בתשובה לגילית, 17/06/03 13:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן. בהחלט. מדוע שערבים לא יעשו שרות לאומי? הרי גם באוכלוסיה הערבית לא חסר ילדי חינוך מיוחד, קשישים ומשפחות במצוקה שבכלל לא היה מזיק להם לו היו משקיעים בהם בת שרות לאומי (או בן) כפי שדברים כאלו נעשים לעיתים קרובות במגזר היהודי. גם במגזר החרדי לא חסרים אנשים שזקוקים לעזרה. וזה יכול להיעשות במסגרת שעות הגיונית, קרוב לבית, דבר שלא יכריח אף אחד לצאת מהבית ולא יגרום בעיות הסתגלות. במגזר היהודי יש בני ובנות שרות לאומי רבים שמסייעים לאנשים שזקוקים לכך, דבר שלא נעשה במסגרת ממלכתית באוכלוסיה הערבית. באוכלוסיה החרדית אמנם ישנם ארגוני חסד רבים אך גם שם יכולה בת שרות לאומי השייכת למגזר ומכירה אותו לסייע בגן/בי"ס/כל דבר אחר. נכים זה עניין אחר. כאן עסקינן במסוגלות פיזית. אבל מי מביניהם שמסוגל פיזית, מדוע שלא יתרום לכלל כפי יכלתו? גם בין הנכים יש כאלו שמעוניינים להתנדב ולא מקבלים אותם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע שערבים לא ישרתו בצבא? כבר עכשיו ערבים יכולים להתנדב לשירות בצבא, כלומר אין בעיה ביטחונית בגיוס ערבים לצה"ל. אני כמובן לא בעד פתרונות זבנג וגמרנו. אפשר למשל, בשלב ראשון, לשלוח צוי גיוס ולאפשר לחתום על הצהרת ויתור בזמן הצו הראשון - משהו כדוגמת הסדר תורתם אומנותם. אני מאמין שצעד כזה יגדיל את מספר הערבים המתגייסים לצה"ל ויעודד, בהמשך, הזדהות גדלה והולכת של ערביי ישראל עם מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל זאת אפשר להבין את הבעייתיות של שרות חובה כולל לערבים בצבא. למרות ההתקוממות שזה יכול לעורר, קשה להתעלם מכך שערבים ישראלים מעורבים פעמים רבות בפעילות חבלנית עויינת. איני בטוחה שהצבא ישמח לנסות לשנות את יחסם למדינה כשהם בתוך שורותיו, הנזק עשוי להיות גדול בהרבה מהתועלת. לא צריכה להתעורר כל בעיה בטחונית בשרות לאומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי - ערבים משרתים כבר היום בצה''ל (ואני לא מדבר רק על דרוזים ובדואים, למרות שדרוזי שישמע שאני קורא לו ערבי יתעצבן עלי מאד) במסגרת התנדבותית על בסיס אישי. ההצעה שלי היא פשוטה - לשלוח צווי גיוס ולאפשר למי שרוצה לחתום על בקשת פטור משירות. כלומר, להשאיר את גיוס ערבים לצה''ל על בסיס התנדבותי-בפועל אבל לנסות ולהגיע לאוכלוסיה גדולה יותר על ידי יזימת האינטראקציה עם צה''ל ולא העברת נטל יזימת התהליך לאדם עצמו. מי שרוצה לחבל יכול גם היום לעשות זאת במסגרת ההתנדבות לצה''ל, כך שאין הדבר מעלה או מוריד. הנטל היחידי הוא כנראה על מחלקת ביטחון שדה בצה''ל שתעבוד שעות נוספות בתחקירים בטחוניים, אבל זה נטל שאני מוכן לעמוד בו, לאור קידום השיוויון ועידוד ההזדהות הלאומית עם מדינת ישראל בקרב האוכלוסיה הערבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בדיוק יעשו עם התחקירים? בפועל זה שקול לפסילת רוב האוכלוסיה הערבית משירות בצהל. אני לא איש ב"ש אבל תאר לך מצב שמלש"ב מעיד שיש לו קשר יום -יומי עם ערביי ישראל, מתרועע בעיקר עם חברים ערבים, ושיש לו משפחה מדרגה שניה בלבנון או ברש"פ. בכל אופן, ערבים שכן יעברו את התחקיר יוכלו להוות משקל נגד להסדרניקים שיסרבו לפנות התנחלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מדמיין את היום הזה... חיילים ערבים מפנים התנחלויות, איזה חגיגה לימין הקיצוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אתה חושב שעושים היום עם ערבים שמתנדבים לצה"ל? ועם ערבים שעובדים בשב"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג. מעולם לא פגשתי ערבי המשרת בצה''ל פרט לגששים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערבים שעובדים בשב"כ? מה הם עושים? מענים עצירים פלסטינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמללים ומתרגמים חומר מודיעיני? מפעילים סוכנים? חוקרים עצירים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו צריך לנקות את המשרדים, חדרי החקירות, מכשירי החקירות, ובתי השמוש כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם עובדי שב''כ עוסקים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אנשים נפסלים לגמרי משירות בצה"ל על רקע ממצאים בתחקיר בטחוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיים לחץ חברתי חזק מצד גורמים מיליטנטים המתנגדים לשירות בצה"ל. בעוד שיש אכן ערבים המשרתים בצה"ל, לא רק שמספרם זעום אלא גם שרבים מהם יכולים רק לחלום על לבוא הביתה במדי צה"ל - בעבר כתבו ב"הארץ" (או ב"מעריב"?) על כמה כאלו, שמסתירים מהתושבים בסביבתם שהם משרתים בצה"ל - מציגים זאת כאילו הם עובדים בבניין באזור המרכז, ולפני שמגיעים הביתה מכניסים את המדים והנשק לתרמיל כדי שלא יהיו מטרה לחרם והטרדות של גורמים מיליטנטיים. ואני מתאר לעצמי שגורמים אלו יעשו רעש מאד גדול ביום שהצבא יחליט לאמץ את מדיניותך. שוב, יש יישובים שבהם העניין יעבור יותר בשקט (למשל, יישובים מעורבים של דרוזים וערבים, או חלק מסויים מהיישובים הערביים - אבו גוש שאחדים בו כבר מתנדבים לצה"ל), ואחרים בהם אין לפתח ציפיות (אום אל פאחם וכפר ברא לדוגמא). בכל הרצינות, בעוד שההצעה חיובית אינני סבור שהזמן בשל לשילוב ערביי ישראל בצה"ל - הרבה יותר חשוב לדאוג לאוכלוסייה הבדווית ההולכת ונעשית מנוכרת מהמדינה (ושיעור ההתנדבות בה לצה"ל הולך ודועך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שיגייסו את כולם. לא ביקשתי הרבה. אין פה עניין של להתרכז בקבוצה מסויימת. ב. כמה רעש אפשר לעשות על צווי גיוס, שעוד מאפשרים למגוייס לחתום על ויתור (בסגנון תורתו אומנותו)? לשרוף צווי גיוס? לא מטריד אותי ממש. ירצו - יתגייסו, לא ירצו - לא יתגייסו. אני חושב שההצעה שלי תקל עליהם את האפשרות להתגייס ולהתחיל סחף איטי לכיוון של נורמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בעקבות דיון באייל בנושא דרוזים וערבים שאלתי קבוצת דרוזים האם הם מגדירים את עצמם כערבים. התשובה הייתה כן מוחלט ופליאה על עצם השאלה. אכן אפשר לטעון כי זהו מקרה ספציפי אך מתוך 8+ אנשים איש לא ענה אחרת. הפרדת הלאום ל"דרוזים" ו"ערבים" סביר שנעשתה כחלק ממדיניות הפרד ומשול. 2 אין סיבה להחיל מערכת חוקים ותקנות שונים בעניין הגיוס עצמו על מגזרים שונים. מיסוד ונתינת "גב" רשמי וגלוי לאפשרות לא להתגייס לצעירים ממגזרים מסוימים רק תקבע את המצב הנוכחי כפי שקרה עם החרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הדרוזי היצוגי שלי (כמה וגו') טען שהוא לא רואה בעצמו ערבי. אבל ייתכן והוא באמת לא מייצג. 2. היתרון שאני רואה בלהחיל מערכת שונה על מגזרים שונים היא בסחף שזה יוצר לתוך המיינסטרים, שיביא בסופו של דבר להחלת מערכת שווה על כולם - אולם רק בטווח הארוך. כמו שכתבתי באייל מספר פעמים, אני לא מאמין בפתרונות "זבנג וגמרנו" וטוען שנסיונות לפיתרונות כאלו בדרך כלל גורמים דווקא להתבצרות שני הצדדים בעמדותיהם ולהקצנה, ועל כן מכשילים את עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהה?? האם נראה לך באמת שצוי גיוס לערבים יגרמו להם להזדהות יותר עם מדינת ישראל? (אבל מצד שני להשאיר אותם במצב הסוציואקונומי, חברתי, פוליטי, כלכלי שהם שרויים בו עכשיו?) נ.ב: אני לא בקיאה בדיוק בעניין אפשרות לגיוס התנדבותי של ערבים, אבל לא בטוח שזה לא מהווה בעיה בטחונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ששליחת צווי גיוס לערביי ישראל, תוך מתן האפשרות לחתום על ויתור על הגיוס, יעלה את אחוז הערבים המתגייסים לצה''ל, ויחזק בקרבם את המחויבות וההזדהות עם המדינה, מה שיתחיל תהליך של שינוי בחברה הערבית-ישראלית. כמו שאמרתי, ערבים (מוסלמים ונוצרים) יכולים להתנדב גם היום לצה''ל, ויש מעטים שאף עושים זאת, כך שהשיקול הבטחוני, להבנתי, אינו מהווה בעיה (אם היה מהווה בעיה, לא היו מגייסים גם אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמתפספס פה משהו שהוא מאוד מרכזי, ובכל זאת אני אמנע מלהפוך את זה לויכוח. בוא נאמר שילד אחד בועט לילד אחר בכל יום בישבן. כמובן שהילד הנבעט מפתח רגשות שנאה ונקמנות כלפי הבועט. מתוך הלך הדברים מבקש הבועט לפייס את הנבעט ואומר לזה האחרון שהוא מוכן לתת לו (הילד הנבעט) לסחוב את התיק שלו (הילד הבועט). זה כביכול, לפי השקפת הבועט, יגרום לילד הנבעט להזדהות איתו. אלא שההזדהות באה במקביל להמשך ריטואל הבעיטות. אני מקווה שהבנת את הרעיון (יותר מדי שורש ב.ע.ט, מסורבל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להמנע מלהפוך זאת לויכוח זה תמיד דבר טוב. אני לא רואה מדוע צריך להתווכח כשאפשר לדון בצורה שקולה. משל מעניין, אבל אני לא קונה אותו. הנה משל אחר. קבוצת ילדים לבנים שבעים משחקת כדורגל כל יום. ילד שחור ורעב רואה אותם כל יום משחקים, מגיעים לבית הספר שבעים וכו'. יום אחד, הילדים הלבנים מזמינים את הילד השחור לשחק איתם והא מצטרף, ומתחיל גם לבקר בבתים של הילדים הלבנים ואפילו להתארח אצלם לארוחות. הילדים הלבנים נשארים לבנים והילד השחור נשאר שחור, אבל השחור כבר לא מרגיש ''לא שייך'' באותה מידה שהרגיש קודם. אני מקווה שהבנת את הרעיון. מקווה שלא היה מסורבל מדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם סמנטיקה, באנגלית- דיבייט משמע דיון וגם ויכוח. אולי זה אומר משהו. עזרת לי בלא יודעין. אתה מדבר על המשחק, אני מדברת על 'למה הילד רעב'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הילד רעב, בין השאר, בדיון הזה, דיבר בדיוק על זה - הילד הלבן (היהודי) לא משחתף את הילד השחור (הערבי) במשחק (השרות בצה"ל), אבל הוא גם לא מרשה לו להעתיק שיעורים (מה שיכולתי להמציא כרגע כדיומוי ל"מפלה בקבלה לעבודה") אבל נותן לילדים לבנים אחרים להעתיק. אם נעזוב לרגע את עולם הדימויים, אני חושב שכמו אצל החרדים, גם אצל הערבים, תפקידנו, כקבוצה הדומיננטית במדינה (מותר לי לכתוב את זה? אני חושב שכן), למצוא את הדרכים כדי לשלב אותם במדינה בצורה טובה יותר. רוב המיעוטים (לא כולם, הערבים הנוצרים במדינת ישראל, למשל, לא) נמצאים בדרך כלל יחסית בשולי החברה. הדרך שבה הם יכולים לזכות, לדעתי, במוביליות חברתית, היא דרך "כרטיס הכניסה" לחברה הישראלית - השירות בצבא. אני מאמין שככל שיותר ערבים ישרתו בצבא כך ישתנה היחס שלהם לחברה הישראלית, אבל גם ישתנה היחס של החברה הישראלית אליהם - יותר יהודים יתחככו בערבים על בסיס יום-יומי (במסגרת השירות הצבאי) ויגלו אולי ש"השד אינו נורא כל-כך" ושמול קריאות כמו "מוות לערבים" נמצאים אנשים כמוני וכמוך, הדרישה ל"יוצאי צבא" תפסיק להיות אפליה על בסיס אתני וכו'. האם אני אופטימי מדי? נראה לי שלא. אצל נשים זה עבד - שילוב נשים בכוח העבודה בזמן מלחה"ע הראשונה קידם מאד את מעמד האשה וחיזק את התנועה לשיוויון זכויות. אמנם שם היה מדובר בכורח שנבע עקב שליחת הגברים למלחמה ולא בהחלטה יזומה, אבל לדעתי התוצאות מראות שזה עבד - יותר נשים החלו להיות מודעות לדרישה לשוויון זכויות ויותר גברים הבינו שההבדלים המגדריים לא כל-כך רלוונטיים והאפליה נגד נשים מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר כאן רק בענייני עבודה, מדובר במשהו הרבה יותר עמוק שנמשך על פני שנים. בספר אזרחות שלי בתיכון (שהיה מעניין על אף שהוצא על ידי משרד החינוך) היה משפט נוסח 'נכון שהפלנו עד היום, אבל אנחנו משתדלים וזה במגמת שיפור'. בתור בחורת תיכון תחת פיקוח משרד החינוך הייתי מופתעת מאוד לגלות משפט כזה מאחר ומדינת ישראל בוודאי לא מעוניינת להשריש בדורות הרכים שלה את הידיעה שהיא מפלה ערבים לרעה. אבל מסתבר שזה משהו שהוא כל כך גדול וגשמי שאפילו בספר חינוך ממלכתי הכניסו את הידיעה הזאת. הכוונה שלי היא שנתינת הזכות לשרת בצבא (ואני עדיין לא גיבשתי דעה מוצקה בעניין אם זה כדאי או לא כדאי) היא לא פיתרון למניעת משאבים בכל תחומי החיים- מתברואה עד לחינוך, מהשקעה במיתאר ערים ועד ביטוח לאומי. בעניין ההיטמעות אני מסכימה איתך לחלוטין- הרעיון יכול לקדם הבנה (אגב, ברכותי לנווט הדרוזי הראשון). בעניין הנשים, זה מעניין שהבאת את הדוגמא הזאת כי זה לא מדוייק לחלוטין. הסיכסוך עם הערבים לא יכול להיות מקביל לאפליה כלפי נשים, בגלל זה התהליך שעברו נשים היה הרבה יותר טבעי וברור. הסיבה היא: ערבים הישראלים תמיד יקושרו על ידינו (היהודים) לערבים פלסטינאים ובינם גם מחבלים. כמו כן, גם אי אפשר להשוות כי הנשים היו חלק מהחברה הגברית והיו משולבות בכל מקרה איפשהו בהיררכיה. כאשר מדובר בקבוצת מיעוט אתנית שמופלית לרעה, היא כולה מופלית על כל אנשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לחלוטין לדעתך - אם ישלח לכל צעיר ערבי צו התיצבות במסגרתו יאלץ לבוא למספר שעות ללשכת הגיוס, יעבור אי אילו בדיקות בסיסיות, יוסברו לו המסלולים והיתרונות בשירות הצבאי ותישמר לו האופציה בכל שלב לחתום על טופס ''ויתור'' - אני לא רואה בכך הרעה עקרונית של המצב השורר היום שהרי עדיין כל מי שמצפונית אינו מזדהה עם המדינה או צבאה לא יועמד בעימות עם מצפונו. כדאי לציין שמשה ארנס בקדנציות השונות שלו כשר בטחון ניסה לקדם את נושא שרות הערבים (במיוחד הנוצרים) בצה''ל וחבל שלא אימץ את ההצעה לעיל. במאמר שפירסם ארנס לא מכבר הוא טען כי היתה זו טעות חמורה שבשעתו (כלומר בשנות המדינה הראשונות שעוד זה היה אפשרי) לא הונהג גיוס חובה לצה''ל לבני העדה הערבית הנוצרית. בניגוד לחשש שצעד זה יצור קרע בינם לבין המדינה ארנס טען שההפך הוא הנכון ומדוגמת הדרוזים והצ'רקסים אפשר להסיק שהנהגת שירות חובה דווקא מקרבת אוכלוסיות למדינה ומגבירה את תחושת ההזדהות שלהן איתה. במציאות העכשווית צעד זה נראה קיצוני מאוד אך יש לקוות שהנהגת שירות התנדבותי אפקטיבי תיצור תשתית לכך בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מהמלצותיו של יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים במסגרת תגובת הממשלה לדו"ח ועדת אור היא לעודד גיוס ערבים לצה"ל ולשירות לאומי. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/357024.html (תיכף יהיה המשך בנוגע לתעודות זהות והצהרת נאמנות, בדיון 671) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |