|
||||
|
||||
(בתגובה לכל התגובות) טענתי שבדרך כלל העסקת עוזר/ת בית מהווה ניצול, בלי קשר לשכר שמשולם לה (/לו?). האינטואיציה שעומדת מאחורי הטענה שלי היא כזו: בדרך כלל (נכון, לא תמיד) הסיבה שאנשים לא רוצים לבצע בעצמם את עבודות הבית לא קשורה לבעיות של חוסר בזמן, בכוח פיזי או במיומנות; הם יכולים לבצע את העבודות הללו בעצמם, אבל העבודות הללו נתפסות בעיניהם כלא-נעימות או כבזויות. למעשה, הם משלמים לעוזרת עבור האי-נעימות שהיא נוטלת מהם ומעמיסה על עצמה. אם האנשים הללו היו מבינים שהביזוי שהם מטילים על העוזרת שקול לחלוטין לביזוי שהם מסירים מעצמם, משמעות המונח "שכר הוגן" עבורם היתה "שכר שאני הייתי עושה את העבודה תמורתו", ואז הם היו פשוט מבצעים את העבודה בעצמם תמורת החיסכון הזהה בשכר העוזרת. בפועל הם משלמים לה פחות משכר כזה. הניצול מתבטא בהנחה הסמויה שעבור העוזרת העבודה הזו פחות בלתי-נעימה או בזויה מאשר עבורם, שהרי היא בסך הכל עוזרת-בית. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מאיפה בדיוק שלפת את הטענה לגבי ה"בזיון"(?) שבעבודת נקיון הבית. עבודת נקיון ותחזוקה היא עבודה שגוזלת זמן. כל זמן שהמשפחה הגרעינית הסתמכה על מפרנס יחיד אזי רק בני מעמד גבוה העסיקו אנשים בניקיון הבית. כיום, כאשר ברוב המשפחות שני בני הזוג עובדים נוצר מצב שמטלת הניקיון באה על חשבון הזמן הפנוי, ועל כן הגיוני בהחלט שהמטלה הזו (כמו גם הטיפול בילדים) עברו לאנשים אחרים. |
|
||||
|
||||
אז כל מה שאתה אומר בעצם הוא, שהתשלום לעוזרות בית נמוך מדי. |
|
||||
|
||||
אין שום דבר בזוי במיוחד בעבודות בית. זאת עבודה קשה, לוקחת הרבה זמן, אבל בוודאי לא בזויה יותר ממלצרות, שליחויות מיון פקקים וכו. ישנם עבודות שרובנו היינו מסכימים שהן בזויות ואנחנו משלמים ''דמי בזיון'' בדמות שכר גבוה יחסית לרמת הכישורים הנדרשת כמו אינסטלטורים, מפני זבל או להבדיל, עובדי מס הכנסה (האם מוכר לך הביטוי ''תוספת בושה'') |
|
||||
|
||||
אני מאמין ששלושת הגורמים שהזכרת (חוסר זמן, כוח פיזי ומיומנות) הם הגורמים העיקריים להעסקת עוזר/ת בית ע"י בני המעמד הבינוני. החל מקשישים ההמתקשים לנקות כבר את ביתם לבדם, המשך באנשים עסוקים שזמן יקר, וכלה במי שאם ינסה לנקות, יצטרך לבלות יומיים בתיקון הפשלות שעשה. |
|
||||
|
||||
מה שקורא נבוך כתב (ועומר אורי לא אישר או הכחיש) הוא שאין זה ניצול אם השכר שווה לערך הנוצר, כך שהקשישים צריכים לשלם סכום אינסופי, האנשים שזמנם יקר צריכים לשלם את מלוא שכרם לאותו זמן, והפשלונרים צריכים לשלם שכר של יומיים גם אם למנקה זה לוקח רק שלוש שעות. |
|
||||
|
||||
אני טענתי משהו קצת אחר. במקרה שלנו השכר באמת צריך להיות שווה לערך הנוצר, אבל זה בעיקר בגלל שערך העבודה עבור השוכר/ת (בדרך כלל) שווה בדיוק להשקעה של השכיר(ה). זה בגלל שהדבר שעבורו (בדרך כלל) משולם השכר - אי-נעימות/ביזוי - אמור להיות שווה בדיוק אותו דבר לשניהם. הטענה שלי אכן לא חלה על קשישים ועל פשלונרים, ואני חושב שהם מיעוט בין מעסיקי המנקות. |
|
||||
|
||||
נזניח את הקשישים והפאשלונרים (לדעתי האישית הם אחוז לא קטן ממעסיקי המנקים/ות, אבל נתעלם) ונתמקד באלו שזמנם יקר. האם אתה מאמין שאנשים כאלו צריכים לשלם את מלוא שכרם לשעה לכל מי שעבודתו חוסכת להם זמן , או לעשות את כל העבודה הזו בעצמם? כלומר, לשטוף את המדרגות לבד במקום לשלם לועד הבית, לשמור על ילדיהם תמיד במקום לשלם לבייבי-סיטר, להביא את הקניות לבד מהמכולת ולא לשלם על משלוח, לתקן דברים לבד ולא לשלם לשרברב? |
|
||||
|
||||
בקיצור, רק אם כל בית ינהל משק אוטרכי לחלוטין ייעלם אלמנט הניצול אליבא דמר עומר. זה שהתפוקה הכללית תהיה נמוכה לא מבהיל אותו, הוא סוציאליסט ומעדיף שכולנו נרעב ביחד. |
|
||||
|
||||
לשטוף את המדרגות לבד, כן (בתורנות). לשמור על ילדיהם תמיד, לא. להביא את הקניות לבד, רק אם יש להם את הכוח הפיזי ואמצעי התחבורה המתאימים. לתקן דברים לבד, לא, אלא אם יש להם מומחיות של אינסטלטור בעצמם. אבל שים לב - לא דיברתי על ''מלוא שכרם לשעה'' אלא על השכר שעבורו הם היו מוכנים לעשות את אותה עבודה. ונדמה לי שגם בעיית חוסר הזמן היא לא סיבה מרכזית בשכירת עוזרות בית. |
|
||||
|
||||
פרט למקרה האינסטלטור (שיש בו נקודה מסוימת בעניין המומחיות), לא הבנתי כיצד אתה מבדיל בין המקרים. בפרט, מדוע העסקת בייביסיטר אינה ניצול. לגבי הסיפא - אני חוזר ואומר שהעסקת עוזר/ת בית נובעת בעיני בעיקר מחוסר זמן. בפרט כאשר אותו/ה עוזר/ת מבצע את המלאכה בחצי מהזמן שלי היה דרוש כדי לבצע את המלאכה. כלומר, אם כדי לנקות את ביתי הייתי צריך לוותר על עבודה ב- 100 ש"ח לשעה, הרי שהשכר שעבורו הייתי מוכן לנקות את ביתי היה למעשה גדול מסכום זה, שכן לא רק שאני מפסיד כסף על עבודה, אלא שאני גם צריך לעבוד קשה. |
|
||||
|
||||
(תגובה זו נכתבת באישור הגורמים המוסמכים) הוריה של חברתי שתחיה מעסיקים עוזרת. העוזרת הודיעה להם כי במשך תקופה מסוימת לא תוכל לעבוד אצלם. חברתי, שחיפשה אז עבודה, הציעה להוריה שבמקום לחפש עוזרת אחרת, היא תנקה את הבית בתקופה האמורה, תמורת אותו התשלום. הוריה, כמה מזעזע, הסכימו להסדר המוצע. האם, לדידך, הוריה של חברתי ניצלו או ביזו אותה בכך? אם לא, מדוע לדעתך הם מנצלים או מבזים את העוזרת הקבועה? |
|
||||
|
||||
האם, לדעתי, הם מנצלים את העוזרת הקבועה? רק אם הם משלמים לה שכר שלא היו מוכנים לעבוד עבורו בעצמם. אם אכן כך, וביתם מוכנה לעבוד תמורת שכר כזה, נראה לי סביר לומר שהם מנצלים גם אותה. במקרה כזה יהיה גם סביר להניח שהיא בעצמה לא היתה לוקחת עוזרת. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את הטענה הזו. ההורים השקיעו שנים בלימודיהם, פלוס עוד שנים רבות של ותק במקצוע, והם עובדים תמורת שכר רלוונטי לשני הפרטים הללו. הבת, לעומת זאת, נמצאת בתחילת דרכה האקדמית עם נסיון עבודה זניח. האם נראה לך הגיוני וסביר שהבת תרוויח כמו הוריה? האם נראה לך הגיוני שההורים יסכימו לעבוד בעבודה הנוכחית של הבת (תהיה אשר תהיה) ובשכר שהיא מקבלת (התואם לכישוריה והותק שלה)? האם עצם זה שלא כל האנשים בעולם מרוויחים אותו שכר בדיוק מוכיח שכולם פרט לאדם העליון ברשימה מנוצלים? בוא לא נדבר עליה. אני מרוויח 25 ש"ח לשעה בעבודתי הנוכחית, 200 ש"ח ביום עבודה מלא. אבא שלי, כפי שהוא טורח לציין לעיתים, "לא היה קם בבוקר בשביל 200 שקלים". אם אבי היה מעסיק אותי באותה עבודה באותו שכר, האם לדעתך הוא היה מנצל אותי? האם מעסיקי כיום מנצלים אותי? אין לי מושג איך השיטה שלך אמורה לעבוד. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא מבקש מההורים לעשות הסבה מקצועית מעריכת דין לניקוי דירות: יש הבדל בין ניקוי דירתך שלך לעבודה בנקיון. השאלה שצריכה להישאל היא - באיזו עלות של ניקוי דירה היו ההורים מוותרים על שירותי מנקה ומנקים בעצמם? העלות הזו משקפת (חוץ מבמקרים יוצאי דופן) את ערך אי-הנעימות של הניקוי בעיני ההורים, ולכן בעיני היא מגדירה את השכר ההוגן למנקה. |
|
||||
|
||||
כלומר - כל בעל מקצוע אמור להשתכר כאילו הוא היחיד בעולם המחזיק באותו מקצוע. למה? |
|
||||
|
||||
זה לא "ערך האי-נעימות", זה ערך הזמן שלהם. הם מקבלים כך וכך לשעה, ולכן כל עוד העלות לשעה של עוזרת היא מתחת לכך וכך הזה, שווה להם להעסיק אותה במקום לנקות את הבית בעצמם על חשבון עבודתם. אבל זה מחזיר אותנו לטענה שכולם צריכים לקבל אותו השכר בדיוק. זה שאתה רואה בניקוי הדירה דבר בזוי זו בעיה שלך. שותפתי לדירה, למשל, דווקא נהנית לנקות - זה מה שהיא עושה כשהיא רוצה להרגע. בוא נעמיד את זה כך: למה לא לקבוע את השכר ההוגן לפי השכר שבו מוכן המנקה הפוטנציאלי לעבוד? לא יותר הגיוני? מאשר להציע ששרי אריסון, נגיד, תשלם עשרות אלפי שקלים בחודש לעוזרת שלה? |
|
||||
|
||||
המשך אותו קו מחשבה: כל אחד מהצדדים מעניק לשעת עבודה ערך אחר, וזאת הסיבה שהם יכולים להגיע להסכם שמשתלם *לשניהם*. אין "ערך" מוחלט לשעת עבודה, כמו שאין ערך מוחלט לרוב הדברים בחיים; הערך של כיכר לחם עבור האופה נמוך יותר מהערך של אותה כיכר עבורי, ולכן אני מוכן לקנות ממנו: הוא מוכר את הכיכר בקצת יותר מערכה עבורו (אחרת לא היה כדאי לו לייצר אותה) ואני קונה אותה בקצת פחות מערכה עבורי (אחרת הייתי אוכל עוגות), וכולם מרוצים. כולם, חוץ ממר עומר, שרוצה להחזיר את הכלכלה לימים שלפני סחר החליפין. |
|
||||
|
||||
מה היה לפני סחר החליפין? |
|
||||
|
||||
סחר חליפות. |
|
||||
|
||||
לך לסאפארי ותסתכל קצת על המתחם של השימפנזות, זה יכול לתת לך מושג לא רע. |
|
||||
|
||||
או, שימפנזים אני אוהב. מה, לדעתך, קורה אצל השימפנזים בתחום המסחר? |
|
||||
|
||||
אז זהו, שלא קורה הרבה. אפשר, בדוחק, לפרש את מערכת הטובות ההדדיות בין חברי קואליציה למערכת מסחר פרימיטיבית (גרד לי את הגב ואולי אתן לך חתיכת אבטיח פעם) אבל ללא תוית מחיר ברורה זה נראה די מלאכותי. |
|
||||
|
||||
אגב גם בסחר חליפין אין תוית מחיר ברורה. לא כתוב בשום מקום "גמל שווה חמישים תרנגולות" - הכל הסכמה הדדית. יכול להיות שיש לי כבר 20 גמלים, ואני ממש לא צריך את זה שיש לי, אבל יש לי חיבה היסטרית לביצים, ולכן אני אסכים למכור לך גמל בעד חמש תרנגולות. אותו דבר אצל שימפנזים. |
|
||||
|
||||
גם בסחר כספי אין תמיד אותה תוית מחיר. ''בשבילך חמישים שקל'' נשמע לא פעם, וכל מי שניהל משא ומתן עם חברת הכבלים או הלווין יודע שהמחיר לאותה חבילה גמיש יותר מנדיה קומנצ'י בימיה הטובים. מה שמשנה לענייננו הוא שהעיסקה כוללת את הסחורה ואת המחיר, בעוד המקרה של ''גרד לי היום ואלקק אותך מחר'' אינה קובעת את התגמול גם עבור העיסקה הספציפית. |
|
||||
|
||||
שימפנזים הם סוציאליסטים או קפיטליסטים? |
|
||||
|
||||
הנחת המוצא שלי היא שבדרך כלל שעת ניקוי הדירה לא באה על חשבון שעת עבודה; כלומר שאם מדובר ב"ערך הזמן" הרי שזהו ערך הזמן הפנוי מניקוי הבית, לא ערך הזמן הפנוי לעבודה אחרת; ערך הזמן הזה זהה עבור המנקה ועבור מעסיקה. אם אתה לא מקבל את ההנחה הזו, הדרישה שלי נהיית סבירה הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
אבל העבודה לא באה על חשבון הזמן הפנוי של העוזרת - היא עובדת בדיוק באותן השעות שאנשים כמוני וכמוך עובדים בעבודות אחרות. אין לה עבודה אחרת פרט לניקוי בתים (עד כמה שאני יודע), ולכן אי אפשר להשוות את ערך שעת העבודה שלה לערך שעת הפנאי שלה או של מעסיקיה - בדיוק כמו שאדם שעובד 8 שעות ביום ידרוש תוספת שכר של הרבה יותר מ-25 אחוז כדי לעבוד שעתיים נוספות ביום. בקצרה - ניקוי בתים זה העבודה של העוזרת. זה מה שהיא עושה. זה ה"דיי-ג'וב" שלה. מכך הגיוני שהיא תקבל שכר עבור שעת עבודה, בהתאם לתנאי השוק וסטנדרטים של הגינות, ולא עבור שעת פנאי שהיא כביכול מאבדת - שהרי אם הייתה בוחרת בכל עבודה סבירה אחרת, השעה הזאת גם הייתה שעת עבודה ולא שעת פנאי. |
|
||||
|
||||
אבל הוא דיבר על ערך הזמן הפנוי של המעסיק. זמן פנוי של בעלי המעמד יכול לשאת גם ערך שלילי - באחה"צ פנוי, אני 1 יכולה להרוויח 20 אלף שקל בעסקה קטנה, אבל לחלופין יכול להיות שאוציא אלף שקל על קניות גדולות או מסעדה יקרה. לכן במקרה השני, זמני הפנוי שיוקדש לניקיון שווה אלף שקל (כי חסכתי אותם). לכן, אם לא ארצה לנקות בעצמי, יש לשלם לעוזרת יותר מאלף שקל (החיסכון פלוס תעריף העבודה). במקרה הראשון, כמובן, יש לנכות משכרה של העוזרת 20 אלף שקל. (טוב, זה לא היה ברצינות גמורה). 1 אני ההיפותטית, בגלגול אפשרי (=מטרוניתא מכיכר המדינה או אפילו מקיסריה). |
|
||||
|
||||
במקרה השני, פעולת הנקיון גרמה לבזבוז זמן יקר !!! בעוד שבמקרה הראשון הקניות הגדולות או המסעדה לא עלו לך דבר ! מבחינה פרקטית, את בעצם לא שילמת עבור הארוחה במסעדה היקרה, (יורשייך הם אלה שמימנו אותה, כיוון שהירושה 1 שתשאירי אחרייך תקטן ב 1000 ש"ח) 1 הגדולה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |