בתשובה ליוני לזרסון, 30/10/99 1:41
הם יורים גם בסוסים 655
דובי קננגיסר • בתשובה ליוני לזרסון שבת, 30/10/1999, 12:03
ההערכות נבנות על כך שמעבר לכמות מסויימת של בני אדם, פשוט לא תהיה אפשרות לגדל מספיק מזון עבור כולם. זה לא כאילו העולם יחרב, אבל כמויות אדירות של אנשים ימותו ברעב (כן - אפילו יותר מהיום) ויתבצע פחות או יותר אותו תהליך שקורה אצל כל בעל חיים שגדל מעבר לגבול היכולת של הסביבה שלו - צמצום מהיר מאוד וירידה הרבה מתחת לכמות האופטימלית של יחידים.
התהליך הזה חוזר על עצמו פעמים רבות בהרבה מקומות. יש שתי סיבות שזה שונה אצל בני אדם:

1. כששליש עד חצי מאוכלוסיית בני האדם תגווע ברעב, זה יהיה הרבה יותר מזוויע עבורנו מאשר כששליש עד חצי מלהקת זאבים כלשהי בסרי-לנקה מתה ברעב.
2. כגודל העלייה - כך גודל הנפילה. בני האדם מגדילים את הכמות שלהם בכל העולם כבר מאות שנים בלי הפסקה ובלי דילול. כבר היום אנחנו מנצלים את האדמה הרבה מעבר למה שהיא אמורה לספק בתנאים נורמליים. במקרה של יערות הגשם, אנחנו פשוט משמידים את האדמה הזו, שאינה מתאימה לגידולים חקלאיים לאורך זמן.

הבעיה עם הפתרון הדרוויניסטי שאתה מציג (גם בהודעתך השניה) היא שהמין האנושי, בד"כ, לא ירשה לעצמו פשוט להפקיר את כל מי שלא היה חכם מספיק להוליד כמות מצומצמת של ילדים. מדיניות הרווחה השתרשה בכל המדינות - וטוב שכך. עכשיו לבוא לאנשים ולהגיד - אנחנו נדאג שתסבלו בגלל שהייתם טפשים (גם אם נגיד את זה בשקט, בלי שירגישו, ונעטוף את זה בנוסחאות כלכליות), יהיה בלתי נסבל מצד החברה, ואין סיכוי שרעיון כזה יצליח להתקיים - לא במדינות הדמוקרטיות, לפחות.

אני מסכים שיהיה קשה לאכוף הגבלה ישירה, אך לדעתי הרבה יותר חכם לא לאפשר לאנשים להביא ילדים לעולם, מאשר להותיר את הילדים אחר כך לגווע ברעב.
הם יורים גם בסוסים 701
יוני לזרסון • בתשובה לדובי קננגיסר יום א', 31/10/1999, 22:05
הדרוויניסטיות שאני מציג אינה "פתרון". אינני מציע כמדיניות להשאיר אנשים לגווע ברעב. ברור שככל שיאזלו המשאבים, אני אתמוך בחלוקה יותר הוגנת שלהם. אבל בסופו של דבר המחסור יגיע, לא משנה כמה אוכל תחלק.

תמיד יש אנשים עשירים יותר ועניים יותר. דמוקרטיה היא לא קומוניזם, ואפילו שם יש שוק שחור.

אני גם לא מדבר בהכרח על מוות. ציינתי שברגע שעוני יהיה יותר קרוב למוות, יותר אנשים יתחילו להבין את הקשר בין ריבוי ילדים ורמת חיים, והילודה תצטמצם מעצמה. צריך פשוט להגיע קרוב לתחתית כדי להבין זאת.

אבל אם שום דבר לא יעזור, ומספר האנשים ימשיך לגדול, יהיו קורבנות. ובסופו של דבר, אם *מישהו* ימות, הוא יהיה מתחתית הפירמידה. ולא בגלל שזו המדיניות - פשוט בגלל שככה זה.

יוני
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש והצהרת נגישות © כל הזכויות שמורות