 |
פתאום נהיה אוסף | 726 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "מוזיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
אבל דומני שהמצב בעולם אינו שונה כל כך . גם שם יש כעת דומיננטיות לגרסאות חדשות של שירים ישנים והפקות חוזרות של אלבומים קלאסיים .נראה ששטח המוסיקה הפופולארית נמצא כעת בירידה כללית . מעניין למה. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם במגמה העולמית זה טרנדי מאוד לחדש קלאסיקות (ובמיחד זמרי פופ נאשים שמבעים רוק, שילב מבחיל..) אבל עדיין, אוסף, אלבום אוסף הוא בהחלט השקעה. כמו נדוש שזה יהיה, בחו''ל זה תמיד יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיינו ערך אלבומה החדש של טורי איימוס, זמרת מוערכת בעלת קול משובח ורפטואר יצירות משל עצמה, שהוציאה אלבום של גרסאות חדשות לשירים קלאסיים שעוסקים בנשים. חלקו מוצלח מאוד וחלקו איום (כמו הביצוע של heart of gold). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפילו אקנה הפעם את הדיסק (כן, דובי... אקנה !). נ.ב. בת-חן, איפה את ??? מדברים פה על ערן צור ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שוכנעתי לקנות. בתור אחד שיש לו שלושה דיסקים קנויים של ערן (למה אני כותב את זה בתחושת התנצלות) והמועדף עלי הוא בהחלט של שיריה של יונה וולך. (אגב בזכות האלבום הזה קניתי את ספר שיריה של יונה וולך שהינו אחד מספרי השירה הקשים שבהם ניתקלתי.) דווקה את האלבום האחרון שלו לא כל כך אהבתי. הוא שינה שם סיגנון לסגנון יותר שקט לתחושתי ופחות זועם ממה שהיה לו פעם. מה שקן יש לו גם שני שירים בהופעה חיה של קורין למי שמעניין ולא ידע על כך עד הרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כאן!!! איך אני אפספס את זה?! אני חושבת על מה להגיב מהרגע שהודעת לי על זה בשעה 5:38 היום. שאני אפספס משהו שקושר לערן צור? איפה אתה חי? ככה אתה מכיר אותי? אני? שחצי שנה לפני שהדיסק יצא התחלתי לחסוך כסף? ששלחתי את אמא שלי לכל חנות דיסקים באזור חולון-בת-ים-ראשל"צ כדי שיהיה לי את האוסף? אני, שהמערכת שלי (וכך גם כל מי שמכיר אותי) לא יודעת מנוח מרב השמעות של הדיסקים שלו לאורך כל הקריירה?? אני, שממש ברגעים אלה מקליטה (!) את הראיון שיש איתו ב-102fm? (ידעתי שבסוף ישתלם לי לשמוע רדיו מידי פעם..)???? נראה לך שאני לא אתפקד באיל לכבוד הארוע המרגש??? הפעם הגזמת... על ערן צור ועל היצירה שלו אני יכולה לדבר שעות אבל אני אמנע את זה מכם ורק אציין שלכל אורך הקריירה שלו צור מפתיע כל פעם מחדש וכמובן שזה חיובי ביותר. בנוסף, אין ספק שהאוסף הנ"ל הוא מהמשובחים שיש וכששמעתי על יציאתו בערך חצי שנה לפני ידעתי שאני בטוח קונה אותו למרות שיש לי את כל שאר הדיסקים (המשובח שביניהם הוא, לפי דעתי, עיוור בלב ים המופלא). פשוט אין מילים בפי. מבחינתי שמיעת דיסק לראשונה זה ממש טקס שכולל קריאה יסודית של החוברת המצורפת ושאר דברים שלא אציין. היה מפתיע ומעניין לראות את התייחסותו של ערן לכל שיר ושיר, דבר שלא רואים בכל דיסק. בקיצור - מושלם! לכו לקנות. עכשיו. שווה כל אגורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, כבר היה דיון מספק על מחירי הדיסקים VS מכת הדיסקים הצרובים ולהיפך. נראה לי שרוב הדיסקים שנעשים היום נעשים בפורמט של "מתנה לחג", משהו שיהיה נגיש לכולם, בלי יותר מדי "נועזות" מוזיקלית. לדוגמא חיה ע"ע הדיסק "תולדות המים" של סנדרסון והפוליקר החדש, בנוסף לאוספים שצויינו לעיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, ממה ששמעתי עד כה, הדיסק החדש של פוליקר פשוט מעולה. בקשר ל''נועזות מוסיקלית'' איני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, ה''נועזות המוסיקלית'' נעלמה לטובות דיסקים שמכרו יותר טוב, וזה חבל, ההתמסחרות הזאות, למרות כל ההצתדקוית המקצועיות. ואגב, ''תולדות הימים'' נורא, ממסחר פלצני להחריד ובהחלט המתנה האידאלית לדוד בחג (''מיטב אומני ישראל''), את פוליקר החדש לא אהבתי במיחד, חסר את העצמה שמלווה אותו בדרך ככל, אבל כאן לא היתי מאשים את המסחריות, אחרי הכל הוא ממלאה את קיסריה גם בלי ללכת אחרי הקהל, פשוט קצת נפל.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, פוליקר כבר הרבה שנים לא פוגע. מאז "אפר ואבק", למעשה, אולי עם עוד כמה ניצוצות ב"לעיניך הכחולות". מצד שני, אני מתבסס כאן רק על הרדיו. אגב, המלצה היסטרית על "משמרת לילה" של בנזין. ב-17 שנותיו הוא לא איבד כלום, אולי הוא אפילו יותר חזק היום (לאור מצבו האפרורי של הרוק). פוליקר מפיק שם עוצמות של רגש ושל זעם מפחידות כמעט, וזאת יחד עם ברק מוזיקלי מדהים. בעיני, תקליט הרוק הטוב ביותר בהיסטוריה המקומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיסק של בנזין בהחלט איכותי, גם היום, אם כי ההגדה בתור ''תקליט הרוק הטוב ביותר בהיסטוריה המקומית'' מוגזמת קצת. -- לגבי פוליקר, אחד מהעצמות שלו מתגלות רק כששמאים אלבום שלם ורצוף ולא שיר ספציפי, כחה לפחות אני מרגיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוליקר כועס, מיואש, מתוסכל. אני אוהב אותו ככה. הטקסטים לא מחדשים יותר מדי, אבל משאירים אותך עם תחושה של בעיטה בבטן. לדעתי, השיר החזק ביותר בדיסק החדש הוא דווקא "ג'ינג'י" ולא "הפקק האין סופי" או "איך קוראים לאהבה שלי" שזכו להשמעות רבות ברדיו, שיר אוטוביוגרפי מדהים, זועק מתחושה של ניכור ובדידות, מנת חלקו של כל ילד שגדל בסביבה שלא הבינה או קיבלה אותו. הנגינה של פוליקר חוזרת לימי "חתול רחוב" (אני מקווה שאני לא טועה בשם הקטע האינסטרומנטלי שלו מימי בנזין). אני אף פעם לא התחברתי לקטע היווני שלו. אולי זה רק אני אבל מישהו שם לב לדימיון הרב בנגינת הגיטרה של פוליקר לזו של "דה-אג"' מיו-2? (כל מי שנפגע מהשוואה, לכאן או לכאן, אני מתנצל מראש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק משהו קטן- עד כמה שנדמה שזאת מגפה של המוזיקה הישראלית 'האיכותית' בלבד... מסתבר שזה תוקף בכל חזיתות המוזיקה: החל מהפופ וכלה בכל מיני אומנים 'איכותיים' נוסח ליאונרד ככהן... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא אפילו התייחס לכך בשם של אלבומו החדש (''עשרה שירים חדשים''). במקרה של כהן, נדמה שיש יותר אוספים מאשר אלבומים. אבל מכיוון שמזה זמן מה הוא היה ספון במנזר שלו, קשה להאמין שהוא היה מעורב ביצירתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה את התוכנית הקנדית (הישנה) על ליאונרד כהן ששודרה בערוץ 1 בחג האחרון בשני חלקים, שני ערבים רצופים? אני בהחלט התרגשתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן בהחלט היתה תוכנית גדולה אבל הוא הכי גדול בבוטלגים כלומאר הקלטות לא חוכיות גידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלבומו החדש של מר כהן? שמעתי שיר אחד, עד כה, ואכן נשמע טעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלי עטרי היתה מועמדת לפרס ''אנשי השנה במוזיקה'', למרות שהוציאה בשנה זו רק אלבום אוסף... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי באמת סבור שהעטיפה מושקעת? (אני מתייחס אך ורק לתמונה שבגוף הכתבה). איך אפשר לכנות ציור ב-16 צבעים שאפשר לעשות תוך עשר דקות ב-Paint "סטנדרט גבוה של הפקה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ת'אמת, אותה מחשבה חלפה במוחי כשקראתי את המשפט "סטנדרט גבוה של הפקה"; בהסתמך על העטיפה בלבד אני מסכים איתך... אבל מצד שני, אני לא ראיתי את כל החוברת אז אני לא יכול לשפוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהציור על העטיפה הוא דווקא נחמד מאוד. אולי הטיפול בפנים קצת לא מוצלח, וגם כאן יכול להיות שהגורם הגורע מהנאתי הוא המעבר לקובץ גרפי מסוג jpg שעלול לפגוע בצבעוניות. בכל מקרה, דווקא ציור כזה דורש מיומנות לא כל כך נמוכה, והוא חינני מאוד. הבניינים לא כל כך מוצאים חן בעיני, אבל זה רק עניין של טעם. המכוניות יצאו לו מאוד נחמדות. והניגודיות בין הגיאומטריות של התמונה עצמה, והנזילות של הפרפר - אני בטוח שימצא מי שייתן לה את כל הפרשנות הראויה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהלן מאור, במקרה עברתי כאן, והחלטתי להעיר/להעיר שפורמט הדחיסה הגרפי jpeg (כמעט) אינו פוגע בצבעוניות; להיפך, הוא פוגע בכל שאר הפרמטרים וגורם ארטיפקטים (תראו למשל בתמונה המכילה שטחים חלקים נקודות של הצבע שליד). jpeg הוא פורמט של True Color, כלומר 16 מיליון צבעים, להבדיל מ gif, שאולי לא יוצר ארטיפקטים אבל אינו True Color וכמובן דחוס הרבה פחות. זה מספר שנים אני (כמשוגע על אלגוריתמים) עוקב אחר ההתפתחות של jpeg2000. למעוניינים: http://www.jpeg.org/JPEG2000.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול להפנות אותי למילות השירים על ערן צור? לא אקנה את הדיסק כי אין לי CD (מה לעשות, קיבוצניקית תפרנית). תודה מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רועי, המון תודה. דובי, למרבה הבושה בתי הקטנה החרימה לי את הטייפ כשעברה לחדר משלה, כך שגם קלטת לא תעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן כי האלבום לא יצא גם על קלטת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם להטות את הדיון שוב לעניין מחירי הדיסקים המופקעים בארץ, בביקורי לאחרונה בארץ המגף מצאתי עצמי רוכש עשרות דיסקים איכותיים לאור מחירם הנמוך לעומת מדמנת ישראל. קלאסיקות ג'אז ובלוז (וכמובן קלאסי) ניתן למצוא בעשרים ש"ח כמעט בכל חנות דיסקים ואפילו בקיוסקים (אוספי ג'אז בפיצוציות, מי היה מאמין...). רוכלים סנגלים יתמקחו במחירי תחנה-מרכזית בחוצות פירנצה על דיסקים שבארץ אין מי שיצרוב. תענוג. לשם העניין וידאתי כי גם מוסיקה איטלקית מקומית ניתן לרכוש בחנויות המורשות בעשרה עד ארבעים ש"ח, גם אם הלהיטים העכשוויים ימכרו בשמונים ש"ח המוכרים מן הארץ. אמנם קהל הלקוחות הישראלי מצומצם, יש להניח, מזה האיטלקי, אך לפער של 200-400% בטווחי המחירים החוקיים קשה למצוא הצדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו דבר אצלי, חבר שלי קנה לא מזמן דיסק של קבוצת ראפ צרפתי ששנינו התחלנו לחבב בשנה האחרונה, אני גם רציתי לקנות את הדיסק הזה, אך מכיון שתיכננתי טיול לצרפת החלטתי לחכות קצת, ומסתבר שהסבלנות משתלמת ! במקום המחיר בארץ - 80 שקל, קניתי את הדיסק בערך ב-20 שקל בצרפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא תכנסו לעסקי היבוא האישי של דיסקים? תקנו ב-20, תמכרו ב-40 (חצי מהמחיר בארץ), ותרוויחו בכבוד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה פעם יוזמה כזו, של רשת חנויות ששמה פרח מזכרוני. אם אני לא טועה, חברות התקליטים בארץ די דרסו אותה, עד שהיא נאלצה להסגר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיקדילי. לא ברור לי למה הם היו צריכים את חברות התקליטים בארץ. גם חנות שלא מוכרת דיסקים ישראלים יכולה להצליח לא רע בארץ, אחרי הכל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שדפק את פיקדילי זה שהם נסיו ליגדול בכול מחיר חבל הם היו מדהימים את כול 20000 הדיסקים של JETHRO TULL רכשתי שם במכירים מגוכחים ועד היום כשאני אובר שם בדיזינגוף 91 אני מיתעצב שאין עוד חנויות שמביאות את הדיסקים החדשים של JETHRO TULL ושאת LIVING WHIT THE PAST דיסק ההופעה החדש שלהם היתי צריך להזמין בנט גידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה שם רשת החנויות. הראשונה הייתה ברחוב דיזינגוף, לא רחוק מהכיכר. עוד אחת נפתחה מאוחר יותר בתחנה המרכזית החדשה, ואני יודע על עוד אחת שהתקיימה לזמן קצר (פחות משנה, נדמה לי) ברמת השרון, מול קולנוע כוכב. יכול להיות שהיו עוד, אבל אני לא מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה הראשונה היתה דווקא בירושלים. הסניף המרכזי היה ברחוב שץ. היה גם סניף במדרחוב וסניף בקניון מלחה. אגב, בתו השמיני (ברחוב שמאי) אפשר למצוא דיסקים זולים, אני חושב שהוא גם מייבא באופן עצמאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבאר 7 הייתה אחת. ולפי מיטב זכרוני, היא לא ממש הייתה זולה בטירוף. יותר מהאחרות כן, אבל לא בהפרשים משמעותיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני יודע - שבע (מלשון שבועה) ולא 7. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שהרפרנס טיפה יותר ישן מגליונות Birtish Medical Journal מ-1884, קל למצוא את המקור והוא אפילו מופיע אונליין. בראשית כ"א ל"א: על כן קרא למקום ההוא – באר שבע: כי שם נשבעו, שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, הראשונה היתה בככר פיקאדילי בתל אביב, ומכאן שמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כיכר פיקאדילי בתל-אביב? מעתיקנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חנות פיקדילי הראשונה היתה בירושלים, אח"כ ת"א וגם חיפה. כנראה ע"ש כיכר פיקדילי בלונדון. הגיוני, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והינה אני נכנסתי היום לאופיס דיפו וראיתי שם מבצע שבו שלושה דיסקים ב99 ש"ח : רונית שחר אתי אנקרי פורטיס ועוד רבים אחרים. והשאלה הנשאלת היא איך אופיס דיפו מצליחה למכור דיסקים במחיר 33 ש"ח ועוד להרוויח ואילו חנויות המוזיקה לא מצליחות, שאלה נוספת שנשאלת היא מה בעצם הוא הרווח של חנות מוזיקה על כל דיסק שהיא מוכרת, 10% 20% 30% 100% . כמובן שקניתי שלושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקים חדשים או ישנים? מבצע "3 ב-100" כבר רץ לפני כמה חודשים ב"הד-ארצי - טאוור-רקורדס". מדובר על חיסול מלאים - דיסקים שהצטברו אצל החברות ולא נמכרו, לא בדיסקים חדשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע של כולם אבל את הדיסק שלי דוויד דאור עם אתי אנקרי לא יצא לי לראות (לא שזה אומר שהוא חדש) ואכן קניתי אותו. בכל מקרה אני לא יודע כמה באופיס דיפו יש מלאים של דיסקים (מי יודע אולי) אבל ישנן כן שתי אופציות, אחת הם מוכרים במחיר שבו הם כנו את הדיסקים מה שאומר שבדרך כלל הרווח שלהם הוא כמאה אחוז לפחות (בסביבות 66 שקלים דיסק ולפעמים יותר. ואו שהם מכרו במחיר שבו הרווח שלהם קטן מה שאומר שבדרך כלל הם מרווחים יותר ממאה אחוז לדיסק. קשה לי להאמין שהם מכרו בהפסד ולא באי הפסד. עכשיו במידה ואכן הרווח של חנויות המוזיקה ואו שאר החנויות שמתעסקות במוזיקה לא צריך להיות כזה גדול או יותר נכון כמאה אחוז לפחות לדיסק. (נכון מותר להן למכור בכמה שהם רוצות) אבל אז שלא יאשימו כל הזמן את חברות ההפצה שהן אילו שמוכרות במחיר גבוה. למעשה עם חברת ההפצה הייתה מוכרת במחיר של כ30 ש"ח דיסק אין שום סיבה שהמחיר של הדיסק לצרכן יהיה באיזו שהיא צורה מעל 50 ש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה קובע מהו מתח רווחים הגיוני? כלומר - מדוע אם המחיר לקמעונאי הוא 30 ש"ח, המחיר לצרכן צריך להיות 50 ש"ח, ולא 300? על פי מה אתה עושה את החישוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החישוב נעשה על פי הגיון שלי כמו שנאמר היגיון. ההיגיון אומר שעם תמכור דיסק ב50 שקלים כמות הקהל שתוכל ואו תירצה לרקוש דיסק כזה בהקשר הכספי גדולה יותר מאשר כמות הקהל שתהיה במחיר של 300 שקלים. ישנם ממספיק חישובים כלכליים שמוכרים לי יחסית שפונים לשני כיוונים. האחד הוא יצר משהוא שעולה לך שקל אחד ומכור אותו השקל וחצי ותרויח על כל יחידה חצי ש"ח. אולם תמכור אלף יחידות. סה"כ רווח 500 ש"ח. או תמכור את אותו החלק ב5 שקלים ויקנו 125 יחידות הרווח שלך יהיה שוב 500 ש"ח. כמובן שיש עוד הרבה משתנים ונתייחס למצב שבו העלות של המוצר בכל כמות תהיהי עדיין שקל אחד. (זאת אומרת יחידת יצור אחת או אלף המצב לא משתנה.) עכשיו עם כך מה עדיך למוכר? לדעת ההגיון שלי תלוי במוצר, כאשר מדובר במוצר מסוג זה שאנו מדברים עליו זאת אומרת דיסק של מוזיקה וכאשר ידוע כי במידה והוא לא ימכר הוא יצרב או לא יקנה. וכמו כן ככל שנמכרים יותר דיסקים גודל כמות האנשים ששומעים את הדיסק ומעלה את הסיכוןי שבמידה והדיסק טוב מספיק בעינייהם הם יקנו גם את הדיסק הבא הרי שבמצב זה עדיף למכור כמות יותר גדולה על מנת להרוויח את אותו הרווח. זה דרך החישוב שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר - הרווח שלך יהיה מכפלת הרווח לדיסק בודד במספר הדיסקים שתמכור. יש מספר קטן של אנשים שיקנה את הדיסק כמעט בכל מחיר. אלה הם האוהדים השרופים, וגם כאלה שהפרוטה מצויה בכיסם. אבל גם אם תמכור את הדיסק בשקל אחד בודד יהיו אנשים שלא ירצו לקנותו. כל השאר - באמצע. אם תכפיל את מחירו של הדיסק מ-50 ל-100 ש"ח, האם מספר האנשים שיקנו אותו ירד במחצית? איננו יודעים. מה עושים היצרנים? מוכרים את הדיסק במחיר הגבוה ביותר בו הם יכולים. כל זמן שהציבור נענה וקונה את הדיסק הם ממשיכים (ואולי אפילו מעלים את המחיר). כשהמכירות נחלשות, המחיר יורד. אם נשארו עודפים של דיסקים שאיש לא רוצה, הם יימכרו גם במחירי הפסד. העובדה שהדיסק יקר פירושה שיש מי שקונה במחיר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד כמובן שבכלכלה יש את כוח השוק (אני כבר לא זוכר איך זה ניקרא בלימודים) אבל אני כן יודע שכאשר יש אופציה לקנות את הדיסק במחיר א. ואו להעתיק אותו במחיר ם באינטרנט (ואין פה קשר להאם זה מוסרי, גנבה או כל דבר אחר) אז הרווח הוא על מכירה של דיסק. אני יודע שכאשר בארץ המחיר של דיסק עובר את המחיר של אותו הדיסק בחו"ל (באופן יחסי לאומן שנימצא פה לעומת אומן שנימצא שם מראש) אז יש שתי אופציות. הראשונה היא שחברת ההפצה בטוחה שיש מספיק פראירים שיקנו (ואולי היא צודקת) והשניה שלא כך כך איכפת לה. עובדה היא שמחירי הדיסקים של מוזיקה מזרחית לעיתים נדירות עולים על מחירי דיסקים אחרים. היות ולא מדובר על עלות אלא על כוח שוק ומשום שאוהבי מוזיקה מזרחית אין פחות או יותר מאוהבי שאר המוזיקות הרי שיש סיבה כל שהיא למה המחירים יותר נמוכים. יתכן והסיבה שמי שקונה מוזיקה מזרחית נחשב חסר אמצעים יחסית למי שקונה מוזיקה אחרת,ולכן הם מורידים מחירים ולמעשה פועלים על פי השיטה שלי . (מאחד הדיסקים האחרונים של אייל גולן נמכרו מספר שיא של דיסקים בארץ - יותר מכל זמר אחר כולל ריטה שלמה ארצי ושאר חברים שמוכרים באלפים.) האם היו קונים את הדיסק שלו במחיר גבוהה יותר? לא היו קונים אותו בדוכן צרוב. מה שיצר מצב שכוח השוק חייב את חברת הדיסקים או ההפצה להוריד מחיר למחיר נורמלי (בסביבות 50 ש"ח לדיסק גם בשיא המחירות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיסק של דאור ואתי אנקרי די ישן יחסית, הוא יצא לפני שנתים נידמה לי. --- לדעתי, הרווח כאן קטן מעוד ואפציות חיסול המלאי נשמעת הגיוית.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך למסגר את המשפט האחרון שלך ולתלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבצע עליו מדובר הוא לא של אופיס דיפו, אלא של הד-ארצי. אפילו התפרסמו מודעות רחוב לגביו. הוא רץ כבר כמה חודשים, ומתייחס אך ורק לדיסקים ישנים למדי (בין שנתיים לכמה עשורים). במקרה כזה, היצרן (הד-ארצי) הוא זה שמפחית את המחיר לצרכן (כלומר, גם היצרן וגם החנות מרוויחים פחות על כל דיסק). מדובר באלבומים שכבר מזמן כיסו את עלויות היצור, וצפי הרווחים העתידי עליהם הוא נמוך למדי. אגב, אלבומים עם צפי הכנסות גדול נמכרים בד"כ יותר בזול מאשר אחרים. סדרת "המכורים" (60 ש"ח לדיסק) כוללת דיסקים כאלו. לעומת זאת, לא תמצא בארץ דיסק של פט בוי סלים בפחות מ-89 ש"ח. יצויין גם שבד"כ החנויות קובעות את המחיר לפי מחיר הקטלוג שמפיצים היצרנים (מינוס עשר אגורות, או שקל, לכל היותר), ולא באופן עצמאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפורסם בmooma (תחת אותה כותרת...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה אם מדיה דירקת חברה שלכחה על עצמה להוציא רק אוספים ולימכור אותם בטלפון ממש מזעזעה למה אם אני רוצה לישמועה נגיד את חוה אלברשטיין אסתר אופרים ומתי כספי במיטב שיריהם אני צריך לשלם עוד 30 ששקלים דמי מישלוך זה ממש נורא ולמה להקים חברה שמוציאה רק אוספים? הדבר היחידי שהם הוציאו וזה באמת מוצלך זה שלישית גשר הירקון אתה לא חיב לאהוב את המוסיקה שלהם אבל במדיה דירקט יצאו כול האלבומים כולל כול הקטעים הנדירים הפרויקט הגרועה ביותר של מדיה דירקט הוא האוסף של יהורם גאון עקב בעיות של מר גאון אם חברות התקליטים השונות הוא לא השיג את הזכויות לשיריו הישנים בזמן עריכת האוסף במדיה דירקט ולכן הוא ניכנס לאולפן והקליט בביצועים מזעזעים משמימים ומעצבנים בטרוף את השירים הישנים שלו מחדש יש לי שכנה שמשמיעה את זה בבוליומים של מסיבות טראנס אני נישבעה שאם אני אפגוש פעם את יהורם גאון אני יהרוג אותו על הקלטת השירים מחדש מה אתם לא תעשו על מנת לימכור עוד כמה דיסקים עוד משהוא קטן על אוספים יש אומנים שחשוב לעשות להם אוספים כמו אילן וירצברג כי הוא אומן רב גוני שגם כתב גם הלחין וגם הפיק שירים או אהוד מנור אבל אני ממש לא מבין למה באמת כול האוספים ניראים אותו דבר גידי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה ל 71285 לגידי לדעתי אתה חייב ללמוד לכתוב ללא שגיאות כתיב ואחר כך להגיב איתך הסליחה על ההערה. ציפי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידי הוא עוור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גידי הוא עיוור ואינו מקבל משוב מהמסך, ולכן מתקשה לתקן שגיאות הקלדה דיון 1033. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהל אגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, ציון שבת: "קראתי בעיון לא רב (כך במקור, א"ק) את ?יצירת הפאר' אותה מלמדת המורה לספרות. בלשון המעטה אומר שלא שמחתי לראות את הטקסט." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו אחד חסר לי בכתבה. יש לי הרבה סימפטיה למורה, ולתלמידים שנהנו מהשירים; אבל הכתבה רק רמזה לרגע, ואחר כך התעלמה לחלוטין, מקיומם של תלמידים ותלמידות שלא נהנו. אני יכול רק לנחש שהם לא סתם לא נהנו אלא באו במבוכה קשה, וכנראה לא העזו להתלונן בשיעור (זה הרי לא קוּל במיוחד להיות נבוך משיר מיני) אלא רק להוריהם, מה שהתחיל את המהומה. אני מסכים שאפילו אם לא ראוי ללמד את השירים, מוטב ללבן זאת עם המורה ולשמוע את הזווית שלה, ולא להנחית הוראות עלומות מלמעלה. אבל הצגת הסיפור ככוחות האופל של משרד החינוך החסוד והשמרן מול המורה ותלמידיה הנאורים מחמיצה משהו, וקלה מדי. והנה, עכשיו כבר יש מדורה עם שמן (בעצם, בנזין: התלקחות קלה לעמוד הראשון, וכנראה היכבות מהירה): והכותרת ישר יורה שמשרד החינוך כביכול "מצנזר את שירי יונה וולך" - למען השם, הרי הכתבה הראשונה (זו שקישרת אליה) מציינת שיש שירים של וולך בתוכנית הלימודים! אם דרשו לא ללמד שיר בוטה במיוחד שלה, זה עוד לא מצדיק בוקר-טוב-איראן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב למה שמסופר בכתבה: "לדברי רש והתלמידים, השיר בכלל הושמע, בביצוע של ערן צור, במסגרת "בית מדרש" - שיעור העשרה בבית הספר, שבו רש ומורה נוסף דנים עם קבוצת תלמידים מכיתות שונות בנושאים על פי בחירתם" מה שאני מבין שזה לא היה במסגרת הכיתה ושעות הלימוד הרגילות אלא במסגרת "חוג" שרק מי שרוצה בא אליו וגם משתתף בבחירת נושאי הלימוד. ועוד משהו: "יצירותיה של וולך, צריך לציין, מאושרות ע"י משרד החינוך ללימוד ספרות בהיקף מורחב (5 יחידות). שיר נוסף שלימדה רש בכיתה, "קורנליה", נכלל אפילו בתוכנית הלימודים הרגילה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השטן כאן הוא בפרטים: עד כמה באמת החוג הוא וולונטרי, ויותר מכך, עד כמה תוכן השיעור בא בהפתעה לתלמידים (או לחלקם). תלמיד שכבר בא לחוג דרך קבע, ופתאום תוקעים לו שיר כזה נוראי, בא במצוקה: אפילו אם מותר לו לעזוב את השיעור, הוא כבר נמצא במלכוד הבושה: בושה להישאר, בושה לעזוב. ה"ועוד משהו" שלך אמור להיות טיעון נגדי? כי זה בדיוק מה שכתבתי בסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו ציטוט מתוך "תוכנית הלימודים בספרות לבית הספר העל-יסודי הממלכתי" של משרד החינוך: "ככל תחום אמנות אחר, הספרות אינה מחויבת כלפי קוד מוסרי, ובדרך כלל סופרים אינם רואים עצמם כמי שממונים על טיפוח המידות הטובות של קוראיהם. אף על פי כן, יצירות ספרות רבות 'מזמינות' אותנו, הקוראים, לחשוב על שאלות ערכיות ומוסריות, שהדיון בהן עשוי להיות בעל משמעות עמוקה עבור תלמידים מתבגרים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל הכתבה רק רמזה לרגע, ואחר כך התעלמה לחלוטין, מקיומם של תלמידים ותלמידות שלא נהנו." זה לא טיעון כל כך מוצלח. אני מכיר אנשים שלא נהנים ממתמטיקה (!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כן, בשביל זה המשפט הבא בתגובתי מרחיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לקשור זאת לדיון בעניין "מגע בין מורה ותלמיד", שהיה בין רב"י ובין דב והגלילי. שם רצה רב"י לאסור על מגע באופן קטגורי, כדי להימנע מגלישה למקרים קיצוניים, ואפשר להקיש לכאן. האם אי אפשר לדמיין מורה גבר גבר שמנצל את השיר כדי להביך את תלמידותיו בדיבורי כוס וזין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר. אבל האמת, קל יותר לדמיין תלמידות שמביכות את המורה שלהן בדיבורים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, גם לי קל יותר לדמיין תלמידות מביכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר רק כי הריבועים הכחולים אדישים לתוכן, אבל אז נצטרך להסביר את מה שכבר בודלייר שאל בצורה חדה. לפני כמה ימים ראיתי עם בני הקטן (11) את הסרט trading places עם אדי מרפי ודן אקרויד. זה סרט שאמור להיות מתאים לכל המשפחה. אלא ששכחתי שיש בו כמה סצנות עירום (רקדניות במסיבה, ג'יימי לי קרטיס הזונה). אז עצרנו לרגע את הסרט והבן שלי התרגז ואמר לי שהוא מבין שסקס זה חלק מהחיים אבל הוא מתפלא שגם בנות רוצות סקס. הוא חשב שרק בנים רוצים בגלל שיש להם boner. עניתי לושבעצם הוא צודק ומראה של כמה שדיים מתנופפות לא צריך להטריד יותר סרטי פעולה ואלימות "לכל המשפחה". ניזכרנו בסרטים שמראים גופות מתפוצצות, דם, מוח, ניתוחים בצילום מקורב, ספיכופטים מתעללים ומפחידים. וגם תיאורי הערפדים בספרי "דימדומים", רצח העם ושחיטת ילדים וחיות כפי שהוא קרא בכיתה בספר יהושוע. אגב, גם הסרט הנ"ל מלא ב fuck, goddamit, motherfucker, או החברות שרוחצות לאדי מרפי את "איבר המין המלכותי". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אני לא מספיק חכם כדי להבין מה רצית להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהבן שלו יודע מה זה בונר, והם רואים ביחד סירטי זימה, עם זונות ושדיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש, את כל כך מרושעת, מרושעת אבל שנונה. ולכן, מרושעת חיננית. וברצינות, בשביל מה להעליב? כדי לסבר את אזנך, בגלל נסיבות פרוזאיות לחלוטין הוא מכיר את הביטוי באנגלית ולא מכיר את השימוש בשורש ע.מ.ד. חוצמזה, אני מאד חושש לטעמך הסרטים, נראה שאין הרבה סרטים או תוכניות טלויזיה שאת יכולה לצפות בהן או שתרשי לילדיך לצפות (אם יש או יהיו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מרושעת חיננית"? אני מודה לאלוהים שכתבתי כאלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך נחפזים להתרגז מזה שתלמיד תיכון קוראים ביטויים מיניים וולגריים, בעוד שאלימות גרפית מרעישה פחות (מה שאם הבנתי נכון מהתגובה של ירדן שהם עשו זאת מבחירה ולא במסגרת שעורים רגילים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהסברתי ב-תגובה 535046 ביטויים מיניים וולגריים, שעשויים להיות חינוכיים ביד מורה אחת, עלולים להיות מנותבים להטרדה מינית בידי מורה אחר. עם ביטויי אלימות אין סכנה מסוג זה. הקבלתי זאת לכך שדורון תמך במגע מחזק מצד המורה, ואתה ביקשת לשלול אותו בשל החשש שמורה אחר ינצל את המגע לרעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בודלייר שאל? (היה טוב להביא ציטוט) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתרגום חופשי (ומעט השמטות) מתוך "היומנים האינטימיים": כל הבורגנים הדפוקים שלא מפסיקים להגיד: לא-מוסרי, חוסר מוסריות, מוסריות באמנות ודבורים אידיוטיים אחרים, מזכירים לי שכשפעם הלכתי עם הזונה בגרוש לואיס ווילדייה ללובר היא הסמיקה וכיסתה את פניה. כשהסתכלנו בפסלים ובתמונות הנצחיות היא משכה לי בשרוול ושאלה איך הם מעיזים להציג בציבור כאלה תועבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההצמדה של "תלמידים" עם "הורים" בהקשר של העלאת ביקורת, היא רק בכתבה הזאת ורק לרגע. התלמידים, שכנראה נורא אוהבים את המורה שלהם או את המילים הגסות של וולך, הקימו אתר תמיכה, פעילים בפייסבוק ודואגים להמשיך את הסיפור בכל דרך ובכל הרשת. על עצומת התמיכה חתמו מאות תלמידים. חוץ מהכתבה הזאת, בכל שאר המקומות מדובר על תלונות רק מצד הורים, מה שגורם לי לחשוב לרגע שאולי בכלל אין תלמידים ש"לא נהנו", ושאולי הם קיימים רק בתאוריה של העיתונאי של הארץ. או שאם הם כן קיימים - למה גם הם לא הקימו איזשהו אתר נגדי או משהו דומה? אם, לפי התיאוריה שלך, הם כל כך מתביישים - אפשר גם בלי לציין את שמותיהם האמיתיים ולהסביר למה בחרו באלמוניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הקימו אתר, אבל פנו לעיתון: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |