בתשובה לתמר, 16/06/03 20:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז למה לטפל בסימפטום (אפלייה אצל המעסיקים) ולא בבעיה (גיוס/שרות לכולם)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לקבל את הקביעה שלך שאפלייה אצל המעסיקים היא סימפטום של אי שרות צבאי,ולא להעדיף את ההנחה שמדובר (אפליה בעבודה) בבבעיה אחרת.1 1גזענות,חוסר סובלנות כלפי נכויות,שנאת חרדים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התכוונתי לצד השני של המטבע שתמר דיברה עליו - האפליה כלפי המשרתים בצבא שמוסרים 2-3 שנים מחייהם לטובת הכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה מעסיקים מעדיפים להעסיק, במיוחד במצב הבטחוני של ימינו, אנשים שלא עושים מילואים בתדירות גבוהה - עד 60 יום בשנה. במצב כזה, שיש לו עובד שכזה - הוא באמת בבעייה - יש לו עובד שעובד רק שלושת רבע משרה, ושאסור לו לפטר אותו בגלל היעדרותו. זו אפלייה רבתי נגד כל מי שמשרתים הרבה מילואים. כל אותם אנשים שלא עשו צבא יכולים למצוא הרבה עבודות, אבל מישהו ששירת בקרבי - ועוד קוראים לו כל הזמן למילואים - לו באמת קשה למצוא עבודה, שלא לדבר על כך שהוא מתחיל לעבוד בגיל מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או חוסר סובלנות כלפי שונות כללית של בני אדם | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שאף אחד לא באמת חושב שכולם צריכים להתגייס. ברגע שהצבא החליט שהוא פוטר את הערבי, החרדי או הנכה משירות לא צריך להיות הבדל ביחס. רק אלו שלא מגיעים לבקו"ם, או נתפסים בשקר (קרי-לא נכים, תורתם אינם אומנותם וכולי) צריכים לשאת בתוצאות מעשיהם ולהיתקל בקשיים בשוק העבודה של הציבור היצרני. צה"ל הוא גוף בירוקרטי. זה שחינכו אותנו יפה שמי שלא עושה צבא הוא פויה ממש לא קשור. לגוף הבירוקרטי הזה הגדרות פנימיות, והוא מגייס או משחרר בהתאם להן. על מה ולמה מענישים את מי שעבר הליך בירוקרטי תקין? ובוא לא נשכח שצה"ל לא משחרר משורותיו מטוב ליבו בלבד. הוא לא מעוניין מסיבות בטחוניות, לאומיות ואחרות לגייס את הערבי, אין לו משאבים, רצון ויכולת לגייס את החרדי, (וכן, יש נחל חרדי וכבר דיברנו על זה) הוא לא רוצה להיות הוסטל לבעלי בעיות נפשיות ואין לו תועלת בהרבה מקרים בבעלי בעיות בריאות. בהרבה מקרים הוא *לא מוכן* לגייס. האם גם את אלו שלא קיבלו אותם יש מקום להפלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצים שערבים, למשל, יעשו שירות לאומי? או לדאוג לנכים להתנדבויות יזומות בזמן שבני גילם משרתים? זה תמיד נראה לי די קטנוני, אבל בכל מקרה-אין קשר בין הדברים. כל עוד אין חובת בזבוז זמן אחיד לכל שכבות האוכלוסיה זה לא בסדר להפלות את אלו שלא התגייסו. הטיפול יכול להיות מקביל אבל למה זה סותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העניין הוא שבזבוז הזמן (מהבחינה האישית) מעמיד כל חייל בעמדת נחיתות מהותית לעומת מי שעשה לביתו בזמן זה. לא נשארו כל כך הרבה מעסיקים שאכפת להם היום, אז עכשיו גם אלה שמחפשים לתת פיצוי קטן לחיילים על השנים המבוזבזות שלהם חוטפים קנס. תעזבי את הנכים, יש להם מספיק בעיות בחיים. לא נראה לי שמישהו מוכן להתחלף איתם. הבעיה היא עם רוב הלא מתגייסים, שהם סתם משתמטים ופרזיטים. והאמת, אם הייתי בן 18 היום, לא נראה לי שהייתי מתגייס. לא מגיע לאף פרזיט שאני אבזבז יום אחד בשבילו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הבעיה עם רוב הלא מתגייסים, שהם סתם משתמטים ופרזיטים" עשית מחקר מקיף? בדקת את כל המקרים? יש לך סטטיסטיקות מאומתות? אני מתפלא שקוראים לך אור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה יצא לי לפגוש לא מעט מטיילים בחו"ל ששוחררו מהצבא על רקע של בעיות הסתגלות של ריחוק מהבית. כלומר, אפילו להיות שקמיסט או פקיד הם לא יכולים, זה מרחיק אותם מהבית. לצאת לדרום אמריקה לכמה חודשים, לעומת זאת, זה הם כבר יכולים. ובני כמה הם היו ? גיל ממוצע 20-19. בזמן שבני גילם קורעים את התחת, הם כבר הספיקו לעשות קופה לטיול ארוך, ואחריו להתחיל ללמוד. אבל אח"כ לתת לחייל משוחרר העדפה קטנה ? מה פתאום, תחטוף על זה 10000 ש"ח קנס. כאמור, חוק יסוד כבוד הפרזיט וחרותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעט. כמה? אני לא מכיר את המקרים שאתה פגשת ולכן לא אסנגר עליהם, אבל אולי הריחוק מהבית *בתנאים צבאיים* הוא דבר שיש כאלה שלא בנויים אליו? הבנתי, מבחינתך, עדיף שכאלה יטורטרו, יושפלו בידי כל מיני מנאייקים שמתנקמים בהם על עצם היותם שונים מהם, יתאבדו אפילו, (והיו מקרים בצבא!!!) רק שהצדק שלך ייעשה. ושלא מספיק שאלה שיש להם בעיות הסתגלות למסגרת צבאית (שוב, אני לא אומר שזה דווקא החבר'ה שאתה פגשת, שגם אם אתה צודק לדעתי הם *לא* הכלל) יחיו בהרגשה לא נעימה עם זה שהם לא הולכים לצבא (שהוא, כפוסק אחרון, זה שמוותר עליהם) אלא שימשיכו לסבול מזה כל החיים. חוק יסוד הגנת המנאייק וזכותו להתנקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) אפשר להתנדב לשרות לאומי - בבית חולים למשל. ב) לא אמרתי שצריך לחייב מעסיקים לקחת רק יוצאי צבא. אבל אם הם רוצים לתת צ'ופר למי שנתן 3 שנים מחייו למדינה, לתת להם קנס ???? ג) אם אני לא הייתי מתגייס, והיו לי 3 שנים אקסטרא לחיות חופשי ולהרוויח כסף, לא הייתי מעיז להתלונן על מי שמעדיף חיילים משוחררים. אני עדיין לא מבין מאיפה אפשר לגייס כמויות כאלה גדולות של חוצפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א) על כל אחד שנוסע לטייל בדרום אמריקה, יש בטוח גם כאלה. הבעיה היא שהפתרון של שירות לאומי עדיין לא ממוסד, ועד לפני כמה שנים, כפי שהבנתי, הוא היה נגיש רק לבנות דתיות. כמה יודעים בכלל על האפשרות לשירות לאומי? האם כל אחד שמבקש להתנדב, גם מתקבל? על האפשרויות להתגייס לצה"ל מספרים בכל מקום, על שירות לאומי מי יודע? אולי חוק מסודר בעניין הזה יפתור חלק מהבעיה, ומעניין מדוע הפוליטיקאים שרצים לחוקק חוקים אנטי חברתיים, לא פתחו עד היום במהלך רציני אחד לכיוון חוק חברתי כזה, אך לא לי הפתרונים. ב) איפה עובר קו הגבול בין "לצ'פר מישהו על שנתן 3 שנים" ובין "לדחות מישהו בגלל שלא נתן 3 שנים?" בית המשפט ענה על שאלה זו את תשובתו, והיא צודקת לדעתי. הצ'יפור לאחד לא יכול לבוא על חשבון עוול לשני. בסך הכל, כל מי שחי כאן נותן באיזה דרך את חייו למדינה. ג) אם הייתי זה שיוזם את אי-הגיוס, ואת 3 השנים האקסטרא הייתי ממלא בחופש נטו ומרוויח כסף (בהנחה שמקומות רבים היו מוכנים להעסיק בן 19 או 20 שלא משרת), יתכן שגם אני לא הייתי מתלונן. זה נכון. אבל מה שאני מנסה להגיד שממילא במדינה שלנו לא-לשרת זה עניין מסובך, ולא כל אלה שנמצאים בסטטוס הזה באמת בחרו בו (ערבים לדוגמה, או אנשים שסומנו מראש ע"י הקב"ן ולא גוייסו כדי שצה"ל לא יצטרך לקחת עליהם אחריות, לא דווקא חולים אבל רגישים). לא כל אחד בשנים האלה ש"זכה לחופש" נהנה ממנו, יודע מה לעשות עם עצמו ובטח שקשה להרוויח כסף. הוא גם לא מקבל פיקדונות שמקבל חייל משוחרר, ובכלל, הגיע הזמן שהמדינה הזאת תאהב לא רק חיילים אלא גם את שאר ילדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרון השרות הלאומי ממוסד, והוא נגיש גם לבנות ובנים שאינם דתיים. למיטב ידיעתי קיימת לפחות אגודה אחת לשרות לאומי חילוני בשם ''שלומית'', דרכה ניתן לשרת שרות לאומי במד''א, משטרה ועיריות מסוימות. האפשרות הזו, גם לדעתי,לא ידועה מספיק. ולגבי בנים, לא פתוחה לכל אחד אך איני יודעת מהם הקריטריונים.לא קשה להשיג את הטלפון שלהם ולברר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעמותה שאני שירתי בה הקריטריונים לבנות ולבנים זהים. כמו כן, העמותה מקבלת גם ערבים וחרדים. היום לכל אלה שלא יכלו/רצו להתגייס כבר קיים פיתרון, כך שמאוד קל להבדיל בין אלה שהייתה להם סיבה כלשהי, מוצדקת יותר או פחות, לא להתגייס, לבין אלה שסתם לא בה להם, כי נורא קל לצאת. המעוניינים בפרטים על שירות לאומי, אנא כתבו לאי-מייל שלי:pyrocat@netvision.net.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה לקבל כתובת וטלפונים אל מי לפנות בנושא התתגייסות לשירות לאומי . אודה על עזרתך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמר אני מעוניינת בשירות לאומי..לדעתי בנות לא תורמות רבות בשירות צבאי..ובשירות לאומי ניתנת גם האפשרות לתרום למדינה שלנו בתחומים שונים..לא מזמן שמעתי על שירות לאומי חילוני..השאלה שלי היא: האם צריך קודם כל לפנות לצבא ולקבל פטור ממנו ורק לאחר מכן ללכת לשירות לאומי חילני?..מכיוון שבשירות לאומי דתי הולכים לעמותה שלהם ומקבלים פטור ישר בגלל שאתה דתי..ומה הקריטריונים לקבל פטור מהצבא חוץ מפרופיל נמוך ובעיות נפשיות..והיותך דתי...ואיפה אפשר להשיג מידע על כך..ומדוע שירות לאומי חיולני נערך שנתיים ודתי רק שנה? וכמה מקבלים על כך?..בשירות דתי מקבלים כמו חייל קרבי מקבל.. אם תוכלי להעניק לי מידע על כך אהיה אסירת תודה.. תודה רבה לך ולתראות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה נתקלת בטקסט כתוב שהפסוקיות שלו מופרדות (ללא אפליה בין פסיק ורווח לנקודה ורווח) על-ידי זוג נקודות סמוכות? האם המצאת את השיטה הזו? מה כל-כך מוצלח בה לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, לא נכון לומר שבנות אינן תורמות הרבה בשירות הצבאי. ישנן בנות שעושות עבודה חיונית, ואפילו ארחיק לכת ואומר שישנן עבודות שחיוני שדווקא בנות תעשינה. קצין בכיר אמר לי פעם שישנם תפקידים מסוימים שבהם ניכר הבדל משמעותי בין טיב הביצוע של בנות ובנים - בדרך כלל תפקידי תצפית וסריקה במשמרות ארוכות. אבל ישנן בנות רבות שאכן תפקידן בצבא אין כל הכרח שיבוצע על ידי אשה דווקא. לגבי שירות לאומי, התהליך הוא ברור: כל בת שמעוניינת בפטור מגיוס על רקע דתי צריכה ללכת להצהיר ברבנות על כך שהיא דתיה ולקבל טופס. כך עושות כל הבנות הדתיות והחרדיות שמקבלות פטור. אין תהליך אחד לדתיים ואחר לחילונים. לאחר שקיבלת פטור, הבחירה בידייך לאיזו אגודה לפנות כדי להתקבל לשירות לאומי. כאן איני מתמצאת כיון שמאז תקופתי מבנה האגודות ודרכי הקבלה השתנו. אני מניחה שאת המידע ניתן להשיג בלשכת גיוס ובמשרדי האגודות השונות. ההליכה לאגודת שירות לאומי שבה השירות הוא שנתיים הינה בחירה אישית של הבת. את יכולה לבחור לאיזו אגודה ללכת, ואף אחד לא מכריח אותך לבחור דווקא את זו שמחייבת שנתיים. את יכולה גם שלא לעשות שירות לאומי כלל. זו הנקודה שהפריעה לי - לדעתי שירות לאומי צריך להיות חלופת חובה לאלו שאינם רוצים להתגייס או שהצבא אינו מעוניין בהם מסיבותיו הוא. אין לי מושג כמה מקבלים היום בשרות לאומי. כשאני הייתי בשרות לאומי עבדתי 16 ויותר שעות ביום וקיבלתי משכורת נמוכה מאד, יותר נמוכה מבנות בתפקידים דומים בצבא. כיום איני יודעת. בכל אופן, מקוה שתמצאי את השרות הממצה ביותר בשבילך, ובהצלחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם מי שאינו מעוניין לעשות גם שירות לאומי? כשהצבא, מסיבותיו שלו, לא היה מעוניין בי, גם המוטיבציה שלי לשרת שירות לאומי את החברה ש(לפי הרגשתי אז) זרקה אותי, לא היתה גדולה, ויתכן שאחרי שהייתי נכון לשרת בצבא, לזה לא היתה בי מuכנuת והייתי מעדיף ללמוד באוניברסיטה (מה שבכל מקרה עשיתי אז, כששירות לאומי לא היה אפילו אופציה). אני מניח שמבחינתך ומבחינת עוד כל מיני "רבים וטובים" אני "משתמט" וראוי לעשות ממני "אזרח סוג ב"' או משהו דומה, שתתנו לו מלים יותר עדינות. מנקודת ראותי זה אחרת. המדינה או הלאום או החברה, איך שתקראי לזה, צריכה לתת לאזרח גם איזה סיבה לאהוב אותה או לשרת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסגרת השרות הלאומי פתוחה באופן מסוים גם לערבים שמעוניינים. אני מכירה אישית שני ערבים שעשו שרות לאומי של שנתיים. שוב - איני יודעת פרטים מדויקים, אך לא קשה לברר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לקטע: "אנשים שסומנו מראש ע"י הקב"ן ולא גוייסו כדי שצה"ל לא יצטרך לקחת עליהם אחריות, לא דווקא חולים אבל רגישים" אנא קרא את הפתיל מתגובה 122165 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק במדינה שלנו, עוד צריך להתווכח על דברים כה ברורים, צריך אומץ בכלל להגיד אותם. כל מילה של החזיר נכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שיצא לי להכיר כבר אנשים שניסו להתאבד בצבא, וגם אחד שהצליח, הריני לציין שמדובר, במקרים הללו לפחות, באנשים שלא פנו לקב''ן בין כה וכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולו פנו לקב''ן, היו מצילים את נפשם, אבל אור היה מאד כועס עליהם בגלל זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פעם - אפשר לעשות שרות לאומי. תקרא לפני שתענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי, וגם עניתי תגובה 152355 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בהחלט. מדוע שערבים לא יעשו שרות לאומי? הרי גם באוכלוסיה הערבית לא חסר ילדי חינוך מיוחד, קשישים ומשפחות במצוקה שבכלל לא היה מזיק להם לו היו משקיעים בהם בת שרות לאומי (או בן) כפי שדברים כאלו נעשים לעיתים קרובות במגזר היהודי. גם במגזר החרדי לא חסרים אנשים שזקוקים לעזרה. וזה יכול להיעשות במסגרת שעות הגיונית, קרוב לבית, דבר שלא יכריח אף אחד לצאת מהבית ולא יגרום בעיות הסתגלות. במגזר היהודי יש בני ובנות שרות לאומי רבים שמסייעים לאנשים שזקוקים לכך, דבר שלא נעשה במסגרת ממלכתית באוכלוסיה הערבית. באוכלוסיה החרדית אמנם ישנם ארגוני חסד רבים אך גם שם יכולה בת שרות לאומי השייכת למגזר ומכירה אותו לסייע בגן/בי"ס/כל דבר אחר. נכים זה עניין אחר. כאן עסקינן במסוגלות פיזית. אבל מי מביניהם שמסוגל פיזית, מדוע שלא יתרום לכלל כפי יכלתו? גם בין הנכים יש כאלו שמעוניינים להתנדב ולא מקבלים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שערבים לא ישרתו בצבא? כבר עכשיו ערבים יכולים להתנדב לשירות בצבא, כלומר אין בעיה ביטחונית בגיוס ערבים לצה"ל. אני כמובן לא בעד פתרונות זבנג וגמרנו. אפשר למשל, בשלב ראשון, לשלוח צוי גיוס ולאפשר לחתום על הצהרת ויתור בזמן הצו הראשון - משהו כדוגמת הסדר תורתם אומנותם. אני מאמין שצעד כזה יגדיל את מספר הערבים המתגייסים לצה"ל ויעודד, בהמשך, הזדהות גדלה והולכת של ערביי ישראל עם מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת אפשר להבין את הבעייתיות של שרות חובה כולל לערבים בצבא. למרות ההתקוממות שזה יכול לעורר, קשה להתעלם מכך שערבים ישראלים מעורבים פעמים רבות בפעילות חבלנית עויינת. איני בטוחה שהצבא ישמח לנסות לשנות את יחסם למדינה כשהם בתוך שורותיו, הנזק עשוי להיות גדול בהרבה מהתועלת. לא צריכה להתעורר כל בעיה בטחונית בשרות לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי - ערבים משרתים כבר היום בצה''ל (ואני לא מדבר רק על דרוזים ובדואים, למרות שדרוזי שישמע שאני קורא לו ערבי יתעצבן עלי מאד) במסגרת התנדבותית על בסיס אישי. ההצעה שלי היא פשוטה - לשלוח צווי גיוס ולאפשר למי שרוצה לחתום על בקשת פטור משירות. כלומר, להשאיר את גיוס ערבים לצה''ל על בסיס התנדבותי-בפועל אבל לנסות ולהגיע לאוכלוסיה גדולה יותר על ידי יזימת האינטראקציה עם צה''ל ולא העברת נטל יזימת התהליך לאדם עצמו. מי שרוצה לחבל יכול גם היום לעשות זאת במסגרת ההתנדבות לצה''ל, כך שאין הדבר מעלה או מוריד. הנטל היחידי הוא כנראה על מחלקת ביטחון שדה בצה''ל שתעבוד שעות נוספות בתחקירים בטחוניים, אבל זה נטל שאני מוכן לעמוד בו, לאור קידום השיוויון ועידוד ההזדהות הלאומית עם מדינת ישראל בקרב האוכלוסיה הערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בדיוק יעשו עם התחקירים? בפועל זה שקול לפסילת רוב האוכלוסיה הערבית משירות בצהל. אני לא איש ב"ש אבל תאר לך מצב שמלש"ב מעיד שיש לו קשר יום -יומי עם ערביי ישראל, מתרועע בעיקר עם חברים ערבים, ושיש לו משפחה מדרגה שניה בלבנון או ברש"פ. בכל אופן, ערבים שכן יעברו את התחקיר יוכלו להוות משקל נגד להסדרניקים שיסרבו לפנות התנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מדמיין את היום הזה... חיילים ערבים מפנים התנחלויות, איזה חגיגה לימין הקיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אתה חושב שעושים היום עם ערבים שמתנדבים לצה"ל? ועם ערבים שעובדים בשב"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. מעולם לא פגשתי ערבי המשרת בצה''ל פרט לגששים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערבים שעובדים בשב"כ? מה הם עושים? מענים עצירים פלסטינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמללים ומתרגמים חומר מודיעיני? מפעילים סוכנים? חוקרים עצירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו צריך לנקות את המשרדים, חדרי החקירות, מכשירי החקירות, ובתי השמוש כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם עובדי שב''כ עוסקים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אנשים נפסלים לגמרי משירות בצה"ל על רקע ממצאים בתחקיר בטחוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיים לחץ חברתי חזק מצד גורמים מיליטנטים המתנגדים לשירות בצה"ל. בעוד שיש אכן ערבים המשרתים בצה"ל, לא רק שמספרם זעום אלא גם שרבים מהם יכולים רק לחלום על לבוא הביתה במדי צה"ל - בעבר כתבו ב"הארץ" (או ב"מעריב"?) על כמה כאלו, שמסתירים מהתושבים בסביבתם שהם משרתים בצה"ל - מציגים זאת כאילו הם עובדים בבניין באזור המרכז, ולפני שמגיעים הביתה מכניסים את המדים והנשק לתרמיל כדי שלא יהיו מטרה לחרם והטרדות של גורמים מיליטנטיים. ואני מתאר לעצמי שגורמים אלו יעשו רעש מאד גדול ביום שהצבא יחליט לאמץ את מדיניותך. שוב, יש יישובים שבהם העניין יעבור יותר בשקט (למשל, יישובים מעורבים של דרוזים וערבים, או חלק מסויים מהיישובים הערביים - אבו גוש שאחדים בו כבר מתנדבים לצה"ל), ואחרים בהם אין לפתח ציפיות (אום אל פאחם וכפר ברא לדוגמא). בכל הרצינות, בעוד שההצעה חיובית אינני סבור שהזמן בשל לשילוב ערביי ישראל בצה"ל - הרבה יותר חשוב לדאוג לאוכלוסייה הבדווית ההולכת ונעשית מנוכרת מהמדינה (ושיעור ההתנדבות בה לצה"ל הולך ודועך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שיגייסו את כולם. לא ביקשתי הרבה. אין פה עניין של להתרכז בקבוצה מסויימת. ב. כמה רעש אפשר לעשות על צווי גיוס, שעוד מאפשרים למגוייס לחתום על ויתור (בסגנון תורתו אומנותו)? לשרוף צווי גיוס? לא מטריד אותי ממש. ירצו - יתגייסו, לא ירצו - לא יתגייסו. אני חושב שההצעה שלי תקל עליהם את האפשרות להתגייס ולהתחיל סחף איטי לכיוון של נורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בעקבות דיון באייל בנושא דרוזים וערבים שאלתי קבוצת דרוזים האם הם מגדירים את עצמם כערבים. התשובה הייתה כן מוחלט ופליאה על עצם השאלה. אכן אפשר לטעון כי זהו מקרה ספציפי אך מתוך 8+ אנשים איש לא ענה אחרת. הפרדת הלאום ל"דרוזים" ו"ערבים" סביר שנעשתה כחלק ממדיניות הפרד ומשול. 2 אין סיבה להחיל מערכת חוקים ותקנות שונים בעניין הגיוס עצמו על מגזרים שונים. מיסוד ונתינת "גב" רשמי וגלוי לאפשרות לא להתגייס לצעירים ממגזרים מסוימים רק תקבע את המצב הנוכחי כפי שקרה עם החרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הדרוזי היצוגי שלי (כמה וגו') טען שהוא לא רואה בעצמו ערבי. אבל ייתכן והוא באמת לא מייצג. 2. היתרון שאני רואה בלהחיל מערכת שונה על מגזרים שונים היא בסחף שזה יוצר לתוך המיינסטרים, שיביא בסופו של דבר להחלת מערכת שווה על כולם - אולם רק בטווח הארוך. כמו שכתבתי באייל מספר פעמים, אני לא מאמין בפתרונות "זבנג וגמרנו" וטוען שנסיונות לפיתרונות כאלו בדרך כלל גורמים דווקא להתבצרות שני הצדדים בעמדותיהם ולהקצנה, ועל כן מכשילים את עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהה?? האם נראה לך באמת שצוי גיוס לערבים יגרמו להם להזדהות יותר עם מדינת ישראל? (אבל מצד שני להשאיר אותם במצב הסוציואקונומי, חברתי, פוליטי, כלכלי שהם שרויים בו עכשיו?) נ.ב: אני לא בקיאה בדיוק בעניין אפשרות לגיוס התנדבותי של ערבים, אבל לא בטוח שזה לא מהווה בעיה בטחונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששליחת צווי גיוס לערביי ישראל, תוך מתן האפשרות לחתום על ויתור על הגיוס, יעלה את אחוז הערבים המתגייסים לצה''ל, ויחזק בקרבם את המחויבות וההזדהות עם המדינה, מה שיתחיל תהליך של שינוי בחברה הערבית-ישראלית. כמו שאמרתי, ערבים (מוסלמים ונוצרים) יכולים להתנדב גם היום לצה''ל, ויש מעטים שאף עושים זאת, כך שהשיקול הבטחוני, להבנתי, אינו מהווה בעיה (אם היה מהווה בעיה, לא היו מגייסים גם אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמתפספס פה משהו שהוא מאוד מרכזי, ובכל זאת אני אמנע מלהפוך את זה לויכוח. בוא נאמר שילד אחד בועט לילד אחר בכל יום בישבן. כמובן שהילד הנבעט מפתח רגשות שנאה ונקמנות כלפי הבועט. מתוך הלך הדברים מבקש הבועט לפייס את הנבעט ואומר לזה האחרון שהוא מוכן לתת לו (הילד הנבעט) לסחוב את התיק שלו (הילד הבועט). זה כביכול, לפי השקפת הבועט, יגרום לילד הנבעט להזדהות איתו. אלא שההזדהות באה במקביל להמשך ריטואל הבעיטות. אני מקווה שהבנת את הרעיון (יותר מדי שורש ב.ע.ט, מסורבל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להמנע מלהפוך זאת לויכוח זה תמיד דבר טוב. אני לא רואה מדוע צריך להתווכח כשאפשר לדון בצורה שקולה. משל מעניין, אבל אני לא קונה אותו. הנה משל אחר. קבוצת ילדים לבנים שבעים משחקת כדורגל כל יום. ילד שחור ורעב רואה אותם כל יום משחקים, מגיעים לבית הספר שבעים וכו'. יום אחד, הילדים הלבנים מזמינים את הילד השחור לשחק איתם והא מצטרף, ומתחיל גם לבקר בבתים של הילדים הלבנים ואפילו להתארח אצלם לארוחות. הילדים הלבנים נשארים לבנים והילד השחור נשאר שחור, אבל השחור כבר לא מרגיש ''לא שייך'' באותה מידה שהרגיש קודם. אני מקווה שהבנת את הרעיון. מקווה שלא היה מסורבל מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם סמנטיקה, באנגלית- דיבייט משמע דיון וגם ויכוח. אולי זה אומר משהו. עזרת לי בלא יודעין. אתה מדבר על המשחק, אני מדברת על 'למה הילד רעב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הילד רעב, בין השאר, בדיון הזה, דיבר בדיוק על זה - הילד הלבן (היהודי) לא משחתף את הילד השחור (הערבי) במשחק (השרות בצה"ל), אבל הוא גם לא מרשה לו להעתיק שיעורים (מה שיכולתי להמציא כרגע כדיומוי ל"מפלה בקבלה לעבודה") אבל נותן לילדים לבנים אחרים להעתיק. אם נעזוב לרגע את עולם הדימויים, אני חושב שכמו אצל החרדים, גם אצל הערבים, תפקידנו, כקבוצה הדומיננטית במדינה (מותר לי לכתוב את זה? אני חושב שכן), למצוא את הדרכים כדי לשלב אותם במדינה בצורה טובה יותר. רוב המיעוטים (לא כולם, הערבים הנוצרים במדינת ישראל, למשל, לא) נמצאים בדרך כלל יחסית בשולי החברה. הדרך שבה הם יכולים לזכות, לדעתי, במוביליות חברתית, היא דרך "כרטיס הכניסה" לחברה הישראלית - השירות בצבא. אני מאמין שככל שיותר ערבים ישרתו בצבא כך ישתנה היחס שלהם לחברה הישראלית, אבל גם ישתנה היחס של החברה הישראלית אליהם - יותר יהודים יתחככו בערבים על בסיס יום-יומי (במסגרת השירות הצבאי) ויגלו אולי ש"השד אינו נורא כל-כך" ושמול קריאות כמו "מוות לערבים" נמצאים אנשים כמוני וכמוך, הדרישה ל"יוצאי צבא" תפסיק להיות אפליה על בסיס אתני וכו'. האם אני אופטימי מדי? נראה לי שלא. אצל נשים זה עבד - שילוב נשים בכוח העבודה בזמן מלחה"ע הראשונה קידם מאד את מעמד האשה וחיזק את התנועה לשיוויון זכויות. אמנם שם היה מדובר בכורח שנבע עקב שליחת הגברים למלחמה ולא בהחלטה יזומה, אבל לדעתי התוצאות מראות שזה עבד - יותר נשים החלו להיות מודעות לדרישה לשוויון זכויות ויותר גברים הבינו שההבדלים המגדריים לא כל-כך רלוונטיים והאפליה נגד נשים מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר כאן רק בענייני עבודה, מדובר במשהו הרבה יותר עמוק שנמשך על פני שנים. בספר אזרחות שלי בתיכון (שהיה מעניין על אף שהוצא על ידי משרד החינוך) היה משפט נוסח 'נכון שהפלנו עד היום, אבל אנחנו משתדלים וזה במגמת שיפור'. בתור בחורת תיכון תחת פיקוח משרד החינוך הייתי מופתעת מאוד לגלות משפט כזה מאחר ומדינת ישראל בוודאי לא מעוניינת להשריש בדורות הרכים שלה את הידיעה שהיא מפלה ערבים לרעה. אבל מסתבר שזה משהו שהוא כל כך גדול וגשמי שאפילו בספר חינוך ממלכתי הכניסו את הידיעה הזאת. הכוונה שלי היא שנתינת הזכות לשרת בצבא (ואני עדיין לא גיבשתי דעה מוצקה בעניין אם זה כדאי או לא כדאי) היא לא פיתרון למניעת משאבים בכל תחומי החיים- מתברואה עד לחינוך, מהשקעה במיתאר ערים ועד ביטוח לאומי. בעניין ההיטמעות אני מסכימה איתך לחלוטין- הרעיון יכול לקדם הבנה (אגב, ברכותי לנווט הדרוזי הראשון). בעניין הנשים, זה מעניין שהבאת את הדוגמא הזאת כי זה לא מדוייק לחלוטין. הסיכסוך עם הערבים לא יכול להיות מקביל לאפליה כלפי נשים, בגלל זה התהליך שעברו נשים היה הרבה יותר טבעי וברור. הסיבה היא: ערבים הישראלים תמיד יקושרו על ידינו (היהודים) לערבים פלסטינאים ובינם גם מחבלים. כמו כן, גם אי אפשר להשוות כי הנשים היו חלק מהחברה הגברית והיו משולבות בכל מקרה איפשהו בהיררכיה. כאשר מדובר בקבוצת מיעוט אתנית שמופלית לרעה, היא כולה מופלית על כל אנשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לחלוטין לדעתך - אם ישלח לכל צעיר ערבי צו התיצבות במסגרתו יאלץ לבוא למספר שעות ללשכת הגיוס, יעבור אי אילו בדיקות בסיסיות, יוסברו לו המסלולים והיתרונות בשירות הצבאי ותישמר לו האופציה בכל שלב לחתום על טופס ''ויתור'' - אני לא רואה בכך הרעה עקרונית של המצב השורר היום שהרי עדיין כל מי שמצפונית אינו מזדהה עם המדינה או צבאה לא יועמד בעימות עם מצפונו. כדאי לציין שמשה ארנס בקדנציות השונות שלו כשר בטחון ניסה לקדם את נושא שרות הערבים (במיוחד הנוצרים) בצה''ל וחבל שלא אימץ את ההצעה לעיל. במאמר שפירסם ארנס לא מכבר הוא טען כי היתה זו טעות חמורה שבשעתו (כלומר בשנות המדינה הראשונות שעוד זה היה אפשרי) לא הונהג גיוס חובה לצה''ל לבני העדה הערבית הנוצרית. בניגוד לחשש שצעד זה יצור קרע בינם לבין המדינה ארנס טען שההפך הוא הנכון ומדוגמת הדרוזים והצ'רקסים אפשר להסיק שהנהגת שירות חובה דווקא מקרבת אוכלוסיות למדינה ומגבירה את תחושת ההזדהות שלהן איתה. במציאות העכשווית צעד זה נראה קיצוני מאוד אך יש לקוות שהנהגת שירות התנדבותי אפקטיבי תיצור תשתית לכך בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מהמלצותיו של יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים במסגרת תגובת הממשלה לדו"ח ועדת אור היא לעודד גיוס ערבים לצה"ל ולשירות לאומי. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/357024.html (תיכף יהיה המשך בנוגע לתעודות זהות והצהרת נאמנות, בדיון 671) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |