בתשובה לחדדן בלתי נלאה, 12/12/03 2:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובנימה פוליטית, למרות שברור לי שלא לכך התכוון החדדן: אהוד ברק - העביר את אהובותיו הראונות לסוף (נאוה<->נילי), וכתב את הפוגה (=בריחה) מלבנון |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לא קונסטלאנץ (למה הוא?). ב"שתי הראשונות" הכוונה לאותיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קונסטלאנץ מתאים לחידה שלך במדוייק ב1990 הוא כתב יצירה בשם stringtwo, שבה כל מלה מתחילה ב2 האותיות שמסיימות את המילה הקודמת, ושנה לפני כן הוא כתב פוגה בשם "האבנגליון" אולי התכוונת ליוצר אחר, אבל קונסטלאנץ עונה לחידתך במדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, רק לא להתרגז. אני לא בטוח אם "העביר את שתי הראשונות שלו לסוף" מתאים בדיוק ליצירה שתיארת, אבל פתרון יפה ואפשר לעצור כאן. אני כיוונתי למשורר פאול צלאן, ורק באיחור גיליתי שגם הוא וגם שירו "פוגת מוות" כבר נדונו (כמה מפתיע) באייל. שם המשפחה המיוחד Celan הוא פסוודונים: שמו המקורי אנצ'ל (Ancel), והוא העביר את שתי האותיות הראשונות לסוף. את "פוגת מוות" אפשר לקרוא למשל כאן1: 1 יש תרגום אחר2 שיותר אהבתי, או שהתרגלתי אליו כי הוא הראשון שקראתי, אבל לא חשוב. 2 הופיע ב"המעורר"? או ב"פרוזה"? בכל אופן, גליון שלם שהוקדש לצלאן. אשמח אם מישהו יכול לדוג אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |