|
||||
|
||||
במקרה יצא לי לפגוש לא מעט מטיילים בחו"ל ששוחררו מהצבא על רקע של בעיות הסתגלות של ריחוק מהבית. כלומר, אפילו להיות שקמיסט או פקיד הם לא יכולים, זה מרחיק אותם מהבית. לצאת לדרום אמריקה לכמה חודשים, לעומת זאת, זה הם כבר יכולים. ובני כמה הם היו ? גיל ממוצע 20-19. בזמן שבני גילם קורעים את התחת, הם כבר הספיקו לעשות קופה לטיול ארוך, ואחריו להתחיל ללמוד. אבל אח"כ לתת לחייל משוחרר העדפה קטנה ? מה פתאום, תחטוף על זה 10000 ש"ח קנס. כאמור, חוק יסוד כבוד הפרזיט וחרותו. |
|
||||
|
||||
לא מעט. כמה? אני לא מכיר את המקרים שאתה פגשת ולכן לא אסנגר עליהם, אבל אולי הריחוק מהבית *בתנאים צבאיים* הוא דבר שיש כאלה שלא בנויים אליו? הבנתי, מבחינתך, עדיף שכאלה יטורטרו, יושפלו בידי כל מיני מנאייקים שמתנקמים בהם על עצם היותם שונים מהם, יתאבדו אפילו, (והיו מקרים בצבא!!!) רק שהצדק שלך ייעשה. ושלא מספיק שאלה שיש להם בעיות הסתגלות למסגרת צבאית (שוב, אני לא אומר שזה דווקא החבר'ה שאתה פגשת, שגם אם אתה צודק לדעתי הם *לא* הכלל) יחיו בהרגשה לא נעימה עם זה שהם לא הולכים לצבא (שהוא, כפוסק אחרון, זה שמוותר עליהם) אלא שימשיכו לסבול מזה כל החיים. חוק יסוד הגנת המנאייק וזכותו להתנקם. |
|
||||
|
||||
א) אפשר להתנדב לשרות לאומי - בבית חולים למשל. ב) לא אמרתי שצריך לחייב מעסיקים לקחת רק יוצאי צבא. אבל אם הם רוצים לתת צ'ופר למי שנתן 3 שנים מחייו למדינה, לתת להם קנס ???? ג) אם אני לא הייתי מתגייס, והיו לי 3 שנים אקסטרא לחיות חופשי ולהרוויח כסף, לא הייתי מעיז להתלונן על מי שמעדיף חיילים משוחררים. אני עדיין לא מבין מאיפה אפשר לגייס כמויות כאלה גדולות של חוצפה. |
|
||||
|
||||
א) על כל אחד שנוסע לטייל בדרום אמריקה, יש בטוח גם כאלה. הבעיה היא שהפתרון של שירות לאומי עדיין לא ממוסד, ועד לפני כמה שנים, כפי שהבנתי, הוא היה נגיש רק לבנות דתיות. כמה יודעים בכלל על האפשרות לשירות לאומי? האם כל אחד שמבקש להתנדב, גם מתקבל? על האפשרויות להתגייס לצה"ל מספרים בכל מקום, על שירות לאומי מי יודע? אולי חוק מסודר בעניין הזה יפתור חלק מהבעיה, ומעניין מדוע הפוליטיקאים שרצים לחוקק חוקים אנטי חברתיים, לא פתחו עד היום במהלך רציני אחד לכיוון חוק חברתי כזה, אך לא לי הפתרונים. ב) איפה עובר קו הגבול בין "לצ'פר מישהו על שנתן 3 שנים" ובין "לדחות מישהו בגלל שלא נתן 3 שנים?" בית המשפט ענה על שאלה זו את תשובתו, והיא צודקת לדעתי. הצ'יפור לאחד לא יכול לבוא על חשבון עוול לשני. בסך הכל, כל מי שחי כאן נותן באיזה דרך את חייו למדינה. ג) אם הייתי זה שיוזם את אי-הגיוס, ואת 3 השנים האקסטרא הייתי ממלא בחופש נטו ומרוויח כסף (בהנחה שמקומות רבים היו מוכנים להעסיק בן 19 או 20 שלא משרת), יתכן שגם אני לא הייתי מתלונן. זה נכון. אבל מה שאני מנסה להגיד שממילא במדינה שלנו לא-לשרת זה עניין מסובך, ולא כל אלה שנמצאים בסטטוס הזה באמת בחרו בו (ערבים לדוגמה, או אנשים שסומנו מראש ע"י הקב"ן ולא גוייסו כדי שצה"ל לא יצטרך לקחת עליהם אחריות, לא דווקא חולים אבל רגישים). לא כל אחד בשנים האלה ש"זכה לחופש" נהנה ממנו, יודע מה לעשות עם עצמו ובטח שקשה להרוויח כסף. הוא גם לא מקבל פיקדונות שמקבל חייל משוחרר, ובכלל, הגיע הזמן שהמדינה הזאת תאהב לא רק חיילים אלא גם את שאר ילדיה. |
|
||||
|
||||
פתרון השרות הלאומי ממוסד, והוא נגיש גם לבנות ובנים שאינם דתיים. למיטב ידיעתי קיימת לפחות אגודה אחת לשרות לאומי חילוני בשם ''שלומית'', דרכה ניתן לשרת שרות לאומי במד''א, משטרה ועיריות מסוימות. האפשרות הזו, גם לדעתי,לא ידועה מספיק. ולגבי בנים, לא פתוחה לכל אחד אך איני יודעת מהם הקריטריונים.לא קשה להשיג את הטלפון שלהם ולברר. |
|
||||
|
||||
בעמותה שאני שירתי בה הקריטריונים לבנות ולבנים זהים. כמו כן, העמותה מקבלת גם ערבים וחרדים. היום לכל אלה שלא יכלו/רצו להתגייס כבר קיים פיתרון, כך שמאוד קל להבדיל בין אלה שהייתה להם סיבה כלשהי, מוצדקת יותר או פחות, לא להתגייס, לבין אלה שסתם לא בה להם, כי נורא קל לצאת. המעוניינים בפרטים על שירות לאומי, אנא כתבו לאי-מייל שלי:pyrocat@netvision.net.il |
|
||||
|
||||
הייתי רוצה לקבל כתובת וטלפונים אל מי לפנות בנושא התתגייסות לשירות לאומי . אודה על עזרתך |
|
||||
|
||||
תמר אני מעוניינת בשירות לאומי..לדעתי בנות לא תורמות רבות בשירות צבאי..ובשירות לאומי ניתנת גם האפשרות לתרום למדינה שלנו בתחומים שונים..לא מזמן שמעתי על שירות לאומי חילוני..השאלה שלי היא: האם צריך קודם כל לפנות לצבא ולקבל פטור ממנו ורק לאחר מכן ללכת לשירות לאומי חילני?..מכיוון שבשירות לאומי דתי הולכים לעמותה שלהם ומקבלים פטור ישר בגלל שאתה דתי..ומה הקריטריונים לקבל פטור מהצבא חוץ מפרופיל נמוך ובעיות נפשיות..והיותך דתי...ואיפה אפשר להשיג מידע על כך..ומדוע שירות לאומי חיולני נערך שנתיים ודתי רק שנה? וכמה מקבלים על כך?..בשירות דתי מקבלים כמו חייל קרבי מקבל.. אם תוכלי להעניק לי מידע על כך אהיה אסירת תודה.. תודה רבה לך ולתראות |
|
||||
|
||||
איפה נתקלת בטקסט כתוב שהפסוקיות שלו מופרדות (ללא אפליה בין פסיק ורווח לנקודה ורווח) על-ידי זוג נקודות סמוכות? האם המצאת את השיטה הזו? מה כל-כך מוצלח בה לדעתך? |
|
||||
|
||||
ראשית, לא נכון לומר שבנות אינן תורמות הרבה בשירות הצבאי. ישנן בנות שעושות עבודה חיונית, ואפילו ארחיק לכת ואומר שישנן עבודות שחיוני שדווקא בנות תעשינה. קצין בכיר אמר לי פעם שישנם תפקידים מסוימים שבהם ניכר הבדל משמעותי בין טיב הביצוע של בנות ובנים - בדרך כלל תפקידי תצפית וסריקה במשמרות ארוכות. אבל ישנן בנות רבות שאכן תפקידן בצבא אין כל הכרח שיבוצע על ידי אשה דווקא. לגבי שירות לאומי, התהליך הוא ברור: כל בת שמעוניינת בפטור מגיוס על רקע דתי צריכה ללכת להצהיר ברבנות על כך שהיא דתיה ולקבל טופס. כך עושות כל הבנות הדתיות והחרדיות שמקבלות פטור. אין תהליך אחד לדתיים ואחר לחילונים. לאחר שקיבלת פטור, הבחירה בידייך לאיזו אגודה לפנות כדי להתקבל לשירות לאומי. כאן איני מתמצאת כיון שמאז תקופתי מבנה האגודות ודרכי הקבלה השתנו. אני מניחה שאת המידע ניתן להשיג בלשכת גיוס ובמשרדי האגודות השונות. ההליכה לאגודת שירות לאומי שבה השירות הוא שנתיים הינה בחירה אישית של הבת. את יכולה לבחור לאיזו אגודה ללכת, ואף אחד לא מכריח אותך לבחור דווקא את זו שמחייבת שנתיים. את יכולה גם שלא לעשות שירות לאומי כלל. זו הנקודה שהפריעה לי - לדעתי שירות לאומי צריך להיות חלופת חובה לאלו שאינם רוצים להתגייס או שהצבא אינו מעוניין בהם מסיבותיו הוא. אין לי מושג כמה מקבלים היום בשרות לאומי. כשאני הייתי בשרות לאומי עבדתי 16 ויותר שעות ביום וקיבלתי משכורת נמוכה מאד, יותר נמוכה מבנות בתפקידים דומים בצבא. כיום איני יודעת. בכל אופן, מקוה שתמצאי את השרות הממצה ביותר בשבילך, ובהצלחה. |
|
||||
|
||||
ומה עם מי שאינו מעוניין לעשות גם שירות לאומי? כשהצבא, מסיבותיו שלו, לא היה מעוניין בי, גם המוטיבציה שלי לשרת שירות לאומי את החברה ש(לפי הרגשתי אז) זרקה אותי, לא היתה גדולה, ויתכן שאחרי שהייתי נכון לשרת בצבא, לזה לא היתה בי מuכנuת והייתי מעדיף ללמוד באוניברסיטה (מה שבכל מקרה עשיתי אז, כששירות לאומי לא היה אפילו אופציה). אני מניח שמבחינתך ומבחינת עוד כל מיני "רבים וטובים" אני "משתמט" וראוי לעשות ממני "אזרח סוג ב"' או משהו דומה, שתתנו לו מלים יותר עדינות. מנקודת ראותי זה אחרת. המדינה או הלאום או החברה, איך שתקראי לזה, צריכה לתת לאזרח גם איזה סיבה לאהוב אותה או לשרת אותה. |
|
||||
|
||||
מסגרת השרות הלאומי פתוחה באופן מסוים גם לערבים שמעוניינים. אני מכירה אישית שני ערבים שעשו שרות לאומי של שנתיים. שוב - איני יודעת פרטים מדויקים, אך לא קשה לברר. |
|
||||
|
||||
בנוגע לקטע: "אנשים שסומנו מראש ע"י הקב"ן ולא גוייסו כדי שצה"ל לא יצטרך לקחת עליהם אחריות, לא דווקא חולים אבל רגישים" אנא קרא את הפתיל מתגובה 122165 |
|
||||
|
||||
רק במדינה שלנו, עוד צריך להתווכח על דברים כה ברורים, צריך אומץ בכלל להגיד אותם. כל מילה של החזיר נכונה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שיצא לי להכיר כבר אנשים שניסו להתאבד בצבא, וגם אחד שהצליח, הריני לציין שמדובר, במקרים הללו לפחות, באנשים שלא פנו לקב''ן בין כה וכה. |
|
||||
|
||||
ולו פנו לקב''ן, היו מצילים את נפשם, אבל אור היה מאד כועס עליהם בגלל זה. |
|
||||
|
||||
עוד פעם - אפשר לעשות שרות לאומי. תקרא לפני שתענה. |
|
||||
|
||||
קראתי, וגם עניתי תגובה 152355 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |