בתשובה לLG, 20/11/00 15:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין כזה דבר, "עונש קולקטיבי על פשעי מלחמה". מי שביצע פשע מלחמה הוא פושע באופן אישי ועצמאי. אגב, בהחלט יתכן שהעולם היה טוב יותר אם היו נתלים רוב אנשי הוורמאכט וכל אנשי האס.אס. צר לי, אבל אין לי לא רחמים ולא רצון טוב כלפי פושעי מלחמה. אם מצליחים למצוא אותם, שיתלו אותם. גם בגיל תשעים. גם אם הם יהודים. העובדה שהמתנחלים הם אזרחי ישראל אינה משנה את העובדה שהם פושעי מלחמה. גם למונהגים, לא רק למנהיגים, יש אחריות; ובמקרה של ההתנחלויות תתקשה לברר מי המנהיג ומי המונהג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין לא סיפקת סימוכין מהחוק הבינלאומי בדבר העונש הראוי על הפשע הספציפי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על-פי החוק הבינלאומי מותר לסובל מפשעי מלחמה להתנגד להם באופן אקטיבי ואלים (כולל הרג מבצע הפשעים) תחת תנאים מחמירים של סכנה לחייו, עצמאותו, רכושו ועוד. אומנם זהו לא העונש שנקבע בחוק, אך זה מה שיוסי דיבר עליו, ובכך צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן מאליו שאם מתנחל תוקף ערבי שלא מתוך הגנה עצמית (אלא, נניח, "כדי שילמד לקח"), הערבי רשאי להגן על עצמו בכל האמצעים ואף להרוג את המתנחל אם חייו בסכנה. אבל האם זה מעניק לערבי את הזכות לתקוף מתנחל שאינו מאיים ישירות על חיי ערבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינת חוק כישראל ברור מאד מי המנהיגים ומי המונהגים. לשם כך יש בחירות ויש מבנה ביורוקרטי מסודר הכולל מקבלי החלטות וחלוקת אחריות. במקרה של ההתנחלויות, מי שקיבל החלטה להתיר את קיומן היה תמיד ראש הממשלה או שר הבטחון באותה תקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמורה על רצח עם הינו פושע מלחמה. מי שמבצע רצח עם הינו פושע מלחמה. תסיק מסקנות בנוגע להתנחלות, בהתחשב בסימוכין שהבאתי מקודם ובעובדה שהמתנחלים לא הוכרחו על-ידי כוח כלשהו לבצע את פשעיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל מי הורה על רצח עם ומי בדיוק מבצע רצח עם? אולי יועיל אם תגדיר מהו רצח עם לדעתך ותתן מספר דוגמאות ממדינות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי כי ממשלת ישראל הורתה למתנחלים לבצע רצח עם או איזושהי טענה מקבילה. עשיתי אנלוגיה משפטית בין ההוראה לביצוע רצח עם וביצועו, ובין ההוראה לביצוע התנחלות וביצועה - ומכיוון ששני המעשים מוגדרים כפשעי מלחמה (ורצח עם גם כפשע נגד האנושות), הסקתי כי הן המתנחלים הן המנהיגים הפוליטיים שתמכו, בין באופן פעיל בין באופן סביל או רטרואקטיבי, במעשיהם - הינם פושעים אף הם. אין לי שום התנגדות להגדיר ולהדגים מקרים של רצח עם, זה נחוץ לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, תודה. קישרתי בטעות את דבריך לטענותיו של יוסי על טיהור אתני ומכאן ההתייחסות לרצח עם. ולעצם העניין. הציונות השאירה את שאלת גבולות המדינה מעומעמת - אולי במכוון - מאז הכרזת העצמאות. הכמיהה אל הכותל, החיכוכים עם הסורים לרגלי הגולן, מבצע קדש הן רק כמה דוגמאות ליחס הלא ברור הזה אל הקשר בין מדינת ישראל לארץ ישראל. זוהי כבר לכשעצמה גישה לא קבילה מבחינת החוק הבינלאומי היבש, שבו יש רק גבולות ברורים ומוכרים בין מדינות. או שאולי קיימת אמנה המטפלת בנורמות ההתנהגות בסכסוכים אתניים מתמשכים, ולא רק במצבי מלחמה? מעבר לזה, אני לא מצליח לראות כיצד ניתן להתעלם מאלמנט הכוונה בביצוע פשע כלשהו, כולל פשע מלחמה. המתנחלים לא שנאו את הערבים, הם פשוט ניסו להתעלם מהם, כי עניינו אותם הרבה יותר הקברים והאבנים הקדושות. לא היה פה מעשה מכוון כנגד הערבים כאנשים. איש גם לא אמר למתיישבים שמדובר בשטחים שמוחזקים בידי ישראל כפקדון זמני לצורך מיקוח במו"מ עתידי. והם, מן הסתם, לא התאמצו לשאול. על אי הבהירות הזו צריכים לתת את הדין פוליטיקאים שהחליטו כנראה לנצל את הלהט המשיחי של לוינגר וחבריו כדי ללחוץ על הירדנים להגיע להסכם שלום. ראשי הממשלה האלו החליטו באורח ציני לאמלל את תושבי השטחים, לשלול מהם זכויות בסיסיות וליישב בשטחם קנאים דתיים - שהוטעו להאמין שיישוביהם החדשים יסופחו לישראל. אז מי כאן הפושע הגדול ומי הפושעים הקטנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיטה שלך גורמת לבנאליזציה של פשעיהם של המתנחלים. מסופקתני אם הם הלכו כצאן אחרי המנהיגים הפוליטיים מבלי להיות מודעים להשלכות הפוליטיות מרחיקות הלכת שבמעשיהם. מלבד זאת, בל נשכח כי פעמים רבות היו אלו דווקא המתנחלים עצמם אשר כפו את צעדיהם על הממשלה והכריחו אותה להתמודד עם הבחירה של תמיכה במעשיהם או התמודדות עם מראות של פינוי בכוח של יהודים (צעד שהיה עלול לגרור גם אלימות מצד אותם המפונים). האדישות, כפי שאתה מציג אותה, של המתנחלים כלפי הערבים מעוררת חלחלה. תאר לך מצב שבו מישהו יהרוס את ביתו של שכנו כדי שיוכל להרחיב את גינתו; האם מכיוון שכוונתו הייתה לשפר את חייו ולא להרע את חיי שכנו יש להקל בחומרת מעשיו או לפטור אותו מתשלום עבורם? הפוליטיקאים, כמו המתנחלים עצמם, חטאו שניהם וצריכים להענש בהתאם. הפוליטיקאים חטאו יותר אולי בכך שנכנעו למעשה החטיפה של המתנחלים ולא הבהירו להם מהיום הראשון שמעשיהם לא יסבלו במדינה דמוקרטית ושואפת-חוק. למה הם עשו זאת? אולי לערן הפתרונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביותר ממקרה אחד התנחלויות הוקמו שלא על דעת הממשלה, ותוך איום באלימות, שממשלות ישראל נכנעו לו, נשארו במקומן. הנושא סבוך הרבה יותר ואני חושב שלווינגר, שאיננו נושא תפקיד, הוא הרבה יותר פושע מלחמה משמעון פרס של 1992-1996. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שלפתע הנושא נהיה סבוך כאשר השאלות נעשות חדות .שמעון פרס יכול היה בהוראה אחת להכניס את לוינגר לכלא (מקום שהנ''ל מכיר היטב מימים ימימה), לפחות לתקופת צינון. ויכול היה גם להורות על הסרת התנחלויות - אבל לא רצה. הוא היה ראש הממשלה, להזכירך. היו לו כנראה שיקולים של מו''מ עם עראפת באותה עת ולמרבה הצער, השיקול הזה אינו מוכר באמנה שהוזכרה כאן .על כן שמעון פרס הוא, לפי הקריטריונים שלך ,פושע מלחמה הרבה יותר גרוע מהרב לוינגר ,מאחר וידע על המעשים, יכול היה לעצרם ,ולא עשה דבר כדי למנעם. ההתנחלות שימשה את כל ראשי הממשלה מאז רבין כקלף במו''מ על השטחים, בעוד ההיבט המוסרי מעולם לא שיחק תפקיד בשיקוליהם. לא היה שום קושי במניעת ההתנחלות או בעצירתה, וכפי שממשלות ישראל יכלו לאלימות של מובטלים ושל פנתרים שחורים, הן היו מסוגלות לפנות בקלות את המתנחלים. גם האלימות שהופעלה על ידי המתיישבים לא היתה חריגה. פשוט היה קונסנזוס לאומי שהם לא מזיקים למדינה - אז נתנו להם להשאר שם. ייתכן שזהו פשע מלחמה - אבל לא הם האשמים הראשיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |