 |
הורים ורשויות נגד משרד החינוך ובחינות המיצ''ב | 3922 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
מבחני המיצ”ב נפלו השנה על יום ג’. גם לפני שלוש שנים זה היה ביום ג’. הבן שלי, כיום בכיתה ח’, לפני שלוש שנים בכיתה ה’, הולך בימי ג’ לתוכנית לילדים מחוננים. לפני שלוש שנים ביקשו ממנו במפורש לוותר על הלימודים למחוננים ולבוא לבחינת המיצ”ב. הוא שאל אותי מה לעשות. סיפרתי לו על מבחני המיצ”ב, מה היתה המטרה שלהם ומה הם הפכו להיות מאז שבג”ץ הכריח את משרד החינוך לפרסם את התוצאות. אמרתי לו, שטובת בית הספר היא שהמבחנים ישקפו למשרד החינוך את מצבו האמיתי ומניפולציות כמו בקשה מהחלשים לא להגיע ומהחזקים לבוא גם אם הם אמורים להיות באותו יום בתוכנית המחוננים, רק מונעות מבית הספר לקבל סיוע ממשרד החינוך. הוא חשב על זה והחליט ללכת לתוכנית המחוננים באותו יום. הוא סיפר לי שמהשנתון שלו, הגיעו רק כרבע מהתלמידים, השאר נכנעו ללחץ של בתי הספר. השנה הוא אפילו לא התלבט. מצד שני, גם השנה, הוא סיפר, הגיעו רק כרבע מהתלמידים והשאר בחרו להבחן. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו: ביקשו שיגיעו לבחינה, והבטיחו להסיע אותם לתכנית המחוננים אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עשיתם? הבן שלי סיפר שחלק מהתלמידים הגיעו לשעתיים האחרונות אחרי הבחינה. אני מניח שמדובר באלה שלומדים קרוב (התוכנית מקבלת תלמידים משלוש מועצות אזוריות וממועצה מקומית אחת). הוא גם היה מאוד מרוצה מזה שבגלל הבחינה לא היה לו צורך להשלים את השיעורים שהפסיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוצאות בחינות המיצ"ב זמינות ברשת מאוגוסט 2017 שמחתי לאשרר את ההנחה שלי שבית הספר היסודי בו למדו ילדי נמצא עמוק בעשירון העליון בתוצאות, והרבה מעל הממוצע (אין עשירונים) באקלים החינוכי. לעומתו בית הספר בשכונה הסמוכה הגיע לעשירון ה 6 באנגלית, לעשירון ה 4 במתמטיקה ולעשירון השני בלבד בעברית (בשני בתי הספר אין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך). בהתאמה הוא היה מתחת לממוצע הארצי כמעט בכל הפרמטרים של האקלים החינוכי. השאלה היא איך ניתן להעתיק את ההצלחה של בית ספר אחד לשני. זו לדעתי המטרה החשובה ביותר של בחינות שכאלה- לראות לא רק מי מצליח ומי נכשל, אלא מה מצליח ומה נכשל, כדי להעתיק מהמצליחים אל הנחשלים. לדוגמה לקחת את מנהלי בתי הספר הפחות מוצלחים ליום הכרות עם עבודתו של מנהל בית הספר המצליח הסמוך אליהם כדי שיוכלו ללמוד ולהעתיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהיה המפורסמת היא - האם בית הספר הוא הגורם המרכזי בהצלחת התלמידים, או שהתלמידים הם הגורם המרכזי בהצלחת בית הספר? ולכן אשמח לדעת - האם השכונה הסמוכה מורכבת מאוכלוסיה הזהה מבחינה סוציואקונומית לשכונה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמה הסוציואקונומית דומה. פרט מעניין הוא שבשכונה שלי ממוצע הציונים של תלמידים מסוציואקונומי בינוני היה גבוה מזה של אלו שבאו מרקע סוציואקונומי גבוה. בשני בתי הספר יש אפס תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך. אבל בהסתכלות סובייקטיבית- האיכות של ההורים בשכונה שלי גבוהה בכמה דרגות. ראיתי את זה בהבדל בהתנהגות בסופר השכונתי בשתי השכונות. המעורבות של ההורים, גם בפעילויות וגם בתכני הלימוד גבוהה בשכונה שלי, והמעורבות החברתית של בית הספר גבוהה. אבל שני ההבדלים הכי גדולים לדעתי הם באוריינטציה של בית הספר למצוינות, וזה לגמרי בזכות המנהלת, ובאפס סובלנות לאלימות, וזה בזכות המנהלת וההורים גם יחד. בזמני לא ייחסתי חשיבות רבה לעניין האלימות, כי בדור שלי הלכנו מכות בהפסקה דרך קבע כשעשוע. אבל כשראיתי את תוצאות המשוב של התלמידים הקשר בין בית הספר כסביבה בטוחה - גם פיזית וגם מילולית- לבין בית הספר כמקום שנעים לתלמידים לשהות בו והם סקרנים ונלהבים לתהליך הלמידה נעשה ברור כשמש. אני חושב שלא התלמידים עושים את בית הספר אלא המנהל וההורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. כיף לשמוע שיש גם בתי ספר כאלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר חלופי: לביה"ס יצא שם טוב בעבר, מסיבה כלשהי, והשם הטוב גרם להורים מעורבים, שהחינוך חשוב להם, לשלוח את ילדיהם אליו. מכאן העניין המשיך בלולאת משוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון. מחיר הדירות בשכונה גבוה משכונות מקבילות בגלל בית הספר. הורים שמוכנים לשלם את הפרמיה הם הורים מעורבים שהחינוך חשוב להם. אפילו היו מקרה או שניים של רישום פיקטיבי של מגורים בשכונה כדי להכניס את הילד לבית הספר. אבל כדי לייצר את לולאת המשוב הזו היה צריך להיות פער מספיק גדול מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אחד מבתי הספר יודע להסתיר את הכשלונות טוב יותר מבוחני המיצ״ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור ההשתתפות במבחנים בשני בתי הספר היה דומה מאוד, וגבוה (90% ויותר), אמנם בבית הספר השני גבוה יותר באחוז או שניים (הבדל של תלמיד או שניים, כי בשני בתי הספר השכבה היא בת 80-90 תלמידים), אבל לא במידה שקרובה להסביר את הפער בציונים1. כשמסתכלים פנימה לתוך התוצאות, ודו"ח המיצ"ב נותן פירוט ממש מוצלח, רואים שבחלוקה לרבעונים (לפי הממוצע הארצי) בשני בתי הספר היו מעט מאוד תלמידים ברבע התחתון, אבל בבית הספר שלנו היו הרבה תלמידים ברבע העליון ובבית הספר השני מסה גדולה ברבע השני והשלישי וכמעט אפס ברבע העליון. עוד פרט מעניין הוא שבבית הספר השני משוב התלמידים על סביבת הלימוד היה הרבה מתחת לממוצע הארצי, אבל משוב המורים דווקא היה מעט מעל הממוצע הארצי. המסקנה שלי- המורים שם פחות קשובים לתלמידים, ולא קולטים את המצוקות שלהם. לכן אני חושב שבית ספר אחד יכול ללמוד מבית ספר אחר ולהשתפר. ללמוד לספק לתלמידים סביבה לימודית טובה יותר, וללמוד איך להטמיע ערכים כמו חתירה למצוינות. משאלוני המיצ"ב למדתי עד כמה סביבה לימודית היא דבר רב פנים. גם סביבה בטוחה (בלי הצקות- לא מצד מורים לתלמידים, לא בין התלמידים לבינם, ולא מצד התלמידים למורים), גם תמיכה רגשית (התלמיד מרגיש שהוא יכול), גם עידוד הסקרנות, גם מעורבות חברתית וקהילתית, גם מעורבות הורים, וגם הטמעת ערכים כמו חתירה למצוינות וקבלת השונה. ________________ 1 תוסיף לממוצע של 85 תלמידים שיצא 81 שני תלמידים שקיבלו אפס, והורדת את הממוצע של בית הספר בנקודה וחצי. עדיין הוא יישאר בעשירון העליון בכל שלשה המקצועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי בקיא בפרטים ואולי בגלל זה גם לא מבין על מה כל המהומה. מאחר ומדובר באיסוף נתונים לצרכים סטטיסטיים, למה שהבחינה לא תיעשה על מדגם קטן שייבחר אקראית ממאגר התלמידים? מה שאני רואה בעיני רוחי הוא משהו כזה: ביום לא ידוע מראש גם לתלמידים וגם למורים מגיע מישהו ממשרד החינוך לבית הספר (איזה בית ספר? את זה הפקחים עצמם יגלו רק באותו בוקר), שולף ממעטפה סגורה את שמות התלמידים שהוגרלו בערב שעבר ע"י מחשב משרד החינוך, מכנס אותם באיזה חדר פנוי כמו ספריה, חדר מורים או כיתה שיש לה שעור התעמלות ושם הם נבחנים בלי שום מגע עם המורים או בעלי עניין אחרים. שאר הפעילות בבית הספר ממשיכה כרגיל. השאלות גם הן תיבחרנה אקראית מתוך מאגר גדול, כך שדליפה לבתי ספר שטרם נבחנו לא תהיה אפקטיבית. זה אומר שהבחינות יכולות להתפרש על פני זמן רב כל פעם בבתי ספר אחרים, מה שמקטין את מספר הפקחים הנדרש. אולי יש צורך באיזה פקטור שייקח בחשבון את היתרון שיש למי שנבחן לקראת סוף השנה והספיק ללמוד קצת יותר ממי שנבחן בתחילתה, אבל לא נראה לי שזאת בעיה רצינית, לפחות לא אחרי שנה-שנתיים של צבירת ניסיון. את חישוב גודל המדגמים הנחוצים אני משאיר לסטטיסטיקאים. אני משער שיצטרכו גם להקים מנגנון קטן לבדיקת טענות של בתי ספר על כך שקיבלו ציון גרוע בגלל מזל רע בבחירת המדגם, וזאת למרות שהוא אמור להיקבע כך שהתפלגות ציוני התלמידים במדגם משקפת את ההתפלגות הכללית באותה שכבה - אני מניח שבשנת 2019 ציוני התלמידים נשמרים במחשב וזמינים למשרד החינוך. האם טמון כאן איזה כשל מובנה שנעלם מעיני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם טמון כאן איזה כשל מובנה שנעלם מעיני?" משרד החינוך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחינות המיצ''ב היו כלי מוצלח מאוד. מרוב שהיה מוצלח הוא חשף את ערוות מערכת החינוך. ואז, כרגיל, במקום ללמוד ממנו ולהשתפר- הורגים את השליח ושופכים את התינוק עם המים על גופתו החמה. משחקי הקץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובינתיים בארה"ב (לא כל כך "בינתיים" כי הסיפור הוא מ-2012 אבל אני גיליתי אותו רק היום): מורה פוטרה למרות הערכות חיוביות מצד הנהלת בית-הספר וההורים, משום שהערכה ממוחשבת על פי מדדים סטטיסטיים של "הערך המוסף" שלה היתה נמוכה. מדד הערך המוסף המתואר בכתבה עשוי להזכיר לחובבי הספורט שבינינו את הסטטיסטיקות המתקדמות המשמשות להערכת יכולותיהם של שחקנים בליגות המקצועניות. המדד מתבסס על השינוי בהשגי התלמידים משנה לשנה; טענותיה של המורה לפיהן בית-הספר בו למדו התלמידים בשנה הקודמת ניפח את השגיהם באופן מלאכותי לא נבדקו. בעיני יש כאן שני נושאים מרתקים - האחד הוא אופן הערכה של מורים, והשני הוא כיצד אלגוריתמים יכולים לתת משוב על ביצועיו של עובד ועל צדדים אחרים בחיינו (מפחיד לחשוב עד כמה מורכבים יותר ופחות נהירים הפכו האלגוריתמים בין 2012 להיום, ועד כמה העמיקה חדירתם למערכות השונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, דווקא כשהאלגוריתם הוא קופסה שחורה, והסתברותית, אני מקווה שלא בקלות יסתמכו על ההחלטה שלו ויפטרו מישהו בלי אפשרות ערעור. בינתיים מה שאלגוריתמי למידה חישובית יודעים לעשות הוא להכליל מאוד ביעילות ובמהירות מסקנות שבני אדם הגיעו אליהם לאט; עדיין המסקנות של בני האדם הם "מקור האמת" שלפיו מכיילים את האלגוריתם. אם יהיה אלוגירתם למידה חישובית שינסה לנבא אילו מורים הם גרועים, סביר (אולי) להשתמש בו כדי לבודד קבוצה ראשונית ולהתמקד בה, אבל אם כבר שוקלים לפטר מורה, שזה מצד אחד חשוב ומצד שני לא מאוד בהול, יש זמן להפעיל את מקור האמת ולתת לבני אדם לבחון את המקרה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |