 |
האייל ששאל - נובמבר 2003 | 1704 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אחד - יוקו אונו? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מסכים עם יוקו אונו, שנמשלה לגמל שלמה (גם הוא חי על חיפושיות מתות), הבעיה היא שג'ון לנון בריטי ולא אמריקאי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשלמה ארצי, שהושווה לא פעם לספרינגסטין (כנראה בגלל החיבה למכנסי ג'ינס. סתם) יש שורה "...וצועק לירח רד". אם ככה, אז הטורף הוא אולי זאב, ולאשתו של ספרינגסטין קוראים פטי משהו. מה הקשר? לא יודע |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל פטי היא לא הגברת הראשונה שלו, אלה השניה, הראשונה היתה שחקנית בשם ג'וליאן פיליפס(1). (1) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה הראשונה. המספר המקושר עם אהוד בנאי אצלי הוא 3 - "השלישי", אבל אין לי רעיון בינתיים למה "פעמיים". דפקא את לאלו שיפרין אני מכיר, ולא עולה לי בראש שום שלוש שקשור אליו, אבל מהיכרות עם ההיכרות של הציבור הישראלי עם שיפרין אני מניח שזה קשור או לפסקול של "משימה בלתי אפשרית" (שיש לי, הסדרה, לא הגרסה של הסרט, איכס) או ל-The Dissection and reconstruction of music from the past as performed by the inmates of Lalo Schifrin's demented ensemble as a tribute to the memory of the Marquis de Sade. יאללה, תמשיכו מכאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיפרין הוא המפיק של ''שלישיית הטנורים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר פעם יגאל בשן, אך קשה לי באמת לחשוב על אמריקאי שהוא ''עמית'' שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כך אומרים החברים",לא יגאל בשן. בהמשך הוא מוסיף: ...יש אמת בכוכבים כך אומרים החברים כוכבים לא משקרים אם תאמין יש אמת בכוכבים כך אומרים החברים כוכבים לא משקרים אם נאמין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונת המונח "עמית" בחידה היא כזו שאם תחשיב את יגאל בשן כרוקר1, אז כל אמריקאי שתחשיב כרוקר הוא עמית שלו. 1 אין לראות כאן אישור או הכחשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמי קלינשטיין תירגם כ"תישאר צעיר לנצח" את forever young של בוב דילן. יכול להיות שציווי כזה אינו חביב על האסטרולוגים, ומלבד זאת שמה של הגברת הראשונה של דילן היה שרה. איך מכאן להמשיך, עוד לא עלתה לי מחשבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? (אין אישור, אין הכחשה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנאי: 1. "הילד בן שלושים" 2. "כן הוא בן שלושים" (מהרי נא) האטפילד: "I'm almost thirty. When are
you gonna give me a baby?" (Let's Get Married) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... אולי The Dissection and reconstruction... הודפס מחדש בVerve בדיוק 30 שנה לאחר שיצא לראשונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נשמע ששלושת הטנורים כמו 3 פעמים עשר (מאיפה בא הten לתוך הtenor?), שזה עוד 30 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מסתבר גם שההפרש הוא 31 שנה. אם יורשה לי רגע אישי קטן, אני זוכר שראיתי בזמנו באתר CDnow שהתקליט הנ"ל יצא בהדפסה מחודשת בדיסק, סוף סוף. איזה אושר זה היה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן - לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיון בדיסקוגרפיה של ג'וליאנה הטפילד ב- http://www.julianahatfield.com/jhdiscography.html הניב את השיר Ten Feet Pole. לאור העובדה שלאלו שיפרין הפיק את ה-Tenורים אז אולי נשאר לנו למצוא שתי עשיריות (או "תEן"?) אצל אהוד בנאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "מאמי" באמת לא חשבתי. אלון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם סוברים שהמספר הוא 10, כי לאהוד "פעמיים" בנאי יש שיר עם המילה "עשרים", לאלו שיפרין הפיק(!) את שלושת הTenורים(!), ולג'וליאנה האטפילד יש שיר נידח בשם Ten feet pole? כל הכבוד - באמת - על היצירתיות, אבל איילים, תנו קצת קרדיט... אני לא חמיצר, ואתם לא בכיוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה הנ"ל הייתה אמורה להיות מחוייכת, ואני קורא אותה שוב והיא נראית כמעט כעוסה. אז קודם כל, סליחה אם מישהו נפגע... באמת התרשמתי מהתחכום של התשובה "10", אבל היא בכנות לא נראית לי סבירה, או יותר נכון: אם זו התשובה, השאלה לא נראית סבירה. בתור כפרה, הנה רמזון: ניחשתם נכון שהתשובה קשורה בקטעים מפורסמים של היוצרים המדוברים. חלק מהקטעים (לא כולם) כבר הוזכרו בתגובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, יש שלושים פעמיים שצל בנאי, ופעם אחת אצל האטפילד. הבעיה היא ששיפרין הוא מלחין, כך שאין מלים (לא כך שכן מספרים) ביצירותיו. אם כך כנראה מדובר על שם של יצירה שלו ולא קטע מתוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת ניחוש פראי, אבל אורכה של ה"גילספיאנה", אולי יצירתו הידועה ביותר של שיפרין, 30 דקות בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלחתי את תגובה 183459 לפני שראיתי את ההודעה שלך. יצאת (חלקית) מהקופסה. אך כיוון שכבר עבר שבוע, אמשיך לרמוז: עדיין צריך כיוון חדש, ואפשר להנמיך את מפלס הפראיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו קופסה: ******** ******** ******** ******** ומי בפנים? אתם. (טוב, זו לא קופסה, סתם ריבוע. נסיונותי לצייר קופסה תלת-ממדית עלו בתוהו בגלל ה-variable-width font. תניחו שזו קופסה, ותצאו ממנה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ: fabric | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנהיג יותר ידוע, והאריג יותר ספציפי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי The American Heritage® Dictionary ניתן להבין שמקורו של האריג הקרוי מוסלין במזרח, הוא יוצר לראשונה במוסול שבעירק: http://www.bartleby.com/61/82/M0498200.html באיטלקית נקרא האריג mussolina, ולכן אפשר שהכוונה לדוצ'ה, בניטו מוסוליני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדי מפרשים שבאו מעיר הנמל הצרפתית Nimes. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרנין! לא הכרתי את האטימולוגיה של המלה הזו. תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורטני ''פה גדול'' לאב זוהר ארגוב (''עמיתותו'' לקורט קוביין לא מתבטאת ברוק אלא בנסיבות המוות) כריש (''מלתעות'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא תוכל אדם לדעת ולא לחזות ואל תבקש ללמוד את סוד המזלות כל מה שנותר לך הוא רק לצפות ולהגיד הלוואי ותתגשמנה התקוות'' (סוד המזלות, מלים ניר גולין זמר - זוהר ארגוב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא שאלת טריוויה אלא משהו שאני באמת מחפש את התשובה עבורו: לפני שנים רבות, בספר מקראות לכיתות הנמוכות בבי"ס יסודי, הופיע סיפור שנקרא (כמדומני) "התלם הראשון", בו מסופר על בנו של איכר עברי שיוצא לחרוש את השדה במקום אביו החולה שכן יש לסיים את החריש לפני בוא הגשם. מישהו מכיר, מישהו יודע? מי המחבר? האם, כפי שאני חושד, זה עיבוד ציוני של סיפור מרוסיה הקומוניסטית (הוא זכור לי פלקטי לחלוטין)? בקיצור - כל שביב מידע יתקבל בתודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב''הלב'' יש סיפור על ''הלבלר הקטן'' שעוזר לאביו למען מעטפות או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לשאול כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר מופיע שם בקטלוג: התלם הראשון - זכרונות יהודה ראב [בן עזר] ניומן 1956 כריכה קשה. 171 ע' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהמספרים אצל בנאי מתקשרים דווקא לשיר שלו? לא לאיזה חלק במשפחולוגיה הסבוכה? _______ העלמה עפרונית, מנסה לשחזר מספרים בשירים, ואת הקשר בינהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שינשוף הוא טורף לילי. גרי הול היא אמריקאית והאקס שלה הוא מייק ג'אגר אנגלי. לא ברור מי זה העמית במרכאות ועוד ישראלי? זה בטח קשור לפיזיקה. או כח המשיכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לידע גם מה לא חביב על עורך הטרויה כפתרון לשאלה, אם כך, זה אני מתחפפת יאלה ביי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילה אחת בשאלתי מטעה באופן שמתחיל להפריע לי. השלישי אינו באמת טורף (יש להניח), הוא רק נקרא על שם טורף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשאל- זה זאביק השועל, לדעתי.שאומר "אל תשאל" ומבטל את קיומו של עורך הטריויה. כלומר, לחפש וולפים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מבטיח! אבל אולי הכוונה דווקא לשועל? "גברת ראשונה" נשמעת יותר foxy מ-wolfish. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי על הקלישות. כוונתי אכן היתה לג'וני שועלי. "נמשל" רק בכך שאם בוחנים את "שועלי" כמילה עברית (במלרע), משמעותה היא "כמו שועל". אני מתייחס לשאלה כפתורה, למרות שלא אמרת למה ציוויו אינו חביב על אסטרולוגים; אני מניח שזה כמעט מובן מאליו. ברכות לך; לקורא נבוך, שעלה על הגברת השועלית של הנדריקס (להשלים: מדוע היא הגברת *הראשונה* שלו?); ובעיקר לגילית, על דריכתה הראשונה, והמרשימה, בשלולית הטריוויה שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה את הסימן הזה כאן -> * ? זה הדם שנשאר מזה שהטחתי את הראש במסך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משמעויות בשמיים"? לא זוכר אם זה "אל תחפשי" או "את תחפשי"... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(למה השיר המושמע שם ברקע הוא קלפטר?) שועלי (ו-"רעש") הם מאוד "אינדי" (דומני שנענע היתה חברת-הבית שלהם), ויכול להיות שהוא היה מתנגד לתואר "רוקר". אבל אף אחד לא יסרב להיקרא "עמית" של הנדריקס, בכל קליבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בכלל לא יכול לסרב להיקרא עמית :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, הבנת למה foxey lady (כך במקור) היא הגברת הראשונה? אני בינתיים לא. השיר לקוח מאלבום הבכורה של ג'ימי, אבל יש שם עוד בחורות, לפניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. גם לא מצאתי פרט ביוגרפי תואם. אולי קשור לשיר נוסף על "ליידי" : Electric Ladyland | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה גם השם של אולפן ההקלטות שהנדריקס הקים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהמציאות פשוטה. יש לי דיסק של Are You Experienced, האלבום הראשון של ג'ימי הנדריקס, בהוצאה מ-1997. השיר הראשון בו הוא Foxy Lady. בחוברת יש מאמר על האלבום מאת דייב מארש. אני מצטט: Jimi Hendrix and company... did it from the very first note of the very first song: The stop-time blues pulse of "Purple Haze" (outside the U.S., it was "Foxy Lady", but the point's the same).... That's one reason why it's fundamentally important that Eddie Kramer and John McDermott have restored the original running orders. You have to start with the Big Bang to get where Jimi wanted to take you. (קריימר ומקדרמוט הם האחראים על הרימסטר)חדי העין יבחינו שמארש לא עקבי במיוחד בנוגע לקריטיות של בחירת השיר הראשון. אבל אפשר להסיק שלפחות בחלק מההוצאות גברת שועלית היא אכן הראשונה, ולפחות לדעת מי שהיה מעורב בעניין מקרוב (אדי קריימר היה המהנדס בהקלטה המקורית), זה משקף איזו אמת היסטורית. דעתי האישית, אגב, היא מעורבת. Foxy Lady, בעיני, הוא בדרגה אחת לפחות מעל כל יתר השירים באלבום (אם כי מבין השאר, אכן Purple Haze הוא הטוב ביותר). האלבום נפתח במפץ גדול, כפי שכתב מארש, אבל זו הבטחה שלא מתממשת במלואה בהמשכו. ה-huh הזה בסוף השורה הראשונה (כאן בכותרת), כפי שהנדריקס שר אותו, הוא בעיני תמצית הרוקנרול בהברה אחת. ובמענה לקריאה המוצדקת בתגובה 183167, הנה פתרון רשמי מלא: השלושה נמשלו לשועל: Foxy Lady הוא שירו הראשון (לפי אסכולה מסוימת) של הרוקר האמריקאי ג'ימי הנדריקס. הרוקר(?) הישראלי ג'וני שועלי, בלהיטו הגדול ביותר 'עכשיו', שר: "אל תחפשי משמעויות בשמים", מה שמן הסתם לא ימצא חן בעיני אסטרולוגים; ובשירו של ע' הלל 'ככה סתם', נאמר: "יה בה יה, אל תשאל, כך ציווה זאב'יק השועל". ואילו עורך הטריוויה רוצה מאוד שתשאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינדי ורוק לא בהכרח סותרים. אינדי הוא נישת פעולה עצמאית, רוק הוא בסיס מקצבי שהתפתח לדרך חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, אני כל כך אייטיז. אאוט אוף דה לופ נואשות. אינדי מנוגד לרוק? אתה יכול להרחיב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרה ברקת, אינדי ורוק הם שני מושגים שאינם מאותה קטגוריה, ואי-אפשר לומר שאחד מנוגד לשני. מה שכן, "רוקר" הוא מין ביטוי מיינסטרימי כזה (לפחות לאזני האייטיזיות לא פחות משלך), ומיינסטרים זה כן לא-אינדי, בערך. בקיצור, רציתי להגיד משהו פשוט וסתם סיבכתי: "רוקר" לא מתלבש לי על ג'וני שועלי וזהו. אפשר בהחלט להתווכח עם זה. (ואגב, אם מוחי היגע היה חושב על "משמעויות בשמיים" קצת יותר מהר, הייתי אולי מבין לבד את הנמשלות של "שועלי" ולא הייתי מאשים ממציאי שאלות חפים מפשע בקלישות הגדרתית, כך שאתה יכול להתעלם מההיסוס בתגובה 183119 ואין צורך להתנצל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה שיר של פורטיס בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולבעיית הקליבר: פורטיס באמת הרבה יותר רציני מסוני בונו :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה הכיוון. הדגש הוא על "נמשל". הגברת של הנדריקס נמשלה לשועלה (אבל בעצם היא לא "הראשונה", המ...). הגברת של פורטיס היא "כמו שועל במנוסה" וזאביק מכונה "השועל". עכשיו למישהו יש רעיון לציווי שאינו חביב על אסטרולוגים אצל פורטיס, למה רומז ירדן ב"קליבר", ואולי לגברת אחרת שנמשלה ל"שועלה" אצל רוקר אמריקאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הצעות מוצלחות. שר מוכרת כיום יותר בזכות עצמה מאשר בתור "הגברת הראשונה" של סוני, אז ההגדרה קצת מוזרה; מצד שני התקליט הוא מהתקופה ההיא (1972). אין לי מושג מי השועלה של הנדריקס. ומי בישראל *נמשל* לשועל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הדפר"יות המתפרצת. האם אפשר לבקש שלאחר שחידה כלשהי נפתרת יובא פתרון בית ספר? למאותגרים מבינינו (אני) לא תמיד קל לסרוג את הפתרון מחיבור 100 תגובות שונות. תודה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצח על קונצרט לרגל "100 שנה להולדת הקולנוע" לג'וליאנה הטפילד יש שיר שמתחיל ב- "Oh, baby, if you only knew/ Now I'm down to 102"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זה נראה יותר כמו שלוש: אהוד בנאי: "השלישי" לאלו שיפרין: שלושת הטנורים ולהקת Juliana Hatfield Three אבל זה פתרון כל כך בנאלי שזה בטח לא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום המטא-רמזים שפיזרתי קודם, הנה קצת עזרה אמיתית. יש למצוא מספר המשותף לשני להיטים של אהוד בנאי, לקטע הידוע ביותר של שיפרין, ולשיר היחיד, כנראה, של ג'וליאנה האטפילד שיש סיכוי ששמעתם, כי הוא מופיע בפסקול של סרט די פופולרי מ-1994. ואם אין לכם את השיר, אפשר לדעתי להסתדר גם עם שיפרין ובנאי לבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ... אני חושב שללא ספק הקטע הידוע ביותר של שיפרין הוא הנעימה של "משימה בלתי אפשרית". מה המקצב שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וג'וליאנה הטפילד מופיעה בפסקול של Reality bites - http://www.imdb.com/title/tt0110950/soundtrack בשיר Spin the bottle והנה קישור לדיסקוגרפיה של אהוד בנאי בMooma: http://www.mooma.com/Discs.asp?ArtistId=1164 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר היחיד שמצאתי בשיר של האטפילד הוא 5 המקום היחיד שאני זוכר 5 אצל אהוד בנאי, זה ב"ערבב את הטיח אחמד" "חמש בבוקר בעזה....". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלהיט הגדול של בנאי הוא מהרי נא (הילד בן 30) והמקצב שלו 5 שמיניות. חשבתי שהלהיט השני הוא טיפ טיפה אבל שם המקצב הוא 4 רבעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרו לפניי, נעימת "משימה בלתי-אפשרית" של שיפרין היא במשקל חמישה רבעים, ו"הילד בן שלושים" של אהוד בנאי הוא במשקל חמש שמיניות. עוד להיט של אהוד בנאי, "כולם יודעים" (אהובתי, הקשיבי אל העפרוני...), הוא גם בחמש שמיניות. על ג'וליאנה האטפילד לא שמעתי, אבל בעקבות תגובתו של ערן, הקשבתי באתר של טאוור רקורדס לשיר Spin the bottle, והפלא ופלא, גם הוא בחמישה רבעים. זה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך פיקששתי את כולם יודעים... כן,כנראה שזהו זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי - פיצחתם! כל הכבוד לערן שהעלה את נושא המקצב, לארסי שמצא את "הילד בן 30", וליובל שזיהה את היתר. התשובה המלאה, אם כך, היא "5", והיא מתייחסת לקטעים נודעים במקצב 5/4 או 5/8 או 10/8, שהוא נדיר מאוד במוסיקה הפופולרית (המערבית?) לדורותיה, החל מקלאסית וכלה בפופ. יש די מעט אנשים המסוגלים (או רוצים) לחרוג מה-4/4 או 3/4 הסטנדרטיים ולהגות משהו שנשמע טוב וזורם. אהוד בנאי עשה זאת פעמיים, עם "הילד בן 30" (חוץ מה-"הוק" שהולך 5-5-5-6 בשמיניות), ו-"כולם יודעים", לאלו שיפרין כתב את הנעימה המפורסמת של "משימה בלתי-אפשרית", וג'וליאנה האטפילד חיברה את "Spin the Bottle", שיר כל כך סימפטי שמפתיע לגלות שגם הוא במקצב הנדיר הזה. שאלנו גם "ולמי עוד?". יש כמובן יותר מתשובה אחת, אבל יש יצירה מאוד ידועה שכל כך לא מסתירה את חמישיותה שאם הייתי מוסיף אותה היתה החידה נפתרת בן רגע - מי המחבר? והנה, סתם, עוד דברים ידועים במקצבים לא שגרתיים: * הפזמון היפהפה ב- Golden Brown של "החונקים", ב-13/8 (3-3-3-4) * "קורי נה ניי ניי" של גרוניך (שכחתי איך קוראים לזה) ב-7/8 * נעימת הנושא של "פעמונים צינוריים" של מייק אולדפילד (משהו כמו 7/8-8/8 וחו"ח) * "Money" של פינק-פלויד ב-7/8 * "אפוקליפסה ב-9/8" של ג'נסיס (האמת ש-9/8 זה טיפה גבולי מבחינת המקוריות. גם Jesu Joy of Man's Desiring של באך הוא ב-9/8 אאט) מעניין שקורה הרבה שהמילים או השמות של הקטעים האלה מתייחסים במפורש למקצב החריג - כאילו, אם לא שמתם לב... יש גם מצבים יותר מסובכים, כמו "אגדה יפנית" של אריאל זילבר, או "נייר עיתון" של טיפקס, שקשה בכלל לייחס להם מקצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היצירה הידועה שלא מסתירה את חמישיותה היא בטח "טייק פייב". ואם כבר היא עלתה, ועוד בהקשר של טריוויה, זה אולי הזמן לתקן עוול נושן. אני זוכר תכנית של "מקבילית המוחות" ז"ל בטלוויזיה בה שאל המנחה יצחק "אפס כריזמה" שמעוני את אחד המתמודדים את השאלה "מי הלחין את הקטע טייק פייב?", וקיבל כתשובה נכונה את "דייב ברובק". טעות! הקטע אמנם התפרסם בביצוע רביעיית הג'אז של ברובק, אבל הלחין אותו דווקא פול דזמונד, הסקסופוניסט של הרביעייה באותה התקופה. (היה לי פעם מורה למוסיקה שסיפר לי שהוא הרוויח לא מעט עוגות מהתערבויות על הנקודה הזו.) לא זוכר אם לתשובה היתה השפעה על תוצאות התחרות, אבל צריך שיהיה סדר, או, במילותיו של הוגה הדעות הנודע ק. קריימר: Without rules, Jerry, there’s chaos! עוד קטעים במשקל מחומש הם seven days של סטינג, ואם אני זוכר נכון, גם מוסיקת הרקע של תכנית הטלוויזיה "דובי דוברמן" (אני *לא* מתכוון לשיר הפתיחה).ואולי הקטע הכי מפורסם עם "טוויסט" במשקל הוא all you need is love של הביטלס, שם פתאום מופיעה תיבה של שלושה רבעים (בדיוק על ה- love השלישי בשורה love love love.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן "טייק פייב", וטוב שהזכרת לי את דזמונד כי שכחתי את הסיפור הזה. איך הולכת מוסיקת הרקע של "דובי דוברמן"? (כאילו, "הנננ הנננ הנ הנ הנננ הנ הננננ דה הננננ"...?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר איך הלכה מוסיקת הרקע של "דובי דוברמן", אבל אני זוכר את עצמי שומע אותה (בתור ילד) וחושב "הממ, די לא שגרתי לבחור משקל של חמישה רבעים למנגינה של תכנית ילדים...". עוד קטע מפורסם עם משקל מתחלף הוא כמובן מנגינת הפתיחה של "הסימפסונים". ואם במנגינות של תכניות טלויזיה פרה-היסטוריות עסקינן, וכל חידות הטריוויה של החודש נפתרו, אז הנה אתגר. מי מהאיילים זוכר את מנגינת הפתיחה של תכנית הספורט "מהר יותר גבוה יותר חזק יותר"? אני מתכוון לתכנית ששודרה בימי שלישי (?) בשש וחצי בערב (???) בסוף שנות השבעים (!), בהנחיית אורלי יניב (אולי היו גם מנחים אחרים). אחרי שנים שניסיתי להיזכר במנגינה (ואני בכלל לא מגזים), פתאום ערב אחד היא צצה בראשי. לידיעת המפשפשים בזכרונם: שתי התשובות השגויות הנפוצות הן המנגינה של "מבט ספורט" והמנון המכבייה 1. היות ועתותיי בידיי היום, רשמתי את המנגינה על נייר תווים מאולתר, סרקתי, ושמתי את התמונה ב- http://www.stanford.edu/~yuvaln/maher_yoter.html (מקווה שאין טעויות; זה הכל מהראש, ואין לידי אף כלי נגינה). אם מישהו מהאיילים יודע מספיק מוסיקה ומחשבים בשביל לקרוא, לנגן, להקליט, להפוך לקובץ mp3 ולשים ברשת, יהיה מצויין. (ברקת, רשמתי את המנגינה במיוחד בסולם דו מז'ור כדי שיהיה לך נוח עם המפוחית.. :-) ) (ואתם חושבים שגרפולוגים יודעים גם לנתח תווים?) __________ 1 למטרות נוסטלגייה, המנון המכבייה מובא להלן: יותר מהר, יותר גבוה יותר מהר, יותר חזק היטב לרוץ, היטב לקלוע(?) ולנצח במשחק מכל ארבע רוחות שמיים כולכם שלום(?) כולכם אחיי אלפי ברכות, אלפי ידיים ועם ישראל חי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה בכותרת, כמובן, למוחי הנשחק - הבטתי בתווים ולא הצלחתי לשמוע את המנורה הנדלקת מעל ראשי, אבל זה בוודאי אני, אני באמת לא זוכר את מנגינת הפתיחה (את זאת של "תצפית", לעומת זאת, כן, אבל לא הייתי מנסה אפילו לרשום את התווים שלה). המנגינה של ה-"סימפסונים" ייחודית למדי בעוד מובן: היא כתובה בסולם לידי (Lydian), מה שיוצא בפסנתר כשמנגנים סולם רק על הלבנים ומתחילים מ-"פה". אחרי שהסבירו לי פעם על סולמות שונים ומשונים חיפשתי מנגינות מתאימות, ועליתי על הסימפסונס; לא מזמן חשבתי לעשות מזה חידה באייל אבל כמובן שהעסק מתועד נמרצות ברשת. מה שכן, נתת לי רעיון בכיוון ההפוך: יש לי כמה מנגינות בראש שאני משתוקק שמישהו יזהה בעבורי. כשיהיה לי זמן אני אקליט משהו ואשים בפתיל הזה בתקווה שהאינטלקט הרצחני הקולקטיווי לא יכזיב גם הפעם (וב-"האייל ששאל" מותר אוף-טופיקים חופשי, נכון?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנגינה של "תצפית" היתה עיבוד מסונתז לחלק השני של סימפוניה מספר 5 של פרוקופייב. אפשר להקשיב לדקה הראשונה שלה ב- http://www.towerrecords.com/product.aspx?pfid=106717... (רצועה מספר 2). אפרופו פרוקופייב והטלוויזיה הישראלית (מצטער, אני פשוט לא יכול לעצור את פרץ הנוסטלגייה / טריוויה): מי שהעביר בבית בקרים בתור ילד חולה בסוף שנות השבעים, אולי זוכר איך בין פניני הטלוויזיה "here we are", "neighbors" וכו' היו מופיעות שקופיות אין-סופיות עם כיתוב נוסח "אנגלית ח' - 10:30" או "חשבון ה' - 11:15". אחת המנגינות שליוו את השקופיות האלה היא חלק מספר 4 של סימפוניה מספר 1 של פרוקופייב, ואפשר לשמוע את ההתחלה שלה ברצועה מספר 4 ב- http://www.towerrecords.com/product.aspx?pfid=279222... (מומלץ לפקוח אזניים החל משנייה מספר 30). פעם נהגתי במכונית והקטע התנגן ברדיו אחרי שלא שמעתי אותו הרבה שנים, וכמעט עשיתי תאונה מעוצמת הפלש-באק. ועוד משהו אחרון, שאולי אחד האיילים יוכל לעזור לי אתו. מנגינת הפתיחה של איזו תכנית טלוויזיה היתה peter gunn ? זה קטע של הנרי מנציני (אפשר לשמוע אותו ב- http://www.towerrecords.com/product.aspx?pfid=287713... ), ויש לו גם ביצוע יותר רוקי של אמרסון לייק ופלמר. אולי doctor halfbaked ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"תצפית" - אכן! מגניב, לא ידעתי. לעניין הטלוויזיה, כנראה שהיינו חולים ביחד באותן שנים, אבל אני לא מסוגל לאשר או להפריך את השיוך של Peter Gunn - מוכר לי ביותר, כמובן. אולי Scooterman? אגב, לפעמים היו משמיעים בין תכניות את השיר הביזארי שאת נעימתו אני זוכר היטב ואלו מילותיו: תשרי סבא פנה ערף עד להררי אלף משתעל פה כבר החרף ובעיניו הדלף ירושלים עיר הקודש למה ומדוע לא נתת לי בזה החודש יומים בשבוע ובצריף בוכה הילד צומחות לו שיניים גלמוד הוא יחידי בחלד כי הורים לו אין ירושלים... במחצבה נפל אביך נשמתו בתוהו אין דבר סגור את פיך תהיה חוצב כמוהו ירושלים... תהי חוצב תחצוב בסלע תבנה ירושלים אם הבכי הוא כסלע השתיקה בשנים ירושלים... מה זה זה? מישהו יודע מי כתב את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אכן יש כזה אדם ואני לא מתבלבל עם עמנואל הרומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. בינתיים כבר מצאתי ברשת (מקור אמין?) שהמחבר הוא אכן עמנואל הרומי. אבל המלים עדיין משונות מאוד בעיני, ואני זוכר שעוד בהיותי זאטוט תמהתי על הבחירה המוזרה בשיר המורבידי הזה לשידורים לפעוטות. עם זאת, נראה ש-"המורדים" יותר גרוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרומי? אוקי. אני זוכר במעורפל תוכנית משנות השבעים עם דן אלמגור שם דנו בשיר הזה בהרחבה ("שרתי לך ארצי"?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר אפילו במעורפל. מעניין מה הרחיבו עליו שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר ש''פעמיים בשבוע'' זה או ימי עבודה או ימי ''טיש'' כלומר ימים שתלמיד ישיבה אוכל אצל משפחה מאמצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אז גם אתה זוכר "פעמיים בשבוע"? במילים לעיל כתוב "יומיים", אבל אני ממש זוכר אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אבל אני גם זכרתי "הראובני" ולא "הרומי". אגב, מסתבר שבאמת יש כזה אדם: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמנואל הרומי כתב מן שירי עליה שניה/שלישית כאלה? הקדים את זמנו, הבחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אלא אם כן הוא תרגם מדנטה גם את זה. מסתבר שמדובר בעמנואל הרוסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מעברים ביזאריים, ברשת ב' היו משמיעים (כדי למלא את הזמן עד החדשות) את הפתיח המצחיק של ''בשמלה אדומה ושתי צמות''. רק את הפתיח, פעם אחר פעם, עם הפסקה של כמה שניות באמצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז זה לא אני משוגע. בפעם הראשונה ששמעתי את הפתיח של ''בשמלה אדומה'' בביצוע המקורי (כמו רוב בני דורי, הכרתי קודם את הביצוע של ''מופע הארנבות של ד''ר קספר''), היה נדמה לי שאני זוכר את הקטע הזה מנוגן שוב ושוב, עם הפסקה של כמה שניות באמצע. לא ידעתי מאיפה אני זוכר, ואם זה באמת היה או חלמתי חלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשת ה' (קדימה היי) - האמא של רשת ג'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוך השב. 1 1 ז'נבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ברוכים הנמצאים. 1 הייתי מת. ניגריה, מקום שנקרא וורי (Warri), ובהמשך (וכתוצאה מכך) פשוט עומס עבודה (כמו שנאמר Don't Warri, be happy ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברייהו הקוסם הטוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לו מעיל וגם מגבעת אך במגבעת אין לגעת.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קרוע אני, כל השנים חשבתי שקוראים לו שמריהו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שבע שנים אולי כבר עלית על זה לבד :-], אבל למען מצבת הדורות הבאים של האייל: השיר נתחבר ע"י המשורר עמנואל נובוגרבלסקי, שבחר לעצמו את שם העט "עמנואל הרוסי" כמחווה לעמנואל הרומי שקדם לו בכ-700 שנה. היה זה שירם של אנשי ה"פלוגה הירושלמית" של גדוד העבודה (הגדוד התחלק לפלוגות), שביטא את המצוקה החמורה של חוסר עבודה בשנות ה-20. האבטלה גרמה לכך שחברי הפלוגה, שנקראה בלשון העם גם "אגודת החוצבים", נאלצו להתחלק ביניהם בסידור של יום עבודה בשבוע לכל אחד, ע"מ לספק להם ולמשפחותיהם פת לחם בדוחק רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ע"מ לספק להם ולמשפחותיהם פת לחם בדוחק רב. שאלת בור: האם לרוב חברי הגדוד היו משפחות? זו לא התמונה הרומנטית של ליל-עשרימניקים שיש לי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע על רוב חברי הגדוד, אבל לחלק שיצא לי להכיר אישית היתה משפחה. Otherwise no Hamlet
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "Otherwise no Hamlet"? משהו מדב"א\שייקה אופיר? לא התכוונתי "לא הייתה להם משפחה עד סוף ימיהם", התכוונתי "האם הייתה להם משפחה בזמן שרעבו ללחם במחצבות ירושלים ושיוועו ליומיים בשבוע?". תהיה נוספת שתמיד הייתה לי לגבי השיר הזה קשורה ב"הרי אלף": האמנם הכוונה לאלפים? אם כן, אז איך הגיעו האלפים לירושלים? ואם לא, אז מה הם אותם הרי אלף מסתוריים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פניתי כעת לאתר זמרשת (לפי תגובה 559369) וחשכו עיני. קודם כל נוסף שם בית מוזר וניפלץ מאין כמוהו על אמא כובסת שתביא שוקולדה. לא זכור לי מגרסה דינקותא, לא עושה שכל (אך בית אחד קודם צוין שאין הורים - מה פתאום אמא מכבסת תולה שתביא שוקולדה?), וגם לא מופיע בגרסה של שירונט שהרבה יותר קרובה לזכרוני. עוד מקום בו זכרוני ושירונט מסכימים הוא "גלמוד הוא ויחידי בחלד", לא "גלמוד הוא בכל החלד". בקיצור - זמרשת - קישטא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, רק בעקבות ההפניה שמתי לב שהלחן אכן זהה ל''ימים על ימי מלך תוסיף''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי אלף, הם הרי טורוס באנטוליה, אלף בא מאלוף, שור בעברית עתיקה, הרי אלף קשורים למדרשים על אחרית הימים ומלחמת השור בראם וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם אמרת "התמונה הרומנטית של ליל-עשרימניקים שיש לי...". התמונה הרומנטית הזאת היכתה שורשים מאז המחזה של סובול באמצע שנות השבעים, שהתבסס על הקובץ "קהיליתנו", שבני ביתניה עילית כעסו עליו והתכחשו לו לאחר פרסומו. קשה לדעת היכן מסתיימים המאורעות האמיתיים ומתחילה האגדה. מכל מקום, העובדות הידועות הן כי בביתניה היו למעלה מ-20 גברים ורק 4 נשים, וכולם היו צעירים מאוד - בין שנות העשרה לשנות העשרים המוקדמות. כך שגם האידיאולוגיה וגם המתח המיני הכללי לא היוו קרקע פוריה, לא ליצירת קשרים יציבים על טהרת הזוגיות ולא לנישואין. לגבי שאר אנשי הגדוד ושאר התארגנויות שהיו פזורות בכל הארץ, אין (לי, וספק אם יש בכלל) נתונים סטטיסטיים מדוייקים. יש לשער (גם עפ"י תולדות משפחתי הפרטית) כי הנטייה האנושית הטבעית, כמו אצל בני האדם בכל מקום, כללה גם הקמת תאים משפחתיים, אם כי לא בהכרח באמצעות טקס דתי, אלא, פעמים רבות, בכניסה לאוהל או לחדר משותף - וזאת גם בעיתות משבר, מצוקה כלכלית וסכסוכים אתניים. ההימור שלי הוא כי הגרסה המקורית של השיר היא דווקא זו הארוכה יותר שב"זמרשת", עם השוקולדה ועם האם הכובסת. קודם כל משום שב"זמרשת" אוספים שירים ישראליים ישנים, ועד כמה שזה אפשרי, להנחתי - כוללים את הגרסאות הנושנות/מקוריות. שנית, בימים ההם באמת נהגו עדיין לקרוא לשוקולד בעיקר "שוקולדה", והרבה פחות "שוקולד". סיומת הה"א נשמטה בתקופות מאוחרות יותר, וכיום משתמשים בה בעיקר בהקשרים נוסטלגיים. ושלישית - עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לשרה המכבסת-תולה של מתי כספי, הרי בזמנים ההם, הרבה לפני פרוץ מכונות הכביסה לארץ ציון וירושלים, היו באמת כובסות - נשים שפרנסתן היתה על קרצוף כביסתם של אחרים. כך שאם לנסות ולהתחקות על ההגיון הפנימי של השיר - אביו של הילד נפל תוך עבודת החציבה, אמא עובדת כל היום בבתי מעסיקיה, כך שמנקודת מבטו-שלו, בגיל שבו צומחות השיניים, כלומר - גיל רך מאוד שבו אין עבר ואין עתיד, יש רק הווה, רק היום - מנקודת מבט זו אין לו הורים והוא בודד וגלמוד. בתגובה לכל הטראגיות הזאת :-], מרגיע אותו מישהו (המשורר?): אמא כובסת, כלומר - אבא אין, אבל אמא יש ויש, והיא תשוב מעבודתה בערב ותביא את מקור נחמותיהם האוניברסלי של כל הילדים כולם (וגם שלי) - השוקולד(ה). נדמה לי ש"הרי האלף" מבוסס על הצירוף "הררי אלף", המופיע במדרשי האגדה במקומות רבים. הופעת הבכורה שלו, עכש"ז, היא בפרק נ' בתהילים - "כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר; בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי-אָלֶף". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם גורמים לי להרגיש בן מאה. למרות שנולדתי קצת אחרי ביתניה, "שוקולדה" היתה שגורה בלשון הדיבור בילדותי (וזכורה ההמצאה המופלאה, "שוקולדה מקופלת" אותה הייתי מקבל בעיקר כשהייתי חולה. הצורה הנקבית של המוצר הזה נשמרת עד היום, לא? או שכבר לא קונים מקופלת בשקם?), וכובסת היתה מגיעה פעם בשבוע ליום כביסה מפרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה טוען ברצינות שנולדת אחרי ביתניה ושאתה לא בן מאה? טוב, נו, אין טעם להתחיל להגן עכשיו על השערותיי השבריריות והאמורפיות בנושא חסר חשיבות, אבל האמת היא שלצורך ביטויים כ"בימים ההם" ו"בזמנים ההם", מספיק שתהיה יליד 1951. כלומר - ילדותך עברה עליך, עברה בריקודים, לפני למעלה מ-50 שנה, וגם אם זה לא 100 - זהו בכל זאת הישג ארכיאולוגי נאה. השוקולדה המקופלת הישראלית נולדה בארץ, עפ"י פרסומי החברה, בשנת 1935 (כחיקוי לממתק אנגלי שהיה קיים עוד משנות ה-20 - כמו ביתניה), אך היא נקראה כך, אם בכלל, רק בימים ההם. זה שנים ארוכות, קשה לי לשער כמה, אבל זה נמדד בודאי בעשורים - שכבר לא מופיע עליה "שוקולדה", והיא נקראת לא רק בלשון הדיבור אלא גם כמותג (וכן, נכון - בצורה הנקבית), רק "מקופלת". וכובסות אכן היו עוד בשנות ה-60, אולי בעיקר בבתיהן של מורות פולניות אריסטוקרטיות. נראה לי שמספרן של הללו (הכובסות, לא הפולניות :-]) כבר לא היה גדול, אז. אא"ט, בשנות ה-70 הן נעלמו סופית מן הנוף, וחלקן כנראה יושבות ונחות, ידיהן המיובלות שלובות להן, סו"ס, בחיקן, ומלאכים צחורי-כנפיים מרחפים עליהן לשרתן בשדות הסינטבון הנצחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בילדותי שלי אמרו "שוקולדה" - אבל הרשה לי להטיל ספק שזו הופיעה בשיר במקורו. בילדותי שרתי את השיר הזה מדי שבוע, והבית על האמא והשוקולדה בהחלט ובפירוש לא היה בו. גם ניתוח ספרותי מראה שסגנון הבית הזה חורג מסגנונו הכללי של הרוסי. הרשה לי לנחש שאמו של מי שציטט את השיר ב"זמרשת" (מזיכרונו כמובן) הוסיפה את הבית הזה כשזימרה שיר ערש לבנה (או בתה) הפעוטים כדי להקל מעט על הסיוטים שהשיר עלול לעורר. תודה על ההסבר המאלף1 לגבי הררי אלף - אני משוכנע שעלית על המקור (אם כי זה עדיין לא מסביר מהם הרים אלו). זיכרוני ושירונט מסכימים זה עם זה, ושניהם מאששים את סברתך: "עד להררי אלף" ולא כמו בגרסה הפגומה של זמרשת "אל הרי האלף". (יש עוד - למשל ו"ו החיבור לפני "נשמתו" לא במקומה, הא' ב"אלף" והד' ב"דלף" קמוצות ולא סגולות, וכמו שכבר הזכרתי, הילד "גלמוד הוא ויחידי בחלד", לא "גלמוד הוא בכל החלד". עם כל אלו יש מקום אחד בו זכרוני דווקא תומך ב"זמרשת": "תהי חוצב כמוהו" ולא "תהיה חוצב כמוהו". ________________ 1 זהירות! lame pun |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך התעניינות אישית פניתי אל צוות "זמרשת" שבהנהגתו של פרופ' שי בורשטיין מאונ. ת"א, ונעניתי ע"י אחד החברים, אביתר כהן. לדבריו, המילים המתפרסמות באתר הן מילותיו המדוייקות של ע. הרוסי, כולל בית הכביסה והשוקולדה וכולל כל מקום העשוי להחשב אצלך כשגוי (לכל דבר יש סיבה ומקור, גם ל"הרי האלף" - אבל אין לי סבלנות עכשיו. מכל מקום - הרוסי, בצד היותו משורר, היה גם בלשן ומילונאי). המילים (אומר אביתר) סופקו לזמרשת ע"י ה'תנ"ך' האנושי של הזמר העברי בארץ - אליהו הכהן, שבין פעילויותיו הוא גם העורך של "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט". אני משערת שעכשיו זה כבר נראה אחרת לגמרי מהניחוש שבפסקה השניה שלך. אליהו הכהן [ויקיפדיה] בזמרשת אמנם מבקשים מן הקוראים (בתחתית כל דף) להוסיף מידע, הערות וסיפורים - אבל לא את מילות השירים. מן המאמרים שבאתר ניתן לראות את היחס הרציני. המילים, אם נכתבו ע"י מי שכבר הלך לעולמו ולא נמסרו לאתר ע"י מחבר חי וקיים - נבדקות ומאומתות בתשומת לב רבה. יש עוד שירים שנכתבו מזמן ואחרי שנים הוקלטו בהשמטת בית אחד או יותר, לא רק "תשרי סבא". זה יכול לקרות ממגוון של טעמים - לעיתים עקב סכסוכי זכויות, לעיתים עקב לחצים בעניין משך השיר (האמור להיות, באופן אידיאלי, בסביבות ה-3 דקות), ולעיתים אחרות מסיבות שונות ומשונות. "שיר הבוקרים (ערבה ערבה..)" של אורלנד, למשל, כולל בית המתחיל במילים "שְׂדֵה בּוֹקֵר, שְׂדֵה שָׁלוֹם, הֵעוֹר!", אות להערכתו של אורלנד לבן גוריון שעבר באותה שנה, 1953, לשדה בוקר. המלחין, מרדכי אולרי-נוז'יק (ששמו נשכח כיום), העריץ את בן גוריון והקדיש לו את השיר. האמנים שהקליטו שיר זה באותן שנים, הכלילו או השמיטו את בית המריבה בהתאם לדעותיהם הפוליטיות וכמידת חיבתם או שנאתם לבן גוריון. שנים רבות אחר כך בא אריק סיני, פתח את "אלף זמר ועוד זמר", או איזשהו שירון אחר - ופשוט שר (והקליט) את השיר בגרסה שהופיעה שם, מבלי לדעת כלל על המחלוקת העתיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין ומאלף - תודה. רק למען ההיסטוריה אני רוצה לציין שהגרסה הזכורה לי אינה משום הקלטה (למעשה לא מוכרת לי שום הקלטה של השיר הזה, ואני מעז לנחש שכל הקלטה כזו היא חדשה יחסית) - אני שוררתי את השיר הזה עם עוד שירים רבים אחרים (ועם עוד ילדים רבים אחרים) ב''שירה בציבור'' שבועית עם שקופיות של מלות השירים כתובות בכתב יד ומעוטרות בידי האמן המקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. רק התייחסות קטנה: 1. את המילים לא סיפק לנו אליהו הכהן, אבל בעקבות פנייתך בדקתי את הביצוע ממופעו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" וראיתי כי נמצא שם הבית. לא השוויתי את כל המילים אל מול המילים שבאתרנו. 2. כיוון שגם אנחנו טועים (לא פחות מהממוצע האנושי) אנחנו תמיד שמחים לקבל תיקונים, גם למילים. כמו כן, גם גרסאות שונות של מילים ושל ביצועים מתקבלות בחום. 3. אכן, זו לא פעם ראשונה שאנו נתקלים בשיר שלא כל בתיו הונהגו בשירת העם, ורק בחיטוט מגלים את הבתים הנשכחים ששייכים לתקופה אך רחוקים מהעם. 4. את "זמרשת" לא מנהיג פרופ' שי בורשטין, אלא כולנו יחד (אין היררכיה). בברכת דיונים פוריים, אֶבְיָתָר כֹּהֵן זֶמֶרֶשֶׁת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההערות. חזרתי אל המייל שלך ועכשיו אני מבינה שמה שהטעה אותי וגרם לי לחשוב שאליהו הכהן סיפק לכם את מילות השיר, אלו מילותיך, שהייתי צריכה לקרוא אותן טוב יותר: "את החומר לכל התכנית - כולל מילות השירים - מספק אליהו בעצמו." אתה כתבת "תכנית", ואני, מבלי למצמץ, מיד חשבתי שהכוונה היא ל"זמרשת". את דבר הנהגתו של שי בורשטיין הנחתי באמת לא בעקבות דבריך, אלא בעיקר הושפעתי ממאמריהם של בורשטיין וגולדנברג, וכן מראיון בהארץ, שבו, אמנם - אני מודה באשמה - לא נאמר דבר על הנהגה, אבל נאמר משהו על "בכיר החוקרים בתחום", וכן דובר בו גם על גילו של בורשטיין, שהוא כפול מגילם של השאר. גם עכשיו, אגב, לאחר שאני מקבלת את דבריך: "את 'זמרשת' לא מנהיג פרופ' שי בורשטין, אלא כולנו יחד (אין היררכיה)", עדיין אני משערת כי כמו בתחומים אחרים ובנסיבות אחרות - יש שווים ויש שווים מאוד-מאוד, ומבלי לדעת דבר על הנעשה אצלכם, אני משערת שאם יהיה רגע של ויכוח ללא פתרון - ייקרא זקן השבט לומר את דברו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את זה רק בתור מנגינת הנושא של האחים בלוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא Peter Gunn, אבל קטע אחר מהסרט "האחים בלוז" - הקטע שמלווה את מרדף המכוניות בתוך הקניון - הושמע תמיד בתוכנית "קח סיכון" (שהפכה ברבות הימים ודאגות ההורים ל"קח סיכוי") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אתם כבר כאן: מהיכן המנגינה של "מבט שני" (בגלגול המקורי, לפני עשור או שניים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורותי בחורשה אומרים שמדובר בקטע Stuntman מתוך אלבום באותו שם של Edgar Froese . אפשר לשמוע חלק מהקטע באמזון: http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/B00000... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. תודה! (נא למסור למקורותיך שאיילים הם חיה צמחונית ואינם אוכלים ארנבים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילים אולי לא, אבל אני, בספרד... טוף, חדל קשקשת ברשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש שאלה שכבר הרבה זמן מטרידה אותי (אחת לשנה או שנתיים) בקשר לתוכנית טלוויזיה מערוץ אחד. בתור ילד שעוד לא יודע לקרוא ראיתי תוכנית טלוויזיה על מה שכיום אני זוכר כשודד דרכים אנגלי שנורא דומה לגלי עטרי. בסוף מנגינת הפתיחה או הסיום היו רואים דמות מתנדנדת על חבל תליה (או שמא חבל תליה סתם, ורק דמיינתי את הדמות). למישהו יש מושג על איזו תוכנית אני מדבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דיק טרפין ועוזרו הנאמן סוויפטניק? http://www.trashfiction.co.uk/dick_turpin.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחררת לי פלונטר של שנים; עכשיו אוכל סוף סוף לנגן בכינור. ונכון שהוא באמת נורא דומה לגלי עטרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
now that you mention it...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכרת את נעימת הרקע של השקופיות :-( אבל כן זוכרת את נעימת הפתיחה הנפלאה של "קו אונידין". מסתבר שהיא שייכת לחצ'טוריאן, ואפשר להקשיב מפה (חצ'טוריאן מרשה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המסע במכונת הזמן :-) המנגינה הזאת הציפה לי דגימת ילדוּת - אניות מפרשים גדולות על המרקע1, מסמנות שהשעה שעת-שינה-ללא-עוררין, והורי, מול הטלויזיה, נחושים - "זה לא בשבילך". ואני, נחושה לא פחות, חומקת חזרה, רק כדי לגלות (אך לעולם לא להודות) שזה לא בשבילי... את זוכרת מתי זה שודר בארץ ? 1 רק שאז קראנו לו "מסך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משהו זוכר את המוסיקה מהסידרה הישנה על לאונרדו דה וינצ'י ויודע אם אפשר להשיג אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכוונה לציור של דה וינצ'י שהופיע בתחילת שידורי ''האוניברסיטה הפתוחה'', אזי היתה זו היצירה ''אביב'' של ויולדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רון מתכוון לסדרה שרצה בערוץ 1 בראשית שנות ה-70 כשהכל היה בשחור לבן. מנגינת הפתיחה היתה מלנכולית וענוגה מאין כמוה ושנים זמזמתי אותה. כעת היא רק על קצה לשוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלנכולית ועגומה מאין כמוה - אכן ואכן ותודה שהזכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ''סתיו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא הייתי בטוח, בעיקר מפני שאני יודע איך מתחיל ''אביב'', אבל אשתי התעקשה. מזל שלא כתבתי לרב''י, הוא עוד היה עלול לסנוט בי - זאת הוא מוכן להקדיש לנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט נוסטלגיה :) ביליתי לא מעט שעות בנסיונות למצוא את מנגינות הפתיחה של כל הסדרות הישנות והטובות. את הרוב יש לי ומה שאין לי נובע מהעובדה שרק אלוהים יודע מאיפה המציאו המתרגמים את השמות המוכרים לנו. העיבוד המוכר של "תצפית" שייך אם אני לא טועה לאותו אחד שכתב את המוסיקה של "מבט שני". את המוסיקה של אחת מסדרות האנגלית האהובות שלנו מצאתי תחת השם: disney electric parade מומלץ ביותר למי שאוהב צביטות בלב.המנגינה האחרונה, אם אני לא טועה, לא שייכת לסדרה ספציפית אלא ליוותה באופן קבוע בלשים למיניהם בפינות של כל מיני סדרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר במעורפל משהו על כך שהמעבד של ''תצפית'' הוא המלחין של ''מבט שני'' ושל עוד מוזיקות פתיחה - מדובר היה בעובד רשות השידור שקיבל על כך משכורת. נדמה לי ששמו אילן הראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שמדובר דווקא בבחור יפני, אך איני זוכר את שמו (חיפוש קצרצר בגוגל העלה את Isao Tomita כמועמד טוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 184252 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא חשבתי על חיפוש באמזון: (מס' 9 - Symphony No. 5, Second Movement, במקור של פרוקופיב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרתי נכון את השם, וטעיתי בשאר הפרטים. אבל בזכות גוגל הגיע אלי אילן הראל, ואישר שאכן טומיטה הוא המעבד של פרוקופייב לאות של ''תצפית''. את ''מבט שני'' הלחין מישהו יוצא ''קראפטוורק'' (הראל כתב לי את שמו, אבל שכחתי, ובגלל תקלה טכנית איני יכול כעת לקרוא את המכתב). הראל הלחין בעצמו מנגינות פתיחה רבות אחרות, וגם (כך אני מסיק) היה אחראי להחלטה להשתמש במנגינות שהשתמשו בהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "מבט שני", ערן מסר מפי מיץ כבר בתגובה 184252 את הזיהוי המלא. לא Kraftwerk אלא Tangerine Dream. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חיכית בדיוק עד היארצייט של ההודעה, ובדיוק שבאת לכתוב את העידכון ראית שאתה לא מצליח לפתוח אה הדוא"ל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(-: אילן הראל חיכה עד היארצייט כדי לחפש את שמו בגוגל, ואילו לי לקח יומיים בלבד כדי לאבד את היכולת לפתוח את הדואל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחתין יובל על המידע והלינקים ועל זה שפתחת כאן שטף של מידע על נעימות הפתיחה והביניים של ילדותנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע למקור הטלוויזיוני של Peter Gunn: גורם בכיר בחורשה סיפר לי היום כי ייתכן והוא זוכר את התכנית. המדובר, אולי, בתכנית ללימוד אנגלית במתכונת סיפור מתח, במהלכה מחפשים הגיבורים מכשיר שהוטמן במערכת מיזוג האויר של מלון כלשהו (שם המלון היה אולי Apex); העלילה כוללת הודעה כתובה בדיו סתרים על גבי גלויה ריקה, אותה ניתן לקרוא רק כשהיא מוארת ב"מנורה כחולה". בשונה מרוב תוכניות הטלוויזיה הישראליות ללימוד אנגלית, (לפחות חלק מ)השחקנים דיברו גם בעברית וגם באנגלית. הגורם לא זכר את שם התכנית או פרטי עלילה נוספים. למישהו מצלצל פעמון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ג'קי ארקין שיחק שם. והיה איש שהתעלף, ואז פתאום התאושש וברח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה פעם תוכנית על פסל (של עשתורת?) שנגנב ממוזיאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני לא זוכר מי השתתף בה. אם כבר מעלים באוב תוכניות, אז היתה גם תוכנית על חומר מסוכן שנגנב/נעלם ונמצא בזכות פס צבע לבן שהרכב שנשא אותו השאיר אחריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מתי בלש מתמטי'', נדמה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואוסף כל עלילות מתי יצא בספר בהוצאת מכון ויצמן, והוא נהדר כדי לשעשע ילדים (בשנות העשרה המוקדמות) עם מתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מ"האחים בלוז"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טו-טו-טו! תודה על האדפטציה. דווקא הייתי בטוחה שזה המנון המכביה, שהיה מושר בידי חבורת בחורים (שחקני ספסל?). ויש לי בראש עוד נעימה, אבל לא מוכנה להישבע שהיא לא לקוחה מ"שירים ושערים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודות ליואב בילינסקי (אבא של), יש לנו קבצי מידי של מנגינת הפתיחה של "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" ושל המנון המכבייה. הכל נמצא ב- http://www.stanford.edu/~yuvaln/maher_yoter.html . לי לא היתה שום בעייה לשמוע אותם עם windows media player. בונוס למקליקים: התווים של המנון המכבייה! (גם כן מעשה ידי בילינסקי את בילינסקי.) מצלצל מוכר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומישהו זוכר את הגרפיקה של יותר מהר? לי יש זכרון עמום של גרפיקת נקודות ברזולוצית 16X16 ובשחור לבן.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטון הפתיחה של "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" היה לקט של רגעים מתחרויות ספורט. הוא התחיל (אני כמעט בטוח) עם זינוק למירוץ משוכות, ואני זוכר גם טניסאי שחור (ארתור אש?) מנצח משחקון בשלוש חבטות. בסוף הסרטון ראו בחורה צעירה קופצת לגובה, והצילום שלה חולפת מעל הרף חזר שוב ושוב (אני זוכר איך חשבתי בתור ילד שאלו כמה ספורטאיות, קופצות אחת אחרי השניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון נכון, ארתור אש, מנחית מול ג'ימי קונורס בוימבלדון, אם אני לא טועה, ומניף את ידיו בניצחון! כנראה שהגרפיקה שדיברתי עליה היא אמנם מתוך "מבט ספורט". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט 11 שנה מאז כתיבת התגובה שמעלי, סוף סוף מצאתי את הפתיח של "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". הנה, כאן. המקור הוא הדי-וי-די "מריץ' ועד רץ"'. זכרתי את רוב המנגינה נכון, אבל רק חלק מהתמונות. איזה כיף להיזכר בכל השאר. לא הצלחתי לזהות את הקטע עם שזאם. לפי דברי יואש אלרואי שמובאים כאן, המלחין הוא ג'יימס לאסט, אותו אחד שהלחין את הפתיח של "מבט ספורט" (זה עם הנקודות, שהפונז דיבר עליו; הנה רק המוזיקה שלו באיכות טובה יותר) ואת הפתיח של "משחק השבת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי המון פעמים את ''מהר יותר...'', אבל להפתעתי המוזיקה לא נשמעת לי מוכרת בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני זוכר את התוכנית אבל לא מזהה את המנגינה. כפי שצפה יובל, טעיתי עם המנון המכביה. אולי בגלל "יותר לרוץ, יותר לקלוע"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעע. יותר מהר, יותר גבוה, יותר יפה, יותר חזק. היטב לרוץ, היטב לקלוע, ולנצח במשחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו עוד כמה שנים, והפינה הזו נסגרה כמעט סופית: מנגינת הפתיח של "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" היא מהאלבום Tulpen uit Amsterdam של ג'יימס לאסט מ-1975. הקטע הספציפי שבפתיח הוא חלק ממחרוזת של כמה מנגינות, ואם אני עוקב נכון, הוא נקרא Een Pikketanussie. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקצבים של הביטלס מאז ומעולם היו לא סטנדרטיים, עד כמה שאני זוכר. אולי זה חלק מהקסם שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, אני לא בטוח... באילו שירים? הייתי מייחס הרפתקנות מקצבית דווקא, נניח, ללד זפלין ("קשמיר", "Black Dog", ועוד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה שלושה שירים של הביטלס, עם התחכמויות במשקל: Don't let me down
Happiness is a warm gun Lucy in the sky with diamonds |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, או-קיי, אבל אלו לעניות דעתי דוגמאות של משקלים (ברורים, שגרתיים) מתחלפים, ולא של סיגנטורות מוזרות כמו 7/8 או מקצבים משוגעים כמו ב-Black Dog (ועוד דוגמה בה נזכרתי - הפתיחה המופלאה של Firth of Fifth של ג'נסיס, ששחזורה עלה לי בדם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים אתך בבנוגע ללוסי בשמיים - שם זה באמת 3/4 בבית ו- 4/4 בפזמון ש"סתם" מתחלפים. אבל האחרים? ב- don't let me down יש את התיבה החיננית של ה- 5/4 שצצה מדי פעם, וב- happiness is a warm gun יש קטע (כשהם שרים "mother superior jump the gun") בו המשקל מתחלף שוב ושוב בין 9/4 ל- 10/4. ואם כבר הזכרת את לד זפלין, יש גם את the ocean שלהם, עם התיבה של ה- 9/8 מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי על Lady Maddona, אבל בטח יש עוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דייב ברובק (שאמנם לא הלחין את ''טייק פייב'' אבל הנהיג את רביעיית הג'אז שאחד מחבריה, דזמונד, הלחין עבורה), החזיר ציוד. תנצב''ה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהי זכרו ברוך. לא הרבה זמן לפני שכתבתי את תגובה 183765 הייתי בהופעה של ברובק. זה היה בלתי נמנע שהוא ינגן את "טייק פייב", אבל להפתעתי ולשמחתי, במקום שהוא יבצע אותו ברוח הגירסה המקורית, בתור crowd pleaser לעוס, הוא לקח את הקטע לכיוון אחר לגמרי - איפשהו בין free jazz ל-cool jazz - וזה היה מרענן ונפלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכרתי נכון, ומוזיקת הרקע של "דובי דוברמן" באמת כללה קטע בחמש שמיניות, למשל על ההתחלה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי שאלון הזכיר את הפתיחה של Firth of Fifth בתגובה 183783 אבל היום יש לנו יוטיוב ו WTF הולך שם? 13/16 ו 15/16. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיר של בנאי הוא כמובן ''מהרי נא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Jesus Joy etc. זה ב12 שמיניות. היום שאחרי של גלי עטרי זה גם בחמישה רבעים. במוזיקה הקלאסית זה לא כל כך נדיר כמו שזה נשמע. הפרק השני של הסמפוניה השישית של צ'יקובסקי והפרק הראשון של כוכבי הלכת של הולסט (מאדים) הם גם בחמישה רבעים. 9/8 זה בד"כ לא מקצב מעניין. הוא הופך מעניין ביצירות יווניות מסויימות ששם החלוקה היא 3/4 + 3/8 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלי עטרי - נכון! תודה. בעניין Jesu אני דווקא מתעקש על 9/8, אבל לא נורא חשוב. ותודה גם על ההפניות הקלאסיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו באך, יש לו פנטזיה ופוגה בדו מינור, הפנטזיה היא בשישה רבעים. (והפוגה סתם ב4/4) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שוערי האימפריה" של הקליק, מתחלף 5/4 - 4/4. אני מנחש שזו הברקה שנולדה רק כדי לאכלס את צמד השורות "סבל לא מבין מילים יפות, מוות לא צריך תרופות" (ואת שאר המילים כבר דחפו איכשהו למנגינה) - למרות שהמילים האלו הן לא גרויסע מציאה, בניגוד למוזיקה. שאלה למבינים במוזיקה כאן: יש הבדל מהותי בין 5/4 ל-5/8? אם קטע ב-5/4 ינוגן מהר פי שתיים, לא נאמר עליו שהוא 5/8? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל אמור להיות דומה להבדל בין 3/4 ל-6/8. כשאתה מנגן קטע ב-3/4 בד"כ תשתמש הרבה בשמיניות, כך שכל רבע מתחלק לשניים. שימוש ברבע מנוקד (3/8) בתוך קטע שכתוב במשקל כזה יהיה לכן סינקופטי. לעומת זאת ב-6/8, החלוקה היא לשלשות של שמיניות ולא של זוגות, ואז דווקא החלוקה לרבעים היא סינקופטית. הרבה פעמים המשקל נבחר לפי שיקולי נוחות של המלחין - איך הוא מעריך שיהיה אסתטי וקריא יותר וההדגשות יהיו אינטואיטיביות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להציץ בפרטיטורה, מה המשקל של "אמריקה" מתוך "סיפור הפרברים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמ, 12/8? זה נשמע סינקופטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, זה שונה ממה שזכרתי (זכרתי שהייתי מופתע כשראיתי את זה, אבל עכשיו אני לא מבין למה): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שש שמיניות, פעם 3-3 ופעם 2-2-2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הגעתי לכאן באיחור, אבל ברגע שעלה ענין המקצב בדיון היה ברור שזה זה... קטעים ידועים נוספים: *"בן בסט" של אלון אולארצ'יק ב-9/8 (חוזר ל-4/4 בפזמון), *"go your own way" של פליטווד מק, בבתים, למרות שאני תוהה האמנם זה 7/8 או רק מתחזה, *ו"נייר עיתון" נטען פעם באוזני שהוא 13/8 ------------------------ מצד שני יכול להיות שיש לי ידע מוקדם ...... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בן בסט" - נכון. נחמד. "Go Your Own Way" - לא נראה לי. קצת סינקופטי הבית, אבל אני סופר שם ארבעה רבעים טבין ותקילין. "נייר עיתון" - מסובך. להתאים אותו ל-13/8 לאורך כל השיר זה מעבר ליכולותי, ונראה לי מאולץ מאוד אם בכלל אפשרי. אני סופר 42 שמיניות בבית (3-3-3-3-3-3-4-4-3-3-3-3-6-4 או משהו כזה), וגם מזה יש חריגות במעבר לגשר ובפזמון עצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר על החלפת קצב באמצע, ל''נושאי המגבעת'' יש כמה כאלה -- ''הבא בתור הוא סוס'' למשל. שמעתי פעם שזה בגלל שהמתופף לא היה מוכשר מספיק לשמור על קצב קבוע יותר מדקה או שתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על "נושאי המגבעת" תמיד ירדו שהם לא מי יודע מה מנגנים טוב... ב-"הבא בתור הוא סוס" מחליפים rhythms או patterns לאורך השיר, אבל תמיד בארבעה רבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותוספת קטנה: לאולארצ'יק יש גם את "כל הליל אני בגנך" (הבית הוא ב- 7/4) ואת "שני חלקים בתוך השלם" (7/8). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום גיליתי שבע שמיניות במקום לא כל כך צפוי - באחת מקלישאות הזמר העברי ושיעורי חליליות למתחילים: "ריח תפוח, אודם שני". זה מקזז את ההפתעה הקודמת שהיתה לי, לגלות שהלחין אותו נחום היימן, שהתפרסם בלחנים יותר מסובכים-למשמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור בכלל: מי חכם ויוכל להסביר לי למה, לכל השדים, התכוון יעקב שבתאי בפזמון של "מתוק התפוח"? "מה שטוב הוא טוב וטוב מהטוב הוא לא טוב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה התכוון שלמה ארצי ב"חתולים מחשבים את קיצם לאחור" את כבר יודעת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא שואל ברצינות נכון? (דווקא השורה הקלה-כל-כך הזו של ארצי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלה למי שלקח את הקורס ''זואולוגיה רקורסיבית בשירה העברית בת זמננו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לקחתי. נו, חתולים, אתה יודע, תשע נשמות, הנה נפלתי מהעץ, כמה נשארו, עוד ארבע... ודאי שיש לשלמה שורות יותר תמוהות מזו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה הראשונה טאוטולוגיה. השניה טופולוגיה. הה?? טוב, דוגמא: אם אנחנו טסים מזרחה והשעה (זמן מקומי) הולכת ומתאחרת, אז איך זה שפתאום אנו מגלים כי חזרנו לאתמול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
When I'm good I'm very good, but when I'm bad I'm better (מאי ווסט) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפסת. מרובה לא תפסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הפזמון כשלעצמו נראה לי פשוט: יש להתספק בטוב שיש, הפשוט אולי (מתיקות התפוח, מליחות הים), ולא לשאוף לגדולות ומסוכנות. מה שלא ברור לי (ולאשתי: בצירוף מקרים מרשים, תהינו על כך בדיוק יומיים קודם) הוא שאר השיר - הוא נראה לנו אניגמטי לחלוטין. כמובן שזה מעיב על ההבנה-לכאורה של הפזמון. למי שמתנדב לעזור: בתור התחלה, האם מריה רוזה ורוזה מריה הן אותה אישה, או שתיים שונות? חשד עמום מקנן בי, שאולי שבתאי פישל קצת בתרגום. הייתכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום צירוף מקרים. לדעתי, בכל רגע נתון יש לפחות 2 דוברי עברית שתוהים על משמעות השיר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לגבי שבתאי, אבל איתן גלס נחמיאס (או אולי איתן נחמיאס גלס, לא זוכר) אמר פעם1 שאין מה לחפש משמעות במילים של פיזמונים2, במיוחד כאלו שנכתבו סביב מנגינה קיימת. הוא אמר שמדובר בפעולה טכנית של התאמת מילים, רצוי קיימות (כל אחת בפני עצמה) למנגינה, במגבלות משקל וחריזה. ____ 1 בראיון רדיו, אין לינק, והציטוטים בערבון מוגבל. 2 הוא התייחס לפיזמונים שהוא עצמו כתב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת זה אמר מי שכתב את ''אין לי חוץ ממך כלום''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא אמרתי משפט שכזה "שאין מה לחפש משמעות במילים של פיזמונים". מצטער. וכן, רבים מהפזמונים שלי, - שאני לכל הפחות טורח שישאו על גבם מטען של משמעות עמוקה יותר מ"אני אוהב אותך ואת אותי".., - נכתבו ללחנים. ואגב - דווקא הפופ הישראלי, שצמח מתוך השירה העברית, הכיל בשני עשוריו הראשונים, טקסטים שלא היו מביישים אף משורר מכובד. הלחנת שירה היא דבר יוצא דופן בפופ העולמי. חלקם של הפזמונים כשל אחד מגדולי משוררינו, נתן אלתרמן, נכתבו עבור לחנים וכמובן שגם להיפך: רבים מפזמוניו (songs) הולחנו, וכמובן רבים משיריו (poetry). אני בכל מקרה לא התבטאתי באופן שייחס לי הכותב.ובודאי לא לפזמונים שאני כתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל על המובאה המוטעית, שנבעה (כנראה) מבעיות זיכרון או בעיות בהבנת הנאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד, שבע שמיניות בלב ההארד-קור של הזמר העברי; אבל מתברר שהזמן הפך את הפרספקטיבה. בערב לכבודו של נחום היימן, שלשום בבית הנשיא ובשידור ברדיו, סיפרה המנחה רבקה מיכאלי שכשהשיר זכה בפסטיבל הזמר 196x, יצא "על המשמר" בביקורת חריפה על היימן - איך לא יבוש, לבגוד כך בשורשי תרבותנו ולהלחין שיקוץ מקצבי יווני שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אתמול בהופעה של אהוד בנאי (היה טוב מאוד, אם תהיתם), ובהופעה אחת, בערך שעתיים, היו לא פחות משלושה שירים במשקל מחומש: מהרי נא וכולם יודעים שכבר הוזכרו, אבל גם מלנכולי הוא במקצב כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי נתן להם רשות להשתמש בתמונה שלי לעטיפת האלבום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך רשות. ע"פ חוק זכויות יוצרים, הזכויות על תמונות שצולמו עד 25 במאי 2008 יפוגו בחלוף 50 שנה ממועד הצילום. זה בעליל המקרה שלך, אז אכלת אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשר שמיניות. או 10/8 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקצב שלו הוא 5/4 אבל לדעתי דווקא הגילספיאנה היא היצירה הידועה ביותר של לאלו שיפרין (והיא היצירה שהביאה לו תהילת עולם מלכתחילה) אולי זה קשור לכך שהגילספיאנה מוגדרת כ "five movement theme" (אין לי מושג מה זה אומר)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה (כמובטח) שאלה שאיננה חידה, אלא בקשה לזיהוי נעימה בעלת ערך סנטימנטלי רב עבורי שאינני יודע מיהי ומהי. היא מנוגנת כאן על-סמך זכרון של נגינה מהזכרון של מישהו אחר, ובהחלט ייתכן שאיננה מדוייקת. כל שביב מידע יתקבל באהבה רבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתדע תגלה לי גם? זה יפה כל כך, ואני בטוחה שכבר שמעתי את זה איפשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ייוודע לי. לא מעט אנשים בטוחים שהם כבר שמעו את זה איפשהו, אני צריך רק אחד שגם זוכר היכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון זמן לא הייתי שם, אבל יש שם פורום פעיל מאד והמון מוזיקאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבאמת המון זמן לא היית שם... תודה רבה, בכל אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום אחד אספר לנכדיי שגילית המליצה על אתרי פורנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ז ה קרה!? טוב, סליחה מעל מי שנכנס לשם. לא חשבתי שאני צריכה לבדוק לפני, אני מבטיחה לכם שפעם היו שם מלחינים ומנגינות יפות. הוצאתי את זה מהמנוע חיפוש של "וואללה". ...זה בערך הדבר הכי מביך שקרה לי בחודשים האחרונים. אם כי, יש לציין, קרה לי דבר דומה כשניסיתי להמליץ לחברה על אתר של כרטיסי ברכה. קשעם הם חיי ברשת. דובי, אם תמחוק את זה זה יהיה יפה מצידך. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בפורומים של הפורטל הקלאסי ידעו ? (לא רק מוסיקה קלאסית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה לדרון-אמריקאים שבינינו: האם זה מצלצל לכם כמו משהו מהאיזור? שתי תגובות שקיבלתי בפורום עליו המליצה ענת רומזות לכך. הנוסח של אחת מהן משעשע למדי: "נעזרתי בהוריי כדי לזהות את המנגינה, אמנם אינם הם מבינים גדולים במוסיקה אך ישר אמרו שהנעימה היא מאוד מוכרת אך אינם בטוחים מהי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמיעת הקטע עלתה בי אסוציאציה למשהו ישן וצרפתי וזכרון מעומעם של הורי מתלהבים מהסרט הזה; כמסתבר הוא היה די מפורסם בזמנו. מהאזנה לקטעים של הפסקול באינטרנט זה יוצא די דומה למה שאתה מחפש (וזאת למרות שהפיל שדרך על אוזני לפני שנים היה שמן ואכזרי במיוחד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. איזשהו קטע ספציפי מהפסקול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים לא נחלתי הצלחה עם הפסקול - דומני שהשאלה עדיין פתוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי "מטריות שרבורג". למה? כי בהתחלה האסוציאציה שלי היתה "העלמות מרושפור", ואז חשבתי שלא, משהו דומה אבל שלא ראיתי כל כך הרבה פעמים. מכאן - "מטריות שרבורג". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מתכוונת לנעימת הנושא הנודעת ("I will wait for you"), או למשהו אחר מהסרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאני לא זוכרת. אולי תלך לאוזן השלישית http://www.third-ear.com/music/ ותבקש להקשיב לדיסק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שהאוזן השלישית קצת רחוקה ממני כרגע. הקשבתי באתר של Tower Records ועוד לא מצאתי משהו ממש דומה, אבל יש שם איזה 36 רצועות ועוד לא עברתי על כולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו מין נעימת-בסיס כזו – יש שם כמה וכמה טרקים עם המוטיב הזה בוריאציות שונות. נדמה לי ש-I will wait for you הוא הדומה ביותר למה שקישרת אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי זה דווקא הזכיר קצת את forbidden games. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיר. המתן לשי צנוע בדואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של יפז? קטע יפהפה, אבל אחר אחר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם כבר שניים שחשבתם (באורח בלתי-תלוי?) על הנעימה הזאת, אבל אני מוכרח לומר שאני ממש לא חושב שזה זה - ההרמוניה אחרת, המקצב... תודה על הניסיון, בכל אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם לי יש: שתי נעימות, שתיהן כנראה מאוד ישנות ושתיהן כנראה שימשו בארץ כאותות בתכניות רדיו. האם מישהו יודע שמות, מבצעים וכו', אשמח לכל פרט - אולי איילים קצת ותיקים? הגלילי, שכ"ג, גלבץ? מזמזמת אותן, ומקוה שלא תהיה בעיה בהורדה, כאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו פגום בקבצים ואני חושב שהיה יותר נעים להענות לו היית מזדהה בשמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמא תחשבי שהבעייה אצל רון - אני גם לא מסוגל לזהות את הפורמט של הקבצים, ובוודאי שלא לנגן אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד עובדת על זה, אבל כנראה שרק מחר אוכל לשלוח שוב. לרון בן-יעקב: אולי אתה צודק באופן כללי, אבל במקרה שלי אני מנועה כרגע, מסיבות שונות, מלהזדהות בשמי האמיתי. אולי יכולתי להשתמש בשם בדוי, אבל חשבתי שאם כך, אז טוב באותה מידה להיקרא "מנסה לברר" (-: . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובה 189859 עכשיו שומעים? ומכירים, מישהו? - לפי הלחנים, לא לפי הקצב - הקצב הוא אישי שלי. (סליחה, במקרים של זמן הורדה מעט ממושך - 4,5 דקות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחתי לשמוע, ואני לא מכיר את המנגינות האלה. רציתי רק להגיד שאהבתי את הקול שלך ואת סגנון הפי-בי-די. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גורם שלישי סבור כי זיהה את הנעימה הראשונה כ-"The Wig" מתוך "The Dissection And Reconstruction Of Music From The past As Performed של לאלו שיפרין. הגורם ביקש לציין שהקרדיט לזיהוי מגיע לערן בילינסקי (הנעדר עדיין?), שהכיר לו קטעים מתוך האלבום הזה.By The Inmates Of Lalo Schifrin's Demented Ensemble As A Tribute To The Memory Of The Marquis De Sade" והנה קישור, עם קטע אודיו (רצועה מס' 2): האותיות הקטנות: אין באפשרותי כרגע לשמוע אודיו, ולכן לא וידאתי את הזיהוי, אך דעתו של המזהה נאמנה עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהקטע השני הוא מוסיקה מאיזה סרט שחיבר הנרי מנציני. אני חייב לציין שהקול ואופן השירה שלך הזכיר לי מאד את עדנה גורן (למרות שעדיין נשארת אלמוניה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הנרי מנציני עמד אצלי בראש רשימת ההימורים. עכשיו אחד הסוכנים שלי, הפזורים על פני הרשת, שלח מילת מפתח, "americano" - והיא כנראה תוביל אותי אל הארץ המובטחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 209820 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני אהבתי את קולך. האם את שרה בעוד מסגרות? (: והאם מותר לדעת את שמך, בכל זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך תוכנה לשיתוף קבצים (אני מתבייש לספר שלי אין) נסי לחפש שיר בשם "It had better be tonight" - אולי זה הקלף הזוכה, למרות שאיני בטוח. והקול שלך באמת יפה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אתה* מתבייש? מתוך "תוכנה", "שיתוף" ו"קבצים" - אני די בטוחה שאת המילה "שיתוף" אני מכירה, אם כי כנראה לא באותן משמעויות שהם התכוונו. אבל תודה, בכל מקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת, קאזה, אימיול ודומיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, יש איזה שיר שאתה אוהב במיוחד? רצוי אמריקאי, רצוי מזמן, רצוי אפילו מלפני שנולדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנולדתי עוד לא המציאו את הפטיפון, אבל אחד מהשירים הישנים שאני אוהב מאד הוא "It's all right with me" של אלה פיצג'רלד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אחת האיילות המוכרות באתר? אילת? נגה? ברקת? מעניין | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח לא אני. בשביל שאני אמצא מישהו שאוהב לשמוע אותי שרה אני צריכה להרות אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להרוג מישהו, אני צריכה לשיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכחישה בשלישית (ותיכף יקרא התרנגול). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים טרופים אלה, העם מחכה לבשורות טובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא אחת משלוש החביבות שהזכרת (וברקת כבר אמרה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השני, לקוח נדמה לי מ"הפנתר הורוד". את השם אני לא זוכר. קול יפה, היית במקהלת מנזר החשמניות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה כאן? אתה עובד עם מונה גייגר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מונה? לא מכיר אחת כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא התכוון לMONA וזה היה סוג של תשובה הומוריסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, אבל מעניין למה התכונה החשמנית בשאלתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך. החשמנית נקראת לתת הסבר בפני בי''ד האלמונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the hashmant? mezamzemet again? to bad i cant download.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Hashmanit, not hashmant.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אם מותר חידות שדורשות ידע ב(תיאוריה של ה)מוסיקה, הנה עוד אחת. במנגינה של איזה שיר מפורסם מופיע מרווח של דצימה קטנה (= אוקטווה + טרצה קטנה = 7 וחצי טונים)? זה השיר היחידי שזכור לי שהמרווח הלא-שגרתי הזה מופיע בו. רמז: המבצע/ת/ים כבר הוזכר/ה/ו בעמוד זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקטע של... הייתי כותב את ראשי התיבות של השם, אך רמזת שהשם כבר נזכר ולכן הייתי מקלקל לכולם. נחכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, גם ב"לו יהי" יש. אם יורשה לי להיות קטנוני ולשנות את השאלה אחרי שנשאלה, אפשר לטעון שב"לו יהי" הדצימה היא בין שני משפטים מוסיקליים נפרדים לגמרי: בין התו הראשון בכל בית לבין התו האחרון של הבית שלפניו (או של הפזמון). אני התכוונתי לשימוש במרווח הזה באופן ברור בתוך הקו המלודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשיר עקרה (אורי) יש דצימה גדולה, אבל זה שוב במעבר בין שני משפטים נפרדים לגמרי. עכשיו אני לא יכול ללכת לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה היא "אלינור ריגבי" של הביטלס, במילים המודגשות: All the lonely people (לילה טוב.)
Where do they all come from? All the lonely people WHERE DO they all belong? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסביר למה התכוונתי למעלה, כשסברתי שטעיתי: המרווח שחוזר בריף גיטרה של Foxy Lady הוא דצימה קטנה. זו בטח לא כוונתך ב-"קו מלודי", אבל זה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני ממש משתלט על הפתיל) זה לא צ"ל אוקטווה + סקונדה קטנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מובן "צריך להיות"? אני שאלתי על דצימה קטנה, שלמיטב ידיעתי, פירושה הוא אוקטווה + טרצה קטנה (כמו בין דו לבין המי במול שבאוקטווה הבאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, אני לא רק נודניק אלא גם טועה. דימיתי בלי לספור ששבעה וחצי טונים יש בין דו לרה במול, סתם כי זה נראה לי מרווח מוזר במיוחד ולכן הנחתי שעליו אתה שואל. סליחה על כל ההצקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא העביר את שתי הראשונות שלו לסוף, וכתב פוגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריצ'ארד קונסטלאנץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנימה פוליטית, למרות שברור לי שלא לכך התכוון החדדן: אהוד ברק - העביר את אהובותיו הראונות לסוף (נאוה<->נילי), וכתב את הפוגה (=בריחה) מלבנון | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לא קונסטלאנץ (למה הוא?). ב"שתי הראשונות" הכוונה לאותיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונסטלאנץ מתאים לחידה שלך במדוייק ב1990 הוא כתב יצירה בשם stringtwo, שבה כל מלה מתחילה ב2 האותיות שמסיימות את המילה הקודמת, ושנה לפני כן הוא כתב פוגה בשם "האבנגליון" אולי התכוונת ליוצר אחר, אבל קונסטלאנץ עונה לחידתך במדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, רק לא להתרגז. אני לא בטוח אם "העביר את שתי הראשונות שלו לסוף" מתאים בדיוק ליצירה שתיארת, אבל פתרון יפה ואפשר לעצור כאן. אני כיוונתי למשורר פאול צלאן, ורק באיחור גיליתי שגם הוא וגם שירו "פוגת מוות" כבר נדונו (כמה מפתיע) באייל. שם המשפחה המיוחד Celan הוא פסוודונים: שמו המקורי אנצ'ל (Ancel), והוא העביר את שתי האותיות הראשונות לסוף. את "פוגת מוות" אפשר לקרוא למשל כאן1: 1 יש תרגום אחר2 שיותר אהבתי, או שהתרגלתי אליו כי הוא הראשון שקראתי, אבל לא חשוב. 2 הופיע ב"המעורר"? או ב"פרוזה"? בכל אופן, גליון שלם שהוקדש לצלאן. אשמח אם מישהו יכול לדוג אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם בענייני חידות מוסיקליות עסקינן - איזה משדר טלויזיוני לווה ב"פעמונים צינוריים" של מייק אולדפילד, ומה הקשר של רותם אבוהב לכל זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטלטקסט - הערוץ השלישי בטלוויזיה שלך. הערוץ שהביא אינפורמציה בכל נושא בכל שעה, בלווית מוזיקת מעליות נעימה כרקע (בין השאר הפעמונים של אולדפילד) המפרסמת שלו היתה כמובן רותם אבוהב, שמנמונת חייכנית ומתוקה בת 10. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהולנד, אגב, יש טלטקסט פעיל עד היום. פעם ידעתי למה זה לא הצליח בארץ, אבל שכחתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ברשת BBC Prime ניתן לקרוא sub titles (באנגלית) לתכנית המשודרת, בדף 800 (או 888, כמחווה להולנדים, אני לא זוכר בדיוק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניים יש בדורי החדש, אשר חידשום קדושות בשנת המהפך. מי/מה אלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדושות=מדונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדונה באמת חידשה את "אמריקן פאי". עוד "קדושות" הן להקת all saints, שחברותיה חידשו את השיר under the bridge של הצ'ילי פפרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנת המהפך- אולי שנת 2002 הפלינדרומית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לתומי חשבתי ששנת המהפך היא 1977 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה לי פשוט מידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשנו: רעבתן שבדבש נתבער ונשרף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענבר ? יהודה הלוי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שאינני זוכר את המקור. אני זוכר רק במעורפל את הפירוש - "רעבתן" הוא כמדומני עכבר, ועכבר הסוחב אוכל ייענש (קצת קשות מדי, לטעמי). בכל אופן, זה סופר-פלינדרום יפה מאוד. המקבילה הלטינית, SATOR מוצלחת הרבה פחות, אני חושב ש-Arepo זו אפילו לא מילה בעלת משמעות.
AREPO TENET OPERA ROTAS |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרעבתן הוא חרק (זבוב?) שנלכד בדבש. השאלה היתה אם בכך הוא פוסל את כל הדבש לאכילה, והתשובה היתה שלא, הוא מתאכל ומאבד יישותו החרקית את ולכן הדבש נשאר כשר. בתיאבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה - פירוש מוצלח הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שמשהו נראה מוזר. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A man, a plan, a canoe, pasta, hero's rajahs, a coloratura, maps, snipe,
percale, macaroni, a gag, a banana bag, a tan, a cat, a mane, paper, a Toyota, rep, a pen, a mat, a can, a tag, a banana bag again, or: a camel, a crepe, pins, spam, a rut, a Rolo, cash, a jar, sore hats, a peon, a canal - Panama |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבור אנגלית יש אתר באינטרנט שמתמחה בזה. מפאת עצלות לא ביצעתי את החיפוש הרלוונטי. בעברית המצב יותר קשה, למשל את הפלינדרום של אבן-עזרא לא מצאתי ברשת, וכמו שראית, זיכרוני פישל קשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכל התהילה של האנגרמות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את זה בנוסח מקוצר, שלטעמי הוא קצת יותר חינני - שתי המילים הראשונות ושלוש האחרונות. הוא מופיע בספר שמוזכר בתגובה 168777. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאת המקוצר כולם מכירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אול סיינטס חידשו גם את "Voule vou couche a vec muah"- גירסת כיסוי נהדרת, ראוי לציין, שלא כמו הכיסוי המזוויע של כריסטינה אגילרה, פינק וחברותיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Voulez-vous coucher avec moi
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני עוד העתקתי את זה מאיפשהו, מפני שלא ידעתי איך לכתוב את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Voulez-vous coucher avec moi ce soir שזה (מילה אחר מילה)Will you sleep with me tonight פרט לחיבור של שתי המילים האחרונות בגירסה האנגלית, התרגום הוא פחות או יותר מילולי. המילה avec (עם) היא מילה אחת ולא שתיים, כפי שכתבת קודם.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לנטפק, אז coucher מילולית הוא "לשכב" ולא "לישון" (כלומר, התרגום המילולי לעברית של מילה זו נאמן יותר לרוחה). ותרגום יותר מילולי של ce soir הוא this night. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, לא. this evening, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
sleep באנגלית משמש בשני המובנים (אין תרגום לאנגלית תואם יותר). כנ"ל לגבי tonight בהקשר זה. (this evening לא יהיה התרגום רעיונית גם אם הוא מדויק יותר מילולית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, אך כל זה אינו נוגע בפתרון החידה. לכן אוסיף עוד רמזים: עליה מדובר בלשון שלילה, והוא חושש מבעיית קומוניקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-1977 להקת Santa Esmeralda חידשה את השיר Don't Let Me Be Misunderstood של האנימלז (אפשר לשמוע את הביצוע הזה בפסקול של Kill Bill, למשל). גם מהפך, גם קדושה, גם בעיות קומוניקציה - יכול להיות שזה קשור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם ירייה באוויר - "דורי החדש" = my generation? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מושבת כמה ימים מהאינטרנט בעל כורחי ולכן לא עניתי. אופיר וברקת - שניכם צדקתם, ומכאן הפתרון להמשך החידה בוודאי יהיה קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאטי סמית' ביצעה את השיר של ה"מי", אבל ב-1975 נדמה לי. היי, עכשיו אני רואה שגם איירון מיידן ביצעו אותו :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לא פה, אז איפה את? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם :-( אובדת עצות, נגמרו הרעיונות (האם בהכרח מדובר על ביצועים חדשים לשירים? אולי זה קשור ל"קונצרט האחרון"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. ובאוסף My Generation שיצא לא מזמן - לכן "דורי החדש"? - יש גם את Don't Let Me Be Misunderstood, וגם את She's not There של הזומביס - שבוצע ב-77' ע"י סנטנה (גם כן קדושה..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובזאת נפתרה החידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן רמז נוסף: הוא מן החי, היא מן הצומח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הכוונה לביצוע של All Saints לUnder the bridge ו-Lady Marmalade? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו הבחנתי שהפתרון הזה כבר הוצע. אז תשכחו מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא תופעה לשונית חריגה המופיעה בהפטרה ובפרשה שקראנו בשבת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |