בתשובה לעומר אורי, 13/10/03 16:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין את הטענה הזו. ההורים השקיעו שנים בלימודיהם, פלוס עוד שנים רבות של ותק במקצוע, והם עובדים תמורת שכר רלוונטי לשני הפרטים הללו. הבת, לעומת זאת, נמצאת בתחילת דרכה האקדמית עם נסיון עבודה זניח. האם נראה לך הגיוני וסביר שהבת תרוויח כמו הוריה? האם נראה לך הגיוני שההורים יסכימו לעבוד בעבודה הנוכחית של הבת (תהיה אשר תהיה) ובשכר שהיא מקבלת (התואם לכישוריה והותק שלה)? האם עצם זה שלא כל האנשים בעולם מרוויחים אותו שכר בדיוק מוכיח שכולם פרט לאדם העליון ברשימה מנוצלים? בוא לא נדבר עליה. אני מרוויח 25 ש"ח לשעה בעבודתי הנוכחית, 200 ש"ח ביום עבודה מלא. אבא שלי, כפי שהוא טורח לציין לעיתים, "לא היה קם בבוקר בשביל 200 שקלים". אם אבי היה מעסיק אותי באותה עבודה באותו שכר, האם לדעתך הוא היה מנצל אותי? האם מעסיקי כיום מנצלים אותי? אין לי מושג איך השיטה שלך אמורה לעבוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא מבקש מההורים לעשות הסבה מקצועית מעריכת דין לניקוי דירות: יש הבדל בין ניקוי דירתך שלך לעבודה בנקיון. השאלה שצריכה להישאל היא - באיזו עלות של ניקוי דירה היו ההורים מוותרים על שירותי מנקה ומנקים בעצמם? העלות הזו משקפת (חוץ מבמקרים יוצאי דופן) את ערך אי-הנעימות של הניקוי בעיני ההורים, ולכן בעיני היא מגדירה את השכר ההוגן למנקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - כל בעל מקצוע אמור להשתכר כאילו הוא היחיד בעולם המחזיק באותו מקצוע. למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא "ערך האי-נעימות", זה ערך הזמן שלהם. הם מקבלים כך וכך לשעה, ולכן כל עוד העלות לשעה של עוזרת היא מתחת לכך וכך הזה, שווה להם להעסיק אותה במקום לנקות את הבית בעצמם על חשבון עבודתם. אבל זה מחזיר אותנו לטענה שכולם צריכים לקבל אותו השכר בדיוק. זה שאתה רואה בניקוי הדירה דבר בזוי זו בעיה שלך. שותפתי לדירה, למשל, דווקא נהנית לנקות - זה מה שהיא עושה כשהיא רוצה להרגע. בוא נעמיד את זה כך: למה לא לקבוע את השכר ההוגן לפי השכר שבו מוכן המנקה הפוטנציאלי לעבוד? לא יותר הגיוני? מאשר להציע ששרי אריסון, נגיד, תשלם עשרות אלפי שקלים בחודש לעוזרת שלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשך אותו קו מחשבה: כל אחד מהצדדים מעניק לשעת עבודה ערך אחר, וזאת הסיבה שהם יכולים להגיע להסכם שמשתלם *לשניהם*. אין "ערך" מוחלט לשעת עבודה, כמו שאין ערך מוחלט לרוב הדברים בחיים; הערך של כיכר לחם עבור האופה נמוך יותר מהערך של אותה כיכר עבורי, ולכן אני מוכן לקנות ממנו: הוא מוכר את הכיכר בקצת יותר מערכה עבורו (אחרת לא היה כדאי לו לייצר אותה) ואני קונה אותה בקצת פחות מערכה עבורי (אחרת הייתי אוכל עוגות), וכולם מרוצים. כולם, חוץ ממר עומר, שרוצה להחזיר את הכלכלה לימים שלפני סחר החליפין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היה לפני סחר החליפין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחר חליפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך לסאפארי ותסתכל קצת על המתחם של השימפנזות, זה יכול לתת לך מושג לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שימפנזים אני אוהב. מה, לדעתך, קורה אצל השימפנזים בתחום המסחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שלא קורה הרבה. אפשר, בדוחק, לפרש את מערכת הטובות ההדדיות בין חברי קואליציה למערכת מסחר פרימיטיבית (גרד לי את הגב ואולי אתן לך חתיכת אבטיח פעם) אבל ללא תוית מחיר ברורה זה נראה די מלאכותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב גם בסחר חליפין אין תוית מחיר ברורה. לא כתוב בשום מקום "גמל שווה חמישים תרנגולות" - הכל הסכמה הדדית. יכול להיות שיש לי כבר 20 גמלים, ואני ממש לא צריך את זה שיש לי, אבל יש לי חיבה היסטרית לביצים, ולכן אני אסכים למכור לך גמל בעד חמש תרנגולות. אותו דבר אצל שימפנזים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בסחר כספי אין תמיד אותה תוית מחיר. ''בשבילך חמישים שקל'' נשמע לא פעם, וכל מי שניהל משא ומתן עם חברת הכבלים או הלווין יודע שהמחיר לאותה חבילה גמיש יותר מנדיה קומנצ'י בימיה הטובים. מה שמשנה לענייננו הוא שהעיסקה כוללת את הסחורה ואת המחיר, בעוד המקרה של ''גרד לי היום ואלקק אותך מחר'' אינה קובעת את התגמול גם עבור העיסקה הספציפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שימפנזים הם סוציאליסטים או קפיטליסטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחת המוצא שלי היא שבדרך כלל שעת ניקוי הדירה לא באה על חשבון שעת עבודה; כלומר שאם מדובר ב"ערך הזמן" הרי שזהו ערך הזמן הפנוי מניקוי הבית, לא ערך הזמן הפנוי לעבודה אחרת; ערך הזמן הזה זהה עבור המנקה ועבור מעסיקה. אם אתה לא מקבל את ההנחה הזו, הדרישה שלי נהיית סבירה הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל העבודה לא באה על חשבון הזמן הפנוי של העוזרת - היא עובדת בדיוק באותן השעות שאנשים כמוני וכמוך עובדים בעבודות אחרות. אין לה עבודה אחרת פרט לניקוי בתים (עד כמה שאני יודע), ולכן אי אפשר להשוות את ערך שעת העבודה שלה לערך שעת הפנאי שלה או של מעסיקיה - בדיוק כמו שאדם שעובד 8 שעות ביום ידרוש תוספת שכר של הרבה יותר מ-25 אחוז כדי לעבוד שעתיים נוספות ביום. בקצרה - ניקוי בתים זה העבודה של העוזרת. זה מה שהיא עושה. זה ה"דיי-ג'וב" שלה. מכך הגיוני שהיא תקבל שכר עבור שעת עבודה, בהתאם לתנאי השוק וסטנדרטים של הגינות, ולא עבור שעת פנאי שהיא כביכול מאבדת - שהרי אם הייתה בוחרת בכל עבודה סבירה אחרת, השעה הזאת גם הייתה שעת עבודה ולא שעת פנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא דיבר על ערך הזמן הפנוי של המעסיק. זמן פנוי של בעלי המעמד יכול לשאת גם ערך שלילי - באחה"צ פנוי, אני 1 יכולה להרוויח 20 אלף שקל בעסקה קטנה, אבל לחלופין יכול להיות שאוציא אלף שקל על קניות גדולות או מסעדה יקרה. לכן במקרה השני, זמני הפנוי שיוקדש לניקיון שווה אלף שקל (כי חסכתי אותם). לכן, אם לא ארצה לנקות בעצמי, יש לשלם לעוזרת יותר מאלף שקל (החיסכון פלוס תעריף העבודה). במקרה הראשון, כמובן, יש לנכות משכרה של העוזרת 20 אלף שקל. (טוב, זה לא היה ברצינות גמורה). 1 אני ההיפותטית, בגלגול אפשרי (=מטרוניתא מכיכר המדינה או אפילו מקיסריה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה השני, פעולת הנקיון גרמה לבזבוז זמן יקר !!! בעוד שבמקרה הראשון הקניות הגדולות או המסעדה לא עלו לך דבר ! מבחינה פרקטית, את בעצם לא שילמת עבור הארוחה במסעדה היקרה, (יורשייך הם אלה שמימנו אותה, כיוון שהירושה 1 שתשאירי אחרייך תקטן ב 1000 ש"ח) 1 הגדולה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |