הבחינות באוניברסיטת ת''א ינוסחו בלשון רבים במקום בלשון זכר | 4008 | ||||||||
|
הבחינות באוניברסיטת ת''א ינוסחו בלשון רבים במקום בלשון זכר | 4008 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לשמחתם של המעתיקים שיוכלו כעת לטעון שהם מילאו את ההוראות כלשונן. |
|
||||
|
||||
כשאני למדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, היו מתרגלים שהשתמשו בשפה מעורבת: לפעמים זכר (פתור, מצא) ולפעמים נקבה (הוכיחי, הראי), בעיקר בקורסים של מתמטיקה. |
|
||||
|
||||
אני חושב (אבל לא בטוח) שהיום נוטים להשתמש בלשון רבים במקום (זה מה שאני עושה). בכל מקרה, בעברית אולי לא היתה החלטה מחייבת, אבל היתה בקשה דומה של הרקטור לפני חודשיים (כנראה גם בעקבות אותו מחקר). |
|
||||
|
||||
כשהייתי מתרגל בטכניון, עוד בזמן התואר הראשון אי אז באמצע שנות התשעים, העברתי מיוזמתי את ניסוח תרגילי הבית ללשון רבים, ושכנעתי את מרצה הקורס לעשות כך גם בניסוח הבחינות. |
|
||||
|
||||
תירגלת עוד בזמן התואר הראשון? |
|
||||
|
||||
מילא שקיבלו אותך לתרגל, אבל זה שגם היה לך זמן לעסוק בזה - זה כבר הישג. |
|
||||
|
||||
חכה, כשיגדל הוא עוד יהיה פרופסור באוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
עדיף היה לו אם כך להמשיך בטכניון, שם היום יש אינפלציה של דרגות פרופסור כמו דרגות אלוף בצבא, שמתחילות בסגן אלוף; הטריק הוא שגם בתור פר"מ (פרופסור משנה) אתה יכול לקרוא לעצמך פרופסור, כמו בפיליטון ישן של קישון (שכ"ג בטח יודע על מה אני מדבר). |
|
||||
|
||||
אני לתומי חשבתי שהמצב בארץ יותר קשה מאשר בחו''ל, שם כל מי שקיבל קביעות הוא פרפסור ואין את כל דרגות הביניים של מרצה בכיר כזה או אחר. |
|
||||
|
||||
דווקא בגרמניה פיתחו דרגת ביניים בשם Junior Proffesor. |
|
||||
|
||||
אבל הוא עדיין יכול להקדים פרופ' לשמו, שלא כמו בארץ. |
|
||||
|
||||
אני פשוט השתדלתי להשתמש בשם פועל (יש לנתח את המקרה על בסיס... יש להניח כי... וכו') ובמקומות המתאימים, להתייחס לשאלה במקום לסטודנט.ית. |
|
||||
|
||||
גם זה עלול להתגלות כבעייתי. למשל, יכול להיות שמחקר יגלה שהציונים של כולם יורדים כאשר משתמשים בשפה סבילה במקום לפנות אליהם ישירות. |
|
||||
|
||||
בכל אופן, בספר שאני כותב (יחד עם שותף) זה מה שבחרנו לעשות. |
|
||||
|
||||
כיוון שעד היום מבחנים ומטלות נוסחו בלי להסתמך על מחקר בנושא אני לא רואה סיבה להעדיף לשון זכר *שבוודאות* מדירה סטודנטיות על פני לשון סבילה *שעלולה* לפגוע. יתכבד חוקר שמוטרד בשאלה ויציג נתונים שאני פוגעת כך בסטודנטים שלי ואשקול שנית את עמדתי. |
|
||||
|
||||
האינטואיציה שלי אומרת שלבטח לשון פאסיבית תהיה יותר טובה מלשון אגרסיבית - "פתרו! את הבעייה! יש לכן 40 דקות בדיוק!!". במקרה שמישהו עוד לא נלחץ לפני המבחן, עכשיו כן. |
|
||||
|
||||
אם המחקר מחזיק מיים, ולנואנסים כאלה בניסוח השאלות יש השפעה משמעותית על הציון - אז הדבר האחרון שצריך לעניין מישהו הוא הנושא המגדרי, פשוט כי המשמעות היא שכבר אי אפשר להאמין בכלל שלמבחנים באונ' יש תוקף. כל מבנה דקדוקי וכל פרמטר של טון וניסוח צריך להיות בחזקת חשוד עד שתוכח חפותו. ומלבד האפשרות (שהופכת לממשית) לפיה ניסוחים בלשון ציווי פוגעים בציוניהם של סטודנטים מופנמים וכו', צריך גם לשקול את השפעת טון הדיבור של המשגיחים בחדר, צבע הווילונות, סוג הכיסאות וסוג התאורה. ואני אמנם סרקסטי כאן, אבל אבהיר ביחס למה: "כולם יודעים" ששיטת הבחינות והציונים באונ' סובלת מפגמים רבים. אז כאשר כבר מתכנסת וועדה באונ' תל אביב ומשתכנעת ששיטות ההערכה שלה רגישות לבולשיט - אפשר היה לקוות למסקנות אופרטיביות קצת רציניות יותר. אין לי שום התנגדות להחלטה שלהם (ולא הייתי מתנגד גם אם היא הייתה מתקבלת ללא שום נימוק) אבל ההצדקה שהם מצאו עבורה היא אבסורדית. אורי - בהקשר של הספר שלך, אתה חושב שיש כאן עניין שהוא מעבר להחלטה סגנונית או הצהרתית? |
|
||||
|
||||
להחלטה לגבי לשון הספר אין קשר למחקר (הספר בתהליכי כתיבה כבר שנתיים). אני לא יודע אם יש במחקר ממש. הוא מן הסתם עומד בקריטריונים המקובלים במדעי החברה, אבל הייתי שמח אם היו עוד מחקרים שיאששו את התוצאה (אני מניח שיהיו), כי שתי סטיות תקן זה די גבולי לדעתי. לא הייתי אומר שההצדקה אבסורדית, אבל לא ראוי שזו תהיה ההצדקה העיקרית. מענין מה היו עושים אם המחקר היה מראה שהפניה ברבים פוגעת בתוצאות הבנים ומשפרת את תוצאות הבנות. דרך אגב, במכתב ששלח רקטור העברית לא מצוין שצריך לפנות ברבים, אלא רק להמנע מפניה בזכר יחיד. |
|
||||
|
||||
אולי לא הייתי ברור, בספר אנחנו כותבים בלשון סבילה. במבחנים אני כותב בלשון רבים, בגלל שכך חשבתי שמקובל. הרושם שלי הוא שהשימוש בלשון רבים בציווי הוא כל כך נפוץ (גם כשמדובר בקהל שכולו נשי) שאינו נתפס כפניה לגברים בלבד, בקרב הרוב הגדול של הסטודנטים. השותף שלי לכתיבת הספר, דרך אגב, עבר לכתוב את המבחנים בלשון סבילה. |
|
||||
|
||||
רק שבעברית תקנית עדיין הפניות שונות בין המינים: הראו שהניצב קטן מהיתר. הראינה שהניצב קטן מהיתר. |
|
||||
|
||||
צורת הזכר תקנית למהדרין גם בפנייה לנקבות, עוד קצת רקע. |
|
||||
|
||||
לכאורה פותר, יש יגידו שזה רק יותר גרוע - האקדמיה אישרה לצורת הציווי לזכר להשתלט לחלוטין על הציווי כולו, כאילו כל השאר בטלות בשישים. |
|
||||
|
||||
מצד שני, דרך סבירה מאוד להתסכל על זה היא שזו לא צורת זכר, זו צורה נייטרלית; הצורה "צאנה וראינה" היא צורה מיוחדת לנקבה, שחלפה מן העולם, ואם זה טוב או רע זה תלוי איזה זרם פמיניסטי אתה מעדיף. |
|
||||
|
||||
צודק. ברוח האפליה המתקנת מן הראוי להפוך את ההחלטה ולהשתמש בלשון נקבה גם עבור זכרים. או זכרות. |
|
||||
|
||||
צודקת. |
|
||||
|
||||
א.בהנתן היחס "גדול מ", הראו שהיחס אינו רפלקסיבי כלומר לא קיים X שעבורו X > X. ב. במשולש ישר זווית שלוש צלעות: שני ניצבים ויתר. הראו שהיתר גדול מהיתר. |
|
||||
|
||||
הצדק בדבריך > הצדק בדברי. תמיד הייתי חלש במערכות יחסים. |
|
||||
|
||||
עד היום זה היה 'כל האמור בלשון זכר הכוונה גם ללשון לנקבה. מה השתנה? אני זוכר שבזמנו הניסוח החדש הגיע בעקבות שינויי חקיקה ואז הכניסו את הסעיף הזה למכרזים הפנימים והחיצונים בשירות המדינה. יתכן שזה נועד כדי שלא תחשוב מישהי שאולי היא מנועה מלהתמודד במכרז כי רשום מנהל ולא מנהלת. וזה סביר וסבבה שכן לפעמים הניסוח הזה שכאילו אוומר ' הלו גברת, מה עפת על עצמך? זה מנהל! לא מנהלת' יכול להרפות את הנשים מלהתמודד במכרזים ובכך להעמיק את האפליה המובנית על רקע מיני. אבל הדיון כאן מן הסתם יהיה לא על הרקע המשפטי או הרקע החברתי , אלא על מגמות אחרות השלובות ממניעים לא עניינים, ונניח לקונספירציות לגווע. יתכן והביטויים זכר/נקבה הזכירו לקובעי הכותרות, נקבים וזכריות מוחצנת שמעלה חשש לפורנו טקסטואלי אינטלקטואלי , או שבת זוגה של שליין כעס שהנקבה במשפט בסוף ולא הזכר, שכן גם אני הייתי כועסת אם היו רושמים' כל האמור בלשון נקבה הכוונה גם ללשון זכר'. יתכן והpc לא משתלב עם השפה העברית שמתייחסת לזכר ונקבה במובן המיני שלהם, אבל השינוי הזה יכול לגרום אינפורמציה חלקית ושיבוש מהות השפה והדקדוק. כך למשל, אם הבוחן/נת/ים יחליט על שאלה בנוסח ' כמה רקדניות... " לא נוכל לכתוב על קבוצת הרקדניות להם, אלא להן. הpc האקדמאי הצעיר החדש מבקש שהחל מהיום לא מעניין אותנו אם כולן שם במבחן הן רקדניות ממין נקבה, מבחינתנו יש גם זכר אחד ויהי מה ולכן כולם הם רקדניות, ואם זה בכל זאת מפריע לנו להבין זאת אז נדחוף בכח רקדן כדי שזה יהיה להם. סביר להניח שמישהו יכתוב בתגובה: 'יאללה יאאלה, מה קרה? כולה ביקשו שיהיה רבים, מה הבעיה שלך יה פאנט וכו' ', ובנסיבות אלו - כולם על הפותות שלי. |
|
||||
|
||||
מה שהשתנה, אם המחקר תקף, הוא שהתברר שהשיטה הזאת פוגעת באופון מעשי בחצי מהאוכלוסיה. לא מעליבה, לא מצערת, לא ''פוגעת'' לא מעלה-את-סעיף-מירב-מיכאלי אלא ממש פוגעת בצורה אובייקטיבית שניתנת למדידה. |
|
||||
|
||||
טוב. אישית - אין לי בעיה שנדבר בלשון רבים באופן כללי. אני תמיד מסתבך בין שלושה לשלוש. וזה יפתור את ההרגל המגונה שלי - אשר נובע מחוסר בורות - לרשום 3 במקום שלוש או שלושה. |
|
||||
|
||||
נובע מ*חוסר* בורות? זה בסדר, ידוע שתמונת העולם שלך הפוכה. |
|
||||
|
||||
איך ידוע , זה כבר התפרסם ? |
|
||||
|
||||
זה מעלה את השאלה המסקרנת, האם כשאתה עונה על הדרישה לכתוב נח בשבע שגיאות בכתיבת נח בשש שגיאות, בעצם ביצעת את המשימה בשלמות? |
|
||||
|
||||
יפה. ומכאן, מספיק לכתוב נוח בחמש שגיאות, כי בזה כבר השגת את השגיאה השישית. ידה ידה ידה, כתוב ''נח'' והשלמת את המשימה במלואה. |
|
||||
|
||||
חשבתי על זה, אבל לא הייתי סגור ביני לבין עצמי שזה מצדיק עוד דרגות ברקורסיה. |
|
||||
|
||||
זה קצת מזכיר את הסיפור על דני, שכשהמורה הבטיח בוחן פתע בשבוע הבא הוא הפעיל את ההגיון. המורה לא יכול לבחון אותנו ביום ששי כי אז כבר נדע שזה יום הבוחן וזה לא יפתיע. אם יום ששי פסול אז הוא גם לא יכול בחמישי, כי אז גם זה לא יפתיע - וכן הלאה. אז דני לא טרח ללמוד. הבעיה היתה שכשהמורה בחן את הכתה ביום רביעי הוא ציפה לידע ולא להגיון, ודני נכשל. אִמרו, ילדים, איפה הפגם בלוגיקה של דני? |
|
||||
|
||||
הסיפור מ-תגובה 63071 ? אני, אוהב אדם שכמותי, מעדיף את הנוסח עם ההוצאה להורג. |
|
||||
|
||||
תשובת המורה הפדגוגית: התלמיד הנבון ממילא לומד ומוכן לגבי החומר לפני כל שיעור בכל יום ביומו, ולכן לא משנה לו האם המבחן הוא פתע או לא פתע. |
|
||||
|
||||
עוד הערה: התוצאות של המחקר המדובר די מפתיעות אותי. אם הוא יפורסם ויאושש אשנה את עמדתי לגבי הנושא הזה בפרט ולגבי התבטאויות pc אחרות בכלל. |
|
||||
|
||||
לפני יותר מעשור התוודעתי למחקרים בנושא דומה, שהראו שישיבה במבחן במתימטיקה בכיתה מעורבת הורידה את ציוני הבנות יחסית לביצוע המבחן בכיתה של בנות בלבד. |
|
||||
|
||||
הנה מאמר קודם(?) שלהן: |
|
||||
|
||||
אני משער שזה המאמר המדובר. הידע שלי בסטטיסטיקה לא מספיק כדי לחוות דיעה מעבר לכך שמס' הנבדקות לא היה קטן (וזה כמובן טוב) כפי שחשדתי לרגע. הרבה טבלאות יש שם, אבל בדיון המסקנה שהדגשתי להלן שהיא לוז העניין לטעמי, היא היחידה שלא ציינו עבורה את המובהקות, משום מה. For math, we find that when addressed in the masculine, women receive grades that are When addressed in the feminine, women's math grades are higher by 5 percentage points relative to when addressed in the masculine. lower by 15 percentage points than the grades men receive (Model 1; p<0.01, N=759). However, when addressed in the feminine, men's grade are lower by מכל מקום, לו זה היה תלוי בי הייתי מדפיס שלושה עותקים מכל בחינה, עם פניה בלשון זכר, בלשון נקבה וברבים (אולי זה האופטימלי לאנשים עם בעיות בזהות המינית), ונותן לכל סטודנטית לבחור את הנוסח החביב עליה.
7 percentage points than when addressed in the masculine (Model 1; p <0.1, N=759). In fact, when both women and men are addressed in the feminine, the gender gap in math becomes statistically insignificant. When women are addressed in the feminine and men in the masculine, women receive, on average, grades that are lower only by 10 percentage points than men's (Model 1; p<0.001, N=759) |
|
||||
|
||||
רגע, אבל חשבתי שלשון פנייה באנגלית לא מבדילה בין זכר לנקבה? מה הבעייה עם Please solve this equation? |
|
||||
|
||||
אה, רעיון מצויין, לערוך את כל הבחינות באנגלית וזהו. ייתכן שזה ייתר את הצורך בבחינות קבלה לאוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
משרד החינוך שוקל לעשות אותו דבר בבגרויות. קצת משעשע טיעון נגד שנשמע מ"גורם" באגף הבחינות במשרד: ניסוחים כמו "כתבו את התשובה" ו"הביעו את עמדתכם" יעודדו העתקות, בגלל הפרשנות האפשרית שלהם ככתיבה משותפת ועמדה משותפת. |
|
||||
|
||||
אה, רגע: הטענה שתלמידים יחשבו מהניסוח שמותר לשתף פעולה מגוחכת; אבל אפשר להעלות את ההיפותזה להשפעה לא-מודעת בכיוון זה. גם זה נראה מגוחך, אבל לאור הטענה שממנה מתחיל הדיון... |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |