יום-הולדת עצוב | 43 | ||||||||||
|
יום-הולדת עצוב | 43 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
למעשה קצב הריבוי של האוכלוסיה הלא-יהודית, ביחס לגדלה הנוכחי קטן. כלומר - לא התוספת האבסולוטית למספרם של הלא-יהודים בתחומי הקו הירוק, אלא התוספת באחוזים בכל זמן נתון. הריבית דריבית קטנה. על חרדים, אני באמת לא יודע, אני מסתמך על הדו"ח למצבה של האוכלוסיה הערבית בארץ מלפני שנתיים אני חושב. זה מספיק עדכני? |
|
||||
|
||||
להגביל את ההתרבות הטבעית! רעיון *גאוני*! בחיי, איך לא חשבו על זה קודם!? האו"ם פועל להקטנת קצב הילודה העולמי מזה שלושה עשורים לפחות, ולמעשה נחל הצלחה מרשימה: מיותר משני אחוזים בשנה ל-1.3 בערך – שינוי שדרש 30 שנה... יותר משליש מאוכלוסית העולם חיים כיום בעוני מרוד. חלקם היחסי רק יגדל שכן, גם אם ירצו, הם אינם מסוגלים לממן אמצעי מניעה... וסקס הוא הבילוי היחיד שהם יכולים להרשות לעצמם. מבחינתם, ילד אינו פה נוסף להאכיל אלא לשנים ספורות; אחר-כך, הוא מפרנס נוסף. שני תופעות שיכולות לשנות את המצב: א. קריאה משותפת של ראשי כל הדתות להגבלת הילודה. כפי שהדברים נראים כרגע – זה יקח לפחות עוד שני מיליארד בני-אדם. המצב כעת *הפוך*: הוואתיקן וראשי האיסלם משתפים פעולה בתחום יחיד – והוא המלחמה בפעולות האו"ם להגבלת הילודה. ב. אינפנטיסייד, או בעברית, הרג עוללים. למעשה, מתרחש כיום בסין במידה מסויימת, כשהורים שמותר להם לגדל רק ילד אחד וזוכים לבת בכורה מעדיפים להרוג אותה מיד לאחר לידתה כדי לאפשר לידת בן. ("כל הבת הנולדת היאורה תשליכוה"). יש להכיר בכך שחוקי הגבלת ילודה יובילו, ללא כל ספק, לאינפנטיסייד ו/או לילדים לא חוקיים, הגדלים בסתר, ללא זכויות בסיסיות כגון חינוך, חיסונים רפואיים וכיוצ"ב. לסיום, אל תשלו את עצמכם לרגע שחוקים קשיחים – למשל, מגבלה של "שני ילדים לזוג" – לא יכילו פריצות וחריגות. בהתחלה, אישור לילד שלישי תינתן לזוגות "בעלי מנת משכל גבוהה במיוחד שיוכלו לתרום לשיפור פני האומה". אחר-כך, אישור לילד שלישי ינתן כפרס על אזרחות טובה. בהמשך כל נבחר ציבור יוכל לקבל אישור לילד נוסף על כל קדנציה, ודי מהר הכל יצתמצם לכסף – בעל המאה הוא בעל אישור הילודה. לפחות יהיה לו כסף להאכיל אותם! עולם חדש מופלא לכולנו, שנה טובה וצום קל. |
|
||||
|
||||
אמת ויציב, אולם נתן לחשוב על דרכים מעט יותר חכמות מאשר סתם "איסור". ילד אינו יכול להיות בלתי חוקי, אולם הוריו יכולים לעבור על החוק. הבדל זה (שנראה לי כי לא הבחנת בו) יכול לאפשר ענישה מרתיעה להורים, בזמן שהילד מקבל חינוך, טיפול רפואי וכל השאר. כשם שהמדינה מסוגלת(?) לטפל ביתומים, כך היא אמורה לטפל בבעיה זו. באשר לענישת ההורים - נתן לבחור מבין העונשים המשמשים כיום לטיפול ברוצחים, גנבים או עברייני תנועה. אגב, נתן גם לבצע עיקור כחלק מתהליך הלידה בבית החולים. זה צריך לעבוד ממש טוב. |
|
||||
|
||||
אתה פשוט פאשי-שמאלו-אינטלקטואל. אתה מוכן להיות הראשון שיעבור עיקור? אני מסכים מבחינה עקרונית שכל מי שרוצה לעבור עיקור מסיבות אלטרואיסטיות - העיקור ימומן לו מכספי המיסים שלי. |
|
||||
|
||||
נעים לקבל מחמאות... רעיון העיקור היה לא יותר מאשר הרהור בקול רם, אבל אם כבר הועלה הנושא: 1. העיקור אינו לרך הנולד, אלא להורה - כלומר - כל אדם יוכל להוליד לפחות ילד אחד. 2. נתן לישם מספר סכמות שימוש בעיקור: עיקור כעונש על הולדת יתר (מעבר ל-X ילדים קבועים בחוק, למשל), עיקור כעונש על פשיעה אחרת (פשעים אלימים, למשל), ו-(זה באמת די קשה לעיכול) עיקור לבעלי מומים גנטיים חמורים במיוחד. 3. אני מוכן להיות הראשון שיעוקר, אבל אני מודע להיות מוכנות זו סובייקטיבית לחלוטין. 4. הפתרון האמיתי לכל בעיית פיצוץ האוכלוסין הוא השקעה ארוכת טווח בחקר החלל. מערכת השמש עמוסה משאבים אותם נתן לנצל - החל בחמרי בניין וכלה במקומות לחיות בהם. |
|
||||
|
||||
הבה גם נכרות ידיים לגנבים, נירה בפיקת הברך של עבדים בורחים, נכרות אונות מוח לנביאים. הבה נשליך ילדים מפגרים ובעלי מום לתהום. אה, ולמה לא להרוג פשוט ילדים שנולדו מעבר להקצבה. שייראו להם מה זה. |
|
||||
|
||||
לא יורים בפיקת הברך (של העבדים הבורחים) אלא בקרסול. |
|
||||
|
||||
צודק, לא בפיקה, אבל גם לא בקרסול, בגיד אכילס |
|
||||
|
||||
גם אם נתעלם לרגע מעניני מוסר, לעיקור יש בעיה של חד-כיווניות. מה אם הילד נולד חולה ונפטר לאחר מס' חודשים/שנים? (או נהרג בתאונה וכו'). האם אין לאפשר להורים, במקרה שכזה, להוליד ילד נוסף? או אם הילד (שכבר זכה להתבגר) נהרג כחייל בשירות חובה? נראה כאילו המינימום שהמדינה יכולה לעשות למען הורים שכולים שכאלה הוא מתן אישור לילד נוסף. עיקור מונע את האפשרות מראש... |
|
||||
|
||||
אין לי נתונים מדוייקים לגבי אחוז הריבוי, אך אכן ידוע לי כי בעשרות השנים האחרונות מספר הילדים שילדה כל אישה ירד מלמעלה מ-5, בממוצע, לכ-2.4 בשנת 97'. נקודת ה"מסה הקריטית", כלומר, זו שתאפשר הגעה לנקודת איזון שממנה לא נזוז, תהיה ב-2.1 ילדים בממוצע לאישה (העשירית באה כדי לכסות על תמותת ילדים). במקרה כזה, אם נגיע אליו כבר היום, כמות האנשים העולם תגיע לכ-9 מיליארד איש לפני שתפסיק לגדול. אומדנים נדיבים מנבאים כי לכדה"א יש יכולת לפרנס עד כ-10 מיליארד בני אדם, וזאת עם פגיעה ניכרת באקולוגיה ובמיני בעלי החיים האחרים. כדי להמנע מהגעה לרמה כזו, יש להפחית את ההולדה הממוצעת הרחק אל מתחת ל-2 הילדים לכל אישה. נכון, יש בעיה רצינית עם ענישה ועם אינפנטיסייד. אבל יש לזכור שתי נקודות - תופעת רצח העוללים בסין נובעת מבעיה תרבותית. עוד כדאי לציין שבהודו, דווקא, רצח העוללות עוד יותר נפוץ, וזאת בשל הנדוניה העצומה שכל משפחה צריכה לשלם כדי לחתן כל בת, שהופכת את הולדת הבנות להפסד נקי שאין האדם הפשוט והעני מסוגל לעמוד בו. הדבלת הילודה במקומות כאלו דווקא תמנע את הרצח ההמוני המתבצע שם מידי יום. הנקודה השניה היא כי שיטת הענישה יכולה להיות פשוט - לקיחת הילד והעברתו למשפחה אומנת או מאמצת שאין לה ילדים משלה. קצת יותר מטריד להציע את מה שניר יניב הציע בתגובה להודעתך, כלומר - עיקור של אמהות לאחר שהולידו את ילדן הראשון. אך יתכן בהחלט לשקול זאת כענישה על עבירה על חוקי הילודה. שוב, הנושא כולו הינו כאוב עד מאוד מבחינת זכויות האדם, אך הזכות הראשונה שצריכה להחשב בכל דיון היא זכותו של המין האנושי להמשיך ולהתקיים ברווחה ובהרמוניה מקסימלית עם הטבע. |
|
||||
|
||||
עיקור גברים הוא קל יותר, ובהודו למשל הוא מקובל (עיקור תמורת רדיו, כמדומני). זה קצת מקשה על מעקב לידת הילד הראשון, (ועוד יותר מקשה על אם שבגדה לאחר עיקור בעלה), אבל ייתכן שזה פתרון פרקטי יותר. |
|
||||
|
||||
עיקור גברים אינו יעיל. גבר לא מעוקר אחד יכול לעבר מאות נשים. |
|
||||
|
||||
עיקור גברים בחברה מונוגמית הוא דווקא די שוס. פחות זוג מתרבה אחד. |
|
||||
|
||||
אפילו ב"חברה מונוגמית" בתנאים של היום, כ 10% מהילדים נולדים לא לאבותיהם הרשמיים. בחברה בה מרבית הגברים יהיו מעוקרים אפשר לצפות שהאחוז הזה יגדל פלאים בגלל האינסטינקטים הנשיים להתרבות. |
|
||||
|
||||
אבל גבר מעוקר אחד יכול לא לעבר מאות נשים... טוב, ברצינות, הורדת אחוז הגברים הפוריים אמורה להוריד את שיעורי הרבייה בכל זאת. ובחברה מונוגמית בה מבצע הדבר, בנות הזוג יזהרו אף יותר מלהרות. |
|
||||
|
||||
קודם כל צריך ללמוד לאיית בעברית. אף פעם לא כותבים ת אחרי צ. את בעיית הילודה אפשר לפתור בעיקר על ידי העלאת רמת החינוך של הנשים והפסקת הטרור הדתי של קבוצות שונות באוכלוסיית העולם |
|
||||
|
||||
אהבתי את החלק האחרון. בעל המאה הוא בעל אישור הילודה - עצוב לומר אבל זה יכול לקרות. זה עולם קטן אבל משוגע שהכסף והחומריות מדברים. מעניין שבכל הנושא הזה לא מצאתי את המילה 'אהבה' - היום כבר לא מולידים ילדים מאהבה? אז מה יהיה בעתיד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו חוצפה. מי אתם, שתחליטו לזוג הורים, אם להוליד שני ילדים, או שלושה? כל הדיון הזה, מוערר שאת נפש. אני מאמין שרובכן לא נשואים, באשר תגובתו של הורה תהיה שונה בתכלית, ובעיקר אם ההורה מהשכבות בהן קיים ריבוי ילודה, וכמות הילדים פרופורציונלית לכבוד ראש המשפחה וכבוד המשפחה. הדיון שצריך להעשות הוא איך להתאים את העולם לאוכלוסייתו הגדלה. מבחינת מיקום - אין ספק שיש מספיק, באשר רוב שטחי העולם אינו מיושב. באשר למזון - התעשייה והמדע יאלצו לספק את התשובה לכך. הגבלת ילודה צריכה לבוא ממניעים אישיים. בשכבות המשכילות ניתן בבירור לראות כי קצב הגידול הוא סביר, ואפילו שלילי. בשכבות הנמוכות לא כך הדבר והוא ישאר במצב זה כל עוד לא תבוא הקדמה אל השכבות הללו. אולי הצעד הראשון לפתרון בעייה זו היא השקעה בשכבות החלשות, במטרה לקדמן |
|
||||
|
||||
האם כבודו של ראש משפחה כלשהו צריך להוות עילה להשמדת אלפי מיני בעלי חיים מידי יום? האם הוא צריך להוות עילה לירידה דרסטית ברמת החיים הממוצעת על הפלנטה שלנו? הטלת יהבנו על "המדע והטכנולוגיה" שימציאו לנו פטנטים וכך לפתע פתאום נוכל לספק לכולם את כל צרכיהם היא ילדותית ולא-מציאותית. החקלאים במדינות בהן קיימים יערות הגשם פורצים עוד ועוד אל תוך היערות ומשמידים עוד ועוד דונמים של סביבת חיים יחודית בעלת צורות חיים מיוחדות לה, וכל זה משום שהאדמה שהם חיים עליה אינה מסוגלת לספק להם את כל צרכיהם. מרבית השטחים הראויים לעיבוד על כדה"א כבר מעובדים, וחלקים עוד יותר גדולים מהם נמצאים במצב מדולדל עד מאוד, והתוצאות ניכרות ביבול. אין ספק שישנם עוד צעדים שיש לנקוט *בנוסף* להפחתת הילודה, כמו הקטנת צריכת המזון שלנו והגבלת המזון הבשרי שאנחנו אוכלים (ובתור אוהב בשר תאוותני, אני אומר זאת בכאב גדול). כמות השטח הדרושה לגידולים חקלאיים כדי לספק אדם אמריקאי ממוצע, למשל, גדולה פי 10 מאשר הכמות שדרושה כדי לספק את דרישותיו של בן העולם השלישי (ואני אומר לספק - לא להשאירו בחרפת רעב). (את הנתונים אני שואב מהספר Consilience של אדווארד או. ווילסון שכבר הזכרתי בעבר). לשאלתך מהיכן לנו הזכות לקבוע לאנשים ללדת כך וכך ילדים - הזכות נובעת מאותו המקום שנותן לנו את הזכות לקבוע מאיזה גיל בעילת אישה היא חוקית, או לקבוע חוקי התנהגות במלחמה, או לקבוע איסור על רצח, או כל חוק אחר - המטרה היא לדאוג שנוכל לחיות. מי שאינו רואה את הסכנה הגלומה בהמשך פיצוץ האוכלוסין, אין זה אומר שיש להרשות לו להמשיך להתרבות כאילו אין מחר, בדיוק כשם שאדם שאינו רואה את הסכנה שבריסוס אזורי מגורים בגז עצבים - יאסר על-ידי הרשויות שירצו למנוע ממנו לפגוע באנשים תמימים. ניסוי מפורסם למדי שנערך בשם "ביוספירה 2" נכשל כשלון צורב - הניסוי ניסה לדמות כיצד יתקיימו החיים ב"חממת חיים" שתוצב, למשל, על פלנטות אחרות. הבועה הזו נותקה לחלוטין מכל קשר עם העולם החיצון (מלבד קשר אלקטרוני שנועד כדי לערוך בקרה אחרי המצב בפנים), ושמונה אנשים (אם אינני טועה) ננעלו בפנים למשך שנתיים. לא לקח למערכת האקולוגית הרבה זמן כדי לקרוס, והמדענים נאלצו להזרים פנימה חמצן לאחר שהצמחים בתוך הבועה כשלו במשימתם. הנסיינים נותרו בפנים את מלוא השנתיים, אך לא בלי עזרה מבחוץ, ולא בלי מאמץ עילאי שלא ניתן יהיה לקיימו לאורך זמן במושבה חוץ-ארצית אמיתית. ניתן היה ללמוד מספר דברים מהניסוי הזה, אך בעיקרו, הוא נכשל. מכך אנו למדים שאל לנו להסתכן במשחק עם האיזון הטבעי הצר שקיים על עולמנו - איזון שהושג לאחר מיליארדי שנים של התפתחות החיים על פניו. השינוי שגרמנו לכדה"א משתווה להשמדות המוניות של העבר, השמדות שנדרשו לטבע אלפי שנים כדי לתקן וליצור מגוון רחב של חיים חדשים במקומם. אם נפגע בטבע הזה יתר על המידה, סביר להניח שלא נהיה כאן בסיבוב הבא, וחבל. |
|
||||
|
||||
יש כמה דברים שאינם נהירים לי די הצורך, בכל הנוגע לאימת פיצוץ האוכלוסין. איך הפיצוץ הזה הולך להתרחש? האם המונה האלקטרוני של מספר האנשים בעולם יקרוס לפתע בבאג N10G כאשר יוולד האזרח העשרה מיליארד? האם קרום כדור-הארץ יקרוס תחתיו כאשר יוולד התינוק שישבור את גבה של אמא-אדמה? מנין הידע המוחלט כל-כך, שגידול האוכלוסין יגרום ל"הרס המין האנושי"? כפי שכבר אמר מישהו למעלה, האבולוציה תשיג אותנו בסופו של דבר. לא כולם יגוועו ברעב בבת-אחת. אז נכון, אנשים ימותו, ואני בטוח שיהיו די הרבה שלא כל-כך יאהבו את זה, אבל זה יהיה באופן זמני. צריך להבין, שבכל מצב שעלול להתרחש בעתיד, שתי העובדות הבאות יהיו נכונות: למי שיהיה כסף יהיה אוכל. ולמי שיהיו יותר ילדים יהיה פחות כסף. אנשים שיעשו את החשבון הפשוט יבינו שהבאת ילד נוסף לעולם מקרבת אותם לסף העוני. הם יבינו שבכך שהם מביאים עוד ילד לעולם, הם פוגעים קשות בתנאי המחייה של משפחתם. הם יצטרכו להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם האושר שיביא להם ילד נוסף שקול למחיר הכלכלי שהם יצטרכו לשלם. עם זאת, יש היום קבוצות רבות, שמבחינתן "פרו ורבו" הוא עקרון קדוש, העולה בחשיבותו על כל הפסד כלכלי, ויש קבוצות אחרות שפשוט לא אכפת להן. כל זה טוב ויפה כל-עוד העוני פירושו אי-נוחות גרידא. המצב עשוי להשתנות כאשר עוני יהיה השלב האחרון לפני מוות ברעב. מי שלא ישכיל עד אז לכלכל את צעדיו, ימצא את עצמו במצב מאוד לא נעים. אנשים ימותו, זה נכון, אבל לאלו שישרדו יהיה אוכל, ומן הסתם גם פחות פיות להאכיל. זוהי האבולוציה במיטבה. המין האנושי ימשיך להתקיים. ובכלל, מי אמר שהמדע לא יבוא לעזרתינו עם פתרון יצירתי משלו? נבועות הזעם הללו תמיד מזכירות לי את אחת ההערכות הפסימיות ביותר של סוף המאה ה-19 בנוגע לכמות העולה של הכרכרות בדרכים, לפיה "אם יימשך קצב הגידול הנוכחי, עד שנת אלפיים העולם יטבע בחרא של סוסים". יוני |
|
||||
|
||||
ההערכות נבנות על כך שמעבר לכמות מסויימת של בני אדם, פשוט לא תהיה אפשרות לגדל מספיק מזון עבור כולם. זה לא כאילו העולם יחרב, אבל כמויות אדירות של אנשים ימותו ברעב (כן - אפילו יותר מהיום) ויתבצע פחות או יותר אותו תהליך שקורה אצל כל בעל חיים שגדל מעבר לגבול היכולת של הסביבה שלו - צמצום מהיר מאוד וירידה הרבה מתחת לכמות האופטימלית של יחידים. התהליך הזה חוזר על עצמו פעמים רבות בהרבה מקומות. יש שתי סיבות שזה שונה אצל בני אדם: 1. כששליש עד חצי מאוכלוסיית בני האדם תגווע ברעב, זה יהיה הרבה יותר מזוויע עבורנו מאשר כששליש עד חצי מלהקת זאבים כלשהי בסרי-לנקה מתה ברעב. 2. כגודל העלייה - כך גודל הנפילה. בני האדם מגדילים את הכמות שלהם בכל העולם כבר מאות שנים בלי הפסקה ובלי דילול. כבר היום אנחנו מנצלים את האדמה הרבה מעבר למה שהיא אמורה לספק בתנאים נורמליים. במקרה של יערות הגשם, אנחנו פשוט משמידים את האדמה הזו, שאינה מתאימה לגידולים חקלאיים לאורך זמן. הבעיה עם הפתרון הדרוויניסטי שאתה מציג (גם בהודעתך השניה) היא שהמין האנושי, בד"כ, לא ירשה לעצמו פשוט להפקיר את כל מי שלא היה חכם מספיק להוליד כמות מצומצמת של ילדים. מדיניות הרווחה השתרשה בכל המדינות - וטוב שכך. עכשיו לבוא לאנשים ולהגיד - אנחנו נדאג שתסבלו בגלל שהייתם טפשים (גם אם נגיד את זה בשקט, בלי שירגישו, ונעטוף את זה בנוסחאות כלכליות), יהיה בלתי נסבל מצד החברה, ואין סיכוי שרעיון כזה יצליח להתקיים - לא במדינות הדמוקרטיות, לפחות. אני מסכים שיהיה קשה לאכוף הגבלה ישירה, אך לדעתי הרבה יותר חכם לא לאפשר לאנשים להביא ילדים לעולם, מאשר להותיר את הילדים אחר כך לגווע ברעב. |
|
||||
|
||||
הדרוויניסטיות שאני מציג אינה "פתרון". אינני מציע כמדיניות להשאיר אנשים לגווע ברעב. ברור שככל שיאזלו המשאבים, אני אתמוך בחלוקה יותר הוגנת שלהם. אבל בסופו של דבר המחסור יגיע, לא משנה כמה אוכל תחלק. תמיד יש אנשים עשירים יותר ועניים יותר. דמוקרטיה היא לא קומוניזם, ואפילו שם יש שוק שחור. אני גם לא מדבר בהכרח על מוות. ציינתי שברגע שעוני יהיה יותר קרוב למוות, יותר אנשים יתחילו להבין את הקשר בין ריבוי ילדים ורמת חיים, והילודה תצטמצם מעצמה. צריך פשוט להגיע קרוב לתחתית כדי להבין זאת. אבל אם שום דבר לא יעזור, ומספר האנשים ימשיך לגדול, יהיו קורבנות. ובסופו של דבר, אם *מישהו* ימות, הוא יהיה מתחתית הפירמידה. ולא בגלל שזו המדיניות - פשוט בגלל שככה זה. יוני |
|
||||
|
||||
להרוג את כל הזקנים הסינים! הם הרבה הם לא מועילים והם נטל על החברה האנושית!!! |
|
||||
|
||||
אין ספק ש"יורג" ידידנו ניסה לרמוז שהפתרון שדובי מציע פשיסטי במקצת, בכך שהוא מקביל את חופש הפרט אל מול טובת הכלל. היחיד, בפשיזם, שווה הרבה הרבה פחות מהמדינה. נכון, יש בזה משהו. אבל לא חייבים להיות קיצוניים - קיבוצים, לדוגמא, מגבילים את חופש הפעולה של חבריהם במידה מסוימת (חבר קיבוץ לא יכול לקנות מכונית, אפילו אם יש לו מספיק כסף) - לטובת הכלל. כל מדינה, בעצם, מגבילה את חופש הפעולה של אזרחיה - ע"י חוקים. לטובת הכלל. שלטון שאינו מגביל את חירות הפרט כלל הינו אנרכיה. למיטב ידיעתי, מעולם לא הצליח שלטון כזה לשרוד לתקופה ארוכה או עם קבוצה גדולה מספיק של אנשים. לא נראה לי שהוא יכול. השאלה היא לא האם הגבלת חירות הפרט היא בעייתית - היא תמיד בעייתית, אבל ללא ספק נחוצה לפעמים. השאלה היא האם היא נחוצה במקרה הזה. (לא, אין לי תשובה. המחשבה על דור שלם בעולם גדל כילדים יחידים, ודור שלם של הורים מגדל רק ילד אחד, מפחידה אותי עד מוות. אולי זה לא שווה את זה. אבל יש לנו ברירה?) |
|
||||
|
||||
אז זה בדיוק ההבדל - שאני לא הצעתי להרוג אף אחד. אני הצעתי למנוע את לידתם של אנשים מראש. כבר הודיתי במאמרי שמדובר כאן בפגיעה קשה בזכויות האדם, אבל הכיוון שלי אינו פאשיסטי (''החברה'' או ''המדינה'' מעל לאדם היחיד), אלא אנושיסטי - האנושות, ככלל, צריכה להיות מעל לרצונותיו של האדם היחיד. אינני מדבר כאן על שמירה על הסדר הציבורי שמצדיק פגיעה בזכויות הפרט, או שמירה על סדרי השלטון שמצדיקה פגיעה בזכויות הפרט - אני מדבר כאן על עצם שרידתו של המין האנושי ושל עולם החי שסביבנו שהפגיעה בו כתוצאה מהתפוצצות האוכלוסין שלנו היא עצומה. למטרה כזו - כן, מותר לפגוע בזכויות הפרט. כשם שמותר לפגוע בזכויות הפרט של אדם שרצח, כן מותר לפגוע בזכויות האדם כדי לשמור על קיומו של המין האנושי. |
|
||||
|
||||
אם אתה מציג את זה ככה, ראה את דברי האחרונים כדברים שלא נאמרו ואני יוצא מן הדיון |
|
||||
|
||||
מה חבל, אך דרכו של עולם גדולה מכולנו. כמעט בכל אחד ואחד מאיתנו מובנה הצורך להתרבות. אין מה לעשות בנדון, זה תבוע בגנים שלנו. נכון שבימינו המוח הגדול משתלט לעיתים על המוח הקטן, אך זה תבוע עמוק מדי בתוכנו בשביל שנוכל לשנות זאת תוך שנים ספורות. האבולוציה גורמת לכך שהמתאימים ביותר ישרדו. עם התפתחות המדע במאות השנים האחרונות, נוצר מצב בו קיום של מיליארדי בני אדם על פני כדור הארץ אפשרי בהחלט, אולם זה בא על חשבון בעלי חיים אחרים, אשר ללא ספק פחות מתאימים לחיות על פני כדור הארץ בתקופתינו. כרגע אולי נראה כי יהיה כאן פיצוץ אוכלוסין מטורף, וכי קץ האנושות קרב, אולם ההיפך הוא הנכון. כאשר אוכלוסיית כדור הארץ תגיע למצב בו היא כבר עולה על גדותיה, ישארו רק כמה מיליארדים בודדים אשר כן יוכלו להסתדר במצב שיהיה (אם זה בגלל כסף רב, או אם זה בגלל יכולות על-אנושיות לשרוד זמן רב ללא מזון, למשל) ולכן, למעשה, אוכלוסית העולם רק תשתפר. רק החכמים ביותר, החזקים ביותר, אולם אנשים שיכולים לעמוד בכל הבעיות ששאר האנושות לא תוכל לעמוד בהן ישרדו, ולכן בעצם רק השבחה על המין האנושי תבוא בקרוב. כרגע, כשיש בנמצא תרופה לכמעט כל מחלה שקיימית, ושכמעט שום מום באשר הוא (בין אם זה אסטמה, קוצר ראיה, פיגור או אפילו ספירות זרע נמוכות) אינו משפיע על יכולת ההתרבות שלנו והעברת הגנים הלאה, כל מה שיעצור את ההתרבות המדהימה הזו היא תמותה גדולה. כבר היום אנו רואים מגיפות אשר קשה לרפא אותן במקומות שונים בעולם, וכולנו צופים בטלוויזיה בכל הילדים שמתים ברעב באפריקה. אך מלבד מה שאנו מסוגלים לעשות, אין כל דבר נוסף שאפשר לעשות, וזו דרכו של עולם. מי שלא מצליח לשרוד, בסופו של דבר ימות. לפעמים אפשר להזיל דמעה על כך, משום שרבים מאלה שמתים, מתים שלא באשמתם, ולפעמים גם לא באשמת הוריהם או אפילו לא באשמת סביהם, אך כך הם הדברים, וככל שהאנושות תתרבה יותר ויותר, כך ימותו במגיפות ורעב יותר ויותר אנשים. בקריאה מהירה לאחור של מה שכתבתי, אני מרגיש צורך להסביר למה אני מתכוון במונח ''שרידה''. לכאורה זה נראה כאילו אסון גדול יבוא עלינו, ורק בודדים ישארו, אולם לא זה הדבר. מה שיקרה הוא שפשוט אלו שלא מתאימים לשרוד ימותו. זה יקרה בלי אסון, ובלי מגיפות נוראיות, אלא פשוט מוות. זה יכול להיות מחוסר יכולת לנשום את האויר בערים הגדולות, יכול להיות מרגישות לשמש היוקדת יותר עם כל יום, יכול להיות שבגלל חוסר יכולת לממן מזון, ואולי בגלל חוסר ריכוז שלבסוף יביא את אותו אדם להידרס. מה שאני אומר הוא, שהמדע של מאות השנים האחרונות שינה את שרידות האוכלוסיה שלנו מקצה לקצה, והאבולוציה רק עכשיו מתחילה להתאים את עצמה להתפתחות שלנו. ההתרבות המדהימה היא תוצאה של המדע, והתמותה התרבה היא תוצאה של ההתרבות. תוך מספר מאות או אלפי שנים, האיזון שוב ישוב, בצורה שונה מזמן עבר, אך הוא ישוב. זו דרכו של עולם. |
|
||||
|
||||
"אנושיסטי"="פשיסטי" העמדת כלל תושבי כדור הארץ מעל היחיד, מה בין זה לבין פשיזם? |
|
||||
|
||||
דברי מבוססים על מאמר של גרג איסטרברוק, שפורסם בעיתון ה- "ניו ריפבליק" בתחילת אוקטובר. לטענת הכותב, בטווח הארוך אין מה לדאוג מהתפוצצות האוכלוסין. לפי הנתונים שהוא מביא, אוכלוסיית העולם תרד אל מתחת לגודלה הנוכחי במאה העשרים ושתיים. עוד לטענתו, במדינות המערביות, ירד שיעור הבאת הילדים אל מתחת ל- "שיעור ההחלפה" - כלומר, שני ילדים לכל זוג הורים לפחות. בארה"ב השיעור עומד על בדיוק שני ילדים לזוג ובאירופה אפילו יותר נמוך. באיטליה למשל, הוא ירד אל מתחת ה- 1.2 ילדים לזוג. אוכלוסיית ארה"ב ממשיכה לגדול, לטענתו, בגלל קצב הקליטה הגבוה של מהגרים חוקיים מכל המדינות ביחד. להשוואה, באירופה ויפן, הממעטות בקליטת מהגרים צפוי עתיד עגום אם שיעורי הילודה ימשיכו ליפול והשערים ימשיכו להיות נעולים מפני מהגרים. יש לזכור, לטענתו, שמרבית הגידול באוכלוסיה מתקיים במדינות המתפתחות וצפוי להגיע לתשעה מיליארד בשנת 2050, לפי נתוני האו"ם. הוא טורח ומביא גם כמה עובדות היסטוריות. ב- 1950 עמד הממוצע העולמי על חמישה ילדים לכל אישה, ואילו היום עומד על 2.7 בלבד. במדינות המתפתחות ירד נתון זה מ- 6.2 ב- 1950 ל- 3 היום והוא ממשיך לרדת, לטענתו. מה שגרם, לדבריו, לגידול באוכלוסייה הו הירידה המדהימה של שיעור התמותה במאה ה- 20, אפילו אם מביאים בחשבון את המלחמות ורציחות העם. לטעמי, ראוי לבחון היטב את הטוענים שסכנת התפוצצות האוכלוסין אינה באמת קיימת לפני שמתחילים להטיל סנקציות שמוסריותם מוטלת בספק, ותועלתן בסימן שאלה. |
|
||||
|
||||
אה, אם ככה אז זה בסדר - רק במדינות מתפתחות ימותו מאות מיליונים ברעב, ורק במדינות מתפתחות יושמדו שטחי מחיה יחודיים ויביאו לכלייתם של אלפי ועשרות אלפי מיני בע"ח וצמחים. כל עוד זה לא קורה אצלנו - הכל בסדר, מה? באמת... |
|
||||
|
||||
נו באמת בעצמך, דובי. הרי את חוקי הילודה שלך תצליח להעביר ולאכוף רק במדינות מפותחות. במדינות העולם השלישי יהיה לך הרבה, הרבה, הרבה יותר קשה. להתעלם מהנתונים של אסף זו טעות מרה, ולהפחית את מספר הילדים הממוצע בארה"ב מ1.7- ל0.9- לא ממש יעזור לאף אחד. וחוץ מזה, הטענה שלך שהגבלת הילודה אינה פשיסטית בגלל שהיא מעמידה את טובת האנושות, ולא טובת המדינה, לפני הכל, קצת מוזרה. היא מעמידה את טובת החברה לפני טובת הפרט באופן קיצוני. זה לא קיצוני כמו פשיזם, אולי, אבל זו בטח לא דמוקרטיה במובן הקלאסי של המילה - זכויות הפרט נפגעות באופן דרסטי. איזו מין השוואה היא לאדם שפשע? מי פה פשע, בדיוק, ולמה אני צריך לשלם את המחיר? שלא תבינו אותי לא נכון - אני לא בהכרח מתנגד לרעיון הגבלת הילודה. אני רק חושב שאין לו סיכוי לפעול, ומסכים עם אסף שצריך לבדוק טוב, טוב את הנושא לפני שנוקטים פעולה. אסור לנו להקל ראש בהשלכות המוסריות האיומות שיש לצעד כזה. |
|
||||
|
||||
למעשה, דווקא המדינות המפותחות הן אלו שיגלו התנגדות גדולה יותר לרעיונות כאלו של הגבלת ילודה, וזאת בשל המודעות הגדולה לזכויות האדם. אין להתפלא שהמדינה היחידה שניסתה והצליחה לאכוף מגבלות שכאלו היא סין הטוטאליטרית. אגב, גם הפחתת כמות האנשים במדינות המפותחות היא חיובית, בשל הכמות העצומה של שטח שדרוש כדי לספק את צרכיו של כל אמריקאי, ביחס לשטח הנדרש עבור תושב ממוצע של העולם השלישי - כמעט פי 10. תאורטית - על כל אמריקאי או אירופאי פחות, אתה יכול להאכיל עוד 10 אפריקאים רעבים. כשאמרתי שהמגבלות הללו אינן שמות את טובת החברה בראש סדר העדיפויות - התכוונתי לכך. החשיבות העליונה היא שמירה על החיים. אם בילודה גדולה יש סכנה לחיים - והרי זכות האדם הראשית היא הזכות לחיים - הרי שיש למנוע את הילודה הגדולה הזאת, כדי לשמר כמה שיותר חיים קיימים. העובדה שמדובר כאן על חייהן של אוכלוסיות שונות, אני מקווה שתסכים, לא הופך אותם לפחות חשובים מאשר חייהם של אינדיבידואלים. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני חייבת להסכים עם אדם קלין. איך שלא תקרא לזה, דובי, טובת החברה או הזכות לחיים, זה עדיין לשים את טובת הכלל לפני טובת הפרט, חד משמעית. שנית, אף אחד לא הגיב להערה קודמת של דובי בנושא הענשת הורים ''פושעים'' , שיעברו על חוקי הילודה, לכשייושמו. ההערה ה''מבריקה'' היתה שאפשר להעניש את ההורים הללו ע''י מסירת ילדם למשפחה מאמצת נטולת ילדים. אכן רעיון נאצל, הרואה את טובת הילד ואת בריאותו הנפשית כערך עליון. כה לחי. |
|
||||
|
||||
צר לי, אך אני רואה את עצם קיומו של המין האנושי כעליון על זכויותיו של אדם זה או אחר להביא מספר גדול של ילדים לעולם. כזה אני - מוזר כזה. איך שאני רואה את זה - מדובר פה בשמירה על זכויותיהם של הרבה פרטים. למעשה זו הדילמה הסטנדרטית - האם מותר להרוג אדם אחד כדי להציל עשרה? אני בדרך כלל עונה שכן. ובאשר ל"טובת הילד", טובתו של הילד היא לחיות בעולם שאינו מאוכלס עד כדי פקיעה, שבו הוא יכול להשיג כמות מספקת של מזון, ושאין בו הכחדה המונית של בעלי חיים ואזורי מחיה. זו הטובה העיקרית שלו. פלפולים של הורים ביולוגיים או לא ביולוגיים, עם כל חשיבותם הבלתי-מעורערת, יאלצו להדחות אל מול הסכנה הזו. |
|
||||
|
||||
הנקודה לא היתה האם טובת קיום האדם עומדת לפני זכויות הילד. הנקודה היא שהרעיון להעניש כך הורים הוא מחורבן. |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק עונש - זה קיים כדי להבהיר לכולם שלהביא עוד ילדים לעולם לא יעזור להם - כי הילדים הללו יועברו למשפחות אומנות. זו האפשרות היחידה שאני יכול לחשוב עליה מלבד רציחת התינוקות החפים מפשע הללו. |
|
||||
|
||||
דובי, בשמי ובשם פידל קסטרו: תפסיק להיות כזה אגואיסט יהודי! |
|
||||
|
||||
איסטרברוק אומנם שולל את הבעיתיות של התפוצצות האוכלוסין לטווח ארוך, אך מוסיף ומזהיר מהסכנות לטווח קצר יותר. על פי הנתונים שהוא מביא, הגידול באוכלוסייה ימשך לפחות עוד דור אחד, וסביר שאף יותר. למעשה אותו המאמר צופה שנגיע לגבול התשעה מיליארד בסביבות שנת 2050, כאשר מרבית הגידול יתרחש במדינות המתפחות, דבר בעייתי ביותר בהתחשב בעובדה שכבר עכשיו הן מתקשות לכלכל את תושביהן. איסטברוק טוען במאמרו, שפיצוץ האוכלוסין, אם כי לא ישמיד את כדור הארץ (שום נזק לטווח ארוך לגזע האנושי לא יקרה גם אם תושמד חיה זו או אחרת), יהפוך לבעייה של ממש בטווח הקצר יותר ולנושא העיקרי בפוליטיקה הבינלאומית. התפצצות האוכלוסין תצור בעיות חדשות אשר איתן שום מדינה לא ערוכה להתמודד כרגע (לדוגמא אפקט החממה). |
|
||||
|
||||
והיא לא כל כך פשוטה כפי שהיא נראתה בתחילה. מדינות אירופה אינן מנותקות משאר העולם. וגם אם נניח שבעוד מאתיים שנה יפסק הריבוי הטבעי במובן זה שנגזרת גרף האוכלוסיה תשאף לאפס, אזי יש בעיה אחרת. ניקח מדינה סטנדרטית כמו גרמניה לדוגמא, מדינה נקיה למדי וסימפטית (עלק). אפילו אם למראית עין היא תצליח לכלכל את תושביה, הרי שכדי לשמור על רמת חיים גבוהה לאורך זמן, דרושים הרבה יותר משאבים משמחצבי המדינה ומשאביה יוכלו לספק. ניקח סתם מספרים לשם הדוגמא - צריך כיכר לחם כדי להאכיל אדם ליום, וכיכר וחצי כדי לכלכל אותו (בהנחה שיחידת המדידה שלנו היא כיכרות לחם), קרי - מים, מחסה וכל הצרכים הבסיסיים. כלומר, אדם בשבט לובנגולו באמזונס זקוק לשניים וחצי כיכרות לחם ליום. לעומת זאת - כדי לספק את החשמל לבית, הטלוויזיה, מיזוג האוויר, האוכל המוקפא, הוידאו, המיקרוגל, החיבור לאינטרנט, הבטריות לווקמן, הבית שנבנה מבטון ועץ במקום בוץ וקש, החלונות מזכוכית ועוד אלף ואחד דברים שלאדם במערב הם יומיומיים כמו פרחים לדבורה. כדי לספק את כל אלו - צריך בערך 100 כיכרות לחם ליום לאדם. נגיד. במצב כזה - מדינה מפותחת מכלה את המשאבים שלה מהר הרבה יותר ממדינה בלתי מפותחת או מתפתחת או מה שלא יהיה, ואף גוברת על קצב הריבוי הטבעי. לקצץ במספר הילדים איננו הפתרון, שימוש חכם במשאבים ושמירה על איזון במובן האקולוגי - הוא הפתרון. יש מספיק לכולם, אבל חלק לוקחים יותר. לצמצם את קצב הריבוי של ה"לוקחים יותר" הוא לא פתרון חכם. ידעתם שבעוד ארבע שנים יאזלו עתודות הקרקע להטמנת אשפה בישראל? כלומר - המחזה של אשפה ברחובות לא יהיה כבר סתם תוצר של שביתה. וממילא כשמטמינים בארץ לא מקפידים על סטנדרטים מינימליים. היפה הוא שלעזה יש מטמנה שעונה על התקנים האירופאיים הכי מחמירים, ורק בישראל יש רק את הזאת בעבליין שמתקרבת לתקנים מלמטה. אז בואו נוליד פחות ילדים, זה באמת מה שיעזור בטווח של ארבע שנים. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להזכיר לכל מי שמדבר על מספרים חזויים לעוד 002 שנים שיש לנו בעיה *אקולוגית* יותר חמורה מהבעיה המתהווה של התפוצצות האוכלוסין. אקולוגים אופטימיים מדברים על בערך 09 שנים - עמיתיהם הפסימיים קובעים שמדובר בפחות מחמישים שנים עד שכדה"א ערש מולדתנו יהפוך לא ראוי לחיי אדם. כדאי להזמין מקום בספינה של לאזארוס... |
|
||||
|
||||
לא בדיוק הבנתי את מהות הדיון... אבל אם מישהו מכם באמת התכוון לרעיון של הגבלת הילודה באמת אז תרשו לי למתוח ביקורת... הוא פסיכי זאת אומר (בלי לפגוע) שבמקום לרוץ ולעקר אנשים ייבחן מישהו מקרוב את התא המשפחתי ה''אידיאלי'' במדינות ה ''מפותחות'' ויראה שאותה משפחה בעלת שני הורים, שני ילדים וכלב לא היא שמסכנת את שלום הציבור ובמקום להעלות רעינות סאדו-מזוכיסטים ידאג להשקיע ולקדם את אותם ציבורים ''נבערים'' וכך יעשו שתי מצוות ויחד עם צמצום אותו גידול ענק באוכלוסית העולם תעלה רמת ההשכלה וההכנסה לנפש. וגם אם הרעיון הוא קצת אמפריליסטי הוא הגיוני ומעשי יותר מכל פיתרון פאשיסטי אחר |
|
||||
|
||||
חוששתני שאכן לא הבנת את נושא הדיון. איש לא הזכיר מעולם את הרעיון העוועים של סירוס בני-אדם, דבר שאפילו סין, שזכויות אדם אינן ממש בראש מעייניה, מעולם לא העלתה כאפשרות. הדיון הוא פשוט באיסור חקיקתי על הקמת משפחה בעלת יותר משני ילדים, בין אם על ידי כפיית הפלות על מי שעברה את ה"מכסה" (ואני מתנצל מראש על השימוש בביטויים כה קרים), ובין אם על ידי העברת ילדים "עודפים" (שוב התנצלות) לידי משפחות מאמצות נטולות ילדים משלהן. הבעיה עם הפתרון שאתה הצעת טמון במימד הזמן - אין לנו כזה. גם אם נרד כבר היום לרמה של 2 ילדים לכל משפחה, כמות בני האדם על כדה"א תגיע תוך כמה עשרות שנים ללמעלה מ-9 מיליארד, כאשר תחזיות אופטימיות למדי מנבאות כי כדה"א אינו יכול לכלכל יותר מ-10 מיליארד בני אדם, וגם זה בדוחק. הרעיון אולי קצת אינו נעים, אך הוא נראה לי הרבה יותר נחמד והומני מאפשר לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר למין האנושי להתרבות למוות. |
|
||||
|
||||
העולם, כפי שהוא היום כולל מדינות משני סוגים : מדינות נבערות , שהממשל שעומד בראשן דיקטטורי ,טוטליטרי או במקרים טובים מוגדר דמוקרטיה למרות שהמציאות שונה בתכלית. ומנגד עומדות מדינות שבראשן מישטרים דמוקרטים שמתחלפים מדי ארבע -חמש שנים בממוצע. אותה "בעיה" שעליה מבוסס הדיון מושרשת בעיקרה במדינות מהסוג הראשון. במדינות אלה ריכוזי האוכלוסיה מפורדים ומפוזרים ואילו הממשל עני ודל ולכן בכדי לאכוף את החוק (אחרי שהתגברנו על המחסום התיאורטי הכבד) תצטרך מערכת גדולה מאורגנת ובעיקר יקרה. בנוסף יש צורך בהסכמה כלל עולמית . לאחרונה עלה או יותר נכון ירד הנושא של סוף העידן האטומי כשהסנאט האמריקאי סירב לאשר את האמנה נגד ניסויים אטומים ואם אין אפשרות להביא כאלו נושאים .לידי ביצוע. לא היתי מחכה לחוק להגבלת הילודה. ולכן גם אם נתגבר אי פעם על הקושי הרעיוני אין הרעיון הזה (שאני עדיין מתנגד לו בתקיפות ) הפתרון הנכון מכיוון שהוא לא בר ביצוע. |
|
||||
|
||||
כפי שהסברתי בהודעה קודמת, אינני חושב שגידול האוכלוסין יביא לחיסולו של המין האנושי. כל זה לא עושה את גידול האוכלוסין לדבר טוב, כמובן. בסופו של דבר, נפגעת מכך איכות החיים של כולנו. אבל זה לא אומר שצריך להגביל את הילודה, ובטח שלא לעקר אזרחים. מלבד הטיעון ההומני נגד הגבלת הילודה (שאל לזלזל בו בשום אופן!), אינני חושב שהגבלת הילודה תהיה מעשית, משום שהיא תוכל להאכף רק במדינות "מפותחות", ולא במדינות המתפתחות, שאצלן שורש הבעייה. הפתרון עשוי להיות בעידוד צמצום הילודה בדרכים אחרות, שקטות יותר: הדבר שיגרום לאנשים להחליט להביא פחות ילדים לעולם, טמון בהבנת העקרון שאומר שכל ילד נוסף מקרב אותך לסף העוני. כדי לעזור להם להבין זאת, אנחנו צריכים לקרב אותם לשם קצת יותר. וזאת כוונתי: יש לשנות את מערכת המיסוי בכל מדינה, כך שהמודל המשפחתי הרווחי ביותר יהיה כזה שיש בו מספר קטן יחסית של ילדים. המערכת הכלכלית צריכה לדאוג לכך שכל ילד נוסף במשפחה יעלה לה יותר כסף מקודמו. בצורה כזו, רק מי שיוכל להרשות זאת לעצמו כלכלית, ירצה להביא עוד ילדון לעולם. זהו עסק של כלכלנים, שכולל שינויים בקצבאות, במיסוי ובחוקים אחרים. מדובר בעיצוב עדין ושקט, שייצור מרקם של חוקים שבקצהו יעמוד התא המשפחתי האידיאלי. ומהו התא המשפחתי האידיאלי? ברור שזה עניין סובייקטיבי. אנחנו כולנו פה "נגד גידול אוכלוסין", אבל בשביל החרדים, למשל, משפחה בת 14 נפשות היא המשפחה היהודית האמיתית. ולכן הכוח לעיצוב מחדש של דמותה של החברה, נמצא בידי זה שאוחז בהגה השלטון. לא בענישה ולא בעיקור תצמצם לך ילודה, כי אם בעשייתה של המשפחה מצומצמת-הילדים לרווחית. עם הזמן, תתיישר החברה לכיוון שבחרת. לא כולם, ולא בבת-אחת, אלא בד בבד. והשינוי בוא יבוא. ומילה קטנה בנוגע למדינת ישראל - אצלינו המודל המשפחתי האידיאלי הוא דווקא המודל ההפוך - קצבאות הילודה גדלות ככל שהמשפחות "ברוכות" ביותר ילדים. נו טוף. יוני |
|
||||
|
||||
Since this online newspaper is read
primarily by young well-educated Israelis, I would like to devote this comment for them: I argee with the analysis about the danger of the continuous population growth. However, concluding that each one of us should reduce the number of kids he brings to the world might be incorrect. We have to remember that population growth rates differ from society to society. In 1930 there were 2 billion people on Earth - one billion resonably educated, and one billion poor and stupid. Today we have 6 billion people - one billion (still) reasonably educated and 5 billion idiots. Two hundred years ago, a musician who wanted to make money wrote elitistic music - because the rich could pay him to perform. Today - rock stars make money if they adjust their music to the taste of the masses - and the masses are those billions of idiots. So on the one hand each one of us wants to contribute to the reduction of the growing population - by bringing few children or none to the world. But on the other hand we have to keep in mind the following: Readers of "Haayal" belong to a very very small portion of mankind: smart, educated, secular, ethnically Jewish. There are so few of them left. Especially after the recent Holocaust. Earth human population grows about 100 millions every year - 90% percent of them idiots; another couple of thousands or tens of thousands of high quality young Israelis are insignificant in this matter, but each one of them is very very valuable for saving the small population of quality moral people from complete extinction. And believe me - no one can create these quality kids but quality parent-to-be like you. Conclusion - Well educated young Israelis should increase the number of children they bring to the world. The contribution of these few good kids to human society is likely to exceed their burden on the environment. |
|
||||
|
||||
אני לא משוכנע ששימור אוכלוסיה יהודית בעולם הוא ערך כשלעצמו, אבל נניח שכן. הטיעון שלך היה תקף אילו האוכלוסיה הישראלית-יהודית-משכילה היתה מפוזרת ברחבי העולם באופן אחיד, ואז, נאמר, בתי העשירה והמשכילה היתה יושבת בלב כפר עני בבנגלה-דש ומייצרת משאבים לרווחת תושביו. דא עקא, האוכלוסיה האמורה מרוכזת כולה במדינת ישראל, מעצם הגדרתה כאוכלוסיה ישראלית... ומדינת ישראל היא כידוע מהצפופות בעולם. לכן אנו צריכים, עוד יותר מאוכלוסיות אחרות, להגביל את הילודה. ונניח שנכוון את המסר שלך לעמים משכילים המאכלסים בדלילות את ארצם - נאמר, קנדה. אז אולי עדיף, במקום להוליד יותר קנדים משכילים ועשירים, לאמץ יותר ילדים ומבוגרים מהאזורים העניים והטיפשים של העולם, להטמיע אותם בחברה הקנדית, ובכך להפוך אותם למשכילים ועשירים, ובד בבד להקטין (ולו במידה סמלית) את הצפיפות באזורי המוצא שלהם. |
|
||||
|
||||
באדיבותו של ערן בילינסקי: המאמר עוסק בסתירה העקרונית בין הרצון להעלות את רמת החיים של הרוב העני בעולם, ובין הרצון לשפר את מצבו הסביבתי של העולם. המסקנה היא שיש צורך בהגבלת הילודה בעולם, כדי שיהיו די משאבים להעלאת רמת החיים. חסרה לי במאמר התייחסות למודל הסינגפורי ולמודל המערב-אירופאי: אחד של "דיקטטורה נאורה" בה יש תכנון משפחה ותכנון אוכלוסייה ארוך-טווח, ושני בו אין הגבלת ילודה, אך הילודה יורדת לשיעורים נמוכים מאוד, שיביאו לצמצום האוכלוסייה אלמלא הגירה חיצונית. |
|
||||
|
||||
בסינגפור אין הגבלת ילודה, להיפך, יש עידוד של ילודה בקבוצת הרוב הסיני על מנת לאזן את הילודה הגבוהה של קבוצת המיעוט המלזי/אינדונזי. |
|
||||
|
||||
דווקא הבנתי שבמשך שנים היתה מדיניות תכנון ילודה, לא בכפייה אך ע"י חוקים שונים שמסייעים לילודה נמוכה. בשנים האחרונות, לפי מה שהבנתי, החל עידוד ילודה כיוון ששעורי הילודה יורדים מתחת לסף המבטיח המשך צמיחה כלכלית. האם תוכל להביא קישורים לדבריך שהעניין קשור דווקא לסיבות של יחסי רוב ומיעוט? |
|
||||
|
||||
כתוב על זה בספר של גבי וימן וברוך נבו ''החידה הסינגפורית''. בכל מקרה, אתה צודק, הם ניסו לאורך שנים לצמצם את הילודה אבל זה לא עבד על קבוצות המיעוט ולכן הם עברו לעידוד הילודה של קבוצת הרוב. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מתוך אתר סנונית: "הצעה כמעט מלומדת להגבלת הילודה, בעקבות בואו לעולם של בן האנוש השישה מיליארד. דיון רציני. מתוך - האיל הקורא" |
|
||||
|
||||
/ההיסטוריה האבולוציונית/האבולוציה ההיסטורית עשויים להציע: 1. פתיחת אפשרויות הגירה לחלל. 2. עלייה בילודת ההומואיסטים. |
|
||||
|
||||
עקרונית משאביו של כדור הארץ סופיים ולכן יש מספר סופי של בני אדם שיכולים להתקיים עליו והם צריכים להתחלק במה שהוא יכול לספק ולכן ממספר מסוים של בני אדם רמת החיים תרד ומשלב מסוים חלקם ימותו ממחסור. דא עקא, מזה 200 שנה נשמעות נבואות זעם על סוף העולם ועל קץ היכולת של הכדור לכלכל את תושביו המתרבים ובכל זאת לצד הגידול באוכלוסיית כדור הארץ גדלה גם תוחלת החיים, רמת החיים ואיכותם. אילו גידול האוכלוסייה היה ממשיך להיות בטור הנדסי עולה היה מקום לדאגה לטווח הרחוק, אולם כל הנתונים מצביעים על כך שעברנו את שיא הגידול וכמעט בכל המדינות והחברות קצב גידול האוכלוסיה יורד ותוך כמה עשרות שנים היא צפויה להתייצב ואף להצטמצם. אין סיבה להניח שהתהליך - שכבר נמשך 200 שנים - של גידול מתמיד בתפוקה שבני האדם מצליחים להפיק מכדור הארץ, גידול שעובר את קצב גידול האוכלוסיה, יפסק לפני שיפסיק גידול האוכלוסיה המואץ. אגב, חלק גדול מגידול האוכלוסיה נובע מעלייה בתוחלת החיים, אם לפני 200 שנה אדם ממוצע מת בגיל 40 (הגזמה למעלה) והיום (במדינות המפותחות) בגיל 80 אז זה לבדו די בו להכפיל את האוכלוסיה. למעשה חלק גדול מגידול האוכלוסיה בעולם קורה במקומות שבהם פוריות הנשים ירדה מתחת לרמת התחלופה (למשל באירן ודרום הודו) הסיבה שאוכלוסיות אלו ממשיכות לצמוח - לפעמים בקצב מהיר - היא הילודה הגבוהה שהייתה בהם בשנות ה70 וה80, באירן לאחר המהפכה היה עידוד לילודה ואכן בשנות ה80 קצב הילודה שם היה מהגבוהים בעולם, כיום השלטון שם מעודד פיקוח על הילודה ומספר הילדים הממוצע לאישה ירד מתחת לקצב התחלופה, למרות כך האוכלוסיה תמשיך לצמוח עד שילידי שנות ה80 יחלו למות. הערה נוספת, ההצעה להגביל את הילודה לילד אחד לאישה היא טפשית מנקודת מבט כלכלית, פירושה הוא שיעור ענק של זקנים לא עובדים שנתמכים על ידי קבוצה מצומצמת של אנשים בגיל העבודה, כלומר ירידה ברמת החיים, בדיוק הדבר שאותו מתיימרת ההצעה למנוע (או אימוץ מנהגים המיוחסים לאסקימוסים). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |