|
||||
|
||||
בואו נחזור קצת אחורה: היכן היינו עומדים כיום ללא הסכם אוסלו? התשובה ברורה: במצב הרבה יותר טוב. ללא השיגרה הכואבת של ירי מנשק שנמסר על ידי ישראל לפלשתינאים. עד כאן השירות לזכר מורשת רבין. ובאשר לפוליטיקה של אחמד טיבי. כאן קיימות מספר אפשרויות: 1. הוא פוליטיקאי ישר שאינו רוצה שילדים ייפגעו. 2. הוא פוליטיקאי ישר שאינו רוצה שאופיה של ישראל יהיה אלים. 3. הוא פוליטיקאי הרוצה לקדם את עניין המדינה הפלשתינאית, אך דעתו שונה מדעת כותב המאמר המחפש קנוניות תחת כל עץ רענן. 4. הוא סוכן של השב"כ. יש לי חבר ערבי-ישראלי הטוען את טענה מספר 4 ברצינות כבר זמן רב. |
|
||||
|
||||
אז זהו, בקשר ל-4. לא רציתי לכתוב את זה, עד שמישהו יתייחס לזה אז here goes: בשנת 1988, לאחר שהחלה האינתפדה בלי תאום עם מרכז אש"ף בתוניס, החלו אנשי תוניס ובראשם אבו ג'יהאד (חליל אל-ווזיר) להפעיל את הקשר אל השטחים כדי לגרור את המהומות לכיוון ולאופן שהם העדיפו ולקחת את ההנהגה מהמנהיגות המקומית שקמה והיוותה איום על ההגמוניה של אנשי תוניס. באותו זמן, נשלח אותו גניקולוג (מר טיבי) על ידי ראש הממשלה דאז – מר יצחק שמיר, בשליחות לתוניס לדון עם אבו-ג'יהאד על גורלם של הנעדרים מקרב סולטן-יעקוב. מר טיבי בילה כשבוע בדירתו הפרטית של אבו-ג'יהאד ולא הניב תוצאות משמעותיות. כמה שבועות מאוחר יותר, פשט כוח ישראלי (כנראה סיירת מטכ"ל) על ביתו של אחד – אבו-ג'יהאד – בתוניס, בפעולה מפתיעה בדיוקה – הם הכירו את הבית על בוריו ופגעו אך ורק באבו-ג'יהאד – אשתו ששכבה איתו במיטה לא נסרטה אפילו (היום היא שרה בממשלה הפלשתינית). בנוסף להריגתו של האחראי על הקשר עם השטחים – אבו-ג'יהאד – נלקחו מביתו גם כל התיקים שהכילו את שמותיהם של כל אנשי הקשר בשטחים, ובוצעו מעצרים רבים. איך ידעו איפה לחפש ואת מה? איך הכירו את הבית בצורה כה מושלמת? אתם מוזמנים להשלים את הפאזל לבד. האם אחמד טיבי הוא סוכן שב"כ? לא יודע, הוא לא בהכרח סוכן. מה הוא כן? לאלוהים לאחמד טיבי וליצחק שמיר פתרונים. |
|
||||
|
||||
יפה. לא ידעתי על כך. מובן שהיו רבים שהכירו את הבית, למשל - השומרים. האם כולם נבחרו בקפידה? ואולי האשה, אום ג'יהאד, שקודמה כה יפה מאז רצח בעלה, היא היא הסוכנת האמיתית? ואולי התיאום ערפאת/שמיר היה הדוק ושמיר התנדב לסלק מהדרך את הפוליטיקאי מספר 2 באש"ף? לסיכום - אפשר לרקוח מרקחות בלי סוף. צריך קצת יותר בשר להשערות. |
|
||||
|
||||
אז מה טיבי עשה שם? |
|
||||
|
||||
אולי בדיוק את מה ששמיר שלח אותו לעשות, כלומר - לדון בגורל נעדרי סולטן יעקוב? מי אמר "לפעמים סיגר הוא רק סיגר"? |
|
||||
|
||||
אתה מכיר את המונח "עדות נסיבתית" נכון? דווקא אז? דווקא שמיר (ואגב, ניתאי שם למטה, בוא נוותר על כינויי הגנאי מראש, בלי "פאשיסט", בסדר?) וטיבי? לא מוזר לך? לא מפריע לך בכלל החיבור המוזר הזה לכאורה? העיתוי? התוצאה? האופן שבו הוא גורם ליושב ראש (ואגב, שים לב שהוא מקפיד לקרא לו "היושב ראש" ולא "הנשיא", בניגוד לדוברים אחרים) "להראות רע" בעיני הציבור הישראלי – מעין "שירות דב" שכזה? ואשר ל"סיגר הוא רק סיגר" (אני חושב שרק אני, אתה ואלכס מאן זוכרים את זה), שם היה לי מידע מקור ראשון – אני. אם תצליח לארגן לי ראיון עם מר טיבי - תבורך. וגם אז סביר להניח שהוא יכחיש את זה - הסיכון גדול מדי. ולכן אני נאחז בראיות הנסיבתיות. האמת שאני מתחיל להתחרט על זה שהעלתי את הנושא בכלל, זה גרם לסטייה מהנושא העיקרי שרציתי שידונו בו – תגובה או הבלגה והשלכותיהן. |
|
||||
|
||||
אכן, הייתי מעוניין להתנצל על הדבקת אותו כינוי לשמיר, דבר בלתי ענייני ובלתי רלבנטי. האמת היא שהייתי יכול לחשוב על תארים גרועים הרבה יותר לאדם שהגה את רציחתו של הרוזן ברנדוט רק משום שזה האחרון העלה הצעה לחלוקה פחות טובה ליהודים של ארץ ישראל, אך שוב, זה אכן אינו מעניינם של הקוראים כאן. |
|
||||
|
||||
ואולי דליה רבין אירגנה את רצח יצחק רבין בשביל להיות ח"כית? או ייורם רובין לקבל פירסום? או מרמרי ארז ווורדי בשביל למכור עיתונים? או מפעל לנרות בשביל למכור נרות זיכרון? אין סוף לקונספירציות. לפחות לזו של טיבי יש איזושהיא אחיזה במציאות. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלך, והיא מוטעית, יוצאת מנקודת הנחה שאם האינתיפאדה הייתה מסתיימת ללא כל תוצאה, היינו זוכים בשבע שנים של שקט. כלומר, לא היה קורה כלום. האפקט הסביר יותר היה מעבר לשימוש אינטנסיבי בנשק חם, מאחר והאבנים נכשלו. מבחינה זו, הסכם אוסלו הצליח לדחות את הסכנה בכמה שנים, אך מאחר והוא לא קוים - והוא לא קוים - חזר המצב בשטחים לרתיחה. |
|
||||
|
||||
כלומר, לדעתך - מצב הרתיחה הוא ברירת המחדל? זאת אומרת - הערבים האלה, כל הזמן עצבניים, והמטרה שלנו היא לפייס אותם כל הזמן, כי אם לא הם יסלימו את המאבק? אז מה יקרה אחרי שנמלא את ההסכם כמו שאתה חושב שהוא צריך להיות, והם פתאום יחליטו שהם רוצים עוד קצת? מה אז? אז עוד פעם נוותר, כי המצב בשטחים יגיע לרתיחה? ברגע שקבענו את התקדים שאפשר לדבר תוך כדי לחימה, אנחנו מוותרים על כל זכות להתנגד למצב כזה בעתיד. כשהפלסטינאים התעלמו מהתחייבויותיהם לקיום ההסכם (מניעת פיגועים, מניעת הברחת נשק, הגבלת גודלו של הצבא הפלסטינאי), אנחנו יצאנו לטבוח בהם מכל הבא ליד? לא. למה? כי זה שההסכם לא בוצע, זו לא סיבה לפצוח במלחמה. אבל עבורם יש חוקים אחרים? למה? |
|
||||
|
||||
מצב המחדל הוא הכיבוש. כל זמן שהכיבוש לא הסתיים, יש לכל פלסטינאי זכות וחובה מוסרית לחסל חיילים ולטבוח במתנחלים. הסכם אוסלו לא סיים את הכיבוש, לא התקרב לכך, אבל הוא גרם לרבים להאמין שתוצאתו תהיה סיום הכיבוש; אם לא היה קיים, סביר מאד שהמאבק היה מסלים. הפלסטינאים הפרו את ההסכם בצורה שולית - הגבלות נשק וכדומה - ואנחנו הפרנו אותו בצורה מהותית. תוקף ההסכם אמור היה לפקוע במאי, 1999 (זוכר את הפאניקה שהייתה אז?), ונחש מי ממשיך לשבת בלב עזה וחברון ולטרטר פלסטינאים במחסומים? מי ממשיך להפקיע קרקעות ולישב בה מתנחלים? בדיוק. |
|
||||
|
||||
למי עוד יש זכויות ואף חובות מוסריות להרוג בני אדם, יוסי? (כמעט, כמעט כתבתי "מר גורביץ", מהעצבים). |
|
||||
|
||||
לכל מי שנמצא תחת כיבוש עוין. לכל מי שנרדף על ידי שלטון עוין. לכל מי שסובל מבריונות שכניו. הזכות לחופש, אתה יודע? |
|
||||
|
||||
היה צפוי שתצדיק מעשים נתעבים כגון פיצוץ "קינג דיוויד" ורצח רבין. מוחות קיצוניים, מסתבר, חושבים באופן דומה. אין דבר בין הזכות לחופש לבין החובה להרוג מישהו. והזכות שלך לחיות - אתה לא חושש שהיא תישלל ממך מתישהו? |
|
||||
|
||||
קצת קשה לדבר על צווים קטגוריים, על זכויות וחובות שממילא אף אחד לא מגן עליהן ואף אחד לא אוכף אותן. אין ''זכויות'' בטבע, ולא חובות. יש צורך המצחייב מן המציאות, ויש בחירה. אף אחד לא חייב להלחם ולהרוג, הוא יכול לבחור לשבת בשקט ולמות, או לחיות תחת כיבוש, או כל דבר אחר. המבחן הפשוט יותר, שאני, לפחות לגבי עצמי, מסוגל להבין אותו ביתר קלות - הוא מבחן החלפת התפקידים. ברור לי לחלוטין שאם אני הייתי חי תחת כיבוש של פלשתינאים בחיפה או בתל-אביב אני הייתי הורג בהם, וממש ממש לא היה איכפת לי מה חושבים ''יפי הנפש'' ברמאללה על הזכויות והחובות המוסריות שלי. למען האמת, אפילו ראש הממשלה שלנו חושב כמוני. |
|
||||
|
||||
אין סיבה שמצדיקה רצח. רק הגנה עצמית מצדיקה הרג האדם המאיים עליך ישירות. שמאלנים יפים. מספיק להצדיק טרוריסטים. אין מחילה לרוצחים בדם קר. עראפת ודחלאן אינם טובים מיגאל עמיר או מברוך גולדשטיין. רצח הוא רצח הוא רצח. אין לרצח כפרה. |
|
||||
|
||||
אנא הזכר לי מתי כתבתי שאני מצדיק את רצח רבין. מאחר ולא כתבתי מעולם דבר כזה, אני מצפה להתנצלות. פיצוץ קינג דיוויד, משרדי שלטון הכיבוש הבריטי, היה מוצדק על פי כל קנה מידה; מה גם שסביר שאנשי האצ"ל הודיעו מראש על ההתקפה. אתה מונע על ידי ההסטוריוגרפיה המפא"יניקית, שהעדיפה להדגיש מעשים מזעזעים אך לגיטימיים של "הפורשים" ולהעלים מעשי זוועה שביצעו אנשי הפלמ"ח כלפי אזרחים ערבים בלתי לוחמים. |
|
||||
|
||||
ההיתר הכללי להרוג, שפירסמת כאן, לבטח חל על הרוצח במקרה של רבין. אם לא, אני מצפה שתתחיל לחזור בך מדבריך, ממש כפי שעשית בפעם הקודמת שבה עיני צדה טענה מופרכת ומשוללת-יסוד שלך מעל דפי האייל. לעניין ציפיותיך שלך - יהיה זה יותר ריאלי מצידך לצפות שלא להיכלל ברשימת ה"חובה להרוג אותם" שלי. היא ריקה, והיא תישאר ריקה. לעניין "קינג דיוויד", אתה מאשר שאתה נותן לגיטימציה לאלימות. האם הנטייה הזו שלך נובעת מנסיון-חיים שבו לא היית בצד הסופג את האלימות? |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון גם לתינוקות שבין המתנחלים? ומה לגבי המתנחלים שאינם שונאים ערבים? לעניות דעתי המילה "לטבוח" איננה יכולה לתאר פעולה מוסרית. |
|
||||
|
||||
יוסי גורביץ. הדובר הרשמי של הצדק והמוסר שובר שיאים חדשים. |
|
||||
|
||||
האם, לדעתך, יש לאזרחים ישראלים זכות להתנגד בנשק לכיבוש עויין? אם כן, בשם איזו צביעות אתה שולל את הזכות הזו מן הפלסטינים? |
|
||||
|
||||
יוסי גורביץ. נתחיל במספר שאלות: 1. האם אתה סבור שהפלסטינים יניחו את נשקם אם ישראל תיסוג לגבולות 1967? 2. חידון להיסטוריון: מתי הוקם ארגון הטרור הלאומי הפלסטיני ומי עודנו עומד בראשו? 3. מה מטיפים בתקשורת הפלסטינית, במסגדים ובספרי הלימוד שלהם. אם לא ראית בעיניך אתה פטור מתשובה- היא לא תהיה נכונה. 4. האם זכותם של הפלסטינים על ירושלים, על יהודה, על שומרון, על הגליל, על הנגב ועל כל חלקי הארץ גדולה משלנו? |
|
||||
|
||||
1. כן. במידה ולא יעשו זאת, הם יאבדו את כל מה שהרוויחו בשלושים שנות מאבק. 2. אם בכוונתך לארגון לשחרור פלסטין, הרי שהוא הוקם בשנת 1964. שאלה לבור: מדוע היה צורך להקים ארגון בשם זה? היכן הייתה המדינה הפלסטינית שהובטחה על ידי האו"ם ב 29 לנובמבר (כ"ט לנובמבר, למנייננו) 1947? 3. מה שמטיף כל עם הנמצא במלחמת קיום - מלחמת חורמה בכובש. 4. זכותם של הפלסטינים גדולה מזו של היהודים על כל חלקי פלסטין. הציונים הם פולש תוקפני. |
|
||||
|
||||
נכשלת במבחן. אפילו חצי אינו נכון. האם אתה מעוניין במבחן חוזר לאלתר, או שאתה מעדיף ללמוד היטב את החומר? בהמשך לשאלה 2 (שעיקרה אמת): מהם גבולות המדינה הפלסטינית? יסביר בבקשה הגאון לבור, מה זה כ"ט לנובמבר למנייננו? |
|
||||
|
||||
יוסי. אני מחכה לתשובה. מה זה כ"ט לנובמבר למנייננו? תזדרז התאריך מתקרב. |
|
||||
|
||||
מר גורביץ היקר, למרות נטיותיי החזקות שמאלה, ולמרות העובדה כי הנני מצביע באופן קבע למפלגות השמאל ישראל, לא הייתי ואינני בטוח כלל כי הפלסטינאים יניחו נשקם אף אם במידה ומדינת ישראל תחזור ותתכווץ חזרה לגבולות 67, כולל חלוקתה המפורסמת של העיר אשר חוברה לה יחדיו. הסיבה הפרוזאית לרצוני לחזרה אלי גבולות אלו, הינו הרצון להפטר ולהתפטר מעונשו האיום והנורא של כיבוש אומלל זה ומנתיניו הנכבשים, ותו לא. במידה והללו ימשיכו להציק ליישות הציונית ולמרר חיי תושביה לאחר צעד שכזה, הרי שכלל 'הרשיון להרוג' מבחינת מדינת ישראל עלול בהחלט להכנס לתוקפו אלי איזור זה, בתמיכתן הסבילה והשקטה של מדינות המערב. אשמח לשמוע דעתך בנדון. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
חן חן |
|
||||
|
||||
אני איתך. אם, לאחר נסיגה לקווי 67', תנקוט המדינה הפלסטינית בצעדי איבה כלפי ישראל (או שלא תעשה את המאמצים הראויים למניעת מעשים כאלו), הרי שבכך היא מוכיחה שהיא איננה מקבלת את זכות הקיום של ישראל ולישראל יש סיבה מוצדקת למלחמה נגדה. |
|
||||
|
||||
כמו שהיום יש לישראל סיבה למלחמה בלבנון. (היום נהרג שם חייל, וזו רק תחילת ההתחלה.) ''לפני'' תמיד פשוט לדבר. . . |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם הציונים הם פולש תוקפני, מהי זכותם המוסרית לבצע פעולות טרור כנגד הבריטים? |
|
||||
|
||||
אגב, להזכירכם, מי שעמד בראשות הארגון לשחרור פלשתין בעת הקמתו היה אחמד שוקיירי, מישהו יודע איפה הוא היום? |
|
||||
|
||||
כל המתנחלים הינם פושעי מלחמה, שכן ההתנחלות היא פשע מלחמה (ומסיבה זו בדיוק התנגדה ישראל להקמת בית דין בינלאומי לפשעי מלחמה). דינם של פושעי מלחמה הוא מוות, ואין זה משנה אם הם מצהירים על שנאה או אהבה כלפי האנשים שהם מדכאים. לילדים אין אפשרות בחירה - הם לא בחרו להיות כובשים - ולכן הם מטרות האסורות בפגיעה. |
|
||||
|
||||
אשמח אם תביא סימוכין לטענה המגדירה התנחלות כפשע מלחמה שדינו מוות למתנחלים. יהיה אפילו טוב יותר אם תביא דוגמאות לטבח המוני באוכלוסיה של מתנחלים במקום כלשהו בעולם, שנעשה מכוח חוק שכזה וזכה ללגיטימציה בינלאומית. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאינני מודע למונחים המשפטיים המדויקים, אצטט ישירות מתקנון רומא של בית-המשפט הפלילי הבינלאומי : "Article 8 ניתן למצוא ב -War crimes 1.The Court shall have jurisdiction in respect of war crimes in particular when committed as part of a plan or policy or as part of a large-scale commission of such crimes. 2.For the purpose of this Statute, "war crimes" means: ... (b) Other serious violations of the laws and customs applicable in international armed conflict, within the established framework of international law, namely, any of the following acts: ... (viii) The transfer, directly or indirectly, by the Occupying Power of parts of its own civilian population into the territory it occupies, or the deportation or transfer of all or parts of the population of the occupied territory within or outside this territory;" לא מצאתי סימוכין לכך שהעונש על מעשים אלו יכול להיות עונש מוות. |
|
||||
|
||||
אני מניח שלו היה עונש כזה, היו נתלים בנירנברג ב- 1946 רוב חיילי הוורמכט וכל אנשי האס-אס, מה שלא קרה. הוענשו רק מנהיגים וכמה מהרוצחים הגרועים ביותר. להבדיל אלף אלפי, המתנחלים הם אזרחי ישראל ועד שלא תחליט הממשלה לפנותם הם אינם פושעים. מי שיכולים להיות מואשמים בפשעי מלחמה הם רק המנהיגים ששלחו אותם לשם, מתוך כוונה צינית להשתמש באנשים וביישובים כקלפי מיקוח במו"מ עתידי. להבנתי מה שכן יש לתקן, ומייד, הוא את נורמות אכיפת החוק במדינה לגבי התעללות והרג ערבים. יש צורך בבדק בית במשטרה ובמנהל האזרחי, לא אצל המתנחלים. |
|
||||
|
||||
אין כזה דבר, "עונש קולקטיבי על פשעי מלחמה". מי שביצע פשע מלחמה הוא פושע באופן אישי ועצמאי. אגב, בהחלט יתכן שהעולם היה טוב יותר אם היו נתלים רוב אנשי הוורמאכט וכל אנשי האס.אס. צר לי, אבל אין לי לא רחמים ולא רצון טוב כלפי פושעי מלחמה. אם מצליחים למצוא אותם, שיתלו אותם. גם בגיל תשעים. גם אם הם יהודים. העובדה שהמתנחלים הם אזרחי ישראל אינה משנה את העובדה שהם פושעי מלחמה. גם למונהגים, לא רק למנהיגים, יש אחריות; ובמקרה של ההתנחלויות תתקשה לברר מי המנהיג ומי המונהג. |
|
||||
|
||||
ועדיין לא סיפקת סימוכין מהחוק הבינלאומי בדבר העונש הראוי על הפשע הספציפי הזה. |
|
||||
|
||||
על-פי החוק הבינלאומי מותר לסובל מפשעי מלחמה להתנגד להם באופן אקטיבי ואלים (כולל הרג מבצע הפשעים) תחת תנאים מחמירים של סכנה לחייו, עצמאותו, רכושו ועוד. אומנם זהו לא העונש שנקבע בחוק, אך זה מה שיוסי דיבר עליו, ובכך צדק. |
|
||||
|
||||
מובן מאליו שאם מתנחל תוקף ערבי שלא מתוך הגנה עצמית (אלא, נניח, "כדי שילמד לקח"), הערבי רשאי להגן על עצמו בכל האמצעים ואף להרוג את המתנחל אם חייו בסכנה. אבל האם זה מעניק לערבי את הזכות לתקוף מתנחל שאינו מאיים ישירות על חיי ערבים? |
|
||||
|
||||
במדינת חוק כישראל ברור מאד מי המנהיגים ומי המונהגים. לשם כך יש בחירות ויש מבנה ביורוקרטי מסודר הכולל מקבלי החלטות וחלוקת אחריות. במקרה של ההתנחלויות, מי שקיבל החלטה להתיר את קיומן היה תמיד ראש הממשלה או שר הבטחון באותה תקופה. |
|
||||
|
||||
מי שמורה על רצח עם הינו פושע מלחמה. מי שמבצע רצח עם הינו פושע מלחמה. תסיק מסקנות בנוגע להתנחלות, בהתחשב בסימוכין שהבאתי מקודם ובעובדה שהמתנחלים לא הוכרחו על-ידי כוח כלשהו לבצע את פשעיהם. |
|
||||
|
||||
סליחה על הבורות, אבל מי הורה על רצח עם ומי בדיוק מבצע רצח עם? אולי יועיל אם תגדיר מהו רצח עם לדעתך ותתן מספר דוגמאות ממדינות אחרות. |
|
||||
|
||||
לא טענתי כי ממשלת ישראל הורתה למתנחלים לבצע רצח עם או איזושהי טענה מקבילה. עשיתי אנלוגיה משפטית בין ההוראה לביצוע רצח עם וביצועו, ובין ההוראה לביצוע התנחלות וביצועה - ומכיוון ששני המעשים מוגדרים כפשעי מלחמה (ורצח עם גם כפשע נגד האנושות), הסקתי כי הן המתנחלים הן המנהיגים הפוליטיים שתמכו, בין באופן פעיל בין באופן סביל או רטרואקטיבי, במעשיהם - הינם פושעים אף הם. אין לי שום התנגדות להגדיר ולהדגים מקרים של רצח עם, זה נחוץ לדעתך? |
|
||||
|
||||
לא, תודה. קישרתי בטעות את דבריך לטענותיו של יוסי על טיהור אתני ומכאן ההתייחסות לרצח עם. ולעצם העניין. הציונות השאירה את שאלת גבולות המדינה מעומעמת - אולי במכוון - מאז הכרזת העצמאות. הכמיהה אל הכותל, החיכוכים עם הסורים לרגלי הגולן, מבצע קדש הן רק כמה דוגמאות ליחס הלא ברור הזה אל הקשר בין מדינת ישראל לארץ ישראל. זוהי כבר לכשעצמה גישה לא קבילה מבחינת החוק הבינלאומי היבש, שבו יש רק גבולות ברורים ומוכרים בין מדינות. או שאולי קיימת אמנה המטפלת בנורמות ההתנהגות בסכסוכים אתניים מתמשכים, ולא רק במצבי מלחמה? מעבר לזה, אני לא מצליח לראות כיצד ניתן להתעלם מאלמנט הכוונה בביצוע פשע כלשהו, כולל פשע מלחמה. המתנחלים לא שנאו את הערבים, הם פשוט ניסו להתעלם מהם, כי עניינו אותם הרבה יותר הקברים והאבנים הקדושות. לא היה פה מעשה מכוון כנגד הערבים כאנשים. איש גם לא אמר למתיישבים שמדובר בשטחים שמוחזקים בידי ישראל כפקדון זמני לצורך מיקוח במו"מ עתידי. והם, מן הסתם, לא התאמצו לשאול. על אי הבהירות הזו צריכים לתת את הדין פוליטיקאים שהחליטו כנראה לנצל את הלהט המשיחי של לוינגר וחבריו כדי ללחוץ על הירדנים להגיע להסכם שלום. ראשי הממשלה האלו החליטו באורח ציני לאמלל את תושבי השטחים, לשלול מהם זכויות בסיסיות וליישב בשטחם קנאים דתיים - שהוטעו להאמין שיישוביהם החדשים יסופחו לישראל. אז מי כאן הפושע הגדול ומי הפושעים הקטנים? |
|
||||
|
||||
השיטה שלך גורמת לבנאליזציה של פשעיהם של המתנחלים. מסופקתני אם הם הלכו כצאן אחרי המנהיגים הפוליטיים מבלי להיות מודעים להשלכות הפוליטיות מרחיקות הלכת שבמעשיהם. מלבד זאת, בל נשכח כי פעמים רבות היו אלו דווקא המתנחלים עצמם אשר כפו את צעדיהם על הממשלה והכריחו אותה להתמודד עם הבחירה של תמיכה במעשיהם או התמודדות עם מראות של פינוי בכוח של יהודים (צעד שהיה עלול לגרור גם אלימות מצד אותם המפונים). האדישות, כפי שאתה מציג אותה, של המתנחלים כלפי הערבים מעוררת חלחלה. תאר לך מצב שבו מישהו יהרוס את ביתו של שכנו כדי שיוכל להרחיב את גינתו; האם מכיוון שכוונתו הייתה לשפר את חייו ולא להרע את חיי שכנו יש להקל בחומרת מעשיו או לפטור אותו מתשלום עבורם? הפוליטיקאים, כמו המתנחלים עצמם, חטאו שניהם וצריכים להענש בהתאם. הפוליטיקאים חטאו יותר אולי בכך שנכנעו למעשה החטיפה של המתנחלים ולא הבהירו להם מהיום הראשון שמעשיהם לא יסבלו במדינה דמוקרטית ושואפת-חוק. למה הם עשו זאת? אולי לערן הפתרונים. |
|
||||
|
||||
ביותר ממקרה אחד התנחלויות הוקמו שלא על דעת הממשלה, ותוך איום באלימות, שממשלות ישראל נכנעו לו, נשארו במקומן. הנושא סבוך הרבה יותר ואני חושב שלווינגר, שאיננו נושא תפקיד, הוא הרבה יותר פושע מלחמה משמעון פרס של 1992-1996. |
|
||||
|
||||
מוזר שלפתע הנושא נהיה סבוך כאשר השאלות נעשות חדות .שמעון פרס יכול היה בהוראה אחת להכניס את לוינגר לכלא (מקום שהנ''ל מכיר היטב מימים ימימה), לפחות לתקופת צינון. ויכול היה גם להורות על הסרת התנחלויות - אבל לא רצה. הוא היה ראש הממשלה, להזכירך. היו לו כנראה שיקולים של מו''מ עם עראפת באותה עת ולמרבה הצער, השיקול הזה אינו מוכר באמנה שהוזכרה כאן .על כן שמעון פרס הוא, לפי הקריטריונים שלך ,פושע מלחמה הרבה יותר גרוע מהרב לוינגר ,מאחר וידע על המעשים, יכול היה לעצרם ,ולא עשה דבר כדי למנעם. ההתנחלות שימשה את כל ראשי הממשלה מאז רבין כקלף במו''מ על השטחים, בעוד ההיבט המוסרי מעולם לא שיחק תפקיד בשיקוליהם. לא היה שום קושי במניעת ההתנחלות או בעצירתה, וכפי שממשלות ישראל יכלו לאלימות של מובטלים ושל פנתרים שחורים, הן היו מסוגלות לפנות בקלות את המתנחלים. גם האלימות שהופעלה על ידי המתיישבים לא היתה חריגה. פשוט היה קונסנזוס לאומי שהם לא מזיקים למדינה - אז נתנו להם להשאר שם. ייתכן שזהו פשע מלחמה - אבל לא הם האשמים הראשיים. |
|
||||
|
||||
בלי לדון בשוליים(הסתה, רציחה וכדו') אל מול המהות ("טרטור" פלשתינאים תמימים מתוך תקווה להגביל מעט את אותן הפרות שוליות), אני מנסה להבין האם על פי שיטתך, גם עלי ועליך כבני אדם מוטלת אותה חובה מוסרית קדושה לטבוח בחיילים ובמתנחלים? האם כמתנחל לשעבר וכחייל מילואים בהווה מוטלת עלי חובה מוסרית, צו עליון, להתאבד? אה, כמעט שכחתי אזרח שומר חוק וסדר יקר שלי ("הצד הליברלי"), יש לך אולי עוד סיפורים לספר לנו על רבנים שעוסקים כל ימיהם בהסתה? |
|
||||
|
||||
ככובש, יש לך רק הבחירה בין פינוי למוות. כל בחירה אחרת שלך איננה תקפה מוסרית, וספק אם היא תקפה חוקית. איבדת את זכותך לחיים כשהתיישבת בשטח כבוש. |
|
||||
|
||||
הוספה: מאחר ואני ואתה איננו נמצאים תחת כיבוש של חיילים ומנשלים, אין לנו לו את הזכות ולא את החובה להתנגד להם בנשק. מצד שני, גם תמיכה בהם היא לא עמדה מוסרית מדי. |
|
||||
|
||||
הרג אדם מבחינתי הוא הפשע הנתעב ביותר שקיים. כולל פסק דין מוות - לשום ארגון אין זכות לגזול מאדם את חייו. כל מתנחל הוא פושע מלחמה ע"פ הגדרתם של קודקסים בינלאומיים, וכך גם חלק ניכר ממפקדי וחיילי צבא ההגנה לישראל (שלא להזכיר את המדינאים האחראים על אותו הגוף) - מבחינתי, אנשים אלה יש לשפוט ולהעניש על-פי הקודקסים הנ"ל, ולפעול ככל הניתן על-מנת לתקן את העוולות שיצרו. האם ישנה הצדקה מוסרית להרג מתנחל או חייל רק בגלל היותו כזה? לדעתי, לא. יחד עם זאת קשה לי מאוד לבוא בתלונות לעם כבוש ומדוכא אשר במשך עשרות שנים נמצא במצב בלתי-אנושי ובלתי-מוסרי בעליל ואשר תופס את המוצא היחיד שנותר לו על-מנת לצאת ממצב זה כשימוש באלימות נגד אלו הכופים עליו את רצונם השרירותי והאכזרי בעזרת כוח-זרועם. אני מבין את קביעתו של יוסי ואת הבסיס המוסרי-מצפוני שעומד מאחוריה, אבל אינני מסוגל לקרוא בפה מלא להרג של בני-אדם מבלי לחוש בצמרמורת מרה עוברת במורד חוט-השדרה (המוסרי, כמו גם הפיזי) שלי - מלבד זאת, אין אמצעי לא-אלים שאין לפלסטינאים הצדקה להשתמש בו, ולאור אלימותה של ישראל - גם אין כמעט אמצעי אלים כזה (על כל ההתנגדות הנחרצת שלי לדבר). |
|
||||
|
||||
רצח הוא דבר מתועב, הריגה היא זוועה. ועם זאת, לעתים יש בהן צורך. אנחנו מכירים בהריגה מתוך הגנה עצמית. אנחנו מרחיבים את זכות ההגנה העצמית מן הפרט אל המדינה, ומעניקים לפרט את הרשות להרוג פרט ממדינה אחרת, בברכת המדינה, בעת מלחמה - בשעה שאילו היה עושה זאת בעת שלום היה נרקב בכלא או מוצא להורג. אנחנו, למעשה, מניחים למדינה להוציא גזר דין מוות על קבוצה שלמה של אזרחי מדינה אחרת, בתנאי שהם נושאים נשק ולובשים מדים. זכותו המוסרית, ויש יאמרו חובתו, של כל אדם הנמצא תחת כיבוש ודיכוי להרוג את מדכאו. זו החירות לחופש, והיא נקנית "בדמם של פטריוטים, שיאלצו מעת לעת להשקות את עץ החירות" (תומס ג'פרסון). זכות שאין מוציאים אותה אל הכוח איננה זכות. הקם לדכאך, השכם והרגו. אילו מדינת ישראל הייתה מעמידה את פושעיה לדין, יתכן שלא היה צורך בשימוש אלים כל כך בזכות הזו; יתכן שדי היה במחאה בלבד; אבל לאחר שלושים שנים ויותר של פשעים בלתי פוסקים, של נישול בלתי פוסק, של אלימות רצחנית ושל ביזוי צלם האנוש באופן יומיומי - כן, זכותם של הפלסטינים להרוג את אויביהם. |
|
||||
|
||||
לעולם לעולם אין צורך ברצח. אני ואתה חולקים תיעוב לוהט למתנחלים באשר הם (ולא רק לבריונים בני-עמנו) אבל התיאוריה עליה אתה מגן בלהט כה רב, המתירה לרצוח חיילים ומתנחלים לא זו בלבד שאיננה עומדת באמות-המידה המוסריות הגבוהות שאתה מציב, אלא אף מכילה סתירה פנימית בלתי-נסבלת. הזכות לחיים היא מקור כל הזכויות האחרות. בלעדי הזכות לחיים, אין זכות לחופש מדיכוי, אין זכות לחופש הביטוי, אין זכות לביטוי עצמי אינדיווידואלי ואין אפילו מה לדבר על כל השאר. כיצד, אם כן, יכול אתה להצדיק שלילת הזכות לחיים של אחד (ע"י מתן לגיטימציה לרציחתו) בשם הזכות להגדרה עצמית קולקטיווית או אינדיווידואלית של אחר? הרי ברגע שנרצח המתנחל - נשללה לא רק זכותו לחיים אלא, בעקבותיה, כל שאר זכויותיו. הרי הבסיס ההומניסטי עליו אתה נשען (תקן אותי אם אני טועה באשר למקור ההומניסטי של השקפתך) גורס כי לכל אדם זכויות שלאף אחד אסור לשללן, ולא משנה כמה מוצדקת היא השלילה, לדעת הבא לשלול. האין הזכות לחיים ראשונה שבהן? |
|
||||
|
||||
תפקיד השלטון הוא מצד אחד להיות שלטון אחראי ולא לשלול את זכויות אזרחיו ומצד שני שמירה על האזרחים מפני אחרים המנסים לשלול את זכויותיהם. פליטים הנמצאים תחת שלטון כובש אשר שולל את זכויותיהם ואינו מגן עליהם, אינו יכול להרשות לעצמו את הפריוילגיה של שמירת זכויות אזרחי אותו שלטון מתאמים הומניים , נהפוך הוא . כשם שהמדינה מרשה לעצמה לשלול את הזכות לחופש של פושעים , על מנת למנוע מהם לבצע בעתיד את אותם פשעים (=לשלול זכויות אזרחיה) כך גם הפלשתינאים. מכיון שאין להם דרך לשפוט את המתנחלים והחיילים או את שליטי המדינה נותר להם להלחם. במלחמה זו מתים אנשים אשר המוות שלהם מיותר אך ניתן למנוע אותו. איך? פינוי התנחלויות. |
|
||||
|
||||
אני הראשון שיתמוך בפינוי התנחלויות. אני אפילו מוכן להתגייס זמנית למשטרה כדי לעזור אקטיבית לפנות בכלובים, אזיקים וכל מה שיידרש את המתנחלים שיסרבו להתפנות. הטענה שלי כלפי מר גורביץ נחה ברמה התיאורטית. לא נכנסתי (עדיין) לשיקולי מוסר. החלק הראשון של הטענה פשוט מאוד: הנחת היסוד היא שאסור לשלול זכויות של אדם אחר, ומי ששולל זכות כזו, למשל: אדם שחוטף וכולא אחר ובכך שולל את זכותו להלך חופשי, ראוי לעונש. החלק השני "בעייתי" יותר, שכן הוא מכיל את ההנחה שעונש-מוות פסול מיסודו, בכל מקרה ולגבי כל אחד, בעיקר (אבל לא רק) בשל העובדה שעונש-המוות שולל "זכות-על" ולא סתם זכות, היינו: את הזכות לחיים שהיא בסיס ומקור כל שאר הזכויות. אם אתה מסכים לשילוב שתי הנחות היסוד הללו, ומן התמונה הכללית המתקבלת מדבריו של מר גורביץ ניתן להניח שהוא מסכים להן, הרי לא תוכל להתיר בשום פנים ואופן תקיפת אדם לשם רציחתו. אני, כלשעצמי, מסתייג מכל פעולה אלימה נגד גופו של אדם, אבל לא חייבים להסכים לזה בשביל להתנגד נחרצות לרצח אדם. כל אדם, גם אם הוא בחזקת מנשל ומתנחל, הוא קודם כל אדם. |
|
||||
|
||||
הטקסט המקורי של ג'פרסון אומר: "את עץ החירות יש להשקות מעת לעת בדמם של פטריוטים ושל עריצים" - למען יידעו השליטים שהחירות יקרה ללב אזרחיהם. אכן, רעיון נאה. אפשר להשתמש בו, אולי, כדי להצדיק התקפות על הצבא - אך לא על המתנחלים. |
|
||||
|
||||
גנדי שחרר את ארצו, ארץ שהייתה נתונה לכיבוש אימפריאליסטי קולוניאלי, בדרך שקטה, פסיבית, פאציפיסטית. הפלסטינאים אינם נמצאים בסכנת חיים תמידית. הם יכלו לפתוח במרי אזרחי, ולקרוא לערבי ישראל, לשוללי הציונות היהודים ולשמאל הציוני היהודי להצטרף אליהם. אפקטיבי בהרבה, וללא לקיחת חיי אדם. "זכות לחיות" הוא דבר פאשיסטי. החיים אינם ניתנים או נלקחים בהתאם לקריטריונים מסויימים. עונש מוות לא פותר דבר. גם לא לצבא כובש. באשר לחוק הבינלאומי: ראשית, הוא עדיין אינו אושר סופית. הוא יכנס לתוקפו רק כאשר יושגו 60 מדינות שיחתמו עליו, ונכון לעכשיו, אין בנמצא 60 מדינות כאלו (יש לציין שגם ארה"ב אינה חתומה). בתור אחד שמתנגד להתנחלויות ושולל כל לגיטימציה מהן, אני חייב לציין כי בחוק הנ"ל יש בעיה עם הקביעה הנוכחית בקשר להתנחלויות. רשית, מפני שלא כמו ברצח עם, שם יש אנשים ברורים וארגונים ברורים אותם נתן להאשים, התנחלויות הן עסק מורכב בהרבה. משרדי הממשלה, קבלנים, התושבים עצמם. את מי מהם יש להעניש? האם בחור שגדל בהתנחלות מאז היה תינוק ונשאר לגור בבית הוריו גם אחרי גיל ה-20 ראוי לעונש על כך? הבעיה השנייה היא, שהתנחלויות, עד כמה שהן דבר נורא, לא מוסרי ומזעזע, אינן מגיעות לרמה של רצח עם או אונס על רקע אתני. נראה לי מגוחך להעמיד קבלן של התנחלויות על אותו ספסל עם פושע מלחמה נאצי. |
|
||||
|
||||
אמיר. חבל שקילקלת. דוקא כתבת הרבה דברי טעם. עכשיו אני מבקש תשובה: מה כל כך "נורא, לא מוסרי ומזעזע" בהתנחלויות? מה ההבדל (מבחינה מוסרית) בין ההתנחלויות לכל הערים, הקיבוצים והמושבים שניבנו על אדמות כפרים ערביים בגליל, בנגב, בשרון, בירושלים והיכן לא. מה כל כך מזעזע? אני חושש שאתה לא מכיר מתנחלים והתנחלויות אישית. הם יפים ונחמדים ויש בהם אנשים חכמים ומתוקים. לרבים ביניהם יש קשרים מצויינים עם שכניהם הערבים. ממה אתה מזועזע כל כך??? |
|
||||
|
||||
חכמתם ומראם החיצוני לא מעניינים אותי, ולא אמורים לעניין גם אותך. נכונה העובדה כי ישובים רבים גם בתחומי הקו הירוק הם עובדה עגומה וכואבת, אולם לא באותה מידה של ההתנחלויות. א) ההתנחלויות יוצרות מכשול גדול בהסכמי השלום. ב) שלא כמו אדמות בתחומי הקו הירוק, אדמות ההתנחלויות מוכרות בעולם הערבי, המערבי וגם בחלק גדול מהציבור היהודי-ישראלי כאדמותיהם של הפלסטינים. אי לכך, להתנחלויות אין שום זכות להתקיים על אדמה שהוכרה והוכרזה כאדמה פלסטינית. ג) הקמת התנחלויות נעשית ע''י פקודה ממשלתית על אדמות שנלקחו בפקודה ממשלתית. פשע מינהלי, שנגרם ע''י צמרת הממשל, מראה כי החוק עצמו הוא מנוון. אגב, גם הפקעת אדמות ערביי ישראל או יהודי ישראל לצורכי המדינה היא פשע בעיני. אם רוצים מדינה קומוניסטית, אז קומוניסטית לכולם. ד) אלו שלא נבנות על ידי הממשלה נבנות בצורה לא חוקית. ה) מאחזי הצבא והכבישים העוקפים שגוררות ההתנחלויות הם עוד גזילת אדמות פלסטינאיות מוכרות. ו) אם הם כ''כ נחמדים, שישלחו את ילדיהם לעורף, ולא באוטובוסים לידי טרוריסטים. |
|
||||
|
||||
ראשית, לא נוהגים למספר סיסמאות, שכן יש לך טענה אחת ולא שש. שנית, אין הסכמי שלום עם הפלסטינים. יש הסכמים. תקרא להם הסכמי אוסלו, הסכמי ביניים, הסכמי ישראל- רש"פ וכו'. השארת ההתנחלויות מהוות חלק מהסכמים אלה. וכעת לטיעונך. אתה טוען שאלה אדמות פלסטיניות מוכרות. נשאלת השאלה מהי הסמכות של מנהיג זה או אחר להכיר באדמות כפלסטיניות? האם יהיה אפשר לעקור שורשים עמוקים בארצנו ההסטורית בגלל הכרה של ראשי ממשלות שדעתם נחלשה? (מלשון חלישות דעת). על שם איזה בית נקרא הר הבית? היכן חי ונקבר ישראל, על שמו קרויה מדינתנו? לשם מה שבנו לארץ מגלות ארוכה? האם זכותנו המוסרית והקניינית ביהודה, בשומרון, בגליל ובכל הארץ פחותה מזו של הערבים??? אנו שבים לנחלותינו- מתנחלים- בזכות. אנו מחוייבים לשכנות טובה עם הערבים. אם תרצה אפילו מתפשרים. אך ישיבתנו בארץ כולה היא בזכות. זכות מוסרית, טבעית, הסטורית. בזכות. ותפסיק להישמע כמו תעמולן של עראפת. |
|
||||
|
||||
אם האומות המאוחדות, שהחליטו על הקמת מדינה יהודית וערבית בשנת 47, תקנו את גבול המדינה הפלסטינית לגבולות 67, ודעות אלו מקובלות על ההנהגה הערבית וכמו כן על חלק גדול מההנהגה היהודית, אז אפשר לאמר שאלו הן אדמות פלסטיניות. ולפי טענתך, גם לעיברים קדם ישוב בארץ. גם להם יש זכות היסטורית? |
|
||||
|
||||
תשובתך אינה תשובה. שאלתך לא רלוונטית. הם אינם. |
|
||||
|
||||
מסתבר שהחברה מ"בצלם" לא כל כך מסכימים איתך בקשר למסקנות: |
|
||||
|
||||
לנוחותכם הקוראים ההסברים שלי לדו"ח המורכב היסודי והמעמיק נתונים בין פלוסים (++) ------------------------------------- לאחר מחקר ועבודת שטח, מפרסם בצלם דו"ח שעוסק בהפרת זכויות האדם בשטחים במהלך החודשיים האחרונים. מהדו"ח עולה כי ישראל, בניגוד לטענתה, אינה נוקטת במדיניות של איפוק בהתמודדותה עם הארועים בשטחים. ++ מן הדוח עולה כי הילדים שרגליהם נקטעו בכפר דרום במקום להפגין איפוק, צרחו בהסטריה והפריעו למנוחת השכנים, שגם ככה סבלו מן הפיצוץ. ++ הדו"ח עוסק בעיקר בנושא השימוש בכוח על-ידי ישראל והרשות הפלסטינית, בפגיעות בצוותי רפואה ובעיתונאים, ובהגבלות המוטלות עליהם. בנוסף, נוגע הדו"ח באופן מצומצם יותר בנושא ההגבלות על חופש התנועה ואלימות מתנחלים. לשני נושאים אלה מתכוון בצלם להקדיש דוחות בנפרד. להלן הממצאים העיקריים: ישראל מפעילה כוח מופרז ולא פרופורציונלי בפיזור הפגנות של פלסטינים לא חמושים. כתוצאה מכך נהרגו ונפצעו רבים, בהם ילדים. ++ החיילים הישראלים מסרבים בתוקף להענות להצעותיהם הידידותיות של ילדי הפלשתינאים החביבים ולשחק איתם במסירות אבנים. כמו כן מסרבים החיילים לתפוס בקבוקים בוערים, כבקרקס ובכך פוגעים ברגשותיהם של הילדים החברותיים. ++ ישראל, שהיתה מוכנה לאירועים מהסוג המתרחש בשבועות האחרונים, לא טרחה לפתח אמצעים לא קטלניים לפיזור הפגנות ו/או להכשיר את החיילים להתמודד עם הפגנות מסוג זה. כתוצאה מכך, נותרו החיילים עם כדורי מתכת מצופים גומי ואש חיה, מה שגרם למספר נפגעים גבוה בקרב הפלסטינים, ולפגיעות רבות בצוותים רפואיים ובעיתונאים. ++ הא סליחה. לא זו בלבד, ישראל שערוכה למלחמה עם סוריה לא טורחת לפתח מוקשים שבמקום להוריד רגל מפוצצים גביע גלידה בפרצופו של החייל היריב. ++ הענישה הקולקטיבית, שבאה לידי ביטוי בהגבלות הרבות שמטילה ישראל על חופש התנועה של הפלסטינים בשטחים, הופכת את חייהם של מאות אלפים לבלתי נסבלים, מבלי שתהיה לכך כל הצדקה. הגבלות אלה חלות גם על צוותי רפואה ואמבולנסים. ++ בנוסף נפגעים עסקיהם הצדדיים של אותם נהגים שמפאת המצב הכלכלי הקשה נדרשים להשלים הכנסה על ידי הסעות של אנשים ונשק ממקום למקום. ++ הטלת עוצר על עשרות אלפי בני אדם, לצורך נוחותם של המתנחלים (בחברון, בחווארה ובסילת א-דאהר), מהווה אפליה בוטה. פגיעה כה חמורה באוכלוסייה רחבה, לצורך רווחתה של אוכלוסייה אחרת, מהווה פגיעה חמורה ביותר בזכויות האדם. ++ השחצנות בה מתעקשים המתנחלים להשאר בחיים מטעמי נוחות גרידא מזעזעת למכביר. הרש"פ קוראת בזאת לכל מתנחל שמעוניין לבוא לבקר היכן שיחפוץ בתחומיה. במיוחד מומלצים לביקור המשטרה ברמאללה ועסכאר ליד שכם. ++ במהלך השבועות האחרונים אירעו מקרים רבים של פגיעות מתנחלים בפלסטינים. בחלק מהאירועים נוכחים חיילי צה"ל אך אינם עושים דבר על-מנת להגן על התושבים הפלסטינים, כמתחייב מהיותו של צה"ל שלטון כיבוש. תופעה זו אינה חדשה, ובצלם התריע כבר בעבר על כך שהרשויות הישראליות אינן עושות די כדי למנוע זאת. ++ למשל 50 פלשתינאים שבאו חמושים בגרזנים למסוק זיתים בחווה יהודית מבודדת באזור איתמר. או תושבי חווארה שממש לא מבינים למה תושבי יצהר רואים לנכון ליסוע דרך כפרם סטייל צד"ל בלבנון תו"כ ירי ספורדי להוריד ראשים. מזעזע עוד יותר המצב בכפר דרום שם נופצה שמשתה של זגוגית של מכונית פלסתינאית ללא תגובה הולמת של המשטרה הישראלית. ++ |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |