עזוב אותנו כבר בשקט, חבר | 51 | |||||||||
|
עזוב אותנו כבר בשקט, חבר | 51 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
ובכן, כמובן שאינני מסכים עם כל דבריו של שי, לו המצב היה כזה, היו דעותי ימינה אף מן האיחוד הלאומי, ולא היא. אלא שבנקודה אחת הקיצוניים משני הצדדים (שי ואנוכי) נפגשים - די עם הפסטיבציה הזאת של רצח רבין, זה מעיק, מתעלק ומשניא את עצמו על כולם. פסטיבל, שכפי שהיטיב לומר זאת שי, מתעסק יותר בעצמו מאשר במושא הפסטיבל. |
|
||||
|
||||
חושבני שדבריך, שי, לקו באותה גוזמאות והקצנה בה אתה מאשים את הצד השני. הצורה בה הצגת את רבין, האדם והפוליטיקאי, היא צורה קיצונית, לא מאוזנת, ובעיקר חוטאת לנושא המרכזי עליו רצית לדון. אנחנו יכולים להתווכח עד מחרתיים האם מדינה ריבונית, ראוי לה שתאפשר לארגוני טרור לפעול בתוכה, תחת שיהיה גוף בטחוני אחד ויחיד בה, והאם רבין אכן חיבב את הטיפה המרה או לא. בקטע הזה, ירית לעצמך ברגל. נכנסת לדיונים שמתוכם אנשים יוצאים פגועים וממורמרים, בלי שצד זה או אחר ישתכנע או ישכנע. סתם סגירת חשבונות ילדותית. מי בכל זאת כתב את המאמר שלך, כמו שהיה צריך להכתב מלכתחילה? אורי אליצור, היום במוסף לשבת )22.10(. בקצרה, שואל אליצור האם "מורשת רבין", אם יש דבר כזה, היא זו שצריכה להלמד, או שמה שצריך להלמד אלה התוצאות ההרסניות של רצח פוליטי בישראל. מבלי להכנס למעשיו של רבין, שהיה בן אדם כשאר האדם, ועשה דברים טובים, כדברים רעים, הרי שעל מורשתו יש מחלוקת, והיא עצמה פוליטית במהותה. היא יכולה לנצח או להפסיד, אך מרצח פוליטי במדינה, ניתן רק להפסיד, והוא טומן בחובו פוטנציאל לחורבן מוחלט של הלאומיות היהודית בארץ. על מסר כזה ניתן להתאחד, ובזכות מסר כזה יכול וצריך העם בישראל להתאחד באבלו על רצח רבין, וללמד אותו שנה אחר שנה. האבל הוא לא רק על רבין, אלא על עצמנו ועל הנקודה אליה הדרדרנו. הלימודים - בשביל שלא נדרדר הלאה, ולא נאבד את עצמאותנו, בגלל מאבקים פנימיים. תודה ולהתראות. |
|
||||
|
||||
כל פוליטיקאי חפץ חיים נשבע בנקיטת חפץ כי הינו נאמן ל"מורשת רבין" מכניס לנאום את הפנייה האינטימית "יצחק..." ומברבר את השומעים לעייפה על נאמנותו לדרך ולמורשת. אלא שהמציאות הינה שלא דרך ולא מורשת ולא דבר מצרכי הפוליטיקאים המבצעים לא פחות מאשר שימוש ציני במת לצרכים עכשווים לחלוטין. אין ולא הייתה מורשת רבין. רבין היה פוליטקאי בדמות ובתבנית פוליטיקאי הדור בו גדל. לא מנהיג מגביה ראות, לא מכריז נחוש על הקמת מדינת ישראל ולא דבר מדברים אילו. הפוליטיקאים זיהו את התועלת האלקטורלית הטמונה במנטרה "רבין", "דרך רבין" ו"יצחק היקר" לוחצים חזק ככל יכולתם על בלוטת הדמעות רגשות אשם, ותחושת השייכות המדומה המוענקת לשומע ולמשתתף בריטואל המוות הממוחזר. הבעיה ה"קטנה" הינה שבדרך ישנו מחנה גדול הרבה יותר גדול מכדי שניתן יהיה לכפות עליו שטיפת מוח אידוקרינטיבית המופעלת כיום. רבין עבור ציבור זה אינו "מורשת,, אינו "יקר" ואינו כל מה שלא היה באמת בחייו ואשר מנסים לייצר יש מאין. ההתעלמות ממחנה גדול זה וקידוש מלאכותי של זכרון, שלא ידע בעצמו שהוא כזה, תוביל להעמקת הקרע ולחוסר אפשרות לסגור אותו גם ב 50 שנה הקרובות. (ראה את הקרע חרות - מפאי שנמשך כמעט 60 שנה ויותר) אבל מהם שיקולים אילו מול התועלת המיידית בקלפי? |
|
||||
|
||||
בתור תלמידה במערכת החינוך הממלכתית,הסכמתי גם אני לחלוטין עם דבריו של אורי אליצור , וכן עם דבריו של ב.מיכאל, שכתב טור בנושא ב"ידיעות אחרונות" ב26.10בו הוא מוחה על הפיכת יום הזיכרון הלאומי לנרצח עצמו ולאו דווקא לרצח. בבית ספרי, כבשאר בתי הספר הממלכתיים (ולמיטב ידיעתי גם הממלכתיים- דתיים), ,חגגנו" את יום השנה לרצח ראש ממשלת ישראל" או כפי שכונה ע"י הכל "יום רבין" בטקס גדול סטייל יום הזיכרון. בשנה- שנתיים הראשונות לאחר הרצח, היה מקום לערוך טקסים מעין זה שכן רובם הגדול של התלמידים אכן התאבל עוד על רבין (בכל זאת, ילדי הנרות) אבל עכשיו שוררת הרגשה פחות או יותר כללית, שהאבל הוא מאולץ, משום שרגשות , אפילו הם כנים ועמוקים וחדים, טבעם להתקהות עם השנים ובפרט שבסך הכל מדובר באדם זר. השיחות שהתקיימו בכיתות לציון "יום רבין", התנהלו כבקשת יוסי שריד, על "מורשת רבין". הבעיה היא שיש חילוקי דיעות קשים בנושא זה (כן, כן, גם אצל תמידי תיכון), ולכן בסופו של דבר הוקדשה השעה לויכוח פוליטי בין מספר תלמידים. לדעתי, בעשותה כך מפספספת מערכת החינוך את המטרה- הוקעה של רצח פוליטי ואלימות פוליטית בכלל. באשר ליצירת ה"מיתוס" של רבין- אין זה תפקידה של מערכת חינוך ממלכתית במדינה דמוקרטית וממילא האנשים שלא הסכימו עם דרכו של רבין במקור מתנגדים לפולחן האישיות ומעדיפים להתעלם מיום השנה, מה שקרוב לוודאי לא היו עושים לו נוצל היום כהלכה. |
|
||||
|
||||
מבלי להסכים עם חלק גדול מדבריו של שי, אני מסכים עם הטענה כי מתבצעת כאן גלוריפיקציה של אדם לאחר מותו. אם ראוי או אינו ראוי האיש ליחס זה, זו כבר שאלה אחרת. הבעיה היא: מה עושה מערכת החינוך ביום הזכרון. והתשובה: במקום לעסוק במעשה, הרצח, ובגינויו, היא עוסקת במה שמכונה "מורשת רבין". מורשת רבין, עם כל הכבוד, גם אם נתייחס לחלקיה החיוביים בלבד, מייצגת את דעתם הפוליטית של חלק מתושבי המדינה – ולא של כולם. מדובר בלימוד תורה פוליטית – אינדוקטרינציה, אם תרצו. כן, אני בעד שלום. כן, אני תומך שמאל. כן, הייתי מעדיף את רבין על כל מועמד ימין. אולם אני מאמין כי פעולות מע' החינוך גובלות במעבר על החוק האוסר הצגת דיעות פוליטיות בפני תלמידים. הגלוריפיקציה של רבין ולימוד "מורשת רבין" בהכרח מטה את הדור הצעיר לכיוון מסויים. גם אם זה כיוון "נכון" לדעתי האישית, האמצעים אינם כשרים! אירוני הדבר כי דווקא ביום שנועד לדון באמצעים לא כשרים בדמוקרטיה, משתמשים באמצעים אחרים, לא כשרים אף הם, במהלך הדיון... אינני חלילה משווה רצח לחינוך פסול, אולם יש כאן טעם לפגם. יתרה מזאת: במידה מסויימת, אני מצדיק את אנשי רשת החינוך של ש"ס על כי אינם מציינים את היום באופן מיוחד. התירוץ שלהם טיפשי עד מטומטם, כמובן ("הוא היה מחלל שבת"), אולם העובדה הבסיסית היא כי יום הזכרון לרבין נועד לגנות רצח פוליטי, וכבר *קיים* ביהדות יום כזה, הלא הוא צום גדליה. אם יוקדש יום הצום במערכת החינוך ללימוד עד כמה רצח פוליטי אינו פתרון, תוך מתן שתי דוגמאות עיקריות – גדליה מימי התנ"ך ורבין מימיינו אנו – די בכך. (עם זאת, לצערי אני בספק אם מערכת החינוך של ש"ס אכן תדון ברצח רבין במהלך לימוד צום גדליה. אחרי הכל, הוא היה מחלל שבת... עדיף לדון בפילפול נוסף של איזה רב נשכח בנוגע לחשיבות נעילת נעלי גומי ביום הצום, או שטות אחרת בסגנון). |
|
||||
|
||||
הדבר טבעי לחלוטין כמה שנים חלפו מאז רצח קנדי ועד שהתחילו להתפרסם הדברים הלא- כל כך יפים עליו ? |
|
||||
|
||||
(אזהרה מוקדמת: העמדה שאני עומד להציג כאן היא לא בהכרח הדעה האישית שלי.) ברור שרבין היה בשר ודם, ואולי אפילו לא הבשר-ודם הכי נחמד או מוצלח בעולם. עם זאת, כל המשגים שעשה בחייו אינם רלוונטיים להנצחתו כמסמל מושג מסוים – ובעברית, גם אם היה ראש ממשלה רע, העובדה שהוא נרצח בזמן כהונתו היא העובדה המהותית ולא אופן תפקודו. יתרה מזו, האירוע שיש לו משמעות מבחינה לאומית היא רצח ראש הממשלה, לא רצח יצחק רבין. לכן "האלהתו" של רבין משרתת תפקיד חשוב, ההתנגדות לרצח פוליטי. לא נעים, אבל דווקא ההבחנה שעושה אחד העם במאמרו "משה" מתאימה כאן. רבין צריך להיות "גיבור היסטורי" ולא "גיבור ארכיאולוגי", כלומר דמות לאומית, מעין מיתוס (לא, זו לא מילה גסה), ולא נושא למחקר היסטורי מעמיק. שוב, אני מדגיש שאני לא מאמין בכל מה שכתבתי. בו. שבת שלום לכולם. |
|
||||
|
||||
שי, כמו שאתה יכול לראות מהמאמר שפרסמתי בנושא, אני לא בהכרח חולק עליך, אבל אני רוצה לנפץ כאן שני מיתוסים - ימניים - שקשורים ברבין. הראשון הוא מיתוס אלטלנה והתותח הקדוש. כן, רבין ירה על אלטלנה. כן, היו בה יהודים. לא, הוא לא החליט על כך. לא, הירי לא היה חסר בסיס. אלטלנה הייתה ספינה של ארגון טרור שפרש ממסגרת החיים הפוליטיים בישוב (האצ"ל). האצ"ל, שחתם על הסכם הצטרפות לצה"ל מספר שבועות לפני התקרית, ביקש שחלק מהנשק בספינת הנשק שלו יופרש לאנשיו. כל אדם סביר היה מסכים לכך. דוד בן גוריון, ראש הממשלה המאוס, לא היה אדם סביר. הוא ניפח את העניין לכדי משבר, שלדעתי היה מתוכנן ומחושב, בנסיון להפטר מהימין ככוח פוליטי. האצ"ל סייע לו בכך: אנשיו הסתירו את הגעת האוניה, ופתחו באש על חיילי צה"ל שבאו להחרים אותה. אני חוזר: אנשי אצ"ל פתחו באש על חיילי צה"ל. מספר ימים לאחר מכן, הפליגה הספינה לתל אביב, שם עלתה על שרטון. אנשי אצ"ל שעזבו את יחידותיהם - הדבר היה בעת ההפוגה הראשונה - עלו על תל אביב, תקפו את מטה הפלמ"ח ששכן על החוף, והרגו איש פלמ"ח. הפלמ"ח כבש מחדש את החוף, והורה לאנשים שעל הספינה - ששידרה קריאות כל העת לאנשי אצ"ל - להכנע. אנשי הספינה סירבו לכך. בנקודה הזו הגיעה הוראה משר הבטחון - אותו אדם מאוס שהוזכר לעיל - להפגיז את הספינה. פקודה חוקית לחלוטין, שמטרתה דיכוי מרד. אין ספק שמנהיגי האצ"ל לא רצו במרד; אין ספק שהתנהגותו של בן גוריון בכל המשבר ראויה לגינוי; אבל אי אפשר להפיל את הפקודה לירות על הספינה על המג"ד שהיה במקום. הסכסוך היה בין בכין לבן גוריון, לא בין בגין לרבין. המיתוס השני הוא מיתוס התמוטטות העצבים. אין איש אשר חולק על כך שרבין תפקד היטב במהלך המלחמה עצמה; כל מה שיש הוא עדות של עזר וייצמן - לא בדיוק ידיד של רבין - שרבין קיבל זריקת ארגעה יומיים לפני פרוץ המלחמה. אם אתה יודע על עוד אלופים שחשבו שרבין התמוטט, אנא ספק לי שמות ופרסומים. לדעתי, אתה מושפע יותר מדי מתעמולה ימנית. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי רבין לקח כמה שעות חופש כדי להרגע אבל, ברצוני לצטט את אפרים קישון (מהזכרון) שאמר שאוי לנו אם המנהיגים שלנו לא יחששו ויפחדו לפני שהם שולחים את בנינו להרוג ולהרג בשדה הקרב |
|
||||
|
||||
סוף סוף דברים נכוחים כנראה שלא כל העם איבד את שפיותו |
|
||||
|
||||
הריני להצהיר שאף על פי כן שלא ברור לי אם אני כן או לא ''עם'' (יהיה זה מה שיהיה) אני בפירוש איבדתי את שפיותי, וכמו שאומרים ב''דבר אחר'' - ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
אתה במאמרך באופן כללי ביותר צודק, ומתכוון אני לכך שבאמת ישנו פולחן סביב רציחתו של ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון, ואדם, אבא ,סבא וכו', אך עלינו לשאול פולחן זה על שום מה ? אתה הזכרתה את התקופה הראשונה של רבין כראש ממשלה, זוכר אתה למה הציעו נגדו הצעת אי אמון בגלל שהוא הביא לראשונה לישראל משלחת מטוסי קרב אם זוכר אני טוב את מטוסי האף 16 או 15 מטובים שהיו חשובים לביטחון המדינה וכמו כול אותם "פלופלורים" וקישקשו על חילול השבת, לאחר מכן השוותה את רבין לביבי בהשתלחויותיו נניחאך תזכור דבר שלדעתי חשוב שהיה לראש ממשלה, אשתו עשתה טעות הוא קם והתפטר לא קיקש על "לא הפנמתי", לא ידעתי או אמר אני זכאי והכול "עורבא פרח" ולקח את העורך דין הכי יקר בעיר והגיש חשבונית למדינה לשלם. בזה שרבין העיף את המפד"ל מהממשלה זה היה צעד חשוב בכך שהוא לימד אותם לקח חשוב וגם הרחיק אותם מסיר הבשר עובדה שים לב איך הם התנהגו כמובן שאני ימליץ לך כמו שאתה המלצתה הגכתבה שלך לך בבקשה לאוניברסיטה הפתוחה או לרגילה או לבית אריאלה ותנבור בדפים בלי משקפים חד צדדיות, ובכן אתה גם דיברתה על כך 'שהחברי' הציפו את העיתון 'טיים' אם אני לא טועה בתגובות על כך שרבין הוא איש השנה אז שוב פעם אני נאלץ לפנות אותך למקורות ושוב בלי המשקפיים המיוחדים שלך, ותשמע שם שהיו המון פניות מצד ניו-נאצים לכיוון של מיודענו הזכור לשימצה היטלר שהיה איש השנה ואז גם באינטרנט וגם בטלוויזיה וגם בעיתונות דיברו על כך שצריך לעשות משהוא בנוגע אז כמו האנשים ואמרו רבין. דבר נוסף רבין בקדנציה השניה שלו כראש ממשלה ואני מקווה שאתה זוכר הוא הגיע אחרי שמיר שתמיד ידע להגיד(שמיר) נעשה אבל לא בתקופתי, ורבין כאיש ביטחון עשה המון במישור הביטחוני, אם יש לך חברים שהיו בצבא ברמה של מפקדים או סיירות תלך אליהם שוב בלי המשקפים המיוחדות שלך ותשאל אותם מה היה אז, תשקוט ותקשיב. אני גם יזכיר לך שרבין היטה את התקציב מההתנחלויות והעביר לחינוך, שוב פעם אני יפנה אותך למקורות בלי המשקפים המיוחדות שלך ותשב ותיקרה מה רבין עשה בחינוך וכד'. דבר אחר אני מכיר את בית מפלגת העבודה ואת מחלקת התה התימניה החמודה שנמצאת שם לך אליה (בלי המשקפים) ותשאל אותה על רבין בשני התקופות ניראה מה תלמד, לך אל החיילים שהיו במצוקה (בלי המשקפיים) באותו זמן או לא היו במצוקה ותשאל אותם מה קרה שרבין פגש אותם עד לאיזו רמה של התעניינות. אגב אני לא חבר בשום איגוד פוליטי. שאני אומר רבין אני אומר שינוי סדרי עדיפויות, נכון רבין נתן לסורר הזה דרעי את המעמד שהוא לא ראוי לו אך זאת הוא עשה למען מטרה, והמטרה לא היתה כמו בימי ביבי הכרס, או רק להישאר בתפקיד אלה המדינה, ורבין מזכיר לנו את הערכים האמיתיים של ציוני ישראלי גם אם נדרש לוותר על נתח אדמה בשביל לחסוך במוות אז נוותר מה לעשות. אמר מי שאמר "פיקוח נפש דוחה הכול" ושוב אני חוזר ואומר "הכול" !. לסיום . לך לאופטמטריסט שלך תומר לו שיבצע ניקוי למשקפים וצא אל העם ולמד . |
|
||||
|
||||
אם ברצונך שאנשים יתיחסו לתגובות שלך כתגובות רציניות, אנא ממך, השתדל להעלות קצת את הרמה של השפה שבה אתה משתמש. פסיקים, נקודות, והפרדות בין משפטים עושים הבדל עצום, וכך גם הקפדה על עברית נכונה יותר. שום קשר, כמובן, לתוכן התגובה שלך. |
|
||||
|
||||
עברית קשה שפה... |
|
||||
|
||||
שמחתי לראות ביקורת ענינית על רבין. לדעתי (ויש שיחלקו עליה כמובן) רבין היה ראש ממשלה כושל, הרפתקן ולא דמוקרט. לצערי כשאני אומר זאת מביטים בי כאילו הנפתי בו ברגע שלט ''ישוחרר יגאל עמיר לאלתר''. מחנה השמאל כחלק מהתגובה לרצח ניסה וממשיך לנסות לסתום פיות של מתנגדים. כל ביקורת היא ''הסתה'' כל הפגנה היא ''חזרה לימים ההם''. אז תמשיכו בדיון ותזכרו ש''חוות החיות'' ו''הקרנפים'' נכתבו על דיקטטורה של השמאל. מומלץ במיוחד לעיין בספר ''החייל האמיץ שוויק'' ולקרוא שם תיאור מרתק של מסכת המעצרים המטופשים בשבוע שאחרי רצח רבין. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר פרסמתי באולטינט בזמנו, וכמו כל מי שצפה ב''תקומה'', הרי שעל-פיה, רבין התמוטט שבועיים לפני המלחמה, כאשר קיבל דיווח על כמות ההרוגים הצפויה (בין עשרים לשלושים אלף חללים). הוא קיבל כדורי הרגעה, התעורר אחרי יום וחצי, ובזה הסתיימה הפרשה. כמובן שעל איכויותיו של האדם והמנהיג הזה ניתן להתווכח בלי סוף, אבל אני אעמוד בפיתוי ולא אמשיך את השרשרת המיותרת הזו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
18 שנה אחרי המאמר, דמותו ופועלו של רבין ממשיכים להיות מופת וכר לדיונים ועימותים פורים, וכותב המאמר נעלם ונמוג. |
|
||||
|
||||
דמותו ופועלו של רבין ממשיכים להיות מופת וכר לדיונים ועימותים פורים אל תחזיר את הסרט,כמדומני שבלוקבאסטר נסגר. |
|
||||
|
||||
אילו קם לתחיה. רבין היה ימין מתון, כמו שהיו בן גוריון וגולדה מאיר, הם לא סבלו את הפלשתינים והיו שמחים להיפטר מהם. ברגע של חולשת הדעת --- רבין שוכנע על ידי שמעון פרס, הפודל שלו (נו ... מה שמו) ועוד כמה תמהוניים סביבם --- מהטיעון של התמהוניים השמאלנים שהפלשתינים הם פרטנרים לשלום (ולא שקרנים פתולוגים כפי שהם באמת). |
|
||||
|
||||
או כמו ממשיך דרכו של רבין, ברק. |
|
||||
|
||||
אהוד ברק כתב לאחרונה (ביקורת לספר על דילמת 1967) שהוא רוצה התנתקות מהפלשתינים ביו"ש – כל זאת, במחיר החזרת כל השטחים (כולל "גב ההר"). נוכח מה שקרה ברצועת עזה ב- 2006 אני לא חושב שהוא יקבל תמיכה אלקטורלית לדבר כזה. |
|
||||
|
||||
אבל זה מעלה ניחוש כלשהו לגבי מיקומן ההיפותטי של דעותיו של רבין בפוליטיקה העכשווית (והאם דעה כלשהי אמורה להיות יותר פופולרית רק בגלל שהיא דעתו של רבין? זו כבר שאלה אחרת) |
|
||||
|
||||
אני בספק שלו היה חי - היה מודה בטעותו. אין לי ספק שהשמאל מתעב את הפלסטינאים יותר מהימין. הם הפלסטינאים יודעים זאת. אנשים שבעים שונאים את הרעבים. |
|
||||
|
||||
בארור. מן המפורסמות היא שכל שואגי ''מוות לערבים'' הם שמאלנים, וימני שמגיע למשחק של בית''ר ירושלים צפוי ללינץ'. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה לא מזהה את המהות בעניין. אשאל זאת כך : מי שונא יותר את המוסלמים/פלסטינים - יהודים בני עדות המזרח ש'הצליחו' לחיות איתם במשך מאות בשנים או בני עדות אשכנז ששמעו עליהם ? ומכאן אמשיך לשאלה : - מי שונא יותר את הפלסטינים - השמאל(האשכנזי) או הימין(המזרחי)? "...מאמרה של ענת רימון אור מצביע על סוגיה מטרידה בדיון הציבורי . לעתים מתקבל הרושם , היא טוענת , שהקריאות "מוות לערבים" מפריעות את מנוחת הציבור הישראלי הרבה יותר מן המוות הממשי הנגרם לערבים בידי יהודים . הקריאות "מוות לערבים" מזוהות בדרך כלל עם ציבור מזרחי בעל סטטוס נמוך , שנחשב ימני ולאומני , בעוד שההרג של ערבים המתבצע באופן ממוסד ( ושהיה שמור במשך שנים גם לשמאל המיליטריסטי ) מקנה למבצעיו יוקרה בחברה הישראלית . המחברת עוסקת במקומם המפוצל של המזרחים בתוך החברה הישראלית וטוענת ש"מוות לערבים" כאקט של דיבור ( Speech Act ) הוא חלק ממאבק נגד פיצולה של הזהות המזרחית , ויש בו ניסיון לייצר עמדה קוהרנטית , אשר בו בזמן תומכת בשיח הציוני וגם חותרת תחתיו . אבחנתה של רימון אור לגבי "הסנטימנט הלאומני" המזרחי ומעמדו השונה מזה של "הסנטימנט הלאומני" האשכנזי באה לידי ביטוי בולט גם בדיון הציבורי בכיבוש כיום . קל לראות כיצד הציבור המזרחי מוצג כמי שמבטא תחושות לאומניות קיצוניות , בעוד ש"הציבור התרבותי" שמגבה את מנגנון הכיבוש וההרג ( משפטנים , פקידי ממשל , מורים , אינטלקטואלים , סופרים ומשוררים ) מוצג במונחים ליברליים ונאורים." 1 למה השמאל כל כך רוצה בהיפרדות ? למה קשה לבליין השמאלני ששותה קפוצ'ינו בשדרות רוטשילד וקורא צ'כוב לדעת שעשרים ק"מ מזרחית ממנו מתנהל כיבוש אכזרי על ידי הקלגס הציוני הארור ? הטיעון לגרסת השמאל הוא שערכי הדמוקרטיה הנרמסים הם הם אלו שגורמים להם להתנתק. או במילים אחרות - אם תהיה להם מדינה כמו למשל בעזה והחמאס יתלה אותם אחד אחד זאת כבר בעיה שלהם ולא שלנו. האם המוסר לפתע נעלם כלא היה רק בגלל שהאו"ם הכיר בהם כמדינה, היכן הוא המוסר ? הוא מתפוגג כלא היה רק כשישנה הצהרה בקרע. גם השאלה - האם יש הבדל בין הפצצה של אלפי עזתים או עיראקים חפים מפשע לבין עריפת ראש של אדם מערבי? היא שאלה נכונה. ולסיום- אם השמאל היה יודע שבמקום הכובש הציוני הארור , יבוא דעא"ש וישחט את הפלסטינים כמו כבשים אחד אחד - האם גם אז הוא היה דורש בתוקף שתי מדינות ? התשובה היא מן הסתם - כן. ומכאן הטענה שהשמאל שונא את הפלסטינים יותר מהימין , יש בה יותר מקמצוץ מהאמת. ואת זה יודע הפלסטינאי הממוצע, הוא מבין את הפולטיקה הקטנה של השמאל.יש לו את זה בענק בקרב אש"פ. מעולם לא היה משאל עם אמיתי בקרב הפלסטינאים האם הם מסכימים להכניס לערים שלהם את המחבלים מטוניס ב93 .לא שאלו אותם וקבעו להם עובדות ואחרי זה אלו שהביאו להם מחבלים שיתאכזרו כלפיהם יותר מהציונים , עוד אומרים להם אנחנו לא רוצים בכלל לחיות איתכם ולא בגלל שאנחנו אוהבים אותכם ,אלא בגלל שזה לא מצטייר לנו טוב בעולם,ובגלל שזה לא עומד בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה והליברליזם. מצידנו תמותו יפה שעה אחת קודם רק אל תהרסו לנו את התדמית הנאורה. לכו מכאן ! זאת דוגמא מצויינת איך 'ליברליזם' משנה את פרצופו למשהו שאף אחד לא ידע שהוא קיים. אני לא יודע מהי רמת האינטראקציה בינך לבין הפלסטינים - אבל אני יודע שהפלסטיני שונא אשכנזים יותר מבני עדות המזרח. אני יודע שהפלסטיני שונא את השמאל יותר מהימין. ואני גם יודע שהוא שונא את פעיל ' שלום עכשיו' יותר מ'נוער הגבעות'. 1 יהודה שנהב,קולוניאליות והמצב הפוסטקולוניאלי, עמ' 16 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
איך זה מכונה היום ברוטשילד? |
|
||||
|
||||
הפוך על סויה. לא נשארו ברוטשילד אנשים ששותים חלב מן החי בפרהסיה. ------------ האמת, אני לא האיש הנכון לשאול אותו, אני יותר תאולוג (מלשון תה). לאחרונה אכלתי במסעדה אחת בפריפריה, ושולחן לידי מישהי הזמינה "הפוך על מים", ודנה בזה עם חבריה לשולחן. עד כמה שהבנתי זה עם מים במקום חלב. לא הצלחתי להבין האם זה שונה מסתם אספרסו ארוך עד זרא. לא שאני מתלונן אם אנשים שותים מים במקום חלב. שבועות שמח! |
|
||||
|
||||
מצחיק. הפוך בהגדרה זה חלב (סדר המזיגה), ונראה שהמישהי ההיא קיבלה אמריקנו. |
|
||||
|
||||
אכן, נראה שלא באמת היית ברוטשילד לאחרונה. אולי יש שם יותר שותי סויה מאשר בירושלים, ואני ביניהם, אבל הרוב המכריע עדיין מבקש הפוך ונהנה מהחלב שלו. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי אחרת1, רק רציתי לפרגן לקוזמו ליטוף לתדמית שכנראה יש לו על מדינת רוטשילד. 1 אאל"ט בתל אביב לא חסרות המבורגריות, למשל. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מי שונא את מי יותר או פחות, ובכלל מה מקומה של המלה הזאת בהקשר כזה. אלא שדי ברור שהימין של היום, נותני הטון בו, קצה נפשם בציונות וכל העולם הרעיוני ממנו היא באה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |