בתשובה לרועי, 27/02/03 23:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה שבישראל הקיץ הוא לא קיץ. הקיץ פה הוא מדבר. אחרי הטיול הקצר שעשיתי בצפון, בסוף השבוע האחרון, שבו ראיתי המממממממון ירוק מגניב, שכה היה חסר לי בטיולים שעשיתי בארץ בעבר, הבנתי כמה הקיץ הישראלי מכער את ארצנו, שיכולה להיות ממש יפה כשהשמים מחליטים בטובם לזרוק לה איזו עצם קטנה של רטיבות. ישראל ארץ יפה, כשנותנים לה קצת לשתות. כשהיא צמאה למים - רואים את זה, והנוף היבש (המלא צמחים צהבהבים ואומללים שכתוב להם "פיד מי סימור" על המצח) הוא נוף די מכוער (לטעמי). חוף ים זה סבבה ואכן כיף לעשות זאת בקיץ, אבל אחרי שראיתי שהדשא של השכנים (ביחוד באיים הבריטיים) ירוק יותר, הצבע הזה נצרב לי על הרשתית והוא נורא חסר לי, בנוף הצחיח המקומי. אין כמו יום אביב(!) חם, לאחר ממטרי גשם הגונים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כאילתי התורן, עלי להגן על הנוף המדברי שליד ביתי. אין כמו לרוץ ליד הרי אילת בעת זריחה או שקיעה, ולראות את השמש מאדימה את הרי אדום שממזרח לעקבה, אין כמו קילומטרים על קילומטרים של חול נקי וצח, ואין כמו גשם רק פעם-פעמיים בשנה, שלא מפריע לאורך זמן, ואפשר באמת להנות ממנו, כשהוא מגיע, ולא להסתגר בבית לימים על גבי ימים, או להרטב אם חייבים להגיע למקום אחר. כמובן שבקיץ, במהלך היום, כדאי להתמקם בבית טוב עם מזגן, ולצאת רק בשעות הדמדומים והלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוף מדברי אמיתי הוא אכן נוף מדליק (היידה אילת והנוף סביבה). הבעיה מתחילה בנוף שיש לנו פה בצפון, שנראה הכי טוב (צאו לטייל!!! ירוק בכל פינה) בתקופה הנוכחית, אבל בבואו של קיץ-מדבר הישראלי הוא נראה כאילו הוא ממש סובל. בקיץ הנוף כאן נראה כאילו הוא סובל מהרעלת שמש וממחסור חמור במים. לטייל ולרחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא טיולי קיץ יכולים להיות מהנים במיוחד, כאשר הם קצרים מהרגיל ונעשים בשעות אחרי הצהריים המאוחרות: לצאת לשטח בארבע-חמש ולסיים לאחר השקיעה, כאשר מזג האוויר קריר ונעים. מה שאני עושה כולל טיולים במצוקי החוף בשרון, בניחוח החבצלות, אל גבעות החצבים (רק מאמצע אוגוסט), פריחת הנופרים בירקון העליון כבר מחודש יוני או טיולים בשבילי ההר הירוק תמיד (הכרמל) בחורש מוצל ונעים. הנוף היבש הוא חלק בלתי נפרד מארצנו, וצריך לדעת לאהוב אותו ואת ימי השמש הרבים (האיים הבריטיים, אם אינני טועה, נחשבים המדינה עם הכי מעט ימי שמש בעולם כולו!), כמו שאוהבים את שאר עונות השנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר רק להתוכח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי מזג האוויר קריר ונעים בערבי הקיץ? חשבתי שעבור אנשים רבים אחת הבעיות הקשות ביותר בקיץ היא להירדם בחום המעיק (בלילה, כמובן), והם נאלצים לישון על הרצפה בסלון, ליד המזגן. אני באמת משתדל לאהוב את כל העונות, אבל אני סבור שלאנשים מסוימים זה כמעט בלתי אפשרי. אני חושב שהגבול עובר בין אי-נוחות פסיכולוגית לבין אי-נוחות פיזיולוגית. עם האחרונה קשה מאוד להתמודד. השאלה היא האם הראשונה גורמת לשניה. האם אני עצבני וקשה לי לנשום בקיץ בגלל שאני מתגעגע לגשם, או שבאמת לגוף שלי קשה להתמודד עם החום? המממ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, כתושב עיר במישור החוף אני מכיר גם את הלילות הללו, והם אינם כל כך רבים. בפירוש אפשר להעביר ערב נעים ברוב ימי הקיץ, ובמיוחד אם יש לך חצר מוצלת עם עצים כמו שצריך (כמו שיש אצלי בבית). לגבי השאלה האחרונה, שאלה טובה. בעבודה אני בד"כ סובל משותפים שאוהבים להפעיל את המזגן בעוצמה כמו באלסקה, בעוד שביום קיצי רגיל אין לי שום בעיה לעבוד בחדר ללא מיזוג. אולי זה קשור לעובדה שאני כבר דור שמיני בארץ (מצד אם-אימי, דור שלישי מצד השאר)? האם לערביי ישראל או יוצאי ארצות המזה"ת החמות, קל יותר בקיץ מאשר לאלו שהוריהם עלו מארצות הצפון הקרירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די משוכנעת שלסיבולת למזג האויר אין קשר לארץ מוצא, אם כי השכנוע שלי הוא אינטואיטיבי בלבד. לכשעצמי, הופתעתי לגלות כמה בקלות מתרגל הגוף (והפסייכי) האנושי לאקלים שונה; כשגרתי בארץ, הייתי ידועה כמי שסובלת מהקור 1, אך היום אני מתמודדת עם החורף הניו-יורקי בשלווה מוחלטת, ולמרות מוצאי האירופאי, חום ולחות לא מפריעים לי יותר מלחבריי ילידי צפון אפריקה. מה שכן, אני מקנאה קשות בכהי-העור אשר נמנע מהם התענוג המפוקפק של התמרחות בלתי פוסקת בקרם הגנה לאורך כל הקיץ. 1 זה הגיע למצב בו ביום אפריל אביבי אחד הדליק בעלי את המזגן כדי לצנן את הדירה, בעוד אני עדיין לא הצלחתי להיפרד ממפזר החום שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מירב מיכאלי במאמר דעה על מלחמות המזגן בין הגברים לנשים: קר לי משמע אני אישה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הלבוש הראוי לגבר הסביר, כשהוא הולך לעבודה או ללימודים, הוא חולצה, מכנסיים ארוכים ונעליים. החולצה תהיה בדרך כלל כזאת עם כפתורים ושרוולים ארוכים, שמחייבת גם גופייה או טי שירט מתחתיה, והנעליים יהיו סגורות, כולל גרביים." אולי היא מדברת על עורכי דין. בהייטק רוב מוחלט של הגברים באים לעבודה בקיץ בחולצה קצרה, ורבים מהם - בפרט אם הם נוטים לסבול מחום - במכנסיים קצרים וסנדלים. בוודאי שכך גם סטודנטים, עד כמה שאני ראיתי. ועדיין - התרשמות אנקדוטלית שלי - לרוב הגברים הרבה יותר חם מלרוב הנשים (ולי). ובעיקר, מעצבנת האשמת הגברים בבחירות הלבוש של הנשים. אם אישה תבוא לעבודה לבושה יותר, באמת היא תזכה לגינוי, ולו סמוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל נשים: "הלבוש הראוי לאשה, לעומת זאת, הוא כמה שפחות. גם בעבודה וגם בלימודים מצפים מנשים להראות גוף. ואם תסתכלו מסביב, בתוכניות טלוויזיה או בשלטי חוצות, תבינו שאין לנשים ממש אופציה אחרת. להראות זרועות, כתפיים, חזה, רגליים וגם אצבעות רגליים. בגופייה, במכנסונים או בשמלה, בחצאית מיני, בסנדלים או בכפכפים. כך שאשה יוצאת לעולם כשגופה חשוף, חצי ערומה. בחוץ אולי פחות חם לה, אבל במזגן היא קופאת." וזו כבר ממש שטות. לפחות במקומות שבהם אני עבדתי, מכנסונים היו נדירים מאוד. אפילו שמלות וחצאיות לא היו חזון נפרץ - להערכתי, מרבית העובדות נהגו ללבוש מכנסים ארוכים. המסקנה שלי: בחירת הטמפרטורה צריכה להיות בידי הגברים. אחרי הכל, להם בדרך כלל אין גמישות בבחירת הבגדים (בעיקר אם הם עורכי דין). נשים יכולות לבחור בין חצאיות קצרות וגופיות ובין מכנסים ארוכים וחולצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אבל לא חייבים לבסס את העיקרון על הקורלציה המגדרית המאוד לא גורפת (לפי המידע האנקדוטלי שלי) - את הטמפרטורה יקבעו בעיקרון אלה שהכי חם להם, תוך משא ומתן וריבים עם אלו שקר להם (אני ורוב הנשים, ולהתלבש יותר חם פותר רק 80% מהבעיה). כלומר, כמו היום ברוב המקומות. אבל אם הוצאנו את העוקץ הפמיניסטי מהסוגיה אז היא כבר לא כל כך מעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו תלונה משונה, כי דווקא תחום הלבוש הוא אחד התחומים הבודדים שבהם לעובדת יש יתרון על פני העובד - בעוד שהגברים שעובדים ועבדו איתי נאלצים להסתובב במכנסיים ארוכים לאורך כל השנה (חולצות קצרות, מחויטות בואכה פולו, דווקא נחשב ללבוש לגיטימי במשרדים), אני והקולגות שלי יכלנו ללבוש טווח מגוון הרבה יותר של בגדים, ממגוון רחב בהרבה של בדים (אפילו ג'ינסים, במקרים מסוימים, עוברים אצל נשים במשרדים בהם גברים יזכו להרמת גבה נוזפנית). ובאותו עניין, פורסמה היום כתבה1 שתוהה איך המכנסיים הקצרים (לגברים) חזרו פתאום לאופנה. אני תוהה למה הם לא חלק יותר משמעותי במציאות הים תיכונית שלנו. הרבה יותר הגיוני להתלבש בהתאם לאקלים מאשר להשקיע משאבים בהתאמת האקלים ללבוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא רק אצלנו, גם בניו-יורק וגם באירופה כבר יש מספר לא זניח של ימים חמים מאוד בשנה (ויש פחות מזגנים). אני נאלץ להסכים עם הטוענים1 שעוד לא הצליחו להמציא מכנסיים קצרים שגברים נראים בהם יפה, אבל אולי רק עוד לא ניסו מספיק, ובכל מקרה ראוי להתפשר על היופי למען איכות הסביבה. 1 קראתי כתבי אופנה שטענו כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד יפה במכנסי ''שלושת רבעי'' (עד הברך בעמידה). לפחות זה מה שאמא שלי אומרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכנסיים עד הברך? כאלה שנראים כמו מכנסיים מחוייטים (מבחינת תפירה, סוג בד, גזרה) רק נגמרים מתחת לירך במקום בקרסול? לא רואה סיבה שהם לא יראו טוב. כלומר, על גברים עם רגליים סבירות פלוס. גברים עם רגליים לא יפות יצטרכו לעשות מה שעושות נשים עם רגליים לא יפות - להתבאס (או להמשיך ללבוש מכנסיים ארוכים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול לנסח את הסיבה, אבל זה נראה סביר בעיניי רק על דוגמנים באמת הורסים, וגם אז פחות טוב מאשר מכנסיים ארוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדומה למכנסיים בגזרה נמוכה, מכנסיים בגזרה גבוהה במיוחד וחולצות בצהוב זוהר - תן לזה חודש-חודשיים וזה יתחיל להראות בעיניך סביר. חוץ מזה, זו החלטה שלך מה אתה מעדיף - בגדים סבירים שמתאימים למזג האוויר, או בגדים שנראים ממש טוב ודורשים ממך להצמד למזגן או לסבול מחום/קור. כמובן תמיד עומדת בפנייך החלופה ה(בעיקרה)נשית - להתאמץ כדי שהגוף שלך יתאים לבגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה את זה כבר שנים וזה עדיין נראה בעיניי פחות מסביר. ואני מסכים עם המשפט השני שלך (ואגב, מחיל אותו על אחרים יותר מעל עצמי, כי כאמור אני סובל מקור המזגנים כאחרונת הנשים, אם כי גם לי הדילמה רלוונטית ביולי-אוגוסט - אילו הייתי ממקסם נוחות הייתי הולך במכנסיים קצרות ואולי קרוקס בשביל הרגעים שבין המזגנים, ולוקח איתי סוודר בשביל רוב הזמן. אני מעדיף את האתסטיקה והולך בנעליים, מכנסיים ארוכות, חולצה קצרה (יש גבול, וזה גם לא פחות יפה), ודואג שיהיה לי סוודר או חולצה ארוכה לרגעים קשים במשרד וברכבת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזלמן (שכולם יודעים לאן הגיעו לו מכנסים) אנשים לובשים מכנסים קצרים או ארוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. שעה וחצי לפני שכתבתי את התגובה אשתי העירה לי על אותה טעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפוצה מדי. ונפוצה אף ממנה ''משקפיים יפות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכן אופנים מתקפלות ומספרים חדות. (שדים סקסיות עוד לא שמעתי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא שמעתי, אבל ראיתי. הכלים הזוגיים נשגים כנקביים כנראה בהשראת אברי הגוף הזוגיים שמינם נקבה (אזן עין יד רגל ברך) ומקבלים את צורת הזכר בזוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית מינו של הזוג כמינם של הפרטים המרכיבים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לה וואלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכנסיים קצרות? מכנסיים ארוכות? אולי תגיד "מכנס קצר" וזהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגיע לעבודה עם מכנס אחד1? זו כבר שבירת מוסכמות רצינית (אלא אם כן מדובר על שם אחר לחצאית). 1 בהנחה שאתה לא מאבטח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בז כמו כולכם לשיבוש "איזה מכנס יפה קניתי", אבל אנחנו צריכים להודות שאנחנו דבקים כאן דווקאית במוסכמה טפשית, גם אם ותיקה. נכון, נכון, כל תקן השפה הוא מוסכמות שבחלקן הן טפשיות, וזכות הותק עומדת להן, אני רק רוצה להצביע כאן על הטפשיות של המוסכמה הספציפית הזו. הרי כמעט כל ההתייחסויות שלנו למכנסיים הן כאל יחידה אחת, אטומית ממש. התייחסות לצד אחד בלבד שלהם מוגבלת לתסריטים נדירים, כמו למשל אצל התופרת שאני רוצה שתקצר לי את המכנס הימני יותר מאת רעהו השמאלי. אפשר בכיף לזרום עם הציבור הנבער, לקרוא לבגד השלם "מכנס", אצל התופרת לומר "שרוול", ואחרי שנכחיד את הצורה "מכנסיים", אפשר יהיה להחזיר אותה לשימוש טוב יותר: "ארזתי מכנסיים. כן, זה מספיק. אני נוסע לארבעה ימים, אבל אני יכול ללבוש את אותו מכנס יומיים." ו"תחתונים" זה בכלל מוזר. אם "תחתון" זה לא היחידה שקניתי בחנות, מה זה כן? למה בכוח יצרו אבותינו - ולא כל כך מזמן, אני מניח - את הדו-משמעות של "תחתונים"? ומה אני אמור לעשות אם שואלים אותי "ארזת שלושה תחתונים וארבעה זוגות גרביים?", ואני רוצה לענות שמהסוג הראשון ארזתי רק יחידה אחת? _____ כן, כן, מה שאני אמור לענות זה "את צודקת כרגיל, אני אארוז שלושה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחתונים ומכנסיים אינם מאותו מקור. מכנסיים הם זוג המכנסים ואילו מתחתונים נשמטה הרישא "בגדים תחתונים"= underwear. ההגיון שלי אומר לי שבעבר אם לבשת גטקעס וגופיה אז לבשת בגדים תחתונים, ולכן צורת הריבוי. ארזת שלשה בגדים תחתונים? כן, שני בוקסרים וגופיה. על כן תחתון אחד הוא לדעתי צורה נכונה ואין כזה דבר זוג תחתונים (אולי בגד מיוחד לתאומים סיאמים). ואכן בויקימילון מופיעה צורת היחיד בגד תחתון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקי מילון הוא (היא?) לא בדיוק סמכות לשונית. ולעניין: תחתונים (לרוב) הם לא "בגדים תחתונים"1, אלא "מכנסיים תחתונים". ____ 1 מי שזקן דיו כדי לזכור את מלחמת יום הכיפורים ודאי לא התאושש מהטראומה המוזיקלית של אותה מלחמה "שילחי לי תחתונים וגופיות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שכך זה היה אפילו בששת הימים, אני רק מנחש שבמקור המלה ''תחתונים'' כמו המקור האנגלי התייחסה לכלל ההלבשה תחתונה ורק מאוחר יותר (אך די מזמן) יוחדה לחלק הגוף התחתון. הנקודה שלי היתה שלא נכון להשתמש בזוג תחתונים לציון פריט לבוש אחד כמו זוג מכנסיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, לא חם בקצוות הגוף אלא במרכז הגוף. בעולם אידאלי היינו מסתובבים עם חולצה קצרה ודקיקה וכפפות וחותלות. הייתה תקופה שמצאתי שאצבעותי נוקשות מקור בעוד ששאר גופי שפיר. הפתרון שמצאתי היה להסתובב עם חולצה קצרה וכפפות נטולות אצבעות ( מה שאני קורא ''כפפות צפתית'' מסיבות צבאיות). אני מניח שמבחינה אופנתית זה היה נורא, לפחות כמו מכנסיים קצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. זה לא שלא חם בקצוות הגוף אלא במרכז הגוף, כי אם לא קר במרכז הגוף אלא בקצוותיו. זוהי דווגמא נוספת לקיפוח הפריפריה - כשהגוף מאבד חום הוא מצמצם אספקות לפריפריה, למרות שרוב איבוד החום הוא מהראש. מסקנה: אם קר לך ברגליים (או באצבעות הידיים) - חבוש כובע! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את הגישה הזאת, אבל עדיף לשבת במשרד עם כפפות צפתית מאשר עם כובע גרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף לשבת במשרד מחומם היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיף לזכות בלוטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רוב איבוד החום הוא מהראש" - האמנם? לי אמרו פעם1 שהגוף מאבד 40% מהחום מהראש, 40% מהטורסו, ו-5% דרך כל אחת מהגפיים. עכשיו אני רואה שגם המספרים האלה לא מדויקים, או לפחות לא מוסכמים על כולם, ושיש הבדל בין תינוקות לבין מבוגרים, ובין תנאי מנוחה לבין תנאי פעילות גופנית. בטח יש גם הבדל בין שהייה בתוך המים לשהייה מחוץ למים. __________________ 1. שוויץ קצר: זה היה במסגרת האימונים שלי למשחה מאלקטרז לסן-פרנסיסקו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שידעתי הוא שרב חיישני הקור נמצאים באיזור עמוד השדרה. לכן במקום כובע גרב-להוסיף גופיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שעדיף במקום כובע גרב-להוסיף גופיה - אם אתה רוצה לשנות את הקריאה. אם אתה רוצה לשנות את הערך הנמדד - כובע גרב עדיף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אני מכיר דווקא את התופעה ההפוכה, כאשר בחורף הישראלי אני מסתדר מצוין ללא חמום (ברוב הימים, בשעות היום), בעוד יוצאי בריה"מ מקפידים לכוון את הטרמוסטט ל27° | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי יותר מדי חברים אשכנזים שמאוהבים בקיץ בכדי שאוכל לראות קשר בין המוצא לטמפרטורה המועדפת. אבל בעצם, קיץ הוא לא ממש ההיפך מחורף, כך שלא בטוח שצפוי מבחינה סטטיסטית שמחצית מתושבי העולם יאהבו קיץ ומחצית חורף. אם כך, לא בטוח שניתן לייחס חשיבות לשורה הראשונה שלי, ואולי בכל זאת המוצא משפיע על ההעדפה. לדעתי יש קשר מסוים לתחביבים ולעיסוקים המועדפים: אנשים שאוהבים לרחוץ בים תמיד ישנאו את החורף, למשל. אבל זו תשובה חלקית, כי אולי גם התחביבים נובעים ממשהו אחר? (אחוז החומצה האמינית טריפטופן בחלבוני הגוף, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיץ לא חייב לכלול ירוק, בחלק נכבד בעולם לדעתי הקיץ הוא בדרך כלל חום אלא אם כמות הגשמים בו גדולה (ואז הוא לא קיץ אלא חורף חלש) או כמו ששמעתי בהרצאה רק לא מזמן, ביערות הגשם יש תקופה גשומה ותקופה יותר גשומה. אני נהנה מטיולים בצפון גם בקיץ כאשר הכול הופך לחום, החיטה והעשב גם יחד. מקומות שיש בהם נחלים גם בקיץ ירוק בהם. לא יודע מה איתך אבל לתחושתי לבריטים בכלל אין קיץ, יש להם גם כן חורף וחורף יותר חורפי. ויכול להיות שזו הסיבה שהם בקיץ יוצאים לחופשה של חודש על מנת להגיע למקום שיש בו קיץ אמיתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |