|
||||
|
||||
פרינציפים זה דבר בעייתי בחיי היום יום העמוסים. סחתיין על הזמן וההשקעה, אבל המלצתי דווקא היא להתייחס לשוטר בצומת שקונס בקנס בסדר גודל המדובר כאל "כוח עליון": כמו מחלה, או רהיט שנשבר בגלל הילד - צריך להוציא את הכסף הנדרש ולומר לעצמך משהו כמו SHIT HAPPENS. |
|
||||
|
||||
ראה גם התגובה לאייל הגולה. זה תלוי בנסיבות. לפני כשנתיים פניתי שמאלה בצומת T. הכביש שממנו באתי הוביל לאתר בניה, (כיום השכונה החדשה של גבעת שמואל) והצומת היה מלא חצץ וחול. כ50 מטר אחרי הצומת עצר אותי שוטר וטען שהפניה אסורה. אמרתי לו שאין שום שלט שאוסר את הפניה שמאלה בצומת, השוטר טען שהיה כזה, אבל מישהו (אולי הקבלן שבנה שם) העלים אותו. הוא נתן לי דוח על חציית קו הפרדה לבן, למרות שלא היה ניתן לראות בצומת חלוקה כלשהי לנתיבים. למחרת חזרתי למקום וצילמתי את הצומת פעמיים מזוויות שונות, פיתחתי ושלחתי ערעור למשטרה. אחרי חודשיים קיבלתי דחייה של הערעור וטופס תשלום חדש עם אופציה לבקש להשפט. שילמתי. למה? א. עילת הדחיה: -"ניתן להבחין בקו ההפרדה." כן, עם זכוכית מגדלת ובתנאי שאתה יודע שהוא נמצא שם. ב. עובדתית, חציתי קו הפרדה לבן, אפילו אם לא היה ניתן להבחין בו. ג. ידעתי טוב מאוד שמתחת לחצץ ולחול יש קו הפרדה לבן ושלפני יומיים היה בצומת שלט שאוסר על פניה שמאלה. לדעתי, דוקא במקרה הזה היה לי סיכוי טוב לזכות במשפט, אבל מן הסתם זה לא היה משתלם והפעם גם לא היה עניין עקרוני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |