 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוצאות בחינות המיצ"ב זמינות ברשת מאוגוסט 2017 שמחתי לאשרר את ההנחה שלי שבית הספר היסודי בו למדו ילדי נמצא עמוק בעשירון העליון בתוצאות, והרבה מעל הממוצע (אין עשירונים) באקלים החינוכי. לעומתו בית הספר בשכונה הסמוכה הגיע לעשירון ה 6 באנגלית, לעשירון ה 4 במתמטיקה ולעשירון השני בלבד בעברית (בשני בתי הספר אין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי נמוך). בהתאמה הוא היה מתחת לממוצע הארצי כמעט בכל הפרמטרים של האקלים החינוכי. השאלה היא איך ניתן להעתיק את ההצלחה של בית ספר אחד לשני. זו לדעתי המטרה החשובה ביותר של בחינות שכאלה- לראות לא רק מי מצליח ומי נכשל, אלא מה מצליח ומה נכשל, כדי להעתיק מהמצליחים אל הנחשלים. לדוגמה לקחת את מנהלי בתי הספר הפחות מוצלחים ליום הכרות עם עבודתו של מנהל בית הספר המצליח הסמוך אליהם כדי שיוכלו ללמוד ולהעתיק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התהיה המפורסמת היא - האם בית הספר הוא הגורם המרכזי בהצלחת התלמידים, או שהתלמידים הם הגורם המרכזי בהצלחת בית הספר? ולכן אשמח לדעת - האם השכונה הסמוכה מורכבת מאוכלוסיה הזהה מבחינה סוציואקונומית לשכונה שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמה הסוציואקונומית דומה. פרט מעניין הוא שבשכונה שלי ממוצע הציונים של תלמידים מסוציואקונומי בינוני היה גבוה מזה של אלו שבאו מרקע סוציואקונומי גבוה. בשני בתי הספר יש אפס תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך. אבל בהסתכלות סובייקטיבית- האיכות של ההורים בשכונה שלי גבוהה בכמה דרגות. ראיתי את זה בהבדל בהתנהגות בסופר השכונתי בשתי השכונות. המעורבות של ההורים, גם בפעילויות וגם בתכני הלימוד גבוהה בשכונה שלי, והמעורבות החברתית של בית הספר גבוהה. אבל שני ההבדלים הכי גדולים לדעתי הם באוריינטציה של בית הספר למצוינות, וזה לגמרי בזכות המנהלת, ובאפס סובלנות לאלימות, וזה בזכות המנהלת וההורים גם יחד. בזמני לא ייחסתי חשיבות רבה לעניין האלימות, כי בדור שלי הלכנו מכות בהפסקה דרך קבע כשעשוע. אבל כשראיתי את תוצאות המשוב של התלמידים הקשר בין בית הספר כסביבה בטוחה - גם פיזית וגם מילולית- לבין בית הספר כמקום שנעים לתלמידים לשהות בו והם סקרנים ונלהבים לתהליך הלמידה נעשה ברור כשמש. אני חושב שלא התלמידים עושים את בית הספר אלא המנהל וההורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. כיף לשמוע שיש גם בתי ספר כאלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר חלופי: לביה"ס יצא שם טוב בעבר, מסיבה כלשהי, והשם הטוב גרם להורים מעורבים, שהחינוך חשוב להם, לשלוח את ילדיהם אליו. מכאן העניין המשיך בלולאת משוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם נכון. מחיר הדירות בשכונה גבוה משכונות מקבילות בגלל בית הספר. הורים שמוכנים לשלם את הפרמיה הם הורים מעורבים שהחינוך חשוב להם. אפילו היו מקרה או שניים של רישום פיקטיבי של מגורים בשכונה כדי להכניס את הילד לבית הספר. אבל כדי לייצר את לולאת המשוב הזו היה צריך להיות פער מספיק גדול מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אחד מבתי הספר יודע להסתיר את הכשלונות טוב יותר מבוחני המיצ״ב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור ההשתתפות במבחנים בשני בתי הספר היה דומה מאוד, וגבוה (90% ויותר), אמנם בבית הספר השני גבוה יותר באחוז או שניים (הבדל של תלמיד או שניים, כי בשני בתי הספר השכבה היא בת 80-90 תלמידים), אבל לא במידה שקרובה להסביר את הפער בציונים1. כשמסתכלים פנימה לתוך התוצאות, ודו"ח המיצ"ב נותן פירוט ממש מוצלח, רואים שבחלוקה לרבעונים (לפי הממוצע הארצי) בשני בתי הספר היו מעט מאוד תלמידים ברבע התחתון, אבל בבית הספר שלנו היו הרבה תלמידים ברבע העליון ובבית הספר השני מסה גדולה ברבע השני והשלישי וכמעט אפס ברבע העליון. עוד פרט מעניין הוא שבבית הספר השני משוב התלמידים על סביבת הלימוד היה הרבה מתחת לממוצע הארצי, אבל משוב המורים דווקא היה מעט מעל הממוצע הארצי. המסקנה שלי- המורים שם פחות קשובים לתלמידים, ולא קולטים את המצוקות שלהם. לכן אני חושב שבית ספר אחד יכול ללמוד מבית ספר אחר ולהשתפר. ללמוד לספק לתלמידים סביבה לימודית טובה יותר, וללמוד איך להטמיע ערכים כמו חתירה למצוינות. משאלוני המיצ"ב למדתי עד כמה סביבה לימודית היא דבר רב פנים. גם סביבה בטוחה (בלי הצקות- לא מצד מורים לתלמידים, לא בין התלמידים לבינם, ולא מצד התלמידים למורים), גם תמיכה רגשית (התלמיד מרגיש שהוא יכול), גם עידוד הסקרנות, גם מעורבות חברתית וקהילתית, גם מעורבות הורים, וגם הטמעת ערכים כמו חתירה למצוינות וקבלת השונה. ________________ 1 תוסיף לממוצע של 85 תלמידים שיצא 81 שני תלמידים שקיבלו אפס, והורדת את הממוצע של בית הספר בנקודה וחצי. עדיין הוא יישאר בעשירון העליון בכל שלשה המקצועות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |