 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב. אישית - אין לי בעיה שנדבר בלשון רבים באופן כללי. אני תמיד מסתבך בין שלושה לשלוש. וזה יפתור את ההרגל המגונה שלי - אשר נובע מחוסר בורות - לרשום 3 במקום שלוש או שלושה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נובע מ*חוסר* בורות? זה בסדר, ידוע שתמונת העולם שלך הפוכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ידוע , זה כבר התפרסם ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעלה את השאלה המסקרנת, האם כשאתה עונה על הדרישה לכתוב נח בשבע שגיאות בכתיבת נח בשש שגיאות, בעצם ביצעת את המשימה בשלמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. ומכאן, מספיק לכתוב נוח בחמש שגיאות, כי בזה כבר השגת את השגיאה השישית. ידה ידה ידה, כתוב ''נח'' והשלמת את המשימה במלואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה, אבל לא הייתי סגור ביני לבין עצמי שזה מצדיק עוד דרגות ברקורסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת מזכיר את הסיפור על דני, שכשהמורה הבטיח בוחן פתע בשבוע הבא הוא הפעיל את ההגיון. המורה לא יכול לבחון אותנו ביום ששי כי אז כבר נדע שזה יום הבוחן וזה לא יפתיע. אם יום ששי פסול אז הוא גם לא יכול בחמישי, כי אז גם זה לא יפתיע - וכן הלאה. אז דני לא טרח ללמוד. הבעיה היתה שכשהמורה בחן את הכתה ביום רביעי הוא ציפה לידע ולא להגיון, ודני נכשל. אִמרו, ילדים, איפה הפגם בלוגיקה של דני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור מ-תגובה 63071 ? אני, אוהב אדם שכמותי, מעדיף את הנוסח עם ההוצאה להורג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובת המורה הפדגוגית: התלמיד הנבון ממילא לומד ומוכן לגבי החומר לפני כל שיעור בכל יום ביומו, ולכן לא משנה לו האם המבחן הוא פתע או לא פתע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |