 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מניח כאן שמטרתו העיקרית של הפסיכולוג היא רווחתו האישית (ארוכת הטווח?) של הספורטאי, בעוד שייתכן שמטרה לא פחות חשובה שלו היא לתת לו עזרה פסיכולוגית כדי שיצליח להביא מדליה. תחשוב על 'רופאי הספורט' של קבוצות כדורגל שנוהגים לתת זריקות נגד כאבים כששחקן נפגע, רק כדי שיוכל להמשיך לשחק. בכלל לא ברור שבריאותו של השחקן היא בראש מעייניהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שאני מניח את זה? אני מציין את שתי קרני הדילמה. זה באמת דומה לרופא שנותן זריקות לשחקן שנפגע, אבל המקרה של הרופא הזה בכל זאת קל יותר. לשחקן שנפגע פיזית כנראה ברור מה הסיכון והמחיר בלהמשיך לשחק. סביר לטעון שהוא בוחר בחירה מדעת להמשיך לשחק, וגם בלי לומר זאת במפורש הוא אומר לרופא "זה מה שאני רוצה, תן לי זריקה". במקרה של הפסיכולוג... סביר לטעון אותו דבר, אבל מפסיכולוג בניגוד לרופא מצופה אולי שיאתגר את בחירתו של המטופל/הספורטאי, כי מי כמוהו אמון על כך שלא כל בחירה מדעת היא... בחירה מדעת.. אגב, אני מניח שמצב לא פחות סביר הוא שהספורטאי בא לפסיכולוג ואומר לו "אל תגלה לאף אחד, אבל אני כבר לא רוצה להתחרות, אני הולך להודיע על פרישה." ויכול להיות שהפסיכולוג, למיטב שיפוטו המקצועי, דווקא יחשוב שכדאי לו להמשיך להתחרות, ויאתגר את החלטתו לפרוש. במקרה הזה דווקא שני הכובעים שלו מתלכדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך חוסר הכרותי עם התחום המקצועי הזה, אני אפילו לא בטוח שפסיכולוג אמור או רוצה גם בטיפול רגיל לומר למטופל מה 'כדאי' לו לעשות ומה לא בצורה כה החלטית. זאת נשמעת לי תפיסה קצת ארכאית או דומה-מדי-למה-שאנחנו-מצפים-מרופא-רגיל של המקצוע הנדון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב שם בפי דברים שהם כמעט ההפך ממה שאני אומר. הפסיכולוג שאני מדמיין לא אומר למטופל מה כדאי לו לעשות, בוודאי לא בצורה החלטית. הוא מאתגר (כתבתי ממש את המילה הזו) את החלטתו של המטופל - מראה לו, אולי, עוד היבטים שהמטופל אולי לא חשב עליהם, או גורם לו לחשוב אחרת על מה מניע אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, אולי טעיתי, אבל ודאי לא התכוונתי לעצבן אותך. שנית - אתה אומר שהפסיכולוג מראה לו היבטים אחרים, אבל מראש התסריט שלך היה שה"מטרה" של הפסיכולוג בכך היא לגרום לו להישאר במשחקים, כי הפסיכולוג חושב ("משיקולים מקצועיים"1) שזה עדיף למטופל שלו. אני תוהה האם זו מטרה קבילה לטיפול או ייעוץ פסיכולוגי. 1 אני מקווה שברור שיש כאן (או לפחות עלול מאד להיות כאן) ניגוד אינטרסים בין מי שמשלם לפסיכולוג למי שמקבל את הטיפול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפשהו חסרה לי בתאור המילה ''מניפולציה'', אז הנה אני מוסיף אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון לטיפול פסיכולוגי בכלל. האם המטפל צריך לעודד מטופל לחקור אלטרנטיבות להחלטות שקיבל, ואשר לדעת הפסיכולוג אינו אופטימליות? דומני שמלבד פרוידיאנים אדוקים, אם עוד יש כאלה, לא תמצא הרבה פסיכולוגים שיענו על זה בשלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אבל כשמטופל בא לטיפול פסיכולוגי, ברור שלפחות ברירת המחדל של המטרה של המטפל זה להיטיב את רווחת המטופל לטווח הארוך. פסיכולוג של קבוצת כדורגל או נבחרת, קל לשער שיש לו מטרות אחרות שהוא מבקש כסף עליהן. ואז אותו 'עידוד' חשוד הרבה יותר במניפולטיביות1. 1 גם גוגל ופייסבוק 'מעודדות' את המשתמשים להביט בפרסומות ובהפניות לאתרים כאלה ואחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. בפוטבול, הרופא שקובע אם שחקן רשאי להמשיך לאחר חבטה בראש הוא רופא נייטרלי (מטעם ה-NFL שחוששת מתביעות פיצויים של מיליארדים ולא פחות מכך מבעיות תדמית) ולא הרופא הקבוצתי. אם יש חשד לזעזוע מוח, גם בריידי יורחק מהדרייב האחרון שבו תלוי גורל הסופרבול, או לפחות זה מה שמספרים לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צמד המילים ''ניגוד אינטרסים'' הוא בדיוק זה שבו פתחתי את הדיון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |