|
||||
|
||||
והינה אני נכנסתי היום לאופיס דיפו וראיתי שם מבצע שבו שלושה דיסקים ב99 ש"ח : רונית שחר אתי אנקרי פורטיס ועוד רבים אחרים. והשאלה הנשאלת היא איך אופיס דיפו מצליחה למכור דיסקים במחיר 33 ש"ח ועוד להרוויח ואילו חנויות המוזיקה לא מצליחות, שאלה נוספת שנשאלת היא מה בעצם הוא הרווח של חנות מוזיקה על כל דיסק שהיא מוכרת, 10% 20% 30% 100% . כמובן שקניתי שלושה. |
|
||||
|
||||
דיסקים חדשים או ישנים? מבצע "3 ב-100" כבר רץ לפני כמה חודשים ב"הד-ארצי - טאוור-רקורדס". מדובר על חיסול מלאים - דיסקים שהצטברו אצל החברות ולא נמכרו, לא בדיסקים חדשים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע של כולם אבל את הדיסק שלי דוויד דאור עם אתי אנקרי לא יצא לי לראות (לא שזה אומר שהוא חדש) ואכן קניתי אותו. בכל מקרה אני לא יודע כמה באופיס דיפו יש מלאים של דיסקים (מי יודע אולי) אבל ישנן כן שתי אופציות, אחת הם מוכרים במחיר שבו הם כנו את הדיסקים מה שאומר שבדרך כלל הרווח שלהם הוא כמאה אחוז לפחות (בסביבות 66 שקלים דיסק ולפעמים יותר. ואו שהם מכרו במחיר שבו הרווח שלהם קטן מה שאומר שבדרך כלל הם מרווחים יותר ממאה אחוז לדיסק. קשה לי להאמין שהם מכרו בהפסד ולא באי הפסד. עכשיו במידה ואכן הרווח של חנויות המוזיקה ואו שאר החנויות שמתעסקות במוזיקה לא צריך להיות כזה גדול או יותר נכון כמאה אחוז לפחות לדיסק. (נכון מותר להן למכור בכמה שהם רוצות) אבל אז שלא יאשימו כל הזמן את חברות ההפצה שהן אילו שמוכרות במחיר גבוה. למעשה עם חברת ההפצה הייתה מוכרת במחיר של כ30 ש"ח דיסק אין שום סיבה שהמחיר של הדיסק לצרכן יהיה באיזו שהיא צורה מעל 50 ש"ח. |
|
||||
|
||||
איך אתה קובע מהו מתח רווחים הגיוני? כלומר - מדוע אם המחיר לקמעונאי הוא 30 ש"ח, המחיר לצרכן צריך להיות 50 ש"ח, ולא 300? על פי מה אתה עושה את החישוב? |
|
||||
|
||||
החישוב נעשה על פי הגיון שלי כמו שנאמר היגיון. ההיגיון אומר שעם תמכור דיסק ב50 שקלים כמות הקהל שתוכל ואו תירצה לרקוש דיסק כזה בהקשר הכספי גדולה יותר מאשר כמות הקהל שתהיה במחיר של 300 שקלים. ישנם ממספיק חישובים כלכליים שמוכרים לי יחסית שפונים לשני כיוונים. האחד הוא יצר משהוא שעולה לך שקל אחד ומכור אותו השקל וחצי ותרויח על כל יחידה חצי ש"ח. אולם תמכור אלף יחידות. סה"כ רווח 500 ש"ח. או תמכור את אותו החלק ב5 שקלים ויקנו 125 יחידות הרווח שלך יהיה שוב 500 ש"ח. כמובן שיש עוד הרבה משתנים ונתייחס למצב שבו העלות של המוצר בכל כמות תהיהי עדיין שקל אחד. (זאת אומרת יחידת יצור אחת או אלף המצב לא משתנה.) עכשיו עם כך מה עדיך למוכר? לדעת ההגיון שלי תלוי במוצר, כאשר מדובר במוצר מסוג זה שאנו מדברים עליו זאת אומרת דיסק של מוזיקה וכאשר ידוע כי במידה והוא לא ימכר הוא יצרב או לא יקנה. וכמו כן ככל שנמכרים יותר דיסקים גודל כמות האנשים ששומעים את הדיסק ומעלה את הסיכוןי שבמידה והדיסק טוב מספיק בעינייהם הם יקנו גם את הדיסק הבא הרי שבמצב זה עדיף למכור כמות יותר גדולה על מנת להרוויח את אותו הרווח. זה דרך החישוב שלי. |
|
||||
|
||||
כלומר - הרווח שלך יהיה מכפלת הרווח לדיסק בודד במספר הדיסקים שתמכור. יש מספר קטן של אנשים שיקנה את הדיסק כמעט בכל מחיר. אלה הם האוהדים השרופים, וגם כאלה שהפרוטה מצויה בכיסם. אבל גם אם תמכור את הדיסק בשקל אחד בודד יהיו אנשים שלא ירצו לקנותו. כל השאר - באמצע. אם תכפיל את מחירו של הדיסק מ-50 ל-100 ש"ח, האם מספר האנשים שיקנו אותו ירד במחצית? איננו יודעים. מה עושים היצרנים? מוכרים את הדיסק במחיר הגבוה ביותר בו הם יכולים. כל זמן שהציבור נענה וקונה את הדיסק הם ממשיכים (ואולי אפילו מעלים את המחיר). כשהמכירות נחלשות, המחיר יורד. אם נשארו עודפים של דיסקים שאיש לא רוצה, הם יימכרו גם במחירי הפסד. העובדה שהדיסק יקר פירושה שיש מי שקונה במחיר הזה. |
|
||||
|
||||
אחד כמובן שבכלכלה יש את כוח השוק (אני כבר לא זוכר איך זה ניקרא בלימודים) אבל אני כן יודע שכאשר יש אופציה לקנות את הדיסק במחיר א. ואו להעתיק אותו במחיר ם באינטרנט (ואין פה קשר להאם זה מוסרי, גנבה או כל דבר אחר) אז הרווח הוא על מכירה של דיסק. אני יודע שכאשר בארץ המחיר של דיסק עובר את המחיר של אותו הדיסק בחו"ל (באופן יחסי לאומן שנימצא פה לעומת אומן שנימצא שם מראש) אז יש שתי אופציות. הראשונה היא שחברת ההפצה בטוחה שיש מספיק פראירים שיקנו (ואולי היא צודקת) והשניה שלא כך כך איכפת לה. עובדה היא שמחירי הדיסקים של מוזיקה מזרחית לעיתים נדירות עולים על מחירי דיסקים אחרים. היות ולא מדובר על עלות אלא על כוח שוק ומשום שאוהבי מוזיקה מזרחית אין פחות או יותר מאוהבי שאר המוזיקות הרי שיש סיבה כל שהיא למה המחירים יותר נמוכים. יתכן והסיבה שמי שקונה מוזיקה מזרחית נחשב חסר אמצעים יחסית למי שקונה מוזיקה אחרת,ולכן הם מורידים מחירים ולמעשה פועלים על פי השיטה שלי . (מאחד הדיסקים האחרונים של אייל גולן נמכרו מספר שיא של דיסקים בארץ - יותר מכל זמר אחר כולל ריטה שלמה ארצי ושאר חברים שמוכרים באלפים.) האם היו קונים את הדיסק שלו במחיר גבוהה יותר? לא היו קונים אותו בדוכן צרוב. מה שיצר מצב שכוח השוק חייב את חברת הדיסקים או ההפצה להוריד מחיר למחיר נורמלי (בסביבות 50 ש"ח לדיסק גם בשיא המחירות) |
|
||||
|
||||
הדיסק של דאור ואתי אנקרי די ישן יחסית, הוא יצא לפני שנתים נידמה לי. --- לדעתי, הרווח כאן קטן מעוד ואפציות חיסול המלאי נשמעת הגיוית.. |
|
||||
|
||||
צריך למסגר את המשפט האחרון שלך ולתלות. |
|
||||
|
||||
המבצע עליו מדובר הוא לא של אופיס דיפו, אלא של הד-ארצי. אפילו התפרסמו מודעות רחוב לגביו. הוא רץ כבר כמה חודשים, ומתייחס אך ורק לדיסקים ישנים למדי (בין שנתיים לכמה עשורים). במקרה כזה, היצרן (הד-ארצי) הוא זה שמפחית את המחיר לצרכן (כלומר, גם היצרן וגם החנות מרוויחים פחות על כל דיסק). מדובר באלבומים שכבר מזמן כיסו את עלויות היצור, וצפי הרווחים העתידי עליהם הוא נמוך למדי. אגב, אלבומים עם צפי הכנסות גדול נמכרים בד"כ יותר בזול מאשר אחרים. סדרת "המכורים" (60 ש"ח לדיסק) כוללת דיסקים כאלו. לעומת זאת, לא תמצא בארץ דיסק של פט בוי סלים בפחות מ-89 ש"ח. יצויין גם שבד"כ החנויות קובעות את המחיר לפי מחיר הקטלוג שמפיצים היצרנים (מינוס עשר אגורות, או שקל, לכל היותר), ולא באופן עצמאי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |