 |
פרישתה של סימון ביילס: כישלון או גדולה? | 4065 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
יש חיוך מעושה של נותני שירות. ויש חיוך אמיתי, מהלב. עם הודעתה של ביילס על הקשיים נזכרתי בכתבה אחרת על ביילס ונבחרת ההתעמלות האמריקאית. הן נהנות. הן מחייכות מהלב. לעומת הנבחרת הישראלית שבה אין חיוכים. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ויש נותני שירות שדוקרים או דופקים ללקוח בראש כוס זכוכית. פחד היום לקבל שירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הם עשו את זה עם חיוך. בכתבה על הגלידה הפרט הכי מעניין לא הוזכר בכלל: מה היה המחיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים הם רואים תיירים והם חושבים שהם נחתו הרגע מהחלל ואפשר למכור להם גלידה אמריקאית ב25$ - סתם זורק השערה - ומאון לאון התייר מקבל מכות. מבלי קשר למקרה - ישנה טענה שמאז הקורונה רמת השירותיות העיסקית בעולם ירדה בגלל הריחוק. האם זה מורגש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הקפה יש מידע יותר מפורט ; 'הקפה הגיע קר ואמרתי את זה למוכר. הוא שאל מה אני רוצה שיעשה, ביקשתי שיחמם ושאלתי מי בעל המקום. ברגע הזה הוא שפך את המשקה על הפנים שלי, שבר בקבוק סודה שהזמנתי ואמר שיהרוג אותי. ברחתי, הוא רץ אחריי ודקר אותי'. כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש אפילו תיעוד מצמרר על חלב שגלש. ומאון לאון, לפני שעה קלה בטמבוריה ברמלה מוכרת דוקרת לקוח. הגיע הזמן לקנות רק מהרשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סימון ביילס היא דוגמא קלאסית לפער בין אירוע ספורט לתוכנית ריאליטי (תגובה 741610). ברור לגמרי שמבחינת דרמה אנושית, יש כאן זהב טהור. ברור לגמרי גם שמבחינה ספורטיבית, יש כאן כשלון. חלק מההצלחה בספורט זה היכולת להתמודד עם לחץ נפשי; זה לא רק עניין של שרירים. כל זה כמובן לא גורע מהגדולה של ביילס בכך שהודתה בקשיים הנפשיים ובטיפולים. בשנים האחרונות מתחילים להתייחס למחלות נפש כאל כל מחלה אחרת, ולמחוק את הסטיגמה הצמודה להן, וזהו שינוי חשוב ומבורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי תהייה: למשלחת הישראלית יש פסיכולוג, שתפקידו לעזור לספורטאים להתגבר על קשיים נפשיים ולהיות מוכנים נפשית ככל האפשר להצטיינות. העניין הוא שאני יכול לדמיין בקלות מצב שבו הפסיכולוג יגיע למסקנה שלמיטב שיפוטו המקצועי מוטב לספורטאי לפרוש, למרות שאם לא יפרוש יש לו סיכוי לא מבוטל למדליה. ואז הפסיכולוג בניגוד אינטרסים (או ניגוד בין מצפונו המקצועי או כללי האתיקה לבין מחויבותו למעסיקיו ולכתב המינוי שלו). ואולי אני רק מדמיין ובעצם זה לא מצב סביר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח כאן שמטרתו העיקרית של הפסיכולוג היא רווחתו האישית (ארוכת הטווח?) של הספורטאי, בעוד שייתכן שמטרה לא פחות חשובה שלו היא לתת לו עזרה פסיכולוגית כדי שיצליח להביא מדליה. תחשוב על 'רופאי הספורט' של קבוצות כדורגל שנוהגים לתת זריקות נגד כאבים כששחקן נפגע, רק כדי שיוכל להמשיך לשחק. בכלל לא ברור שבריאותו של השחקן היא בראש מעייניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שאני מניח את זה? אני מציין את שתי קרני הדילמה. זה באמת דומה לרופא שנותן זריקות לשחקן שנפגע, אבל המקרה של הרופא הזה בכל זאת קל יותר. לשחקן שנפגע פיזית כנראה ברור מה הסיכון והמחיר בלהמשיך לשחק. סביר לטעון שהוא בוחר בחירה מדעת להמשיך לשחק, וגם בלי לומר זאת במפורש הוא אומר לרופא "זה מה שאני רוצה, תן לי זריקה". במקרה של הפסיכולוג... סביר לטעון אותו דבר, אבל מפסיכולוג בניגוד לרופא מצופה אולי שיאתגר את בחירתו של המטופל/הספורטאי, כי מי כמוהו אמון על כך שלא כל בחירה מדעת היא... בחירה מדעת.. אגב, אני מניח שמצב לא פחות סביר הוא שהספורטאי בא לפסיכולוג ואומר לו "אל תגלה לאף אחד, אבל אני כבר לא רוצה להתחרות, אני הולך להודיע על פרישה." ויכול להיות שהפסיכולוג, למיטב שיפוטו המקצועי, דווקא יחשוב שכדאי לו להמשיך להתחרות, ויאתגר את החלטתו לפרוש. במקרה הזה דווקא שני הכובעים שלו מתלכדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך חוסר הכרותי עם התחום המקצועי הזה, אני אפילו לא בטוח שפסיכולוג אמור או רוצה גם בטיפול רגיל לומר למטופל מה 'כדאי' לו לעשות ומה לא בצורה כה החלטית. זאת נשמעת לי תפיסה קצת ארכאית או דומה-מדי-למה-שאנחנו-מצפים-מרופא-רגיל של המקצוע הנדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב שם בפי דברים שהם כמעט ההפך ממה שאני אומר. הפסיכולוג שאני מדמיין לא אומר למטופל מה כדאי לו לעשות, בוודאי לא בצורה החלטית. הוא מאתגר (כתבתי ממש את המילה הזו) את החלטתו של המטופל - מראה לו, אולי, עוד היבטים שהמטופל אולי לא חשב עליהם, או גורם לו לחשוב אחרת על מה מניע אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אולי טעיתי, אבל ודאי לא התכוונתי לעצבן אותך. שנית - אתה אומר שהפסיכולוג מראה לו היבטים אחרים, אבל מראש התסריט שלך היה שה"מטרה" של הפסיכולוג בכך היא לגרום לו להישאר במשחקים, כי הפסיכולוג חושב ("משיקולים מקצועיים"1) שזה עדיף למטופל שלו. אני תוהה האם זו מטרה קבילה לטיפול או ייעוץ פסיכולוגי. 1 אני מקווה שברור שיש כאן (או לפחות עלול מאד להיות כאן) ניגוד אינטרסים בין מי שמשלם לפסיכולוג למי שמקבל את הטיפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפשהו חסרה לי בתאור המילה ''מניפולציה'', אז הנה אני מוסיף אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון לטיפול פסיכולוגי בכלל. האם המטפל צריך לעודד מטופל לחקור אלטרנטיבות להחלטות שקיבל, ואשר לדעת הפסיכולוג אינו אופטימליות? דומני שמלבד פרוידיאנים אדוקים, אם עוד יש כאלה, לא תמצא הרבה פסיכולוגים שיענו על זה בשלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אבל כשמטופל בא לטיפול פסיכולוגי, ברור שלפחות ברירת המחדל של המטרה של המטפל זה להיטיב את רווחת המטופל לטווח הארוך. פסיכולוג של קבוצת כדורגל או נבחרת, קל לשער שיש לו מטרות אחרות שהוא מבקש כסף עליהן. ואז אותו 'עידוד' חשוד הרבה יותר במניפולטיביות1. 1 גם גוגל ופייסבוק 'מעודדות' את המשתמשים להביט בפרסומות ובהפניות לאתרים כאלה ואחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. בפוטבול, הרופא שקובע אם שחקן רשאי להמשיך לאחר חבטה בראש הוא רופא נייטרלי (מטעם ה-NFL שחוששת מתביעות פיצויים של מיליארדים ולא פחות מכך מבעיות תדמית) ולא הרופא הקבוצתי. אם יש חשד לזעזוע מוח, גם בריידי יורחק מהדרייב האחרון שבו תלוי גורל הסופרבול, או לפחות זה מה שמספרים לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צמד המילים ''ניגוד אינטרסים'' הוא בדיוק זה שבו פתחתי את הדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרישה עצמה נראית לי טריוויאלית, כמעט הכרחית, בארוע בו שגיאה עלולה עלולה להיות בעלת השלכות קשות מאד. באותה קפיצת סוס בה היא הוציאה ציון נמוך יחסית התברר שחוסר הריכוז שלה הגיע למקום מסוכן, ואני לא חושב שמישהו מהמבקרים אותה היה מוכן להסתכן בעצמו בנחיתה על הראש בסיום סלטה-משולשת-עם-צוקהרה-כפולה-בורג-משולש-ופליק-פלאק-לאחור. זה הרבה פחות מצחיק בחיים ממה שסרטי האנימציה גורמים לנו לחשוב (סטודנט לשכבר, ידע אישי). החלק שראוי להערכה, לדעתי, הוא ההתייצבות שלה מול המצלמות והודאה בכך שהקושי הוא נפשי. בימים עברו היו מוצאים אצלה בעיה בקרסול או באיזו רצועה וחוסכים את רוב הדרמה. אני חושב שעל כך היא ראויה להערכה, ואנחנו גם יכולים לציין בסיפוק את האווירה הציבורית שהשתנתה בשנים האחרונות כך שהיא מאפשרת זאת, כפי שהעוסק בתחום ציין. בספר שלי ביילס זוכה לניקוד חיובי גבוה, גם על דרגת הקושי שהיא עדיין גבוהה למרות האמור לעיל, וגם בזכות הביצוע: לקיחת כל האחריות על עצמה, בלי "אבל", בלי "having said that..." ובלי זריקת האשמות לכל עבר. מה שמצער אותי ביותר הוא שלא אראה את הביצוע של תרגיל החדש שלה (משהו עם סלטה משולשת דומני), אבל אולי זה עוד יקרה בעתיד. Go Simone! 1 - עפ"י זכרוני אמר את זה צ'רצ'יל, לאחר דנקירק, ואנחנו למדנו את זה בתיכון. גוגל הסנילי לא זוכר שום דבר כזה.
_____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חותמת על התגובה לחלוטין, ומוסיפה - בינתיים מסתמן שהקושי המנטלי המסַכן הוא מעבר לחוסר ריכוז אלא הוביל למצבים על סף הוורטיגו. המחשבה שמתעמלת ברמה כזו תעזוב את התחרות סתם כי "לא כיף לה" כמו שאנשים מסוימים רמזו, היא ממש מגוחכת. ׁ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים ומעלה עוד- אפשר להתייחס למקרה הזה ממש כמו לפציעה. הפציעה היא מנטלית אבל התוצאות זהות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 ----- 1 היכן ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמצאה האבדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן? כי אני לא מצאתי להפתעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'פרי בסו 1מביא את הביטוי בהקשר לנאומו ב05.10.38 בבית הנבחרים בדימוי של היטלר שמאיים על צ'מברליין באקדח לראש שיתן לו 1 ליש"ט . צ'מברליין נותן להיטלר את הלירה ואז היטלר רוצה עוד לירה "..ולבסוף הסכים הרודן לקחת לירה שטרלינג , שבעה עשר שילינג ושישה פני , והשאר בהבטחות לרצון טוב בעתיד' אני מבין שזה נאמר בין השאר בנאום הזה. ג'פרי מביא את המקור לכרך הראשון מ- 6 כרכיו האדומים והעתיקים של צ'רצ'יל על ממלחמת העולם השנייה שצריך לראות אם זה נאמר שם. 1 צרצ'יל , שיעור בגדולה , עמ' 179 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבדה היא ל1 שלא הבנתי למה אני לא מוצא אותה בגוף ההודעה. זה מה שקורה שלא שמים לב לספרות הקטנות. לגבי מקור המשפט - אני עדיין לא בטוח שזה מדויק מה שכתבתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן וכיוונת נכון לתקופה. בכרך ב עמ' 93 1 הוא מביא את זה ; ' בעצם מפלתנו באה תפארת אל עם האי , המאוחד ובלתי המנוצח : והסיפור על חופי דונקרק יזהיר בקורותינו לעולמים' זה התרגום ל The Glory Defeat ? 1 מלחמת הע ה2 , שעתם הנאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד לא אבדה תקוותה למדליה. שיהיה בהצלחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שלך לא עובד. אבל אני מניח שהתכוונת להודעה כי ביילס תתחרה על הקורה, המכשיר הפחות מסוכן. (ואני ההדיוט צועק: הקורה, לא מסוכן?? מה, כי רק עושים שם סלטה כפולה ולא משולשת, ובסלטה הזו עולים לגובה שני מטר ולא ארבעה, ובמקרה הגרוע תמיד אפשר לנחות על משטח רחב ידיים ומרופד היטב, כלומר עץ מצופה לכה ברוחב עשרים סנטימטר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ועכשיו אתה הוצאת לי את המילים מהפה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מסוכן, דוקטור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמת הסיכון אינה תלויה רק במכשיר אלא גם, ואולי בעיקר, באינטרקציה בינו לבין המתעמלת. מן הסתם ביילס מכירה את הסיכונים ואת עצמה טוב יותר משנינו, ותבחר תרגילים שמתאימים למצבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא היו לי שום כוונות להסגביר לביילס, רק תיארתי את חוסר ההבנה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרים סנטימטר? מה קרה לי, בדיוק חצי מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שההסברים הטכניים שיצא לי לשמוע רומזים אולי שבין סלטה כפולה לבין יותר מזה יש באמת הבדל קריטי. מה שקורה בתופעת ה-twiesties, הסבירו, הוא שבאמצע התעופה המוח מאבד מעקב האם הוא בסלטה כפולה או מרובעת (אל תתפסו אותי במילה, אבל זו רוח הדברים), וזה החלק המסוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שראיתי את תרגיל הקורה היום, ברור לגמרי שרמת הסיבוכיות, מהירויות הסלטות ומספרן הרבה יותר נמוכות מאשר בתרגיל קרקע. נכון שכל זה מתרחש בגובה אחר מלכתחילה, אבל בהחלט אפשר להבין שזו מעטפת ביצועים אחרת לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגיל המלא (והחיוך שבע הרצון בסופו): https://olympics.sport5.co.il/2020/articles.aspx?Fold... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוכיחה שלא נגמר לה הסוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש כאן עיניין סביב המושג "נטל ההוכחה", אסביר : מצד אחד זו ספורטאית עטורת זכיות שהושקעו בה מאמצים רבים להגיע להישגים ולפאר את המדינה ששלחה אותה, יש כאן מעין חוב שנוצר בעצם ההשקעה בספורטאית, האם הוחזרה ההשקעה או לא? זה פתוח לדיון.[אני מתנצל על ההמשגה של ספורטאית כאילו היא רק השקעה, אבל זה רק לשם הדוגמה - ברור לי שכל אדם הוא עולם ומלואו]. מצד שני אותו הנטל מונח כמשקולת על כתפיה של סימון, היא אישה צעירה , חייה עוד לפניה ; זכותה לעמוד ולטעון שהנטל כבד מנשוא, גם אם העיתוי פחות מתאים לנו כקהל. באשר להודאתה על הטבע הנפשי של הקשיים שהיא חווה, כן, יש פה אומץ בחשיפה, יש פה ערך בהנחת הקלפים על השולחן והפיכת העיניין למדובר ועל כך מגיעים לה שבחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את סוגית ״החזר ההשקעה״. אני לא מבין את ענין ההוכחה ולא את הקשר שלו לפרישה או להשקעה. במקרה הספציפי שלה, אני חושב שעוד לפני האולימפידה הזו היא ״הניבה פירות״ רבים יותר מרוב הספורטאים. השאלה של האם הפירות מספיקים, זו כבר שאלה של מדדי המשקיע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |