טחנות הצדק טוחנות | 1505 | |||||||||
|
טחנות הצדק טוחנות | 1505 | |||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
על ההתמדה והנחישות. נהניתי (ונראה לי שגם אתה, קצת...) |
|
||||
|
||||
מיד בפרולוג אתה אומר "על העובדות האלו לא היתה מחלוקת". אז אולי אני לוקה בהבנת הקריאה? |
|
||||
|
||||
הוא מודה שהשוטר הודיע לו כי לא ציית לתמרור עצור שהיה בצומת. הוא לא מודה שלא ציית. |
|
||||
|
||||
מצטער אך זה לא מספק אותי (כפול, כי ציפיתי שאיזי יענה, אבל לומשנה). כתוב: "[השוטר] הודיעני כל לא צייתתי לתמרור עצור שהיה בצומת. על העובדות האלו לא הייתה מחלוקת". אתה לא רוצה להכנס לניתוח מסובך של המשפט הדי פשוט הזה, לא? אם כן, תפאדל. אני מבין ממנו שמלכתחילה איזי לא חלק על תוכנה של הודעת השוטר. אם כך, נראה לי שאת הסאגה המתוארת (לא מי יודע מה מקורי, אגב, אם יסלח לי איזי), אפשר להכתיר במושג שאני שואל ממקום אחר Designer Don-Quixotic (אם רק תראה לי איך לכתוב את זה בעברית). תודה וסליחה. |
|
||||
|
||||
לדעתי המשפט של איזי דו-משמעי. הוא בטח לא פשוט. ליתר דיוק, הוא חד משמעי, ומשמעותו היא מה שהתכוון איזי: אין מחלוקת על כך שהשוטר הודיע לו X. אבל משתמע ממנו בצורה חזקה, ולכן מבלבלת, שלא היתה מחלוקת על *תוכן* ההודעה של השוטר. רק ההקשר הכללי של הסיפור מבטל את ההשתמעות הזו. לדעתי, ניסוח לא אידאלי מצד איזי, אבל לא שווה פתיל ארוך... |
|
||||
|
||||
כשזה קרה לי, שלחו אותי לקרוא את ''מיכאל קולהאס''. |
|
||||
|
||||
אם זמנך יקר לך והדו''ח אינו על סכום גבוה, נדמה ששווה לשלם (למרות שאני מודה שגם אני נשפטתי בעבר על דו''ח (ועוד דו''ח חנייה) ויצאתי זכאי, בזבוז זמן מוחלט) |
|
||||
|
||||
דוחות חניה זאת אופרה אחרת. אני באופן עקרוני לא משלם אותם. נדמה לי שעד היום זרקתי לפח כחמישה מהם, כמעט כולם של עירית תל אביב. תמיד מגיע אחרי שנה בערך מכתב רשום עם עותק של הדוח. עד שלא מקבלים את הדוח בדואר רשום, מבחינה חוקית, כאילו לא קיבלת את הדוח. (למעט מסירה ביד ישירות מהפקח ואפילו אם הרכב נגרר ושוחרר על ידך) גם אותו אני תמיד זורק. עד עכשיו לא קרה שקיבלתי התראה נוספת ונדמה לי שאחרי שלוש שנים בלי נקיטת הליכים כלשהם, חלה התישנות. תזכור גם, שתשלום דוח על עבירת תנועה, כמוהו כהודאה וכהרשעה. אם יום אחד תעשה חו''ח תאונה או תעבור עבירה חמורה ללא ברירת קנס, לפני השופט יוצגו גם הרשעותיך הקודמות, מה שעלול להשפיע על גזר הדין החמור ממילא. |
|
||||
|
||||
עד היום אשתי ואני קיבלנו כ-5 דו"חות חניה מעירית ת"א. 2 מהם הגיעו לבית בדואר רשום, 2 נוספים הגיעו בדואר רשום לחברת הליסינג אחרי שעברתי לרכב חברה. מכולם התעלמתי. השניים הראשונים חזרו אלי עם הודעת עיקול על חשבון הבנק ושולמו בתוספת של 50%. אחד מהשניים הבאים הגיע אלי בדואר רשום כשנה וחצי לאחר העברה. נסיון לערער בטענת התיישנות נכשל כאשר עירית ת"א טוענת שבמקרה של רכב ליסינג תקופת ההתישנות היא שנה עד להודעה לחברת הליסינג ושנה נוספת החל מהסבת הדו"ח על שמי. הדו"ח שולם (בסכום המקורי כשנה וחצי לאחר העבירה). הדו"ח האחרון לא הגיע אלי, אבל הגיעה התראה לפני עיקול חשבון הבנק ודרישה לתשלום הקנס ועוד 50%. דרשתי לראות את הקבלה על משלוח ההודעה הראשונה בדואר רשום ואחרי שבועים קיבלתי הודעה על ביטול הדו"ח. את המסקנות תסיקו לבד. |
|
||||
|
||||
פרינציפים זה דבר בעייתי בחיי היום יום העמוסים. סחתיין על הזמן וההשקעה, אבל המלצתי דווקא היא להתייחס לשוטר בצומת שקונס בקנס בסדר גודל המדובר כאל "כוח עליון": כמו מחלה, או רהיט שנשבר בגלל הילד - צריך להוציא את הכסף הנדרש ולומר לעצמך משהו כמו SHIT HAPPENS. |
|
||||
|
||||
ראה גם התגובה לאייל הגולה. זה תלוי בנסיבות. לפני כשנתיים פניתי שמאלה בצומת T. הכביש שממנו באתי הוביל לאתר בניה, (כיום השכונה החדשה של גבעת שמואל) והצומת היה מלא חצץ וחול. כ50 מטר אחרי הצומת עצר אותי שוטר וטען שהפניה אסורה. אמרתי לו שאין שום שלט שאוסר את הפניה שמאלה בצומת, השוטר טען שהיה כזה, אבל מישהו (אולי הקבלן שבנה שם) העלים אותו. הוא נתן לי דוח על חציית קו הפרדה לבן, למרות שלא היה ניתן לראות בצומת חלוקה כלשהי לנתיבים. למחרת חזרתי למקום וצילמתי את הצומת פעמיים מזוויות שונות, פיתחתי ושלחתי ערעור למשטרה. אחרי חודשיים קיבלתי דחייה של הערעור וטופס תשלום חדש עם אופציה לבקש להשפט. שילמתי. למה? א. עילת הדחיה: -"ניתן להבחין בקו ההפרדה." כן, עם זכוכית מגדלת ובתנאי שאתה יודע שהוא נמצא שם. ב. עובדתית, חציתי קו הפרדה לבן, אפילו אם לא היה ניתן להבחין בו. ג. ידעתי טוב מאוד שמתחת לחצץ ולחול יש קו הפרדה לבן ושלפני יומיים היה בצומת שלט שאוסר על פניה שמאלה. לדעתי, דוקא במקרה הזה היה לי סיכוי טוב לזכות במשפט, אבל מן הסתם זה לא היה משתלם והפעם גם לא היה עניין עקרוני. |
|
||||
|
||||
אתה יקה במוצאך? בכל מקרה כל הכבוד. ועוד שאלה,כל השופטים בצפון ערביים? |
|
||||
|
||||
הרעיון של המאמר היה לפתח דיון על מערכת המשפט, על הסחבת, על חוסר התאום, על היחס הסלחני לאשמים וגם על כך שיש (יחסית) הרבה שופטים ערביים. אני חצי יקה. |
|
||||
|
||||
אני אמור לנחש? טוב,מהתאור שלך עולה רושם שנקלעת לבאזאר מזרחי למרות שקיווית לערוך קניות בשוק של באזל. חצי יקה?זה מסביר למה לא הלכת עד הסוף... (אני מודה שבתור רבע יקה הייתי מגיע אפילו פחות רחוק) |
|
||||
|
||||
ואני, בתור יקה שלם, לא יודע איך הייתי נוהג פשוט מהסיבה שאינני נוהג. |
|
||||
|
||||
לא. שופט בית משפט לתעבורה בעכו הוא השופט בכר. אנטיתזה למתואר במאמרו של איזי. מהפעמיים שישבתי באולמו התרשמתי כי הוא קשוב לדברי העדים (והנאשמים), אינו נחפז ''לסגור עיניין'' ולעבור לתיק הבא, אינו מקבל אוטומטית את דברי התביעה ועדיה, ואינו מהסס שלא להחליט במקום, אלא לשקול בעיניין, ולקבוע מועד אחר לפרסום ההחלטה (ללא חובת נוכחות). |
|
||||
|
||||
לו דבקת בעקרונותיך עד הסוף המר, הייתי מבין ללבך. מכיוון שלבסוף הודית בְאשמה, נראה לי שהפסד ימי העבודה הוא קשה מדי. |
|
||||
|
||||
הודיתי בעבירה עמומה וקלה - כניסה לא זהירה לצומת, במקום בעבירה חד משמעית ויותר חמורה - אי ציות לתמרור עצור. גם אני קיוויתי להגיע למשפט עם ראיות, לחקור את השוטר על דוכן העדים, להתווכח עם התובע, אבל אחרי כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה נסיעות, הלהט ירד. אולי אם הייתי מתפרץ על דוכן הנאשמים, מוחה על עינוי הדין, מספר על ימי העבודה ומרחקי הנסיעה, השופט היה מבטל לגמרי את כתב האישום, אבל את הנעשה אין להשיב. |
|
||||
|
||||
כוונתך היא שאם היית צועק יותר על דוכן הנאשמים היו לדעתך מבטלים לחלוטין את כתב האישום? אני היחיד שנראה לו נורא עצוב שכתבי אישום בבית משפט מוכרעים על פי יכולתו של הנאשם לצעוק? |
|
||||
|
||||
עדיין נלחמים עם מס הכנסה הישראלי על החזרים משנת 2000. הידעתם? כשחברה נסגרת ולא שולחת לעובדים את הטופס של מס הכנסה, העובדים לא זכאים להחזר מס. החברה לא קיימת ואין עם מי לדבר, והעובד מוצא עצמו במצב בלתי אפשרי - לא רק איבד את מקום עבודתו, אלא גם את החזרי המס (ומדובר על עשרות אלפי שקלים). מסוג הדברים שמוציאים אותי מדעתי. אני לא יודעת אם הסיפור של איזי אמור לעודד או שמא לדכא - האם הוא מראה כי ניתן לנצח במלחמות בביורוקרטיה הישראלית, או שמא הוא מראה שכדאי לוותר, כי בסוף כולם מוותרים? יאוש. |
|
||||
|
||||
לא מספיק להגיש את תלושי המשכורת? (הם מכילים אותו מידע, בעקרון, פרט לאישור החברה שלא היו תשלומים נוספים). |
|
||||
|
||||
ניתן לפנות לרואה חשבון או לחברת רואי החשבון שיצגה את החברה ז"ל ולהוציא ממנה 106 (זה מה שעשיתי מתישהו בשלהי 2001). בהצלחה |
|
||||
|
||||
תודה. לו רק היו הדברים כל-כך פשוטים. החברה נמחקה מעל האדמה, רואה החשבון נעלם כלא היה, והכי כיף זה שמס הכנסה ר"ג ומס הכנסה ירושלים לא מדברים זה עם זה. מה שהורג אותי זה שהכל ממוחשב, לא? ז"א, אם למישהו יש הכנסה נוספת עליה הוא משלם מס, זה יופיע איפשהוא באיזשהוא מחשב, לא? הטענה של מס הכנסה, שהם לא יכולים לדעת שהאיש הנדון לא עבד בעוד עבודות, ממש מרגיזה. אם מישהו צריך לדעת, הרי זה הם. כאילו עידן הטלקומוניקיישן דילג עלינו לגמרי. לכולם יש מחשבים על השולחנות, אבל הם נועדו בשביל היופי. |
|
||||
|
||||
האם פניתם ישירות למס-הכנסה? לפעמים עדיף לעשות זאת דרך רו"ח/עו"ד. |
|
||||
|
||||
את צריכה עוד שש שנים (ושלושה חודשים). |
|
||||
|
||||
עד שקיבלת את הכסף, או עד שהתייאשת? |
|
||||
|
||||
עד שקיבלתי את הכסף, כולל הצמדה, ללא ריבית, ללא החזר הוצאות (ובמקרה שלי, המדינה לא מוכנה לדבר עם אזרחים ישירות, כך שהייתי חייב לשכור עורך דין), ללא תשלום הלנת שכר. |
|
||||
|
||||
מספיק להגיש את תלושי המשכורת ובתנאי שמופיע באחרון שבהם פדיון ימי חופשה. למה צריך פדיון ימי חופשה? כדי שבמס הכנסה יקבלו את הטענה שאכן זה החודש האחרון שעבדת בחברה. ומה עושים אם אין לך יתרת ימי חופשה? - למס הכנסה פתרונים. ואם פדית את כל היתרה חודשיים לפני סוף העבודה?! - יכול להיות שאפשר להגיש חלק מהתלושים ולהיות עבריין מס. אבל יכול להיות שהם מספיק ממוחשבים כדי שזה לא יעבוד. אני לא הייתי מנסה. |
|
||||
|
||||
עייני בפתיל המתחיל בתגובה 138616 |
|
||||
|
||||
מה זה עוד וישנה אחד, כאשר דיון 1471(1) מוקדש כולו לוישנה? ___ שכותרתו "דרך שיר, דרך וישנה". |
|
||||
|
||||
לאנשים לפעמים קורה שהם נאבקים על עניין בגלל עקרון גם אם נגרם להם הפסד, ואת זה עשית. אבל למה נשברת בסוף ? אחרי כל כך הרבה תלאות, למה לא המשכת עד הסוף ? זה החלק הכי מפתיע בסיפור. |
|
||||
|
||||
ראה גם תגובה 152519. כנראה שהתעייפתי. יתכן שאם הייתי מבקש להעביר את המשפט לאיזור המרכז, לא הייתי מוותר והולך עד הסוף, אבל פשוט נמאס לי מהנסיעות , מהזימונים לבוקר וההמתנה עד הצהריים לדיון, מההתמקחויות עם התובעים, מהשאלות "למה אתה צריך את זה?" של המשפחה והבוסים בעבודה. יתכן שפשוט מיציתי את החוויה. |
|
||||
|
||||
חוצמזה, היית גם צריך לחשב את תקופת ההמתנה לפירסום מאמרך ב"אייל", שזה כמעט אותו סיפור מתמשך... :) |
|
||||
|
||||
שעולה מן הכתבה (כאילו שלא חשדנו בכך כבר קודם), הוא שהתעקשות הפרט על צדקתו נהיתה (או שמא היתה תמיד?) לוקסוס השמור לאלה שיכולים להרשות זאת לעצמם. והביקורת כאן אינה כלפי איזי נבו. |
|
||||
|
||||
זה מאוד נכון ובפרוש אחת מהנקודות שקיוויתי שיעוררו דיון כאן. מעבר לעלות של ימי העבודה והנסיעות (שכאמור הייתה יכולה להיות נמוכה יותר אם הייתי מבקש העברה של הדיון לאיזור המרכז) השופט הראשון שבפניו עמדתי, איים/הזהיר שבמידה והמשפט יגיע לשלב ההוכחות, הקנס עשוי להיות עד פי עשר מהקנס המקורי. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לקחת סיכון כזה. בנוסף, על הזימון לדיון בבית המשפט כתובה אזהרה/איום שבמידה והנאשם לא יתייצב למשפט, יראו אותו כמי שהודה באשמה, והעונש עשוי להיות גם מאסר בפועל בנוסף על הקנס. אני לא יודע אם זה איום ממשי, אבל הוא כתוב על נייר רשמי של בית המשפט. |
|
||||
|
||||
זה ממש מרתיח, המינימום שאפשר לעשות זה לספק עם הזימון, גם שובר נסיעה, כמו במילואים. אם תמצא אשם, שיוסיפו את זה להוצאות המשפט. |
|
||||
|
||||
מעניין לראות כיצד אותה שיטה ניבזית פועלת בצורה דומה במקומות שונים בעולם. מניסיונות דומים באפריקה, אר"הב, אנגליה, ואוסטרליה אני יכול להעיד שהמישטרה ובתי המשפט פועלים בדיוק באותה שיטה...טירטורים! הניחוש שלי שזו המצאה בריטית שהם הנחילו ל"ניטיבס". לא נורע...לפחות אנחנו ב"חברה טובה". |
|
||||
|
||||
נשפטת באפריקה, ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה? |
|
||||
|
||||
היום (יום ד') ב - 20:30 עובדה: "בחזקת חף מפשע"- על מערכת המשפט ואנשי ציבור כנאשמים או במילים אחרות "לאן נעלם מבחן בוזגלו?" צריך להיות מעניין. |
|
||||
|
||||
שמע, הייתי איתך לכל אורך הדרך: צחקתי במקומות הנכונים, הזלתי דמעה (בסתר כמובן) כשהיה צריך. אפילו החזקתי לך אצבעות לקראת הסיבוב האחרון, אבל זאת המסקנה שלך? בקשו להישפט ותעמיסו על המערכת? כל אדם הוא חף מפשע עד אשר הוכחה אשמתו. זכות יסוד זו מעניקה את הפריבילגיה לכל אזרח, באשר הוא, ולא משנה מה עברו הפלילי, להעמיס על המערכת הציבורית את נטל הוכחת האשמה. היא הצריכה להביא ראיות והיא אשר צריכה להראות מעל ספק סביר שהאזרח אשם. אפילו האזרח יודע כי הוא אשם מותר לו לכפור בכתב האישום ואין הדבר עולה כדי עדות שקר. אבל מכאן ועד קריאה (נרגשת?) לכלל הציבור להעמיס על המערכת? להגיש בקשה להישפט בכל מקרה, שמא הבירוקרטיה תביא לזיכויו? אני מקוה שברור לך – ואינני בקי במיני חישובים כלכלים ובכלל – כי כל אחד נוסף שמבקש להישפט גורם לכך שאתה ואני נשלם מכיסנו את עלויות המערכת, הגם אם בסופו של יום הוא יצא אשם וישלם קנס לאוצר המדינה. אין אני מתכוון להטיל, חס ושלום, דופי לא בך ובכמותך. אין אני אומר כי אינך זכאי להגיש בקשה להישפט. אדרבא, כל אחד כאמור זכאי שתוכח אשמתו. כל אחד זכאי לומר לשלטון: אתה אומר שאני אשם? תוכיח. אין לי גם ספק, לפחות באופן שהמאמר נכתב, כי באמת ובתמים האמנת כי אינך אשם. אין לי גם ספק, כי כוונתך טובה וכי אתה רוצה להצביע על תחלואי המערכת תגובה 152518. אכן, המערכת איננה רוחצת בניקיון כפיה. אשמים השוטרים, שמגישים, גם, דוחות בלתי מוצדקים עד בלתי מוצדקים בעליל; אשמים התובעים המשטרתיים שאינם גמישים דים ומאמינים יתר על המידה באותם שוטרים; אשמה גם מערכת המשפט, על הסחבת, על חוסר האיכפתיות לאזרח, על הרצון, היותר מידי עז, לסיים תיקים ומה יותר מהר. הכל נכון. האם כל זה מצדיק קריאה להעמיס על המערכת רק בשם אותו "צדק"? סבורני שלא. אין צדק בכל מחיר. אין צדק ויהי מה, אף אם יחרב העולם. הגשת בקשות להישפט תמיד, כפי שכתבת, בסופו של יום ובמבט קצת יותר רחב, לא תעזור, גם לאותו נהג – כמוך – שמחפש את הצדק. ושוב, אדגיש. אינני מטיל דופי במעשיך או בכוונתך. |
|
||||
|
||||
אני קורא לנהגים לא לראות בדוח של שוטר שניתן (לדעתם) שלא בצדק "כוח עליון" אלא לבקש להשפט, אפילו אם הסיכויים נמוכים וגם אם לכאורה הטרחה וההוצאות של המשפט עולים על הקנס המקורי. אם המערכת עמוסה ולא מסוגלת לדון בצורה הראויה בדוח שניתן שלא בצדק, (לדעת הנהג) זה לא אשמת הנאשם ואם הוא יכול לנצל זאת על מנת להמנע מהרשעה וענישה, הרי מה טוב. אני ודאי לא חושב שצריך לבקש להשפט על כל דוח, ולראיה תגובה 152502. |
|
||||
|
||||
הרווחת את הנקודות אני בכ''א מאמין הפעם לשוטר |
|
||||
|
||||
גם אותי תפס שוטר תנועה בטענה שלא עצרתי בתמרור עצור. כמובן שכן עצרתי, אבל לי לא היו עדים להוכיח זאת. מה שכן, פחדתי מאוד להגיע לבית משפט ולשמוע איומים כמו "בהוכחות תקבלי פי עשרה". התוצאות של השתפנותי היו הגדלת האוברדראפט ב- 190 ש"ח, ו-4 נקודות שהביאו לקורס. בפעם הבאה אני לא אוותר כל כך בקלות (מה גם שלא היו גוררים אותי לנצרת). |
|
||||
|
||||
שווה או לא - שאלה ערכית התלוייה בהשקפתו האישית של כל אדם. חלק יגידו כדאי היה לשלם את הקנס לפי הברירה, וחלק יגידו להילחם עד הסוף. שאלתי אליך היא איך אתה מרגיש, אחרי שהפסקת את המלחמה באמצע הדרך, והאם - מבחינתך הסוביקטיבית - כדאי היה המאמץ, אם בסופו-של-דבר לא יצאת זכאי, והמערכת הענישה אותך בדרך אחרת. |
|
||||
|
||||
לא הכל נמדד בכסף או בתועלת אישית. אני מרגיש הקלה שזה נגמר. אני שמח שיצאתי בזול יחסית למה שהיה עלול לקרות. (קנס פי 10 מהקנס המקורי) אני מרוצה שלא הודיתי בדבר שברור לי שלא עשיתי. (זה אולי חיפוש תירוצים מתחת לשטיח, אבל כניסה לא זהירה לצומת זה דבר סובייקטיבי ובסה"כ אם הייתי עוצר בצומת, ממתין כמה שניות וממשיך, אני מניח שהשוטר לא היה עוצר אותי) אני מאוכזב שאחרי כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה טרחה, לא הצלחתי להביא לתוצאה של זיכוי, למרות שלדעתי היה לי סיכוי. (וכמובן סיכון) אני חושב שמשהו במערכת המשפט הישראלית דפוק מיסודו. התחושה הזאת מאוד התחזקה אצלי בעקבות ההחלק השלישי של "רשיון להרוג" ששודר לפני מספר ימים. |
|
||||
|
||||
תגיד, לאור ריבוי השופטים הערבים, ראית דתיים או חרדים נשפטים שם? הרי כעקרון עשוייה להיות להם בעייה הלכתית עם שופט לא יהודי בארץ ישראל. |
|
||||
|
||||
כן ולא. חלק מהנאשמים היו עם כיפות, אבל למעט עורך דין אחד עם מגבעת, זקן וחליפה, לא ראיתי חרדים. אף אחד לא ביקש את פסילת השופט או העברה של התיק לשופט אחר. מישהו שמע אי פעם על בקשה לפסילה/העברה בגלל הדת או הלאום של השופט? |
|
||||
|
||||
מה קורה איזי.זה עודד.חבר של דורון קוגן |
|
||||
|
||||
היי עודד, אל תשאל מה קורה. אישתי ברחה עם החלבן, יש לי התקפה של מנדבושקס שאינני מצליח להיפטר מהם, גיליתי שאני נמשך מינית רק לבעלי חיים ימיים, והנסיון שלי לסקס אורלי עם כריש לא עלה יפה. תמסור לדורון שיש אינדיקציות לכך שהמשטרה עלתה על עניין יבוא הנשים מאוקראינה, וכדאי גם שיפסיק לסחור בסמים עד יעבור זעם. אה, זה יותר מתאים לאימייל מאשר לפורום ציבורי? שים לב ששמי מופיע בכחול בהרבה מקומות. לחיצה עליו תפתח בפניך את האפשרות לקבל פרטים נוספים על חיי בלי להטריד את מנוחת השכנים. חן חן. |
|
||||
|
||||
לגלח. |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה עוקב אחרי? |
|
||||
|
||||
לא ספציפית אחריך, אבל בתוקף תפקידי כשופט צללים עליון חתימתי מופיעה על הרבה צווי האזנה וציתות ששמך מתנוסס בראשם. (טל: אני מפסיק את הדיאלוג הזה כאן, לא לדאוג) |
|
||||
|
||||
ידעתי שאתה שופט עליון1 __________ 1 תגובה 152665 |
|
||||
|
||||
אני גר במרכז ת"א. מול הבית שלי יש מדרכה כחול לבן. קיבלתי כבר 2 דוחות חניה על חניה שם, כי הצבע היה דהוי בעת מתן הדו"ח. שלחתי מכתב קיבלתי תשובה שבלונית: אתה יכול להגיש בקשה להישפט. עושים צחוק. או שאבזבז יום עבודה או שאכנע. |
|
||||
|
||||
הצבע דהוי, אבל יש סימנים לכך שהוא שם? אתה בעצמך יודע שמדובר בצבע שדהה ולא במחיקה מכוונת כדי לאפשר לכל אחד לחנות שם ללא תנאי? כשחנית שם ידעת שעליך לשלם דמי חניה (אם לא לפני הדו"ח הראשון, אז לפני השני)? התחכמות. |
|
||||
|
||||
ואולי נראה זו מזוית אחרת: אם בפעם הראשונה הוא צודק1, והעירייה לא שינתה את המצב, גם בדוח ה -53 יש לו טענה טובה. ________________ 1 ואני לא אומר שהוא כן. |
|
||||
|
||||
טענה טובה שעשויה להתקבל גם בפעם ה-53? |
|
||||
|
||||
מדוע לא? רק בגלל שפקח אחד טוען שכאן אסורה החניה? בכל הכבוד יש כללים כיצד מודיעים לאזרח כי החניה אסורה 1. הרי אם טענתו בראשונה תתקבל, כלומר שהעירייה לא עמדה בחובותיה להודיע כי החניה אסורה באותו המקום, מדוע בפעם השניה לא תעמוד לו הטענה? הרי עצם הגשת הדוח הראשון איננו אלא הודעה מטעם העירייה כי לדעתה החניה באותו מקום אסורה ואותו חנאי עבריין הוא. משנדחתה טענתה של העירייה, ממילא גם בפעם השניה לא עבר אותו ברנש על החוק. מכאן קצרה הדרך לפעם השלישית הרביעית והחמישים ושלוש. הוא שאמרתי: כל עוד לא שינתה העירייה את המצב2. _____ 1 והלוא זו הנחתנו, כי אותו חנאי צודק. 2 ביני לביני הגיע הודעה (והודאה?) מטעמו, תגובה 154225 כי העיריה סיידה מחדש את זו המדרכה. |
|
||||
|
||||
איילת, *בעת מתן הדו"ח* הצבע היה דהוי. היום הוא בצבע תקין וחזק. זה מול הבית שלי, כלומר אני תושב ת"א ובעל מדבקת חניה, אני לא צריך לשלם דמי חניה. החניה היא לגיטמית כמו כל חניה אחרת כחול-לבן, חונים בה מדי יום. אין פה שום התחכמות. שאלתי גם פקח ליתר בטחון והוא אמר שהחניה לגיטימית לחלוטין. אבל אין צל של ספק בכך. מה שיש פה זה אטימות של מחלקת חניה שבמקום לשלוח פקח שולחת אותי לבית המשפט. |
|
||||
|
||||
זו שיטת ההצלחת הידועה של העירייה. אני לא בטוח שאתה צריך בכלל לעשות משהו (במיוחד בת"א, שמוחקת חובות מידי כמה שנים). בחיפה היה לי מקרה מוזר אחר: החנתי במקום מותר למס' ימים (ליד חניון רכבת, איתה נסעתי ולא חזרתי אלא כעבור שבוע). בחזרה, ראיתי 3 דוחות על המגב - מסתבר שביום השני לעזיבתי החליטה העיריה שאסור לחנות שם יותר, צבעה הכל באדום לבן, והתחילה לחלק קנסות. כאן גם נכנסה היצירתיות של הפקחים: בכל דו"ח הם רשמו כאילו המכונית זזה - חנתה בכל יום מול בית אחר. כתבתי לעיריה, כמובן. הם הגיבו ב"פנייתך נדחתה - תשלם". לא שילמתי, וגם כלום לא קרה. |
|
||||
|
||||
כן, אני גם לא משלם. אבל המטרד הנפשי שזה יוצר, הפיתקה שמונחת לך בשקית במגירה, יחד עם עוד 'אלף' סידורים שאתה צריך לטפל בהם. יש לי בן דוד שהגיעו אליו מעקלים על חובות מצטברים של כ 1000 שקל. החובות מקבלים ריבית של 50% אחרי חצי שנה ו 5% מדי חצי שנה נוספת, לפי חוק חדש. יש גם אזהרה באותיות גדולות מפני ביקור העיקול, שזה גם נועד להפחיד. במקרה שלך בגלל דוח אחד לא עשו כלום, 6-7 דוחות יוצרים מסה קריטית. בקיצור שיטת ההפחדות. כמו שאמרת אני מניח שיש לא מעט פראיירים שמשלמים, אמא שלי נניח היתה מפחדת, מקבלת את הסמכות, לא רוצה להתעסק בסכומים כאלה, רוצה לנקות את הראש. יש לי חובות מלפני 3 שנים ואני באמת מחכה לראות אם יבואו המעקלים, מצד שני אם יבואו זה עשוי לעלות עוד מאות שקלים עמלה. |
|
||||
|
||||
ב"הארץ" היום מסופר על הטחינה האיטית של טחנות הצדק. 10 שנים מתחילת החקירה נגד אריה דרעי ועד פסיקת ביהמ"ש העליון בערעור. |
|
||||
|
||||
"בתקופה זו הוא [דרעי] עשה כל מה שביכולתו כדי לעכב את החקירה ואת הבירור המשפטי". |
|
||||
|
||||
ובפרט, מערכת המשפט צריכה למנוע את התמשכות ההליכים גם אם הנאשם מנסה למרוח אותם. |
|
||||
|
||||
למה, בעצם? הנימוק המקובל נגד המתשכות הליכים הוא סבל שנגרם לנאשם ("עינוי דין"). אם הנאשם בעצמו יוזם זאת, מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
התמשכות ההליכים מעבר לסביר (בלי קשר באשמת מי) מקהה את הקשר בין החטא ובין העונש, גורמת לתחושה שנאשמים בעבירות חמורות ממשיכים במעשיהם באין מפריע בעוד משפטם נמשך ונמשך ובאופן כללי פוגעת בתחושה ש''צדק נעשה''. |
|
||||
|
||||
"מקהה את הקשר בין החטא ובין העונש": למה, ובעיני מי? דרעי עצמו? הציבור? מישהו ידע על מה נשפט דרעי, ושכח במרוצת הזמן? "גורמת לתחושה שנאשמים בעבירות חמורות ממשיכים במעשיהם באין מפריע בעוד משפטם נמשך ונמשך": האמנם, במקרה דרעי? הוא הרי פרש מתפקידיו הציבוריים, ולפחות בעיני הציבור (בעיניי), נתפס כמי שמסתובב כל הזמן בין חקירות למשפטים. לא ריחמתי עליו, ולא אהבתי את הדיבורים על עינוי הדין שנעשה לו; אבל לא הרגשתי שהוא ממשיך במעשיו באין מפריע. |
|
||||
|
||||
דרעי נשאר בראש ש"ס עד אמצע 1999. לפי התרשמותי, רוב הציבור שכח מה היתה העבירה שעליה נשפט דרעי. (משהו שקשור לגבעת שמואל או להורים של אשתו.) |
|
||||
|
||||
אתה יכול לרענן את זכרוני מה היתה הפרוצדורה שבה הפסיק דרעי לעמוד בראש ש"ס? בפרט, מה היתה התלות של הפרוצדורה בהליכים? באיזה שלב שכחו רוב האנשים על מה נשפט דרעי? התשובה האינטואיטיבית שלי: משהו בין חודש לבין לא ידעו מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
אריה דרעי פרש מהנהגת ש"ס בקיץ 1999 לאחר שאהוד ברק הציב זאת כתנאי להצטרפות ש"ס לקואליציה. |
|
||||
|
||||
ואם ההליכים היו מסתיימים יותר מהר, דרעי היה פורש יותר מהר מהנהגת ש"ס? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם הוא היה נכנס לכלא לפני 1999 הוא היה פורש מראשות ש"ס יותר מוקדם. |
|
||||
|
||||
אבל הפופולריות שלו לא היתה נפגעת. במחשבה שניה, ייתכן שהפופולריות שלו גאתה בין היתר מכיוון שהימשכותם של ההליכים המשפטיים אפשרה להציג אותו כמרטיר. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שאזרחי ישראל עלולים לשים לב שקיימות שתי מערכות "צדק" (אחת לבעלי השררה וההון והשניה לפליבאים)? שומו שמיים! |
|
||||
|
||||
בדיוק. בעוד האזרח הקטן נאלץ לעבור עינוי דין והליכין אין-סופיים בדרך להוכחת חפותו, ובמקרים רבים הוא נאלץ לוותר על כך, ראשי המדינה יכולים ביוזמתם לעכב את ההליכים הפליליים נגדם ולהתיש את המערכת המשפטית, וגם אם יצאו אשמים, להציג את המשפט כעיוות וכעינוי דין או להתפאר בסעיפים בהם זוכו. |
|
||||
|
||||
תודה על ההתייחסות, אבל כנראה שהצלחתי להסתיר את הציניות המובנית בתגובה שלי. בוודאי שאני (כמו מרבית תושבי המדינה בשלב זה) רואה שקיימות שתי מערכות ''צדק''. אבל אנחנו לא שונים מכל מדינה ''מתוקנת'' במקרה זה. לבעלי השררה וההון תמיד תהיה יכולת להשפיע יותר על ההליכים המשפטיים מהאדם הפשוט. אי אפשר לתקן את זה בשום שיטת שלטון, זה אינהרנטי להיותו של אדם בעל השפעה. אני לא חושב שיש גם דרך למזער את התופעה הזו, ולכן מומלץ להתרכז בכך שלפחות הטיפול בפליבאים (שכמותנו) יהיה יעיל וצודק ככל שניתן. |
|
||||
|
||||
סבבה, ואני בעד שהטיפול בכולם יהיה צודק, ויעיל. |
|
||||
|
||||
מה קרה לנהג של "בהיסח הדעת (עצרת את הרכב הלא נכון)"? |
|
||||
|
||||
השאלה היותר מעניינת היא מה קרה לשוטר(1). ___ (1) שום דבר, למה מה? |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר נכון, אז לפני שבוע היה המועד של המשפט שלו. אין לי מושג מה היתה התוצאה. |
|
||||
|
||||
דו"חות חניה מתיישנים לאחר 3 שנים + 60 יום מיום שנשלחו בדואר רשום. מרגע זה אין זכות לעיריה לבצע הליכי הוצאה לפועל. |
|
||||
|
||||
ראשית איינני מבינה את עניין הלעג לרש. האם החמצות בסדר גודל עולמי, אמורות לגרום להרגשה טובה יותר ביחס לחייו וכישלונותיו, ופיספוסיו של האדם הפרטי האנונימי? בסיפור "טחנות הצדק טוחנות", כל האנשים שלא זכו בפרסום או בהצלחה, למרות שהיו קרובים, לא היו טובים מספיק - מאיטיות, לתזמון", חוסר ביכולת לחזות קדימה - אפשרויות של הרעיון, ציוד מתאים, מספיק ידע וכו'. לכן, הם מעולם לא פיספסו או החמיצו דבר, היותוזה מעולם לא היה אפשרי עבורם, מעולם "לא נמצא אצלם בידיים" ואולי החמצה או פיספוס היא רק פיקציה, מושג לשוני, ריק מתוכן. שנועד להסדיר את חייו של אדם? שלומות, seneh |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתכוונת להגיב למאמר הזה: דיון 1512 |
|
||||
|
||||
מישהו יודע האם מותר למשטרה לשלוח לי הודעת קנס על חניה לא חוקית יותר מחמישה חודשים אחרי שהעבירה בוצעה-לכאורה, מבלי שהוצמד דו"ח למכונית? במילים אחרות, בהינתן שאני טיפוס ותרן יותר מאיזי, ומעדיף להתייחס לעניין (כפי שהציעו לאיזי, לדבריו) כגזירת גורל, אם האלטרטיבה היא השקעה רבה של מאמץ עם סיכויים קלושים לשינוי הגזירה, האם יש לי מה לעשות? יותר ספציפית, אני כנראה לא אבקש להישפט; האם, למיטב ידיעתם של אנשים כאן, יש סיכוי מעשי להליך של שליחת בקשה לביטול הדו"ח? (בטח לא משנה כל כך שאני מאוד מופתע לנוכח האפשרות שחניתי במקום אסור ברחוב שבו אני גר, שנראה לי די קשה לחנות בו במקום אסור1, מה גם שאני וזוגתי קפדנים בעניין הרבה יותר מן המקובל במקומותינו; אבל אחרי קרוב לשישה חודשים באמת שאין לי שום דבר מוצק להגנתי נגד המילה של רס"ר מוטי כהן). (דווקא הייתי שמח לשלם 250 ש"ח לאוצר המדינה המדולדל, רק תחושת השרירותיות הזאת עושה קצת חמוץ. If you came to me as a friend...) 1 אלא אם בדיני החניה יש דברים שיפתיעו אותי2. 2 ובעניין זה, אם מישהו יכול, אבל רק אם זו באמת לא טרחה, לכתוב לי מה אומרת תקנה 072א 02א לתקנות התעבורה תשכ"א, אני אהיה אסיר תודה. |
|
||||
|
||||
אומרת: לא יחנה אדם, ולא יניח לאחר להחנות את רכבו, במקומות שרס"ר מוטי כהן החליט שאסור לאותו אדם לחנות, או להתיר לאחרים להחנות את כלי הרכב שלו. אני קיבלתי פעם דו"ח מעיריית ראשל"צ על חניה אסורה, כביכול, שחניתי בתחומי העיר המכובדת ההיא. מאחר ולא ביקרתי כלל באותה עיר כבר שנים אחדות (כן, יש שוטים כאלה) דרשתי1 לראות את הדו"ח המקורי, בין השאר משום שהייתי מודאג מהאפשרות שמישהו נוהג עם לוחיות הרישוי שלי. התוצאה היתה שביטלו לי את הדו"ח. ___________________ 1 - במובן החלש של המילה, כלומר עוד לפני הפעלת עו"ד. |
|
||||
|
||||
אני שומע מידי פעם סיפורים כאלה וחושב לעצמי: יכול להיות שהמשטרה והעיריות פועלות אשכרה באופן מאורגן ומתוכנן כדי להוציא מהאזרחים כסף, תוך מתן סיבות שהן *יודעות* שהן סיבות-כזב? יכול להיות שזו לא סתם שלומיאליות מטופשת של פקידי-מדינה? והאם אני נורא נאיבי שאני בכלל שואל את השאלות האלה? |
|
||||
|
||||
קודם כל, תדרוש לראות את הודעת הקנס המקורית. (כלומר את הדוח כפי שנכתב ע''י השוטר) בלי ההודעה המקורית, אין למשטרה שום ראיה לכך שנעברה עבירה כלשהי ולמעשה אין ביכולתה להגיש כתב אישום. אם תקבל את הדוח (יתכן שתאלץ לסור למשטרה על מנת לצלמו - אל תתעצל ועשה זאת, הבא כסף קטן למכונת הצילום) בדוק היטב את הפרטים - מקום הארוע, שעת הארוע, פרטי הרכב וכד'. נסה למצוא למצוא ראיה מוצקה לכך שלא יתכן שעשית את העבירה, למשל, שאתה וזוגתך שתחייה הייתם בעבודה באותו זמן וברשותכם תדפיס נוכחות שיכול להוכיח זאת, צילום של מקום העבירה שמוכיח שהחניה מותרת במקום זה, רשיון הרכב שמוכיח שרכבך אינו זה שביצע את העבירה. (סוג, דגם, צבע) אם יש עילה, הגש ערעור וצרף את המסמכים, יש לך סיכוי טוב לקבל ביטול של הדוח, ואם לא - עילה לבקש משפט. אחרת, חבל על הזמן. סעיף העבירה לא ממש חשוב, זה יכול להיות משהו כללי ביותר, כמו חניה באופן שמפריע לתנועה. (של חתולי הרחוב) |
|
||||
|
||||
והרי תהייה: רק שנה אחרי שקיבלתי לידי את הרכב הנוכחי שלי, גיליתי שהוא לא כחול כמו שחשבתי במקור, אלא גוון כלשהו של ירוק. עובדה זו התגלתה לי לאחר שקיבלתי דו"ח שבו היה כתוב שהאוטו ירוק ואני לעגתי לשוטר הטיפש, רק כדי שהורי יצחקו עלי עד כאב בטן. אז השאלה שלי היא - האם עיוורי צבעים מנועים מלעבוד כפקחי חנייה? (דובי, לא שוקל להחליף קריירה, סתם מתעניין) |
|
||||
|
||||
פקח חניה יכול להיות חיגר, פיסח, עוור לגמרי ועוד הרבה דברים טובים. עיוורון הוא תכונה רצויה, אפילו, כי הוא מסייע לשיטת ההצלחת של הרשויות. דרישת התפקיד הכמעט יחידה היא להיות הקרוב הזנוח של פקיד רשות. |
|
||||
|
||||
אהי מסכים אתך לגמרי, גם אבא שלי עיוור צבעים וזה אף פעם לא הפריע לו. אני אף פעם לא שמעתי אותו אפילו מתלוננן על זה, גם כשהו צריך עזרה בלדעת איזה צבע זה. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני יודע1 אין קשר בין הצמדת הדוח לבין היכולת להגיש כתב אישום בגין עבירה שבוצעה. הצמדת הדוח איננה אלא הודעה לעניין מועד תשלום הקנס ולעניין התיישנות העבירה. לצורך העניין אם לא שילמת או הודעת על רצונך להישפט המשטרה מחוייבת במשלוח הודעת קנס חדשה לבעל הרכב הרשום. עד כמה שאני יודע אם עברו חמישה חודשים הרי שטרם עברה תקופת ההתיישנות לצורך הגשת כתב אישום בגין עבירה שכזו. לענין התקנה המבוקשת: 72. מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה: (א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: ...... ..... (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר מעבר להולכי רגל; _________________ 1 באמור בהודעה זו מתמצית (כמעט) ידיעותיי בתחום זה. |
|
||||
|
||||
היום בגלובוס מפרסם עו"ד צבי נח סיפור על פקחי החניה בירושלים, שאיך לומר, לא ממש מקפידים על כל מיני הוראות "שוליות" לפני שהם גוררים. בסאגה המפורטת במאמר תוכלו לקרוא על אזרח ירושלמי אשר החנה את רכבו למשך 6 דקות לצורך פריקת מחשבים. בפרק זמן זה נגרר רכבו. טענותיו לפקח החניה נפלו על אזנים ערלות, אך אותו אזרח הצליח לחלץ את רכבו ממגרש החניה מבלי ששילם את דמי הגרירה. בשלוש מערכות שונות בשלש ערכאות שונות (ועוד אחת בערעור) הצליח האזרח "להכות" בבירוקרטים מירושלים, לגרום לכך כי בתי המשפט השונים לא יחסכו בשבט הביקורת כלפי העירייה ואף לזכות בפיצוי בסך 5,000 ש"ח בגין עגמת נפש, טרחה וטרדה שנגרמה לו כתוצאה ממעשיהם של הפקחים הזריזים. הנה הקישור (דורש רישום): |
|
||||
|
||||
מישהו הפנה את תשומת ליבי לסיפור הבא: תקציר: כבוד נשיא בית משפט השלום בנצרת תאופיק כותילי (המוזכר בסיפור) שפט את בעלה של סגניתו על עבירת תנועה. התביעה וההגנה הגיעו לעסקת טיעון והשופט פסק 200 ש"ח קנס ושלילה על תנאי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה זה "סתם שתדעו"? לפחות תגיד אם אהבת. |
|
||||
|
||||
אהבתי מאוד. |
|
||||
|
||||
דירבן אותך לפעולה? |
|
||||
|
||||
להיפך. לו הייתי קורא אותו לפני עשור, אולי הייתי יותר נוטה לפשרה. |
|
||||
|
||||
זכורה לי הגרסא המצוירת, "הארץ שלנו" אי אז בעבר השכוח. רמזים מהגדולים הובילו לגרסא המקורית, שם כפי שהובטח, חיכה לנו הסיפור *ה*פורנוגרפי של כל הזמנים. "המרקיזה פון או..." אח"כ גדלתי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |