מיום כיפורים זה 3127
פייבק'ה הוא ילד בן תשע, שיום הכיפורים הופך להיות יום הדין והמוות שלו.
אם ואב נושאים ילד. פסל בגני וילה בורגזה, רומא. צילום: שוקי ניר
גיבורו של הסיפור "יום הדין של פייבק'ה" (יצחק דב ברקוביץ', סיפורים נבחרים, דביר לעם, תשי"ג, עמ' ק"א - קכ"ד) הוא נער כפרי בן תשע, "פרוע ונעזב לנפשו", המועמד בסיטואציה של משבר חריף. הוא אינו מצליח לעמוד במתח ובקונפליקט הפנימי המתפתחים אצלו, יוצא מדעתו ולאחר זמן קצר מת. המעבר החד מתרבות כפרית נאיבית לתרבות עירונית ממוסדת, שמנסה לכפות את ערכיה תוך התנשאות ולגלוג, מביא עמו שיגעון ומוות.

את דמותו של פייבק'ה מייחדים לאורך הסיפור תארים כמו "כפרי", "פרוע" ו"עזוב לנפשו". פייבק'ה הוא נער יהודי יחיד בין ילדי הכפר הגויים, אך דווקא אתם הוא מסתדר היטב. התנהגותו, תחושותיו והופעתו החיצונית מעידים עליו כי היכה שורשים עמוקים בסביבתו המיידית, ואלה מרחיקים אותו מהמורשת שמייצגת בסיפור אמו – עולם היהדות והתרבות המסורתיים. הוא דומה יותר לאביו, נפח הכפר, הרחוק מכל זיקה רוחנית, דמות חד־מימדית, נאיבית וחלשה. שורשי הקונפליקט שיעמוד בו טבועים במשפחתו, בהוריו השונים כל כך זה מזה ובקיומו היומיומי הפרוע ונעדר המודעות העצמית.

בלבו של פייבק'ה קיים פחד מאלוהים ומתפילה: "פייבק'ה היה נער עז נפש ולא ידע פחד. ורק שני דברים עמדו לו על דרכו, ומפניהם היה לבו מהסס. שני הדברים היו: האלוהים והתפילה". פחדו של פייבק'ה הוא פרימיטיבי ביסודו, הוא נובע מחוסר הבנה של תופעות שונות בחייו ובסביבתו, והוא מייחס אותן, על פי המקובל בכפר, לאלוהים. ניתן לומר כי פייבק'ה מייצג בסיפור סוג של מאמין אמיתי, שאמונתו אינה נובעת משיקולים תועלתיים או ראציונאליים, או מחינוך ואידוקטרינאציה, אלא מדחפים רגשיים בלתי מודעים. אלה הם הקוים העיקריים המאפיינים את דמותו עד הגיעו לגיל תשע. בגיל זה מחליטה אמו של הילד לשלוח אותו, בפעם הראשונה בחייו, יחד עם אביו אל בית הכנסת לתפילת יום הכיפורים.

לאחר שהתלבש כראוי ולקח עמו צידה לדרך, נפרדת ממנו אמו: "לך והיית נער חסיד, ואלוהים יסלח לך". כבר מלים אלה מהוות סימן ברור וחד להכנסתו של פייבק'ה למסגרת חדשה, כפייתית והפוכה לכל אשר הכיר וידע. המעבר הוא פתאומי וחד, וסופה של המסגרת החדשה למחוץ למוות את הילד, שעם היותו פרוע ועזוב, הוא בעל רגישות חברתית ואישית גבוהה, בוודאי גבוהה יותר משל נערים אחרים בני התרבות היהודית הממוסדת בהם אנו פוגשים בהמשך הסיפור.

עם הגעתם של פייבק'ה ואביו אל העיר בה נמצא בית הכנסת, הם מתקבלים על ידי הקהילה בצורה עויינת, שכן הם זרים, שונים וחלשים. ילדי העיר לועגים לפייבק'ה ושמים אותו לצחוק: "בן מי אתה? ...אותו יהודי בקפוטה קרועה אבא שלך הוא?..." וכן הלאה וכן הלאה. בעיקר מרבה הקהילה ללעוג לאב, שאינו מבין הרבה במנהגי יום הכיפורים. היחס הופך אט אט להתעללות, ופייבק'ה אינו יכול עוד לחזות באביו הנתון ללעג מתוך שוויון נפש. הוא מתפרץ בסופו של דבר: "פייבק'ה אמר לו בחימה כבושה: את כל שיניך אהרוס!... מי? אתה? פוחח שכמותך! הלוא ביתנו הוא זה!".

פייבק'ה נתון במלכודת. הוא מצוי בסביבה זרה לו, עויינת, תרבותית כביכול. בשם התרבות, הלימוד והתחכום העירוני מוצגים הוא ואביו ככלים ריקים, חסרי ערך ותוכן. אבל פייבק'ה חש כי אמונתו באלוהים הרבה יותר עמוקה וכנה מאמונת הממסד הדתי־תרבותי שאותו מייצגת הקהילה. ובכל זאת, לה השלטון עליו ועל אביו, והוא חש כי נפל במלכודת.

חוויית תפילת יום הכיפורים, יחד עם הצום והסבל הנפשי המעיקים על פייבק'ה מביאים את הילד אל גבול יכולת הסבל שלו. הוא מתפרץ בסופו של דבר בהתקפת זעם אחרונה, ובניגוד למצופה אינו זוכה לתמיכת אביו במאבקו. בדרכם הביתה לאחר צאת יום הכיפורים מתפרץ הילד גם כנגד אביו החלש. הוא דורש לדעת מדוע בכה האב כשעינוהו, מדוע לא התריס, הגן על עצמו, עשה משהו. לאב אין תשובה.

פייבק'ה מסרב בשלב זה להמשיך לביתו. הוא מאבד את בינתו. אביו מובילו למחרת אל העיר, למוסד. כעבור זמן קצר נודע בכפר כי פייבק'ה מת בעיר.

ילד מובל לשחיטה על ידי אביו, ובמצוות אמו. הילד חי עד גיל תשע בכפר, כחיה קטנה. הוא פיתח אינסטינקטים בריאים, תחושת קיום נכונה, שובבות ילדותית פראית. כנגד כל אלה יוצאים בצורה ברוטאלית נציגי הממסד הדתי־תרבותי. המעבר אינו הדרגתי, מתוכנן, מכבד את ערכיו של הילד. פייבק'ה עומד מול שלילה מוחלטת של ישותו הקודמת. נסיונותיו הכושלים להתמרד נתקלים בתגובה קשה ובמכות. עמדתו הפשרנית והפחדנית של האב מגבירה עוד יותר את המתח הנפשי של הילד, וסירובו לחזור הביתה, אל המקום שהוצג כעלוב ומעורר גיחוך, הוא אך תגובה טבעית. שילוחו של הילד למוסד בעיר, במסגרת הקהילה העוינת והצבועה, חסרת הכנות והרגישות, מביא עליו, בסופו של דבר, את מותו.

תרבות, אומר לנו ברקוביץ' לפני למעלה ממאה שנים, לא רצוי לכפות בכוח ובהתנשאות. כפייה מביאה עמה שבירה. סילוק כל הערכים הקודמים בלי לשלבם בהווייה החדשה מביא לחיסול הנפש. והמחיר, שיכול להימשך לדורות, גבוה.

קישורים
יצחק דב ברקוביץ' - אנציקלופדיה ynet
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "ספרים"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

סיפור מהיום 520276
לא צריך לחזור כל כך רחוק לאחור. הנה סיפור מהיום: צעירה אתיופית: "נהג אגד אמר שלא מסיע כושים".
סיפור מהיום 520285
לא רק חברת אגד ''רואה את הסיפור בחומרה''. לפי הסיפור שלה גם נוסעים אחרים באוטובוס לא הסכימו ליחס הזה מצד הנהג ולמעשה כפו עליו להסיע אותה.
סיפור מהיום 520286
כל מקרה של ישראלי ממוצא אתיופי הנתקל בגזענות ובשנאת זרים זוכה מייד להבלטה בתקשורת. חייל אתיופי שהתייחסו אליו בזלזול, קופאית אתיופית שנדרסה והנהג הדורס זוכה וכיו"ב. מגזרים אחרים (חרדים, ערבים, הומוסקסואלים, ישראלים ממוצא רוסי, פליטים אפריקנים ועוד) לא זוכים להתייחסות כזאת. הקללה הנפוצה ביותר בקרב נוער וילדים היא "הומו" בכל מיני ואריאציות. עד שלא רוצחים הומוסקסואלים השנאה נגדם היא לא נושא לדיווחים תקשורתיים. כמה ערבים עובדים בערוצי הטלויזיה? התקשורת עצמה די נקייה מזרים. זכור לי המקרה של נטשה מוזגוביה שסולקה מערוץ 2 בלי סנטימנטים מיותרים – והיא היתה טובה! אז למה דווקא אתיופים הפכו לחוד החנית של ההתחסדות התקשורתית בנושא הגזענות בישראל? לדעתי התחברו כאן שני גורמים: הצבע והחולשה. שנאת זרים על רקע של צבע עור היא גזענות טהורה, מזוקקת. יש הרי "סיבות" לשנאת ערבים או חרדים, אבל שנאה על בסיס ביולוגי טהור היא כל כך חד משמעית, עד שהיא מתאימה כמו כפפה ליד התקשורת שתמיד תעדיף מקרים ברורים של לבן לעומת שחור. וכמובן ישנה הכוחניות של קבוצות אחרות לעומת החולשה של העדה האתיופית. גם עניין זה מוביל לסיקור סטראוטיפי וברור, בלי צורך להעמיק בסיפורים מורכבים מדי. לא מכבר עסקה התקשורת בילדים אחדים של ערבים שלא התקבלו לגנים שאוכלוסייתם יהודית. מי ההורים הערבים האלה? אנשים משכילים, רודפי שלום שהתערו בחברה הישראלית, אנשים בלי לאומיות לוחמנית. אלה זוכים לסיקור. כל השאר, 99% מהגזענות ושנאת הזרים, כלל לא מגיעים לסיקור כי הם מורכבים מדי, אמביוואלנטיים, בדרך להיות שגרתיים.
סיפור מהיום 520290
האם אתה מוכן שילדיך יתחנכו עם ילדים ערבים? (מוסלמים? נוצרים?)

אילו חגים צריכים לחגוג בגן? מה צריכים לספר לילדים?

(אין לי ילדים, לכן אין לי שום בעיה לענות "כן" ולהתעלם מהבעיה).

חלק מספיק גדול מהעובדים הזרים הם שחורים בערך כמו האתיופים (לא ניכנס כאן להשוואות. בעיני הישראלי המצוי כולם כושים. ואגב הדרפורים הם כושים במלוא מובן המילה).

ואם מדברים על קללות נפוצות, מה בדבר "אדיוט" ו"בן־זונה"? לא צריך להסיק יותר מדי מקללות.
סיפור מהיום 520293
אני מוכן שילדי יתחנכו עם בני אדם הגונים מכל מין וסוג שיש בעולמנו.

כמנהג תלמידים יהודים בבתי ספר בעולם, הם יחגגו את חגי התרבות המקומית בבית הספר, ואת חגיהם המיוחדים בביתם.

העובדים הזרים נמצאים בקבוצות האמביוואלנטיות, חלקם שוהים ללא היתר, חלקם אוכלים את חיות הבר, הם ''גוזלים'' עבודה מישראלים וכיו''ב. ראה הערתי הקודמת בעניין התקשורת והאתיופים.

הקללות אדיוט ובן זונה אינן מכוונות לקבוצות מובחנות בחברה הישראלית, אבל הומו היא קללה ''קבוצתית'' ולכן מבטאת גזענות מגיל הגן.
סיפור מהיום 520294
הומוסקסואלים הם קבוצה?

הם מאוד משתדלים להציג את עצמם כקבוצה. אבל אין שום מאפיין שמבחין אותם (חוץ מזה שכולם מתלבשים כמו נשים).
סיפור מהיום 520295
חבורת אנשים שמאוד משתדלת להציג את עצמה כקבוצה, שיש לה מוסדות קהילתיים, דגל, אינטרסים משותפים, מאפייני זהות מיוחדים, קשרים עם קבוצות מקבילות בעולם וכו' היא קבוצה.
סיפור מהיום 520296
ומאפיה שמאיימת על מי שמסרב להשתייך לקבוצה?

לגבי "אינטרסים משותפים": הדעות חלוקות.

מאפייני זהות מיוחדים? אשמח לשמוע על כך. הניחוש שלי על לבוש נשי היה סתם ניחוש פרוע אך כמובן שאשמח לקבל לו אישוש.
סיפור מהיום 520297
אוהדי בית"ר ירושליים?
סיפור מהיום 520301
בעיניי הקבוצה המעניינת היא הומוסקסואלים אוהדי בית''ר ירושליים. מדובר בקבוצה עם דיסוננס קוגניטיבי ענק שצריך לחיות אתו ולגשר עליו. אני בטוח, אגב, שלא מדובר בקבוצה ריקה.
מאמי, למה לא מוסרים לשופט? 520722
הומו אוהד כדורגל? זאת חתיכת שבירת סטריאוטיפ.
מאמי, למה לא מוסרים לשופט? 520723
למה?
נכון שהמשחק לא משהו, אבל הצפיפות...
מאמי, למה לא מוסרים לשופט? 520724
תרגיל: החלף/י "הומו" ב"אישה" בתגובות האחרונות.
מאמי, למה לא מוסרים לשופט? 520725
טוב, אז את התגובה הזאת אני מקדיש לאילנה, שאז, מזמן בשנות השבעים, במשחק המפורסם נגד בית''ר, ניצלתי כל אחת משבע ההזדמנויות לחבק אותה עם הבקעת שער.
מאמי, למה לא מוסרים לשופט? 520832
שמחתי לשמוע סוף סןף, באיחור מסוים, מי היה החבקן המטורף ההוא...
ותאר לך שהיו וישנם גם לוחמים הומואים! 566663
אלכסנדר הגדול, פרידריך הגדול (לפי השמועות אפילו אתאתורכ)
סיפור מהיום 520298
"כולם מתלבשים כמו נשים"?
סיפור מהיום 520299
אנא ספרי עד עשר וקראי את תגובה 520296 באותה הזדמנות.
סיפור מהיום 520303
אה, אז אם כך גם אני צריך להתנצל... (ולרענן את המסך לפני כל שליחת תגובה)
סיפור מהיום 520302
אתה טועה טעות נפוצה. אפילו אם אחוז אחד מהאוכלוסיה הוא הומואים (וזה כנראה יותר מאחוז אחד), אז יש בארץ לפחות שבעים אלף הומואים, כלומר יש כמה הומואים שאתה רואה אותם כל יום בסופר ואפילו לא יודע שהם הומואים. אלה שמתלבשים בצורה בולטת, מתאפרים וכו' ומשתתפים במצעדים הם בין כמה מאות לאלף. ב''כאלה שאתה לא יודע עליהם'' הכוונה היא לא לאלה שהם בארון אלא לאלה שדווקא לא ''מתלבשים כמו נשים'' - שמה שזה לא יהיה, זאת אמירה מאוד מכלילה. הכוונה לאנשים שהקרובים להם יודעים על ההעדפה המינית-רגשית שלהם אבל הם לבושים רגיל, לא עובדים במועדון לילה בתור קווינז אלא במקום עבודה רגיל וכל החיים שלהם הם רגילים בדיוק כמו החיים שלך (חוץ מזה שהם חיים עם בן זוג בן המין שלהם).
סיפור מהיום 520306
א. יש בארץ יותר משבעים אלף אנשים המשתייכים לקהילה הנקראת "דרומיים" (לדוגמה: סך כל תושבי באר־שבע). זה לא אומר שאני רואה כל יום אחד מהם במכולת.

ב. זה שלמישהו יש משיכה מינית לבני מינו לא אומר שהוא בהכרח בוחר בחיים כאילו.

ג. אחוז אחד מאוכלוסיית הגברים הוא בערך 35,000.

ד. למעשה אני לא התכוונתי ברצינות לטענה הזו, כמו שיכולת להבין אם היית קורא את המשך הדיון. אבל אני עדיין תוהה למה התכוון האלמוני מתגובה 520295 בטענתו שלהומוסקסואלים יש מאפייני זהות מיוחדים.

אם ההומוסקסואלים כ"כ רגילים, למה הם צריכים "קהילה"?
סיפור מהיום 520307
מה זה "חיים כאילו"?
סיפור מהיום 520308
חיים בדרום הארץ.

(לחיות במוצהר כהומוסקסואל)
סיפור מהיום 520336
התכוונת "חיים כאלו", נכון? בהקשר הדיון, השגיאה הקלה בכללי הכתיב המלא עלולה להתפרש לחלוטין לא נכון...
סיפור מהיום 520321
כידוע, מעט מאוד הומואים מתלבשים כמו נשים.
ואם המזרחיים הם קבוצה, גם ההומואים הם קבוצה.
סיפור מהיום 520330
כולם?
נא לא לערבב בין הומוסקסואלים לטרנסוסטייטס ולטרנסקסואלים.
סיפור מהיום 520344
ומה דעתך על שאר התגובה?
סיפור מהיום 520355
לקהילה הלה"טבית יש אינטרס משותף, הגבלות משותפות שהחברה הסטרייטית משיתה עליהם, היסטוריה של מאבק לזכויות, דגל, אגודות, ואתה תוהה אם הם קבוצה?

(פרט לכך שכל חבורת פרטים יכולה להגדיר את עצמה כקבוצה, אם בא לה).
סיפור מהיום 520357
האם כל מי שיש לו נטיה לחד־מיניות משתייך לקבוצה הזו?

שאלת הבהרה: אם היה טיפול רפואי יעיל (או לפחות: לא מסוכן) וזול שהופך את הנטיה הטבעית הזו, מה היה דעתך על מי שהיה בוחר לקבל אותו? לא לקבל אותו? האם על המדינה היה לסבסד טיפול כזה?

תשובה: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/926/862.html

"כמה דקות לפני שזה קרה דיברתי עם נער אחד. הוא אמר לי שאם היה אפשר לקחת גלולה כדי להפוך להיות סטרייט, הוא היה לוקח. שאל אותי 'מה, אתה לא?'. אמרתי שלא. לא האמין לי. אמר 'חן, אתה עובד עלי'. כאילו, זה ברור. אמרתי לו, 'זה כמו ב'מטריקס'. אני לא יודע איך הייתי אם לא הייתי אני. יש משמעות לכל הדברים הקשים שעברתי, בגלל שאני הומוסקסואל'.
סיפור מהיום 520359
ובכן, מי שעמוק בארון / מתכחש מן הסתם לא משתייך *לקהילה*, אבל הוא חלק מהקבוצה.
כוונתי, מי שעסוק נורא בלהגיד לעצמו "אני לא כזה, אני לא כזה", מן הסתם לא יעניין אותו יותר מדי מאבק של זוגות חד מיניים לאמץ את הילדים אחד של השני.

ואגב, יש גם דו-מיניים בחבורה.

לגבי שאלת ההבהרה, אני לא רואה סיבה, בתכל'ס, לחפש טיפול רפואי לזה. זו נטיה טבעית לגמרי‏1. אני בהחלט יכולה להבין את מי שהיה לוקח טיפול כזה, לו היה כזה, כי המחיר החברתי של נטיה הומוסקסואלית הוא כבד מאוד, לעיתים.
מה שבאמת הייתי רוצה זה שאנשים פשוט לא יתעסקו עם מי אנשים אחרים נכנסים למיטה, כל עוד זה נעשה מרצון והפרטנרים שלהם אינם ילדים קטנים.

1 ואגב, מינים שונים של בע"ח מפריכים את טענת "זה נוגד את דרך הטבע".
סיפור מהיום 520397
רק הערה מתודית קטנה:

העובדה שיש מינים שונים של בע"ח שמקיימים מעין "יחסים הומוסקסואליים" אינה מפריכה את טענת "זה נוגד את דרך הטבע", כיוון שאני מניח שמי שטוען זאת מתכוון ל"נוגד את טבע האדם" (שהרי אנשים שטוענים ש"זה נוגד את דרך הטבע" לא יאשרו רצח בני זוג או פעוטות בגלל שזה קיים אצל גמלי שלמה או חולדות).

אבל אולי רק אני מבין את טענתם ככה.
סיפור מהיום 520411
האנשים הטוענים טענת ''נוגד את דרך הטבע'' מתכוונים בד''כ לא רק ל''נוגד את טבע האדם'' אלא לטבע בכללותו ובייחוד למינים המפותחים. הטענה (ההומופובית, במובנו העמוק ביותר של המונח), אם אינה באה מפיו של אדם דתי - מובאת עפי''ר במסגרת ההנחה כי האבולוציה היא פונקציונלית, וכי כל מין שואף להצלחה ברבייה וע''י כך להמשך קיומו, ומקיים וממקסם את סיכוייו באמצעות הפרקטיקה ההטרוסקסואלית. אחד מן ה''טוענים'' האלה הוא מנחם בן, אשר טען בויכוח טלויזיוני (כנראה ביותר מויכוח אחד כזה, אך מדובר באחד שבו צפיתי), במידה מרשימה של להט, כי ''בטבע, בעולם החי, אין דבר כזה, הומוסקסואליות'' - במקרה שלו הטענה נובעת מבורות, כמובן.
סיפור מהיום 520413
יש בטבע פרטים שמקיימים "רק יחסים הומוסקסואלים", או רק כאלה שמקיימים יחסים הומוסקסואלים לפעמים, כשאין להם אפשרות לקיים יחסים הטרוסקסואלים?

שאלה אחרת, יש בטבע לסביות?
סיפור מהיום 593923
ג'ירף [ויקיפדיה]
סיפור מהיום 520414
הוא גם טען שאין כזה דבר אבולוציה, ושהכל שטויות. אדם כזה יביא טיעון אבולוציוני? אני בספק.
סיפור מהיום 520416
הטיעון ''אין את זה בטבע'' אינו אבולוציוני (לפחות לא במשנתו של בן), כמו שהוא דתי.
סיפור מהיום 520447
אכן, הטיעון הזה יכול להיות משתי הסיבות האלו. במשנתו של בן, הטיעון אינו ממקור אבולוציוני, כפי שטען האלמוני מתגובה 520411.
אני הייתי מחשיב את בן כ"אדם דתי" (כלומר מאמין באל שיצר את העולם).
סיפור מהיום 520455
הטיעון הוא אבולוציוני ביסודו, אבל אצל מנחם בן זה היה טיעון ממשפחת הטיעונים הפרטית שלו, שהיא, בעקרון, משפחת טיעוני "אלה שמז*****ם בת*ת מגעילים אותי".
סיפור מהיום 520462
בתור מומחה למנחם בן, אציין שהוא מעולם לא אמר "אלה שמ*** ב*** מגעילים אותי", אלא ש"הז***ן ב*** עצמו מגעיל אותי", הרבה הומוסקסואלים הם אנשים "מקסימים" לדבריו והוא מחבב אותם מאוד.
סיפור מהיום 520467
מבלי לטעון למומחיות גדולה במנחם בן (יש לי תחומי התעניינות אחרים בחיים), נראה לי שמי שטען בכתבה משנת 2002 (שמשום מה לא הצלחתי עכשיו למצוא אותה, אבל עדיין יש לה הדים ברחבי הרשת) כי ההומוסקסואליות היא "נטייה נרכשת לחלוטין ומידבקת" - יצר בהכרזה זו ממילא מיש-מש אחד גדול בין הפעילים לבין פעילותם, גם אם הוא נוהג לטעון שהוא מפריד בין זה לזה.

(ונדמה לי גם שכל טקטיקת ה"הומואים המקסימים" התפתחה בעיקר בתקופת ההשתתפות שלו בתוכנית הטלויזיה המפורסמת ששמה פרח לי כרגע, אבל ייתכן באמת שהידע שלי בהיסטוריה המנחמבנית איננו מספיק ע"מ לקבוע בנקודה זאת)
סיפור מהיום 520468
אתה טועה, הוא תמיד חיבב הומואים.
סיפור מהיום 520525
סיפור מהיום 520527
מ.ב. הוא טרול בעל השכלה.
סיפור מהיום 520528
ככתוב שם ''מותר להיות אידיוט''
סיפור מהיום 520530
עד לרמת דציבלים מסוימת כמוגדר בחוק.
סיפור מהיום 520419
אני מתנדב להיות הומופוב.

האבחנה הבסיסית: צריכים להתרבות. יש משהו כזה שנקרא אבולוציה.

כעת יש להבחין בין הומוסקסואליות לבין ביסקסואליות: כל עוד יש יחסים פוריים, אין בעיה עם יחסים אחרים מהצד. ואמנם לפי ויקיפדיה רוב מוחלט של הדוגמאות הידועות מהטבע הן של ביסקסואליות.

גן שיעודד הומוסקסואליות (להבדיל מבי־סקסואליות) בהצלחה רבה מדי יפגע בתפוצתו.
סיפור מהיום 520426
לגן שיעודד הומוסקסואליות עשויות להיות השלכות אחרות על האורגניזם. אם יהיה גן כזה שההשלכות האחרות שלו תשפרנה את סיכויי השרידה זה עשוי לאזן את צמצום ההתרבות.
סיפור מהיום 520430
יכול להיות, אך לכך יש הרבה פחות דוגמאות, אם בכלל (עברתי בינתיים רק על מספר מצומצם של מקרים מהדף האמור בוויקיפדיה. אם מישהו יכול לחסוך את זמני ולהפנות אותי ישל למקירם הרלוונטיים זה כנראה יקדם את הדיון).
סיפור מהיום 520420
נגיד שהיה טיפול רפואי פשוט וזול, שהופך מרוקאים שחרחרים ונמוכים לאשכנזים כחולי עיניים, בלונדיניים וגבוהים. מה היתה תשובתך לשאלות ההבהרה שלך?

(הנחת יסוד של השאלה: גם מרוקאים וגם הומואים עלולים להתקל בקשיים שאינם נובעים מעצם מהותם אלא מיחס החברה כלפיהם. אם אינך מסכים להנחה תמצא מקרה דומה שמקיים אותה)
סיפור מהיום 520421
נמוכים לגבוהים? למה לא? (נדמה לי שיש טיפולים חלקיים כאילו, לילדים).

בקשר להפיכת שחרחר עם עיניים חומות לבלונדיני עם עיניים כחולות: מקובל יותר אצל נשים. בעיקר בשיער.
סיפור מהיום 520432
אפשר לנסות להפוך נמוך לגבוה, עינים חומות לכחולות ושיער שחור לבלונדיני. השאלה היא אם אפשר להפוך מרוקאי לאשכנזי.

(מהי זהות? האמת, לא יודע. קצת מסובך לי)
סיפור מהיום 520449
אם שינית את מאפיינך לגבוה, כחול עיניים ובלונדיני, אתה יכול לשנות את עצמך לאשכנזי - מאה שקלים, ואתה לא יכול להתחרט אלא לאחר שבע שנים:
סיפור מהיום 520465
דווקא רוב מי מי שקוראים להם ''אשכנזי'' כיום הם ספרדים. לדוגמה, גבי.
סיפור מהיום 520588
תמיד.
לאף אחד לא קוראים ורשבסקי כשהוא גר בורשה. קוראים לו ורשבסקי אחרי שיצא מורשה ועבר לגור בלודז'.

כנ''ל אשכנזי.
סיפור מהיום 520589
לא בדיוק. ולדימיר אשכנזי נולד ברוסיה.
סיפור מהיום 520590
באופן כללי, אשכנזי הוא מי שבא מאשכנז שזה שמה היהודי של גרמניה.

לכן היו יהודים אשכנזים ששמם היה אשכנזי. כמו בצלאל אשכנזי, צבי אשכנזי, יעקב בן יצחק אשכנזי, דן אשכנזי או אפרים אשכנזי.
סיפור מהיום 520604
שם משפחתו של ראש עריית ת''א היה חולדאי עוד בתקופה בה הוא גר בחולדה.
סיפור מהיום 520458
הטיפולים בילדים הם לא כדי להפוך אנשים נמוכים לגבוהים אלא במקרים של ילדים שעפ"י הממצאים, הם עלולים להישאר בבגרותם בתחום המוגדר כגמדות - מתחת ל-‏145 ס"מ. המצב הוא לא כזה שאם בא למרפאה בחור בן 18 ואומר "הגובה שלי 170 ס"מ ואני רוצה להיות 2 מטר ולהיות שחקן כדורסל" - ישר מטפלים בו ומגביהים אותו.
סיפור מהיום 520466
זה נכון, אבל זה קשור גם לעובדה שהורמון גדילה הוא דבר יקר מאד (ואולי גם מגביר טיפה את הסיכון לסרטן). אני משוכנע שאם הטיפול היה זול ופשוט היית רואה לא מעט אנשים שהבן שלהם צפוי להגיע ל-‏165 ס"מ באים למרפאות - אם לא למרפאות חוקיות אז למרפאות "שחורות". ובאמת, עד כמה זה שונה מניתוח פלסטי?
סיפור מהיום 520423
ותשובה יותר רצינית: כמו שכבר כתבתי בדיון אחר: לדעתי לחברה שלנו לא צריכה להיות בעיה עם הומוסקסואלים כל עוד אין בעית רביה. ומכיוון שאנחנו צריכים להתמודד עם רביית יתר ולא עם רביית חסר, אין באופן כללי בעיה. לכן היחס הפך להיות הרבה יותר רגוע.

אני לא לוקח כמובן מאליו שלהומוסקסואלים צריכים להיות ילדים, לדוגמה.

המקרה של נשים: נראה לי המקרה הקל יותר ואין לי איתו בעיות מהותיות. נשארת הבעיה של "מיהו האבא" (תורם אלמוני? הצחקתם אותי. המידע קיים אפשהו. וכמוכן ניתן לוודא את האבהות באמצעות בדיקה. זה לא יוכל להשאר סוד לנצח ללא השקעת מאמץ) וכן אי־השוויון המובנה ביחד לילד בין האם הביולוגית לבין בת זוגה. אולם אילו נראות לי בעיות פתירות.

גברים: בנוסף לבעיית חוסר השוויון (שאולי תהיה קטנה יותר, מכיוון שהגבר לא יולד ולא מניק) יש את הבעיה הבסיסית של מציאת אם. בהנחה שיהיו הרבה זוגות כאילו תדרשנה גם הרבה פונדקאיות. האם זה מצב רצוי?

נקודה בסיסית נוספת: טובת הילד. האם המשפחות הללו מספקות בהסתברות גבוהה מספיק בית גידול טוב לילדים? (נראה לי שרוב הסיכויים שכן, אולם לא לגמרי ברור לי.
סיפור מהיום 520978
מה ז"א ניתן לוודא את האבהות באמצעות בדיקה? בדיקה למי? איפה תמצא אותו? תפרוץ למאגר המידע של בנק הזרע?
סיפור מהיום 520979
"המשפחות הללו" = ?

יש משפחות של שני אבות הומואים, יש של שתי אמהות לסביות, יש של שני אבות הומואים ואמא סטרייטית, הומו ולסבית, הומו וסטרייטית, ואף שני זוגות של הומואים ולסביות. כלומר, יש כאן כמה עניינים - זהותם המינית של ההורים, ההרכב המשפחתי ומספר ההורים (ובעקיפין גם עיסוק במשמעות של הורה ביולוגי מול הורה מגדל).
סוגייה נוספת היא מגורי הילד - לעתים יש הסכמי משמורת משותפת שבהם הילד עובר מבית לבית אפילו כל יום. האם ייתכן שכבר דיברנו על זה באייל ושכחתי?
סיפור מהיום 520987
שני אבות ואמא זה משפחה? האם פוליאנדריה מותרת עפ"י החוק?

הומו ולסבית, הומו וסטרייטית: לגיטימי לחלוטין. לא ברור לי איפה אמורה להיות הבעיה במשפחה כזו.
סיפור מהיום 521005
הם שותפים להורות. רק שניים מהם חולקים את יצועם זה עם זה ולכן זו לא פוליאנדריה.

בדיוק לכן שאלתי לאלו סוגי משפחות אתה מתכוון.
סיפור מהיום 521017
... והשאלה בעינה עומדת.
סיפור מהיום 521019
אנא הגדירי במדויק מהו התא המשפחתי. בפרט: מי שותף בחינוך הילד? מי מקבל קצבת ילדים?
סיפור מהיום 521023
מה? אני שואלת לאיזה משפחות התכוונת במשפט האחרון ב תגובה 520423

כמו שכתבתי יש המון וריאציות.

נניח שכולם שותפים בגידול הילד וחינוכו. בד"כ מי שמקבל קצבת ילדים הוא האם (הביולוגית, אם מדובר בזוג לסביות) או אחד האבות אם מדובר בזוג הומואים. מה בעצם משנה זהות מקבל הקצבה?
סיפור מהיום 521026
ׂניתי לתגובה 521005 וביקשתי הבהרה לתא המשפחתי שתארת באותה תגובה.

הקצבה היא הדרך הפשוטה ביותר לבדוק הכרה פורמלית. כולם רוצים לקבל עוד קצת כסף ולכן יטרחו לקבל אותה.

מי ששותף בחינוך הוא מי שאמור להשפיע בפועל. מהתאור הראשוני של התא המדובר יש לי הרגשה שיש כאן מצב דומה למדי לילד של הורים פרודים - הילד הוא הגורם המקשר היחיד של כל ההורים. יותר טוב מכלום אבל לא אידאלי.
סיפור מהיום 521036
הגבתי שם ל תגובה 520987 שלך ותיארתי מה קורה למעשה. הדוגמא של שני אבות ואמא היא שלך - בכל אופן, מדובר בזוג הומואים ואשה שהיא לסבית או סטרייטית, היא יולדת והגידול מתבצע במשותף. אבל כאמור הדוגמא הזו לכשעצמה אינה חשובה.

רק אדם אחד בכל משפחה זכאי לקבל את הקצבה. ואני לא רואה מצב שאנשים שהוציאו מאות ואלפי שקלים (ולפעמים מאות אלפי שקלים) על טכנולוגיות הפריה כאלה ואחרות, נלחמים ביניהם על ה-‏70 שקל האלה לחודש.

הילד הוא בהחלט גורם מקשר, אבל לפחות בדוגמא שנדונה כאן, זוג ההומואים היו זוג הרבה לפני הולדת הילד. אתה מתכוון שהילד מקשר ביניהם לבין האשה שילדה אותו? כמובן. לכן קוראים לזה "הורות משותפת".
סיפור מהיום 521039
נישואים מתגלים במלוא כיעורם בזמן הגירושים.

מה יקרה כאשר החבילה הזו תתפרק? איך?
סיפור מהיום 521040
הם לא יכולים להתפרק, כי החיבור ביניהם הוא סביב הילד - כמו שהורים נשואים לא יכולים להתגרש מהילד. לנצח יהיו שם הסדרי ראייה ומשמורת.

מה יקרה כאשר הם יריבו? יהיו צרות, כמו בגירושין מכוערים. כרגע המצב שלהם מעשית כמוהו כ"גירושין יפים".
סיפור מהיום 521043
ליתר דיוק: ככל שמספר ההורים יותר גדול, הסיכוי לסכסוכים ביניהם גדול יותר.
סיפור מהיום 521058
עדיין לא ענית לי על השאלה.

_____________
סבלנות, סבלנות, לא קונים בשום חנות.
סיפור מהיום 521066
מה היתה השאלה?

מהן המשפחות מתגובה 520423? כתוב שם די במפורש. המקרה הראשון: זוג נשים. המקרה השני: זוג גברים.
סיפור מהיום 521070
נו, לא יכולת לענות קודם? :-/

(לא, זה לא מפורש בכלל. בטח לא בניסוח כמו "המקרה של גברים" - יש הרבה מקרים, כאמור. זו גם לא עברית, אם כבר מתקטננים).
סיפור מהיום 521059
בדיוק. ומכאן שהמשפחה האידיאלית היא חד-הורית.
סיפור מהיום 521060
<הכנס כאן בדיחה של וודי אלן>.
סיפור מהיום 521008
אני מניח שאותו עיקרון החל על שני גברים או שתי נשים כהורים צריך לחול על פוליאנדריה. מה מקודש ב*זוג* הורים?
סיפור מהיום 521010
אז אין לך בעיה עם הביגמיה של הבדווים שבנגב.
דיזנגוף 99 521013
יש לי בעיה במניעת זכויות הפרט, לא עם ביגמיה פר-סה. אם מישהו מנהל משק בית ויחסי אישות עם כמה נשים (או ההפך), אבל בלי שטמפלה של המדינה, אין מה לעשות.
סיפור מהיום 521011
מה כ"כ מקודש בילד?
סיפור מהיום 521012
כלום, ילד הוא סחורה בדיוק כמו חולצה.
סיפור מהיום 521016
ברגע שאתה מעלה את הטענה "מה מקודש במסגרת הזוגית?", עולה גם השאלה "מה מקודש בצורך לגדל ילדים?".
סיפור מהיום 521021
שום דבר.
אף אחד לא מתכוון לכפות עליך לגדל ילד אם אינך חש בצורך בכך.
באותה מידה מבקשים ממך שלא לכפות את המסגרת הזוגית על מי שמעדיף מסגרת אחרת.
סיפור מהיום 521025
איפה טענתי שהצורך הזה מקודש? אני מסכים שאם כבר יש לך ילד, אתה מחוייב (באופן מקודש? טוטלי? בסדר.) לגדל אותו. אבל אין צורך מקודש ב*להשיג* ילד לגידול, זאת העדפה אישית שרצוי לה שתיקח בחשבון את המחויבות הקודמת.
סיפור מהיום 521037
עפ"י הנטיה המקובלת, גם בפתיל זה מערבבים קצת בין נישואין לבין משפחה, למרות שהשניים אינם זהים (מתקיימים לעיתים קרובות ביחד אך אינם זהים).

*נישואין* פוליאנדריים אינם קיימים בארץ. *חיים משותפים כמשפחה*, בכל מיני הרכבים - הם אפשריים, ועד כמה שידוע לי, החוק הישראלי (וגם החוק בארצות אחרות) אינו דוחף את אפו בינתיים עמוק עד כדי כך, אל החיים האלה ומאפייניהם. יכולים חמישה אנשים (או שלושה, או שבעה), גברים ונשים בעלי אוריינטציות מיניות שונות, לחיות בצוותא תחת קורת גג אחת או לחיות בצוותא ביותר ממקום מגורים אחד אך תוך קיום סוגים שונים של אקסקלוסיביות מינית ו/או זוגית, רגשית וכיו"ב, ביניהם - וכל זה מותר ונתון לבחירתם ולשיקול דעתם. ברגע שתגיע החמישיה (שלישיה, שביעיה..) למשרד הפנים ותבקש להירשם כ*נשואים* - רק אז ייתקלו בבעיה.
סיפור מהיום 521051
מזמן רציתי לספר, הנה תירוץ.

לפני הרבה שנים ביקרתי ב''שבוע הספר'' בגני התערוכה, והבחנתי בשתי נשים צעירות שזרועותיהן היו מקועקעות בקעקוע גדול. לאחר זמן מה ראיתי מרחוק עוד שתי צעירות שדמו להן מאוד. הדבר עורר את סקרנותי והתחלתי לעקוב אחריהן. הסתבר לי שהארבע ליוו גבר מבוגר, נמוך ומזוקן, שפסע ביניהן כמלך בעוד הן כורעות תחת עומס ספרים שסחבו. התקרבתי עוד וראיתי כי לכל הארבע קעקוע העשוי בדמות הגבר, ומעוטר בכתובת ''גואלי רצון אהובי''. כבר שמעתי על האיש כמה שנים לפני כן, אבל המחזה בהחלט היה יוצא דופן. התרשמותי הקצרה היתה שבין הנשים שררו יחסי חברות - הם הפגינו חיבה גם כשלא היה בקרבתן.
סיפור מהיום 521061
סיפור מהיום 520338
מאיזו בעיה אין לך בעיה להתעלם?

גנים מעורבים יש כבר אי-אלו. חוגגים בהם גם את החגים של אלו וגם את של אלו, וכל המרבין הרי זה בשמחה.

אם כבר, יותר קשה זה בתי-ספר מעורבים, שבהם צריך לספר לילדים גם על דברים קשים יותר, מההיסטוריה הקרובה. אבל גם כאלו כבר קיימים (לפחות אחד ותיק למדי), וכנראה שנמצאו הפתרונות, כי בית הספר חי וקיים.
סיפור מהיום 520305
רק לגבי אחת הקבוצות שהזכרת בנשימה אחת עם כולם: אתה יכול לדמיין לך נהג אוטובוס שיגיד "אני לא מסיע רוסים", על משקל "אני לא מסיע כושים"? הסבירות לזה היא מאוד נמוכה לדעתי.
520289
לדמות האב בצילום יש זנבנב, או שאני צריך להחליף משקפיים?
520292
אם לאב לא היה זנזנב
לא היינו דנים בו עכשיו
אם לכל אב היה זנבנב
לא היה צורך לדבר עליו
שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד 520337
הוא קריקטורה על הישראלי השעיר.
ביקורת והערה 520311
לא אהבתי את המאמר - הוא נדמה לי כספויילר אחד ארוך, שלא עושה לי חשק להיות סקרן, ללכת ולחפש את הסיפור ( מה שבעיני כתבה על ספר אמורה לעשות).

חוץ משתי השורות האחרונות, אין במאמר אף מסר ( והיה ראוי לנסות ולפתח את הנושא של שתי השורות האחרונות יותר).

וחוץ מזה, לא הצלחתי להבין איך קשורה כתבה על חוסר היעילות/נכונות לכפות תרבות וערכים לכתבה על גזענות של נהג אגד (אלא אם כן הנהג הזה הגיע זה הרגע מארץ שבתרבות ובמסורת שבה יש גזענות מובנית, והחברה הישראלית וחברת אגד ניסו לכפות עליו להיות סובלני...).
ביקורת והערה 520312
למען ההגינות - הכתבה על נהג אגד והגזענות קושרה לא ע"י כותב המאמר אלא על ידי המגיב הראשון (או השני) מתגובה 520276, שבחר ליצור את הקשר בעזרת המילים הפותחות "לא צריך לחזור כל כך רחוק לאחור". ברור שהמגיב היטה את הנושא, דבר שהוא לגיטימי באייל אבל לא תמיד הוא קורה ישר על ההתחלה. וברור שהסופר ברקוביץ' ובעקבותיו יהושע ניר לא דיברו על גזענות אלא על התנשאות תרבותית וכפיה תרבותית. לי, למשל, הסיפור נשמע מעניין וכתיבתו של ניר מצאה חן בעיני, בין השאר משום שזה מזכיר לי את הסיפור החסידי על הילד ששרק בבית הכנסת ושריקתו היוותה כעין תפילה - סיפור שהוא מלא עומק ומשמעות בעבורי, מאז ילדותי.

בקשר לזה ש"לא אהבת את המאמר" - זאת שאלה של טעם ושל מסגרת. המסגרת האיילית היא לא אקדמית אם כי לעיתים היא בעלת אופי אקדמי קל (בהשוואה לכתבות בווינט ולטורי רכילות, דוגמניות, זמרים וכו'), ונראה לי שיש כאן בהחלט מקום למאמרים שבהם הכותב מביא פרשנות אישית מקוצרת שלו ליצירה והרהורים על הנושא. כמו כן נראה לי גם שהמונח "ספוילר" לא מתאים לתחום הסיפור הקצר, ומכל מקום לא לתחום הסיפור הקצר מן הסוג המובא כאן. אחרי הכל, הרי זה לא ספר מתח שבו אתה עוצר את נשימתך וקורא וקורא, ובכל זאת לא רוצה שיגלו לך מראש "מה היה בסוף" - בסיפור מן הסוג המתואר כאן, התהליך, הסבל, הכאבים, יחסי הכוחות בין הדמויות - הם מעניינים יותר מהסיום (או בכל אופן לא פחות), והסיום הוא לא פתרון של תעלומה בלשית אלא תוצאה של הצטברות פרטי התנאים והמצב.
ביקורת והערה 520317
גזענות וכפיית תרבות הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כך שהטייה של ממש אין, לטעמי, בדיון שהתפתח כאן.
ביקורת והערה 520322
א. אני לא חדש באייל, ואכן לא מתחתי ביקורת על עצם ההטיה אלא לא הבנתי איך הגיעו מנושא אחד שבו עוסק המאמר למשנהו (התגובה הראשונה) - בעיני לשני הנושאים קרבת דם רחוק עד מאוד אם בכלל.

ב. בקשר לביקורת על המאמר - מדובר בדעתי, ודעתי בלבד (ודעתי הובעה בשביל ביקורת בונה, ואני מתנצל בפני ניר שכותב עם סגנון אם זה נראה אחרת). קראתי את המאמר שוב ואני עדיין עומד על דעתי שבמאמר יש מעט מדי פרשנות והרהורים (שברור שהם רצויים - הם החלק המעניין) ויותר מדי סיפור המעשה גרידא.

אני אכן חובב תעלומות בלשיות, אבל בניגוד למה שציירת אני לא מחפש אותן בכל פינה, ובכל זאת לא התהליך, הסבל ויחסי הכוחות זכו למעט מדי פרשנות אקטיבית.
ביקורת והערה 520326
אני מצטרף לביקורת שלך על המאמר, הוא באמת לא מחדש דבר והספוילר שערוריתי. ביקורות הספרים האחרות של כותב המאמר טובות בהרבה ולכן העניין תמוה.

האם לפני פרסום המאמר בחן אותו אחד העורכים האחרים?
חזרה לימי המשתלבים 520313
תזכורת: דיון 3021
לא הבנתי 520329
במה התבטאה העובדה ש"איבד את בינתו"? וממה הוא מת? שגעון איננו הורג אנשים בדרך כלל.
לא הבנתי 520350
עדיין לא קראתי את הסיפור, וכתביו של ברקוביץ' אינם מוכרים לי, אבל הכתיבה של ניר עוררה את סקרנותי ואני מתכוון לעשות משהו בעניין. בכל אופן היתה לי דודה (אהובה) שלאחר מות בעלה החליטה שאינה רוצה עוד לחיות, ולמרות שהיתה בריאה למדי בגופה, היא נפטרה תוך שבועיים. אין לי מושג אם התופעה מוכרת לרפואה (כלומר מוות טבעי מרצון) אבל במצבים של יאוש קשה בלי תקווה לשינוי נראה לי שהתופעה אפשרית.
לא הבנתי 520385
התופעה קימת, הילידים באוסטרליה בתחילת ההשתלטות הבריטית, דיווחים של שורדים על כאלה שויתרו, בשואה.
אצלי במשפחה, הדוד הלך שבועיים אחרי הדודה, מצער.
לא הבנתי 520478
איך קראו הרופאים לצער הזה?
לא הבנתי 520481
כך אמר הרופא, צער.
לא הבנתי 520524
אולי השאלה היא לא איך קראו הרופאים אלא איך קראו *ל*רופאים*.
לא הבנתי 520981
אני מכירה תופעה של בני זוג שנפטרים בסמיכות זמנים. גם הסבים שלי מצד אבי כך, אבל שכחתי באיזה פער (נדמה לי שעד שנה זה עדיין נחשב :-) ).
לא הבנתי 520988
יש גם עניין פעוט של גילים משותפים ושל סבירות גבוהה יותר למחלות ואסונות משותפים.

אבל כל זה לא פוגע בחירות הספרותית של הסופר שלנו להרוג כל דמות במקום ובזמן שימצא לנכון.
ההייתי או נחלמתי חלום? 520989
גם אתה מרגיש שאתה מנוהל ע"י כוח מיסתורי, טיפש יותר?
ההייתי או נחלמתי חלום? 520997
תגובה 515749
ואני ראיתי פה משהו אחר לגמרי 566802
את המרחק והניגוד בין הדת הרשמית לדת העממית. בעברית קלה וצלולה: המאמינים הפשוטים לא ממש יודעים במה הם מאמינים.

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים