 |
הוועדה לצמצום צריכת הזנות מציעה הפללה הדרגתית של צרכנים | 3817 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
ויש לזה סיבה טובה, אי אפשר למגר את זה. מה שצריך לעשות זה לצאת בחוזקה נגד הסרסורים ונגד סוחרי הנשים. מי שמכריח אישה לעסוק בזנות צריך לשבת במאסר זמן רב. אם אשה רוצה לעסוק בזנות מרצונה החופשי זאת בחירתה ואני לא רואה מה עניין הממשלה כאן. למען האמת קשה להגדיר מהי בדיוק זנות. ברור הוא שניתנת טובת הנאה מינית תמורת תשלום או טובת הנאה אחרת, כלומר סחר חליפין. אבל מה בדיוק התשלום? האם אשה ששוכבת עם הבוס שלה או עם חבר הנאמנים במטרה לקבל משרה עם תשלום גבוה נחשב לזנות? בסופו של דבר יש כאן טובת הנאה מינית בתמורה לכספים. מה בקשר לאיש ואישה שיוצאים לארוחה ולבילוי שנגמר בפעולה מינית? בסופו של דבר היה כאן תשלום והיתה כאן גם הנאה מינית. מה עם אשה שבתמורה לארוחה היא שלמה בפעולה מינית? מה אם אישה יוצאת לחופשה במקומות אקזוטיים בתמורה לטובות הנאה עם מי שמשלם על כל החופשה? זה נחשב לזנות? קראתי גם על בחורות צעירות ששילמו את מחיר הלימודים באוניברסיטה במה שקיבלו מעיסוק בזנות. למעשה הן אמרו שזה היה הרבה יותר רווחי מאשר עבודה בחנות או טיפול בילדים. אני לא מבין מה רע בזה. בסופו של דבר בגיל הזה יש פעילות מינית גדולה אז למה לא להרויח מחלק מזה? לאחר שגמרו את הלימודים המשיכו הלאה בלי לעסוק בפעילות מינית בתשלום. לכן נראה לי שאם אישה באמת רוצה לעסוק במכירת טובות הנאה יש לאפשר לה וללקוחותיה לבצע את הפעילות. מה שצריך לבדוק שזה לא נעשה בכפיה וכל התשלום הוא שלה. צריך גם להפסיק לקרוא להן זונות אפשר לקרוא להם ספקיות של פעילות מינית או משהו דומה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא באמת קשה להגדיר מהי זנות. נסה להסתכל, למשל, על פרמטרים כמו תדירות היחסים ומספר הפרטנרים. נסה להסתכל מה קורה אם האשה אומרת "די, זה כואב לי" במהלך האקט. האגדה על יצאנית הצמרת בסגנון הסרט "אישה יפה" ועל הסטודנטיות המממנות את הלימודים בזנות (ונהינות מזה!) לא יכולה לשמש כבסיס לדיון בקורבנות זנות. כן, זה קיים, אבל בלי מספרים מדויקים, הרשה לי להניח שיש בישראל הרבה יותר נשים שהגיעו לארץ ע"י "מתווכים" (סוחרי בבני אדם) מתוך אמונה שיעבדו במקצוע מכובד (סיעוד למשל) ומצאו עצמן עובדות בזנות, ללא אפשרות לברוח, מאשר יצאניות צמרת שמתפרנסות מאיש עסקים מכובד אחד לערב. הרשה לי להניח שיש בישראל הרבה יותר נשים שהתדרדרו או דורדרו לסמים, כדי להתגבר על הכאב, וכדי להיות מסוגלות לתפקד עם מספר כל כך גדול של לקוחות, חלקם אלימים, מאשר סטודנטיות חינניות שעובדות בזנות כדי לממן את הלימודים, לקראת קריירה מוצלחת ו"מכובדת" בתחום אותו הן לומדות. הדיון על הפללת לקוחות צריך להתמקד בנשים הללו - וגם בגברים בזנות, שרבים מהם נמצאים שם בנסיבות טראגיות דומות - ולא בפנטזיה של גברים רבים לגבי עולמן של עובדות המין. שאלות רטוריות כמו זו שהצגת, "האם אשה ששוכבת עם הבוס שלה או עם חבר הנאמנים במטרה לקבל משרה עם תשלום גבוה נחשב לזנות?", עושות עוול לא רק לדיון בזנות, אלא גם לנשים בכוח העבודה באופן כללי. יש אנשים שכל-כך קל להם לחשוב שכל אישה המשתכרת היטב שכבה כנראה עם הבוס שלה (או עם חבר הנאמנים, לא פחות) ולהשוות אותה לזונה, מאשר להפנים סוף-סוף שנשים יכולות להצליח בקריירה ללא שימוש במין, בשל כישורים, יכולות, קשרים, ו/או מזל – ממש כמו גברים. לגבי המשפט האחרון שלך, אתה צודק כמובן: צריך להפסיק לקרוא להן זונות. "קורבנות זנות" הוא מונח מדיוק בהרבה ברוב המקרים. לסיכום, שאלת הפללת לקוחות הזנות (המילה "זנאים" נכנסת לשיח בהקשר זה) אינה שאלה פשוטה, ואני לא מתיימר להציג כאן תשובה, אבל רידוד הדיון לאזורים ערטילאיים בסגנון "מהי זנות" לא תורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה: לפי הנתונים שמוצגים על ידי הוועדה (עמ' 32, הערת שוליים 103): 97% מהנשים ו־95% מהגברים בתחום דווחו על אזרחות ישראלית. זה לפי נתונים של משהו שנקרא „הסקר הישראלי״ שלא בדקתי מהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי ראיון עם ורד לי (כתבת הארץ, תומכת בהפללה). לטענתה הסקר הישראלי האמור רחוק צלהיות שלם (להערכתה הוא סוקר כשליש מהעוסקות בתחום) והמספרים שמוצגים בו לא משקפים את המציאות. בשיחה (הלא ארוכה במיוחד) אתה לא הועלה הרעיון של אי הפללה אלא רק המודל השוודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש בארץ נשים שנחטפו ממזרח אירופה והן מוחזקות בכח בתור זונות - אז המשטרה צריכה לטפל בכך מיד ולהשליך את האחראים לכך לכלא לעשרות שנים. אף אחד לא חולק על הנקודה הזאת, גם לא מתנגדי החוק להפללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לפני עשור הייתה בארץ בעיה רצינית של סחר בנשים. כיום מהמעט שאני קורא מדובר יותר על נשים שמגיעות לכמה חודשים בוויזות תיירות (ובניגוד לעבר: מחזיקות את הדרכון אצלן) אבל לא בהכרח נאמר להן מראש למה הן הולכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם ניתן משהו בתמורה לטובות הנאה מיניות. לא צריך להיות הרבה פעמים ביום אבל זה עדיין אותו הדבר. כמובן שקל להטפל לסוג מסוים של נשים אבל במציאות יש הרבה. בקשר לסטודנטיות זה קורה בהרבה מקרים. למעשה יש סטודנטיות שמקבלות דיור והוצאות ותשלום עבור לימודים בתמורה לסיפוק הנאות מיניות. לאחר גמר הלימודים הן חופשיות. זה בכלל לא חדש זה קיים כבר הרבה זמן. אבל כמובן קל להטפל לאילו שנמצאות בתל ברוך או דרומית ליבנה וכן הלאה אבל אין הבדל ולכן זאת זנות ולי אין שום טענות נגד זה. אתה מפספס את הדבר העיקרי שאמרתי והוא שצריך להלחם בסרסורים ולא בנשים. אם אישה רוצה לשכב עם גברים בתמורה לתשלום עבור פעילותה אני לא רואה שום סיבה לרדוף אחריה או אחרי הגברים. במקום לבדוק את התדירות כפי שאתה מציע אפשר לבדוק אם אותה אשה נותנת את הכסף שלה לסרסור או משתמשת בכסף כדי להתקיים. גם כל הסיפורים כאילו מישהו ינסה לעזור לאותן נשים לא נראה מקובל כי בסוף לא יקרה דבר מזה וגם לא יהיה תקציב. שוק חופשי זה מה שצריך. אם יש גברים שמוכנים לשלם עבור הנאה מינית עם אישה כלשהי אז שיערב להם ושיהיו בריאים. אני פשוט לא מוצא מה למדינה להתערב אם אין כפיה. עוד פעם אומר לך את הכפיה צריך למגר. לפעול נגד הסרסורים ולא נגד האישה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לנסות לשכנע אותך אחרת. בתור התחלה, תקרא בבקשה את סיפורן של נ' וס' (שבחרתי די באקראי אבל יש לי סיבות לחשוב שהוא מייצג). אם אתה ממשיך להחזיק בעמדתך, תגיד ונמשיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתנגדי ההפללה יגידו: הפללה מגדילה את הסיכוי שזנות תהיה זנות רחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שני סוגים של התנגדות להפללה. סוג אחד של התנגדות אומר "אין שום רע בזנות ו/או בצריכת זנות" (או "יש רע, אבל הוא לא רע שצריך להיות פלילי"). סוג שני של התנגדות אומר "צריכת זנות היא רעה וצרכני זנות ראויים לעונש, אבל נזקה של ההפללה גדול מתועלתה". אין לי משהו מיוחד לתרום לויכוח השני; אני חושב שעם יואל אני עדיין בויכוח הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שוורד לי ודומותיה תמיד יביאו את המקרים הגרועים ביותר ויתמקדו בזנות רחוב. אחת התגובות לכך היא התעלמות מהסיפורים שלה מכיוון שהם קיצוניים ולא מייצגים. דוגמה אחרת: נדיה מפרק 30 של סיפור ישראלי (לצערי אין תמלול) מציעה מבט שונה על המקצוע. הסיפור אינו סימפטי. אבל לא מדובר על אותו סחרור אינסופי שבכתבה. אין לי מושג עד כמה כל אחד משני הסיפורים מייצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר ''ערות'' יש מונולוג של אישה צעירה שעבדה בזנות במשך מספר שנים, מבחירה. זה מובא באופן יחסית נקי וללא מניפסטים. היא עושה שם הבדלה בין צעירות שמצאו בעיסוק הזה דרך להרוויח כסף מהיר ואפילו נהנות לפעמים מה''משחק'', לבין נשים שהן אמהות ובחרו בזה מתוך קשיי פרנסה, והן אלה שסובלות יותר מלחצים בהקשר הזה ומחשש מחשיפה וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין דעתי שצריך לתת למי שרוצה לעסוק בזנות לעסוק בזה בתנאי שאין סרסורים ואין כפיה. נכון שיש סמים וגם מתים. מצד שני גם חשמלאים מתחשמלים ומתים אבל לא שמעתי שמישהו רוצה להפסיק את המקצוע הזה. גם נהגים מתים בתאונות דרכים אבל לא שומעים שצריך להפסיק עם זה. יש גבול למה שאנחנו מסוגלים לעשות יש כאן גם עניין של בחירה אישית. בקשר לסמים אז יש כאן בעיה נוספת שהיא חוסר השליטה של האדם על עצמו. מה כבר אנחנו יכולים לעשות? אולי גמילה אבל לא בטוח שזה עובד. מצד שני צריך כסף לסמים ונראה לי שזנות יכולה לשלם הרבה יותר מאשר עבודה במכולת או במפעל כלשהו אפילו אם יסכימו לקבל מסוממים לעבודה. אפילו שיכורים לא מוכנים לקבל. אז מה נשאר? אולי להתחיל לגנוב ואז להתפס ואולי בבית הסוהר יגמלו. בכל אופן המצב לא קל. מצד שני אני בטוח שיש נשים שלתקופה מסויימת יהיו מוכנות לעסוק בזנות כדי להרוויח יותר מאשר בעבודה אחרת שאפשר למצוא. מדוע לא? יש ביקוש ויש הצע. מה עם גבר ואישה נפגשים ומחליטים לקיים יחסי מין רק לזמן קצר. אולי כסף לא מחליף ידיים אבל מה ההבדל? עדיף לא להכניס לויכוח את בעית הסמים כי אנשים מכורים לסמים יעשו הרבה דברים כדי לקבל סמים שהזנות היא הרע במיעוטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהסיכון הוא הבעיה. סמים הם חלק מהבעיה, אבל לא רק התמכרות -> צורך בכסף -> זנות, אלא גם, עד כמה שאני מבין, זנות -> הרס נפשי -> התמכרות. עד כמה שאני מבין - ואני מודה שאני ניזון מקומץ עיתונאיות שאולי מציגות רק חלק מהאמת - השכיבה עם כל כך הרבה גברים, כל לילה, והעובדה שהם מתייחסים אליך כחפץ, מביאה להרס נפשי, לדה הומניזציה. זו הבעיה, ולחשמלאים ולנהגים, ואפילו לפעלולנים בסרטים, אין בעיה כזו. הם לא צריכים להדחיק את העבודה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנאים האלה אני כבר מעדיף צינגלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד מהתחומים שבהם אין לי דעה ברורה מה נכון לעשות. ברמה העקרונית אני נגד חקיקה שמגבילה את היכולת של בני אדם לבצע דברים מרצונם ובהסכמה הדדית. לו כל הזונות (נראה לי שהגענו כבר לשלב שאסור להגיד זונות אלא רק ''עוסקות בזנות'', אבל שיקפצו לי) היו עוסקות במקצוע מתוך בחירה, כאשר במילה ''בחירה'' הכוונה היא שיש להן באמת אפשרויות לבחור מהן, הייתי חושב שמדובר ברעיון גרוע. בפועל, חלק משמעותי מהזונות הגיעו למקצוע בעקבות פגיעה מינית בצעירותן וחלק גדול מהן מכור לסמים ולא באמת מסוגל לבחור בדרך אחרת, כך שלא מדובר באמת בבחירה חופשית אלא יותר בניצול של אוכלוסיה חלשה (''מוחלשת'' לפי אלו שאוסרים לקרוא להן זונות). אם מדובר ברוב המקרים בניצול ולא בעסקה שנעשית מרצון ומתוך בחירה חופשית, אז בהחלט יש למדינה זכות לאסור על כך (בדומה לאיסור על סחר בבני אדם או באיברים) ולהפוך את הלקוח לעבריין. במקרה הזה, השאלה החשובה היא אם מדובר בצעד שיועיל לזונות או יפגע בהן. אם המדינה תדאג לשיקום הזונות ולתמיכה בהן ולא רק תרדוף את הלקוחות, אז יש סיכוי שהמצב ישתפר, אבל אם המדינה תסתפק בהענשת הלקוחות בלי שלזונות תהיה אלטרנטיבה, התוצאה תהיה כנראה הורדת המקצוע למחתרת וחיזוק הגורמים העבריינים שעומדים מאחוריו תוך פגיעה קשה יותר בזונות עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיינתי בדו״ח המסכם ולא מצאתי נימוקים ברורים להחלטה ללכת על גישת ההפללה. אם אני מבין נכון, כתב המינוי (עמ' 101) התווה את הכיוון הזה: בין השאר הוא ביקש מחברי הוועדה לבחון את האפשרות של קביעת עבירה של קבלת שרותי זנות מבגירים. הדו״ח מציין שקיימות שתי גישות (הליברלית והרדיקלית) ותומך ברדיקלית. נספח ב' (עמ' 107) מציג את הגישה הליברלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הנימוקים שמועלים שם כנגד התופעה/המקצוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להיות נגד חוקים כאלה. כשם שאין חוק נגד עישון ונגד צריכת אלכוהול למרות שאין ספק שהם פוגעים בבריאות, כך נראה לי שגם החוק הזה אינו במקומו. "תקופת היובש" היא דוגמה מצוינת לנימוקים שלי לכך. בתקופה ההיא, צרכני האלכוהול הוסיפו לצרוך אותו, ובנוסף לכך התפתחו מערכות פשע והושקע הון עתק במניעתו, ללא הועיל. בדיון 3348 מסופר על דוח של האום שממליץ אפילו על לגליזציה של צריכת סמים מנימוקים דומים. עם זאת, למרות הסקפטיות התאורטית שלי, וכיוון שבמדינות מסוימות החוק הזה כבר בתוקף מזה זמן, אולי כדאי בטרם מחליטים לבדוק היטב אם במדינות האלה הושגו התוצאות המקוות, עד כמה הביא לתוצאות לוואי מזיקות. אולי חקירה כזאת תגלה שהנטייה הראשונית שלי לפסול את החוק הזה אינה במקומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הדיון הזה (לא ספיציפית פה באייל, באופן כללי) - מפספס לחלוטין את הנקודה לדעתי. זה בכלל לא רלוונטי אם זונות אוהבות את העבודה שלהן או לא, אם הן אומללות או מאושרות, אם הן חלמו על זה כשהיו ילדות או לא. רק דבר אחד חשוב - אופציות. גם אם נסכים שזו עבודה נוראית - השאלה החשובה כאן היא האם במידה וניקח מהן את האופציה להיות זונות האם מצבן ישתפר או יורע? כאן אני בכלל לא בטוח בתשובה. נראה לי שאם טורחים לשאול לדעתן של הנשים שעובדות בזנות הן נוטות שלא לרצות שיקחו מהן את הפרנסה. למשל, טענה נפוצה היא "נשים לא באמת רוצות להיות זונות, הן נאלצות לעבוד בזה מתוך הכרח כלכלי" - נעזוב שניה את הכשל המובן מאליו (שזה נכון לגבי 95% מהעבודות בעולם), הרי שזה בעצם כמו להגיד "יש נשים שמצבן הכלכלי גרוע כל כך שזנות היא הדבר היחיד שמציל אותן מלהזרק לרחוב (עם ילדיהן). אנחנו נעשה לנשים הללו טובה גדולה ופשוט נשלול את האופציה הזאת - נחסוך מהן את הדילמה ופשוט נכפה עליהן להזרק לרחוב ובכך נפתור את מצוקתן". ואני שואל: לא עדיף שבמקום לשלול מנשים מסכנות אופציות, נתרכז בלתת להן אופציות נוספות? נניח, לקחת את כל הכסף שההפללה הזאת תעלה ולהשקיע אותו במרכזי תמיכה מושקעים, עם הוסטל צמוד כך שאף אחת לא תצטרך להזרק לרחוב, עם טיפולים נפשיים חינם, הכוונה ותעסוקה, ובהסברה לנשים על נזקי הזנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסטודנט לעבודה סוציאלית אני מסכים עם מה שאתה אומר עזרה לקבוצות כאלה תמיד חייבת להיות מערכתית אחרת שללת לו גם את האופציה היחידה עם כי הכי נוראה להתפרנס , בין אם רוצים להפליל את הלקוחות בין אם לא החשיבה חייבת להיות כוללת כמו מי הם אותם נשים מה הצרכים שלהם שאותם הם ממלאים על ידי עיסוק בזנות ואיך אני מביא אותם למקום טוב יותר שישלול את האופציה לעסוק בזנות , אחרת דירדרת אותם למקום יותר נמוך.... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה זה צריך להיות או או? לא עדיף גם שיקום וגם איסור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד אבל לדוגמא בעבודה סוציאלית מדברים על זה מלא שהרצון הגדול למחוק את הרע בעולם משמר אותו , הרצון לעשות מעשים דרסטיים כדי למחוק את הזנות יכול לשמר אותה כי באותה מידה שעזרת לאותם נשים אתה יכול לפגוע בהם , אם זה שככל שזה יהיה פחות חוקי יש על זה פחות פיקוח וממלא הם סובלות מאלימות ועוד , וזה עושה את העניין הרבה יותר מורכב כי אם יתברר שנשים שעובדות במקומות שהזנות מותרת ומפוקחת יותר חיות בצורה אנושית וטובה אז אולי זה הפיתרון , אבל אז יהיה זנות וזה הרי נורא והיום ולכן החשיבה חייבת להיות הרבה יותר רצינית מלמחוק את הזנות כמו איך לשקם את אותן הנשים ולסייע להם באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, כי שוב - איסור פירושו שאתה לוקח אדם בסיטואציה מוחלשת ואתה מונע ממנו אופציות ועוד חושב שאתה עושה לו טובה. אם יש מישהי בסיטואציה כלכלית קשה, והזנות היא הדבר היחיד שמונע ממנה מלהזרק לרחוב עם ילדיה - בכך שאתה מונע ממנה את האופציה הזאת אתה לא עושה לה טובה. רוצה לעזור לה? תן לה אופציות נוספות. מה גם שהמשאבים מוגבלים - אכיפת חוק כזה דורש המון מהם. אני מעדיף שכל המשאבים ילכו לשיקום וליצירת אופציות, ושלא ישארו משאבים למניעת אופציות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה זמן חשבתי כך, אבל אני כבר בכלל לא בטוח. זה נכון אילו הזנות היתה החלטה רציונלית בנסיבות כלכליות נתונות, וכך גם ההחלטה בכל יום נתון להמשיך לעסוק בזה. כמו שכתבתי ליואל, התמונה שמצטיירת לי היא שכמה גורמים, שמצוקה כלכלית היא רק אחד מהם, גורמים לזונות להישאר בזנות, ושזה הרסני להן. האלטרנטיבות, שטובות להן יותר, בלי ספק קשות מאוד. וכדי לתת להן סיכוי, צריך גם סיוע בשיקום, אבל גם להוריד מהאטרקטיביות קצרת הטווח של הזנות. אני לא חושב שאכיפת חוק כזה דורשת בהכרח המון משאבים. אולי כן אם שואפים לאכיפה הרמטית, אבל אני לא חושב שמישהו מצפה ברצינות לדבר כזה. אני חושב שמטרת החוק היא שינוי תפיסה - שצריכת זנות היא משהו לא בסדר. צריך, אני מקווה, רק אכיפה מעטה כדי להדגיש את המסר הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבין אבל שזה מאד בעייתי שהממשלה תקבע עבורך איזו החלטה יותר טובה בשבילך, ושהחלטות מסויימות שאתה מקבל הן אוטומטית לא רציונליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט בעייתי. מה דעתך על חגורות בטיחות במכונית? על צריכת סמים קשים? על הימנעות מלחסוך לפנסיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית אני בעד לגליזציה מלאה של כל סוגי הסמים. זה רק יגרום למכורים לבקש עזרה במקום לברוח מהמשטרה. אבל עזוב, אני מסכים שיש מקרים שהממשלה צריכה להגן עליך מפני הטמטום של עצמך. רק שיש ממש ממש מעט מקרים כאלה. בעניין של סמים ושל זנות זה נראה לי מופרז לגמרי. אין לי קריטריון ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שאני רואה עם המונח ''אכיפה מעטה'' (או חוסר אכיפה מוחלט, כפי שניסו למכור לנו - אמנם ביום חול - בעניין חוק המרכולים) היא תרומתו לזילות החוק. אני יודע שזאת לא הפעם הראשונה שאני נובח ליד העץ הזה, אבל בכל פעם שמסבירים לי על העניין ההצהרתי של החקיקה ועל שינוי הנורמות בעקבותיה אני חושב בעצב שאולי זה נכון, אבל הנורמות שמשתנות ביותר הן אלה של כיבוד המושג ''שמירת חוק''. חוק שאין יכולת או כוונה לאכוף אותו הוא חוק רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתונים ומיתוסים על זנות: הטענות על גיל כניסה מוקדם לתחום הזנות מופרכות. "רוב הזונות סובלות מפוסט טראומה ומאלימות" - כמעט רק כאשר וככל שהזנות אינה חוקית. "90% מעובדות המין סבלו מהתעללות מינית בילדותן" - לא נכון. תומר פרסיקו: מי שמתנגד לזנות צריך לשאול את עצמו מדוע אם כך זה לא בסדר להתנגד ליחסים חד מיניים בהסכמה בין בגירים. הוא מפנה גם לראיון שערכה נרי ליבנה עם שלוש העוסקות בכך שיוצאות כנגד הפמיניסטיות המתנשאות מעליהן. הלל גרשוני: "הזנות לא מוגרה בשוודיה אלא לכל היותר ירדה בחלקה למחתרת. מחקר מקיף על תוצאות חוק הפללת הלקוח בשוודיה גילה, כצפוי, תוצאות לא מכוונות רבות, ובהן: חוסר אמון חריף יותר בקרב הזונות ביחס לרשויות המונע מהן לקבל עזרה; חוסר רצון של עדים למעשים פליליים כלפי זונות לשתף פעולה עם המשטרה, מחשש שיפלילו את עצמם" כולל קישורים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדף על ''המיתוסים'' הפריך כמה שאת חלקם לא שמעתי מעולם. אני לא חושב שאלה דברים שנוגעים בעיקר העניין. את תומר פרסיקו בדרך כלל מלהיב לקרוא, אבל כאן הוא ממש לא משכנע לדעתי. אם מישהו כן השתכנע ורוצה לייצג אותו אנסה להתווכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה העיקרית שנראית לי קשה לסתירה היא ההשוואה בין זנות ובין פונדקאות. נראה לי שבאמת אין הבדל עקרוני בין שני המקרים ובכל זאת, לא רוצים לאסור על פונדקאות או להפליל את צרכניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי עמדה ברורה בשאלה. למעשה נראה לי שמישהו מחפש עבודה לשוטרים המשתחררים מעניין הקנאביס. ועדיין אני חושב שהאסוציאציה מופרכת. א. גם הפונדקאות נושאת ריח רע (בישראל פונדקאות בתשלום אסורה). ב. ההבדל הוא בתפיסה הציבורית של הזונה לעומת הפונדקאית. ג. אני מבין שאחד הטיעונים החזקים הוא הרפטטיביות והריבוי של פעולת הזנות. להיות פונדקאית אי אפשר להיות 3 פעמים בשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג נראה לי בקריאה שנייה קשה להבנה. כתוב לא טוב. כוונתי היתה שטענה חשובה של הלוחמים בזנות היא על מספר הלקוחות הרב ביממה אחת וכדומה. זה הוא גורם לחוסר האנושיות וכו' בעיסוק הזה. פונדקאות לעומת זאת היא ארוע חד פעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי פונדקאות נראית יותר קשה מזנות, באיזה מקום בינה ובין מכירת איברים. ההבדל הוא ברמת המחויבות: זנות אפשר (בתאוריה) להפסיק בכל רגע נתון, פונדקאית מחוייבת לתהליך שנמשך כשנה ללא אפשרות לפרוש ומכירת איבר היא בלתי הפיכה. אפשר לחשוב על זה כהשכרה קצרת טווח של איבר המין, ליסינג של הרחם ומכירה של כליה. לי נראה שזנות היא הפחות גרועה מבין שלוש האפשרויות. עד כמה שאני יודע פונדקאות מותרת בישראל (תחת הגבלות רבות) ולא נראה לי שהפונדקאיות עושות את זה לשם שמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבישראל מותרת פונדקאות ללא תשלום (יש החזר הוצאות). כמוכן מותר להשתמש בפונדקאיות בחו''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה הסדר הפוך. מכירת כליה (תמיד אומרים ''איבר'' אבל בפועל רק כליה אפשר למכור) אין סיבה שתהיה טראומתית (יש איתה בעיות אחרות, אבל לא קושי נפשי). בפונדקאות לעומת זנות, אני מסכים עם שוקי - הבעיה היא הרפטטיביות. לכאורה באמת אפשר להפסיק, אבל כנראה רבות מהזונות לא מצליחות להפסיק, גם כשברור שזו התאבדות פיזית ונפשית להמשיך, ושהאלטרנטיבות הקשות מאוד עדיפות. עוד הבדל שמשחק מאוד לרעת הזונות לעומת הפונדקאיות הוא שהזנות נתפסת על-ידי כולם, כולל הזונות, באופן בלתי נמנע כמשהו רע, משהו להתבייש בו. פונדקאות אפשר, לפחות בתנאים מסוימים, למסגר כמעשה שיש בו גם נתינה חיובית לזולת, ומשהו שאפשר להתגאות בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתתי כאן כבר קישור לסיפור ישראלי, אז הנה שוב, לעניין הפונדקאות. הפעם על ההודיות בנפאל: פרק 29 המערכה הראשונה (סיפור הולדת). שם יש תמלול, אבל הוא לא מכסה את רוב החלקים הרלוונטיים לעניין הפונדקאות שהובאו לאחר הכתבה של מאיה קוסובר. ההמשך הזה הוא בעיקרו תחקיר המשך של תוכנית אמריקאית, אבל לא מצאתי אותו כרגע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון, לב הבעייה שאתה רואה בתופעת הזנות היא הרסנותה לעוסקים בה. ניתן אולי לפרק זאת לשני מרכיבים קונקרטיים: האחד הוא הסבל שהעוסקים בזנות חווים - למשל החוויות הלא נעימות הכרוכות בעבודה והדימוי העצמי שנמשך גם מחוצה לה. השני הוא התמכרותם לעיסוקם עד כדי קושי חריג לרצות באחר ו/או לעבור אליו. האם תיארתי זאת נכון? אם כך, נדמה לי שהמחקרים העוסקים בפוסט-טראומה נוגעים בחלק מן העניין, אבל מן הקישורים שהבאתי אכן אין בחינה מקיפה של נקודות אלה. אני מניח שישנם מדדים השוואתיים, כלומר של הזנות ביחס לעיסוק במקצועות לא נעימים/ממכרים אחרים, שיכולים להבהיר סוגיות אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארת נכון ואף יפה. אני מתקשה לחשוב על מקצוע אחר שהוא ''לא נעים'' באופנים שזנות היא ''לא נעימה''. שניים שקפצו לי לראש הם פועל במשחטה וסוחר סמים, אבל הם אפילו לא קרובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, ממש לא קרובים. מילא משתמש מכור ומחוק, אבל הסוחר? זה שעושה הון עתק מצרותיהם של אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על סוחר זוטר, שלא עושה הון עתק, ודומה לזונה רק בזה שהוא מתבייש (אני מקווה) בעבודה שלו, ושזה בכל זאת כסף קל (?) שיוצר קושי לעבור למסלול טוב יותר בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בושת סוחר העבדים שקולה בעיניך לאי נעימות שחווה העבד? תמהני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי יותר מדי ידע בנושא, אבל לפי הספר ״לא רציונלי ולא במקרה״ סוחרי הסמים שברחוב מרוויחים מעט מאוד כסף, ולפי סדרות הטלוויזיה ״הסמויה״ ו״שובר שורות״ מדובר במקצוע עם רמת סיכון מאוד גבוהה. הסוחרים הזוטרים הם אלה שנעצרים על ידי המשטרה, אם הם פותחים את הפה על הבכירים מהם הם מסכנים את חייהם והם גם בדרך כלל הקורבנות העיקריים של מלחמות פנימיות בארגון או של מלחמות בין ארגוני פשע על השליטה באזורי ההפצה. בקיצור, לא תענוג גדול, לא כסף גדול ולא כבוד גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו במקרה הזה, הם נראים לי (גם כחובב אדוק של שו''ש) יותר כסרסורים מאשר כזונות. עם כל רמת הסיכון, אין שום דמיון בין וולטר וויט או אפילו ג'סי, על הסבל שהם עוברים לעיתים, לסבלן של זונות. אם כבר וולטר וויט הוא דוגמה נגדית, וחוץ מהסיכון הוא לא ממלא שום תכונה שפירטת כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על הרמה שלהם אלא על אלה שמפיצים את החומר ברחוב. בשובר שורות היו כמה כאלה שנעצרו וכמה שחוסלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שההבדל הוא השאיפות הפוטנציאליות. הם רואים מול העיניים את הכסף הגדול ושואפים להיות חלק ממנו. כלומר: יש כאן פוטנציאל לעשות את המכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אין לי ממש ידע בנושא ויתכן שכל סוחר סמים חולם להיות ביג-בוס יום אחד, אבל אני חושד שחלקם הגדול עובדים בזה בהעדר אופציות טובות יותר לאנשים כמוהם, שגדלו בשכונות עוני ופשע עם מערכת חינוך לא מתפקדת במקרה הטוב ומלאה בפשע, אלימות וסמים במקרה הרע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב הסוחרים שהכרתי סחרו כדי לממן את השימוש של עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אמרתי מלכתחילה שזה רחוק מאוד! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |