בתשובה למיץ פטל, 19/11/00 23:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת קשה לדבר על צווים קטגוריים, על זכויות וחובות שממילא אף אחד לא מגן עליהן ואף אחד לא אוכף אותן. אין ''זכויות'' בטבע, ולא חובות. יש צורך המצחייב מן המציאות, ויש בחירה. אף אחד לא חייב להלחם ולהרוג, הוא יכול לבחור לשבת בשקט ולמות, או לחיות תחת כיבוש, או כל דבר אחר. המבחן הפשוט יותר, שאני, לפחות לגבי עצמי, מסוגל להבין אותו ביתר קלות - הוא מבחן החלפת התפקידים. ברור לי לחלוטין שאם אני הייתי חי תחת כיבוש של פלשתינאים בחיפה או בתל-אביב אני הייתי הורג בהם, וממש ממש לא היה איכפת לי מה חושבים ''יפי הנפש'' ברמאללה על הזכויות והחובות המוסריות שלי. למען האמת, אפילו ראש הממשלה שלנו חושב כמוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיבה שמצדיקה רצח. רק הגנה עצמית מצדיקה הרג האדם המאיים עליך ישירות. שמאלנים יפים. מספיק להצדיק טרוריסטים. אין מחילה לרוצחים בדם קר. עראפת ודחלאן אינם טובים מיגאל עמיר או מברוך גולדשטיין. רצח הוא רצח הוא רצח. אין לרצח כפרה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |