|
||||
|
||||
הזמנים השתנו: "נורית התקשרה אלי המומה. האודישן, מתברר, היה כישלון גמור. העוזרת החדשה שהספיקה לעבוד אצלה רק פעם אחת ובמחיר המופקע של 40 שקלים לשעה הודיעה לה, לאחר שלושה ימים שבהם הצליחה להתחמק משיחות הטלפון של נורית, שהחליטה בסופו של דבר שלא לעבוד אצלה כי "הבית קשה מדי ולא כיף אצלך כל כך". איפה היא טעתה? זאת כבר העוזרת הרביעית שדוחה את נורית, מאז גירשו שלטונות ההגירה מהארץ את מריה, העוזרת הרומניה שעבדה אצלה במשך שש שנים כשהיא עוטה על עצמה חלוק לבן כשל מנהלת משק בית בעלת תודעה מעמדית וגאווה מקצועית מפותחת." |
|
||||
|
||||
הו, תודה לך. רציתי לקשר את המאמר הבכייני הזה ושכחתי לאן :-) |
|
||||
|
||||
לא ממש קשור אבל משום מה נזכרתי בסיפור העצוב ההוא על המשפחה העניה שכולם בה היו נורא עניים. אבא היה עני, אמא היתה עניה, הבאטלר של אבא היה נורא עני, החדרנית של אמא היתה נורא עניה, השף היה עני, והילדים? - הם היו עניים באופן קורע לב, ובכל בוקר כשהנהג היה מסיע אותם לבית הספר, הוא היה כמעט בוכה מרוב רחמים עליהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |