין בגירים. אני חושב שאפשר לזנוח את דוגמאות התחום האפור. עכשיו כל מה שנשאר לו לעשות זה לשכנע אותנו שהוא צודק ושברקת היא זאת ש''נפלה'' קודם ולא הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר כאן על ערכים ולא על עובדות, אם יסלחו לי פטנם ויונתן, לכן אינני יכול לשכנע אותך בכלום. אני מאחל לך שלעולם לא תגיע למצב בו תבין את העמדה שלי (אני הייתי שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי שם (לא באמת שם במובן של הייתי חייב למכור כליה או רגל, אבל כן במצב בו מעביד יכל להפעיל עלי לחצים על מנת שאעשה משהו בניגוד לרצוני) ולשמחתי אני חי בחברה שחוקקה חוקים שהגנו עלי במקרה זה. אני מעדיף חברה בה מעסיק לא יכול להגיד "my way or the highway" לעובד שהוא כבר העסיק או לגייס עובדים שנאמר להם מראש שהם יועסקו בתנאי ניצול. אם אפגע בזכותו הבסיסית של מישהו למכור את עצמו לעבדות או למכור את כף רגלו השמאלית, זה מחיר (?) שאני מוכן לשלם בשביל שיהיו חוקים שיגנו עלי (ואחרים) מפני ניצול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, לא פעם ולא פעמיים נתקלתי במטפלות ומנקים//מנקות שביקשו ש*לא* ישלמו עליהם ביטוח לאומי, כנראה מסיבות מס. במקרה מסויים, מטפלת אחת סירבה לעבוד אצלנו משום שהתעקשנו לשלם ביטוח לאומי עבורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רק מסיבות מס, ייתכן שהיא מקבלת גם דמי אבטלה או השלמת הכנסה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |