 |
החלום ופשרו | 345 |  |
|||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "פוליטיקה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
לדעתי פניו של עראפת אינם לשלום, אך יש כאלו הסוברים שכל מטרת ההתלקחות היא להשיג הישגים נוספים ובראשם שליטה במסגדי הר הבית (לדעתי עראפת לא היה יכול להתפשר על השליטה בהם ואם זו אכן היתה המכשלה לטעמי ניתן היה להתפשר). לדעת אילו עראפת פשוט משתמש בכלים העומדים לרשותו לצורך המאבק בנו. לדעתי החינוך השיטטי לשנאה וההיסתמכות על הגורמים הקיצוניים ביותר בתוך החברה הפלסטינית מחד ועל מקבילהם בעולם הערבי והמוסלמי (עירק למשל) מראה לנו את כוונותיו האמיתיות של עראפת והם ליצור מצב של מלחמה כוללת נגדנו שבה יוכל להשיג הישגים טריטוריאליים נוספים שלאחרהם תוכרז הפסקת אש בין ישראל למדינה פלסטינית (לא שלום) או לפי התסריט האופטימלי מבחינתו תחוסל ישראל. על התסריט השני אין מה להרחיב. בתסריט הראשון אנו נאלץ להפסיד שטחים נוספים ולסבול אבידות קשות ביותר ולהיות במצב גרוע יותר מזה בו אנו נמצאים עכשיו. הבלם העיקרי לתסריט זה הוא חשש כבד אצל מרבית מנהיגי ערב מהתוצאות למשטריהם ומדינתם, חשש שלצערי עראפת לא חולק עמם. עראפת מוכיח במעשיו מוכנות להלחם עד הפלסטיני האחרון אך עדיף מבחינתו עד המצרי.ירדני.עיראקי האחרון, כמו כן הוא נזהר מהסלמה מסיבית של המצב מחשש שאם האשמה תוטל לפתחו לא יזכה להתערבות הערבית שאותה הוא רוצה. היות ומדינות ערב ממאנות להסחף לתסריטיו אני חושש שניתקל בקרוב בתסריט חדש של פיגועים קשים ביותר ועלית מדרגה בחומרת ההתקלויות תוך ניסיון להמנע מעימות כולל שאינו אפשרי ללא הצטרפות מדינות ערב. המטרה תהיה השגת התערבות בינלאומית והקמת מדינה פלסטינאית על השטחים הנמצאים ברשותו כעת + חיסול חלק מהמובלעות הישראליות. לנוכח המצב הנוכחי אני נדהם מתגובת הפוליטקאים בשתי המפלגות הגדולות שעדיין לא השכילו להקים ממשלת חירום שתתמודד עם המצב. ממשלה כזאת יכולה לקום מיד ואני במקום שרון אפילו לא הייתי דורש לשבת בה היות שישיבתו בה תזיק מאוד תדמיתית ותחיש את ההתערבות שעראפת רוצה. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר דוב היקר.. אני ממש מחזיק ממך. כל הכבוד . המשך כך. אתה ממש מרומם את ליבי שבקרב כל השמאלנים הכותבים כאן חדשות לבקרים יש אנשים בעלי דעות אחרות מה עוד שאתה כותב בכיר .. החזק מעמד ואל תחשה המשך כך... כל העם מאחוריך.. למה שלא תלך לפוליטיקה? הימין זקוק לך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כותב בכיר" ? אל תגזים. מעולם לא הייתי "בכיר" בשום מקום, וטוב שכך. וגם בפוליטיקה לא הייתי ולא אהיה. יש דברים יותר מעניינים, ולתת עצות הרבה יותר נוח מכאן . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח רגע, שניישם את "הפתרון הצבאי". גם אם נניח שנסתדר עם הסנקציות שתוטלנה על ישראל, וגם אם מדינות ערב יעמדו מנגד (ולכל היותר תנתקנה קשרים עימנו), עדיין נישאר עם 2 וחצי מליון פלסטינאים (ומיליון נוספים אזרחי ישראל), ששונאים אותנו ואנו שונאים אותם. כמויות הנשק הקל שברשותם עצומות, וגם אם נכבוש בסערה את עזה, תהיה לנו מלחמת גרילה ממושכת וקשה, בה לא סביר שננצח. יש כמה פתרונות מעשיים 1. לגרום לכך שהפלסטינאים יתפסו את השלטון בירדן, וצמיחתה של הנהגה פלסטינית שמרכזה ברבת-עמון. עם הנהגה כזו יותר מציאותי להגיע להסכם על חלוקת יו"ש והבהרה שבגלל שה"פליטים" בירדן הם אזרחים, אין "זכות שיבה". החיסרון הברור הוא שירדן פלסטינית תזמין את סדאם חוסיין להגנה עליה. 2. מדינה פלסטינית והיערכות לעימות ממושך מולה. מבחינתי, אם אין הסכם שלום, תישאר ישראל בבקעת הירדן ותמנע העברת נשק כבד לשטחי מדינה זו. ניתן להבהיר לתושבי אום אל-פאחם והמשולש, שאם לא יכבדו את חוקי המדינה, ישראל תשקול ויתור על המשולש בתמורה לשטח מקביל ביו"ש. דומני שרוב ערביי ישראל לא מוכנים לשלם מחיר כזה בעבור ערפאת. בקשר ללבנון, דעתי היא שאסד משחק באש, ומי שמשחק באש שלא יבוא בטענות אם ידיו יתחילו לבעור. על ישראל לשנות לחלוטין את המדיניות בלבנון, לא לתקוף תחנות כח ודברים הגורמים סבל ללבנון, אלא לגרום שחיי הסורים בלבנון ייהפכו בלתי נסבלים - בלי מעורבות ישירה. זה בדיוק מה שהסורים עושים 15 שנים. הגיע זמנם לשלם את החשבון - כבר עתה, בלי התערבותנו, קוראים לסורים לצאת מלבנון (דווקא אם נתקוף את הלבנונים, אסד יכול לטעון שהוא מגן על לבנון !!). לכן, מה שיש לעשות, הוא לסייע לגורמים לבנוניים העויינים את סוריה לגרש את הסורים, תוך כדי הבהרה שלא נכנסים ללבנון בשביל זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להיכנס לפרטים, צריך להפנים סוף סוף את העובדה שאנחנו במלחמה, שהוכרזה עלינו ע''י האויב. כשנמצאים במלחמה צריך לנצח. אי אפשר לנצח במלחמה באמצעות ''פעולות חרורגיות'' (כשאני שומע את המושג הזה אני מקבל חררה), באמצעים לא צבאיים, הפעלת ''חכמה'', ועוד כל מיני פטנטים. במיוחד לא יעזרו דיבורים ואיומים שאין מאחוריהם כל תכנית, שיטה שהצטיין בה ראש ממשלתנו לאחרונה. צריך פשוט להכניע את האויב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לעשות זאת בהמון דרכים. למשל כרגע כשאני כותב את הדברים מתוארים בטלוויה חילופי אש בין גילו ובית ג'אלה. הם יורים עלינו ואנו יורים עליהם. איך זה ייתכן שמדינה חזקה , החזקה במזרח התיכון אומרים, מוכנה לקבל מצב כזה. אז למשל לפנות את כל בית ג'אלה מתושביה וליישב שם יהודים. ואם יירו עליהם יעשו כך עם המקומות שמהם יורים עליהם. הרי אין ויכוח שיש לנו כוח לעשות זאת. הם היו עומדים בכך ? צריך לפעול כך שהאלימות תשרת את האינטרסים שלנו. זה, למשל, יגרום להם לחשוב פעמיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח אפילו שיימצאו הפוליטיקאים, המפקדים והחיילים שייגרשו את תושבי בית ג'אלה, ונניח אפילו שיימצאו יהודים (אולי הפלאשמורה?) שייתיישבו שם. אני בספק אם זה יגרום למישהו מהאנשים שחושבים היום "כדאי לירות על ישראלים" פעמיים, ולהגיע למסקנה שלא כדאי. בכל אופן, לא יהיה שינוי משמעותי במוטיבציה או ביכולת לפגוע בישראלים. כל זה, כמובן, אם אתה מתכוון לפעול באופן הזה רק בבית ג'אלה. אם זו שיטה (לפנות ולהתנחל בכל מקום ממנו פוגעים בישראלים), אז מתעוררות שלוש שאלות: לאן ילכו התושבים המפונים? כמה זמן זה יוכל להימשך לפני שתהיה התערבות צבאית של האו"ם או משהו דומה? לאיזה שיפור במצב זה יביא? וגם: ממש כמו ב"אבן, נייר ומספריים", אינני חושב שניתן לעשות איזה דירוג של חוזקן של המדינות במזה"ת, ולמצוא את ישראל בראשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תסתכל על מפת המזרח התיכון תוכל להבחין בנקל שמדינת ישראל כולה היא כתם קטן כמעט בלתי נראה בתוך מרחב ערבי. יהיה להם המון מקום בין בני עמם. לא צריך לדאוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, צה"ל יעביר את האנשים לתוך שטחה הריבוני של מדינה אחרת? ומה לגבי שתי השאלות האחרות שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מבינים שהצד השני מחזיק את ''ידית ההפעלה'' לאלימות הנוכחית. אם נפעל כפי שהמלצתי והם יראו שהלחיצה שלהם על הכפתור אינה משרתת את המטרות שלהם הם פשוט ילחצו על כפתור הסיום. להערכתי ברגע שתהיה אצלנו הנכונות לבצע את הדברים שאמרתי, והכל יאמינו שאנו מסוגלים כבר אז לא יהיה צורך לעשות זאת. אין הדבר דומה בכלל למה שהיה באזורים אחרים. שם הייתה כפיה מבלי כל יכולת של הצד הנכפה להשפיע . כאן הדבר היחיד שאנו מבקשים הוא שקט, ולהם אין שום בעיה טכנית לספק לנו את בקשתנו. אנו רק צריכים לגרום להם לרצות. וזה גם עונה על ההתערבות החיצונית. לא יהיה שום צורך להגיע לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אינה משרתת את המטרות שלהם"?! נדמה לי שהתערבות בינלאומית מהסוג הלא-דיפלומטי היא מטרה נכספת מבחינת הרש"פ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי שהתערבות בין לאומית (היום התערבות בין לאומית פרושה ארצות הברית. אין משהו אחר) אינה ריאלית כלל כתגובה לפעולה שהערבים שולטים על קיומה באמצעות כפתור האלימות. אתה מצייר תסריט דמיוני לגמרי כדי לתמוך בהשקפת העולם שלך. אני מניח שאם תמשיך להחזיק בהשקפת עולם זו תישאר תוך זמן קצר מחזיק בה לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, אינני חושב שאתה מכיר את השקפת-העולם שלי. אני מסופק אם יש כזו. לאור זאת, אני מוצא את הערת-הסיום שלך חסרת-טעם, במקרה הטוב. מעניין אם קראת תגובות אחרות שלי, במאמרים אחרים, כשהחלטת עבורי מהי השקפת העולם שלי. את התסריט הדמיוני, לפיו ישראל מגלה בכח תושבים למדינות אחרות - ציירת אתה. את העובדה שהקהילה הבינ''ל (כחות של נאט''ו או של האו''ם) מתערבת בסכסוכים שמצטלמים כמו טיהור אתני, במיוחד אם לארה''ב ולמערב יש אינטרסים כלכליים באיזור, גילה כל מי שצפה בחדשות בעשר השנים האחרונות. אינני חולק על כך שכפתור האלימות נמצא בידיהם של הפלסטינאים. אני רק אומר שבניגוד לדעתך, שתגובות קשות מצד ישראל (גירוש והגלייה) עומדות בסתירה למטרתה של האלימות, אני חושב שלמחוללי האלימות יש אינטרס מובהק לגרום לישראל להצטייר כגדולה, חזקה, מרושעת, גזענית, וכל יתר הדברים שבעולם אוהבים לשנוא. זאת, כפי שראינו, גם אם בתהליך נהרגים - וייהרגו - פלסטינאים רבים, וככל שאלה ייראו חפים מפשע וחסרי-ישע מול הכובש האכזר - כן ייטב. גורלם של תושבי בית-ג'אלה ובית-לחם אינו מעניין במיוחד את ערפאת (גם, אבל לא רק, מפני שהם נוצרים ברובם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהויכוח הזה פחות או יותר מיצה את עצמו. מכל מקום איני חושב שהבנת את הצעתי על פרטיה. איני מתכוון שנוציא אנשים מבתיהם ונעלה אותם על מטוסים או אוניות או נדחוף אותם אל מעבר לגבול. מבחינת השיטה אני חושב על משהו לגמרי אחר. איני יודע אם האזנת אתמול לחדשות . נמסר שם שצה''ל איים על תושבי רבעי מגורים שהוא עומד להפציץ את מקומותיהם, אבל בסופו של דבר התכנית הזאת בוטלה בגלל שליחת פרס לפגישה עם ערפאת. כשהם יורים על שכונות בירושלים אפשר ע''י איומי הפצצה לסלק את כולם. אפשר לשכנע שזה צורך בטחוני. הם ימצאו את מקומותיהם כפליטים ברשות הפלשתינית. ואם יהיה להם צפוף יעברו בכחות עצמם למדינות אחרות. עוד לא הייתה בהיסטוריה מלחמה שבה לא היו דברים כאלה, ואנחנו במלחמה, גם אחרי השלום החדש שאירגן לנו פרס. עד שארצות הברית על בוחריה היהודיים והנוצרים אוהדנו שהם עוד יותר רבים תחליט להגיב בכח צריכים לקרות להערכתי עוד המון דברים. זה בכלל לא פשוט כפי שאתה מתאר, ואם באמת אני טועה ואתה צודק תמיד תהיה לנו האפשרות לחזור בנו. גם לדעתי לא צריך ללכת עם הראש בקיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, אני לא מעוניין בוויכוח, אלא בדיון, ומבחינתי, לפחות, הדיון לא מיצה את עצמו. איני חושב שהצגת את הצעתך _על כל פרטיה_, ולכך בדיוק כיוונתי בשאלותיי. הנה כי כן, סיפקת כמה מהתשובות שביקשתי, ואני מודה לך על כך. בשאלתי המקורית, "כיצד?", כיוונתי לתכנית מפורטת ככל האפשר, היות שלדעתי רק כך ניתן לי להעריך אם מדובר בפתרון אפשרי או בסיסמאות שגם מי שמשתמש בהן אינו יודע במה הן כרוכות. איומי-הפצצה אכן מביאים לעזיבה זמנית של התושבים. הם שבים, בדרך כלל, מיד אחרי שהאיום ממומש. הפרטים שהוספת, אם כן, מביאים אותי לחשוב שאתה מציע משהו בסגנון "דין וחשבון" הלבנוני. המראות יהיו מראות גירוש ופגיעה בתשתית אזרחית, במקרה הטוב, או משהו דמוי כפר-כנא, במקרה הפחות טוב (וזה עשוי לקרות בשוגג, או אם, כמו סדאם חוסיין בשעתו, ישתמש ערפאת ב"מגנים אזרחיים" על יעדי ההפצצה המוכרזים). בגבור המראות האלה, של "ישראל רעה", שבהם הרש"פ מעוניינת, כפי שכבר ציינתי, ושלמענם היא נכונה להקריב חיי אדם ואינטרסים כלכליים, תבוא תגובה בין-לאומית. הגורמים המעכבים בארה"ב קיימים, במיוחד בחמשת הימים הקרובים, אולם הם יכולים רק לעכב - לא למנוע - את ההתערבות הזו. חשוב לי להגיד, דב, היות שבדיון הזה משתמע כאילו אני שולל את הרעיון שלך, שלא אלה הם פני הדברים - אני מנסה להבין אותו עד תום, בטרם אגבש דעה או "השקפה" לגביו. זאת משום שהמצב הנוכחי בכי רע, ואני מצפה בכליון עיניים לפתרון שיביא לשיפור משמעותי. הבעיה היא שבינתיים לא נתקלתי באחד כזה, ואני נוטה לחשוב שאין כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצוני רק להוסיף שני דברים 1. איני רוצה שיתקבל הרושם כאילו אני חושב שיש בידי איזה פתרון קסם למצב קשה. מה שאני אומר הוא שכדי לנצח במלחמה עליך להפעיל את מלוא כחותיך. ההיסוס לא משרת את המטרות. קשה גם לדעת מראש איך משפיעות פעולותיך, ועד שאינך מנסה לא תדע. אם שיטה אחת לא תצלח נסה אחרת, אבל על תגרר רק לתגובות חלביות ליוזמות האויב. תמיד אמרנו בצדק שעלינו להעביר את המלחמה לשטח האויב והדבר הזה לא פחות נכון היום. 2. הזכרת את כפר קנה. כזכור, האירוע הזה לא בא כתוצאה מכוונה שלנו אלא בגלל הסתבכות כח קרקעי שנקלע למצוקה. אנו מהרנו להתנצל, ותקפו אותנו למרות שידעו שלא תכננו דבר כזה, ולא ננסה לעשות זאת שוב. הרתעה מורכבת גם מפעולות וגם משכנוע האוייב בטיב כוונותיך. לכן ברור שאירוע כפר קנה אינו יכול לשרת מטרה זו. כשהאמריקאים הטילו את הפצצה על הירושימה הם לא התנצלו מייד ואמרו שדבר כזה לא יקרה שוב. לו עשו זאת, המלחמה הייתה נמשכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת לא קראתי את דבריך קודם לחילופי דברים אלה, אולי בגלל שהכנוי שבחרת לעצמך גרם לי לא להתעכב על הדברים. אני אוהב יותר שכל כותב עושה זאת תחת שמו המלא. כאשר קראתי את הודעתך "כיצד ?" כנראה לא עמדתי בדיוק על כוונתך וחשבתי שבעצם מדובר בניסוח מקוצר לשאלה מתגרה כגון: "ואיך תעשה זאת יא פסיכי שרק מקשקש כמו כל הימניים" ? באמת קטלגתי אותך לא בצדק בתוך קבוצה מסויימת, ולכן הערתי את הערתי ההיא. לפעמים טועים. מצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מסופק אם גם אתה היית מתנגד לדירה מרווחת בירושלים. חינם. אגב בימים האחרונים עלו במוחי כמה שאלות בנוגע לעתיד הנוגה שצפוי לשוק הנדל"ן אם רק ישכיל עמנו לקחת צ'אנס לנצח במלחמה כפי שהטיף *לקחת צ'אנס* להתאבדות קולקטיבית בשבע שנים האחרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו מלחמה? מלחמה היא עימות של צבא מול צבא. היכן אתה רואה צבא? היכן אתה רואה טנקים, מטוסים, תותחים בצד של "האויב"? היכן אתה רואה משהו חוץ ממספר חיילים פלסטינים מגושמים ומאומנים חלקית, וברוב המקרים סתם אזרחים חמושים? די כבר עם הדמגוגיה המטופשת הזו, בבקשה. שטויות לא מזיקות לאף אחד במצב רגיל, אך במצב הנוכחי זה מסוכן לחזור עליהן פעם אחר פעם. אגב, מעולם לא עודכנתי שמסוקי תקיפה מסוג "קוברה" הוגדרו כ- "אמצעים לא צבאיים". תמיד שמח ללמוד דבר חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעקשותך להחזיק גם היום בעמדותיך ולהצדיקן מזכירה לי את הפסוק מספר משלי: "גם אם תכתוש את האוויל במכתש עם חריפות בעלי לא תסור ממנו איוולתו" אתה עצמך דמגוג, ואתה מצורף בזה כמספר שניים לרשימת המשתתפים שאני פותר עצמי מלענות להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, נראה שניתאי ואתה חלוקים, כמו רבים אחרים בדורנו, בשאלה: האם סכסוך בעוצמה נמוכה, כלומר לא כולל קרבות ש-ב-ש או הפצצות אויריות ממטוסים הינו מלחמה. כיוון שההגדרה עצמה אינה ממלאת תפקיד חשוב בצעדים הננקטים, אני חושב שהוויכוח הוא מיותר, ואתם מוזמנים להשתמש במילה "עימות" כדי לסלק מכשול משיחתכם. ושוב, סליחה שהפרעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע בדיוק איזה קטע מדבריי, במאמר שלמעלה או באחת מתגובותי האחרות גרם לויכוח הזה וגם לא טרחתי לחפש מהסיבות שצינתי. בויכוח על השאלה הלא חשובה אם מבחינה פורמלית אנו כן או לא במצב מלחמה בודאי הצדק לצדי. אפילו ביננו ובין סוריה שורר מצב מלחמה למרות שלא נורת אף יריה אחת. או למשל האם בלבנון לפני הנסיגה הייתה מלחמה ? אמרו לנו כל הזמן שכן, וזה היה נכון למרות שהלבנונים לא הפעילו מטוסי קרב ואפילו לא מסקרי"ם. ומלחמות הההתשה עם המצרים והסורים שקדמו למלחמת יום הכיפורים לא היו מלחמות ? האויב שבדרך כלל בחר בדרך המלחמה, הוא שבחר גם בסוג שלה לפי הנוחות שלו, ואנחנו נגררנו להישאר בסוג שהוא בחר אני מניח שלו הלכתי למילון כדי לראות מה פרוש המילה מלחמה, לא הייתי רואה שם שום סוג של כלי נשק. מלחמות היו עוד בעידן שלפני אבק השריפה. ביננו ובין המפלצת שנקראת "הרשות הפלשתינית" שיצרנו במו ידנו לא שרר מעולם שלום פורמלי כל עוד לא נחתמו הסכמי הקבע אבל התנהלו שיחות. בקמפ דויד השיחות האלה נגמרו ביזמת הצד השני, ומיד הוא פתח בהתקפות אלימות נגדנו בכל האמצעים שעמדו לרשותו. שוב, איני יודע בדיוק על איזה קטע מדבריי מתנהל הויכוח, אבל לדעתי, וזה מה שכתבתי במאמר למעלה, אסור לחזור למנגנון שונה של שיחות תוך כדי קרב כמו שרוצה הצד השני. טוב יותר מבחינתו להכריעו קודם צבאית ורק אחר כך לגשת לשיחות. אבל מה שהולך לקרות לפי איך שהדברים מתנהלים אינו כך. האויב יגביר ויחליש את עצמת האלימות לפי נוחותו, לפי כמויות התחמושת שברשותו ברגע נתון, ואנו נגיב חלושות ליוזמות שלו ונדבר הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין ישראל ובין סוריה, ולבנון לא שורר מצב של מלחמה אלא הפסקת אש, שמגובה בהסכם הפרדת כוחות. אשר למלחמה, נסה את מילון וובסטר האנגלי: אולי הוויכוח הוא האם זו "מלחמה כוללת" או "מלחמת גרילה"? וכל שאר תגובתך לא נוגע למה שאמרתי. רק התייחסתי לשאלת המינוח, לא יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דמגוג הוא אחד שמתבטא ומגיב בצורה רגשנית ולא-רלוונטית. בהתבסס על תגובתך האחרונה, אשאיר את הקוראים להסיק מי משנינו הוא דמגוג. אם לחזור על הנקודה: אתה הגדרת את העימות הנוכחי כ- "מלחמה" (בתגובה לערן בילנסקי: המינוח הוא מהותי, שכן ברגע שמניחים שהעימות הוא בדרגה כה גבוהה, יש הצדקה להפעלת עצמה לא מבוקרת, כמו במלחמה). אני טוען כי האירועים האחרונים ראויים מקסימום לשם "עימות נמוך עצימות" - המאבק כאן הוא בעיקר מול קבוצות קטנות ומופרדות של אזרחים חמושים על פי רוב אך ורק ב- AK-47, הם התנט'ים. הראה לי עדות למסוק קרב אחד, למטוס קרב, לטנק או לכלי ארטלריה שמצוי בצד הפלסטיני, גם אם הוא לא מופעל נגדנו, ומיד אסב את עצמי לתמוך בדעתך. ואגב, על פי הודעותיך האחרונות, שמתבססות בצורה מינמלית - אם בכלל - על העובדות ועל הכרה כלשהי של המציאות, אני חושב שבהחלט אוכל לחיות עם חוסר תגובתך. מה גם שזה תירוץ די שקוף לא להגיב על הטענות היותר מבוססות שלי לגבי התהליך המדיני, בהמשך הדיון. ניחא. כאמור, לא הפסד גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להבין שאנחנו במלחמה. הפלשתינאים הם שפתחו בה וערביי ישראל הצטרפו אליה. זו ההזדמנות שלנו להשלים את מלחמת העצמאות שלנו משנת 1948-1949 ובעיקר לתקן את השגיאות שמאז. צריך להכיר בעובדה שרוב ערביי ישראל הם שונאינו.ולכן כל מי שיצטרף לאוייבינו מביניהם בהסתה, באבנים בבקבוקי תבערה או בנשק חי דינו כאוייב. במלחמה כמו במלחמה. צריך מיד להכין תוכניות לחימה. לכבוש ולשחרר מחדש את כל חבלי הארץ המוחזקים בידי אוייבינו. אם מבית ג'לה יורים, צריך להעלות טור שריון ולהשתלט על בית ג'לה בתוך חצי שעה. כנ"ל על כל מקום שמשם נורית על ישובינו אש. צריך מיד לפוצץ את מתקני השידור הפלשתינאים. צריך להפיל את ההליקופטר של עראפת. במלחמה כמו במלחמה. אין מלחמות דה-לוקס. לעראפת לא צריכה להיות חסינות. צריך כבר הלילה לנתק את עזה מיהודה והשומרון. צריך לפגוע מהר ובכל הכח בכל מטרה איסטרטגית. כל השהיה תתנקם בנו. אם הפלשתינאים יסלימו ותפרוץ מלחמה רחבת היקף אז צריך בפירוש להביא להרס טוטלי של כל התשתיות הצבאיות של הפלשתינאים גם אם זה יביא לבריחה המונית של כל האוכלוסיה הפלשתינאית מתחומי ארץ ישראל המערבית - לרבות מהגליל. הגיע הזמן להפסיק ולהיות יפי-נפש. להערכתי - אם נרצה בזאת או לא אנו בפיתחו של שלב ב' במלחמת העצמאות שלנו- לאחר הפסקה של 52 שנים - שכללו בתוכן כמה מלחמות מיותרות. מספיק ודי עם חלומות השוא שלנו על שלום עם הפלשתינאים. אלה מוכנים רק לשלום שבו הם השליטים על כל הארץ ואנו מושלכים אל הים. לעולם לא נוכל לסלק את השנאה מליבם. לעולם לא. נכון שלא כולם כאלה אבל מספרם של אלה המבקשים שלום-אמת ביניהם מועט וזעום וחסר כל משקל. אני מקווה שבמטכ"ל יש תוכניות מגירה להשתלטות חכמה ומהירה על כל שטחי ארץ ישראל. עם מינימום נפגעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא השלטון הנוכחי בירדן טוב מאוד לאינטרסים הישראלים והאמריקנים, שהם במקרים רבים הינו הך. השושלת ההאשמית מתבססת בעיקרה על תושבי ירדן הבדויים, המונים כ- 20% מאוכלוסית המדינה. כ- 60% מהאוכלוסיה הם פלסטינים. מיעוט כזה שמעוניין לשמר את עצמו בשלטון מחוייב לקבל עזרה מבחוץ, ואת העזרה הזו הוא מקבל בעיקר מארה"ב, עם תמיכה מישראל. דבר זה הופך את השלטון ההאשמי לבן-חסות של ארה"ב, ולפיכך גם המשרת של האינטרסים שלה. ירדן בשלטון פלסטיני תהווה איום משמעותי בהרבה על ישראל. מדינה עם צבא בן כ- 100,000 חייל ובשלטון פלסטיני שיתמוך בהסדר צודק לפלסטינים בגדה המערבית עשויה להוות גורם לחץ משמעותי בהרבה על ישראל להגיע לוויתורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העם איתך ומאחוריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאתחיל לתת פרשנות אחרת לארועים האחרונים, אני רוצה להעלות שאלה, שעלתה הרבה בימים האחרונים אבל לא נתן לה מענה. מה אתה מציע לעשות? לכבוש? להפציץ? להרוג? אז כל הכבוד, נפחית את הגידול הדמוגרפי של הצד השני וכמובן שנטפח לעצמנו על השכם, אות הוקרה לחזקנו וכוחנו. ואז מה? חשבת על זה? חשבת אולי על מלחמה כוללת במזרח התיכון, כשארצות ערב כבר לא יוכלו לעמוד בשקט, ואז באמת "יכריז עלינו האוייב מלחמה?" חשבת אולי על הטלת סנקציות? ניתוק קשרים עם ישראל גם אצל מדינות המערב? ואולי יעבירו מדינות המערב נשק לפלסטינים? ואח"כ לוחמת גרילה? בכוח מטפלים בכוח שיטופל בכוח שיקבל את מה שמגיע לו בעוד יותר כוח? נראה כי ההצעות של הימין אכן מתכוונות לכבות את השריפה, אבל במקום במים - בבנזין. אם אתה טוען שערפאת חכה לקבל את כל מה שיכול היה במשא ומתן ואז לצאת למלחמה, למה לא חכה לקבל גם את מזרח ירושלים? הרי הוא יכול היה לקבל את מזרח ירושלים, ואז לעשות את ההתפרעות. או יותר טוב - להקים צבא ולצאת למלחמה. סתם בחר לו נקודה אקראית? או שאולי זו לא הכרזת מלחמה, שתכליתה לפדות את פלסטין באבנים (?). אולי ערפאת לא רוצה מדינה שתראה כמו מסננת, מלאה בגושי התנחלויות, כבישים עוקפים ומוצבים של צה"ל? אולי ערפאת גם רוצה איזה חלק בהר הבית? ואולי לציבור שלו, שסובל מדיכוי בידי הרשות הפלסטינית ודיכוי ישראלי, פשוט נמאס? ראינו כבר איך מתנהגים אנשים שנמאס להם משלטון עריץ ביוגוסלביה, למה אתה חושב שהפלסטינים ינהגו אחרת? עראפת הוא טרוריסט ודקטטור, וישאר כך לעד, ואני מקווה שישראל תדרוש פרטנר אחר במקומו. אבל עם כל הכבוד, אנחנו במלחמה טלוויזיונית, בה מי שהורג יורת, מפסיד יותר. אם אתה רוצה לצאת לאחת כזאת, להרוג ולהיהרג, הייתי רוצה לדעת מה התועלת שתצמח לכולנו מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ הנכבד, רחיצתך בנקיון כפיך ודיבורך המתמשך בגנות הסכם אוסלו, חושפים לצערי פעם נוספת את אי יכולת הימין הישראלי להבין ולקבל את חשיבות צעדי היפרדות מרחיקי לכת משכניה הפלסטינאים של מדינת ישראל. עליך ועל המלגלגים השונים מהימין הפוליטי הישראלי להבין ולהפנים, כי הגורמים המדיניים באירופה ובארה"ב בשום פנים ואופן לא ייתנו ידם ולא יסכימו לכל סוג פיתרון העלול להזכיר - ולו במעט - את המודל היוגוסלאבי. דיבוריך המתממים ותגובותיך המתחסדות מכשירים את התופת בדרך הארוכה-קצרה לגהינום קוסובו, הן בשטחים הכבושים והן בתוככי הקו הירוק. לא נותר אלא לחזור על דברים שנאמרו ונכתבו על ידי בעבר, אשר מאוד לא נעמו לאוזניך ולאוזני קוראים נוספים: על מדינת ישראל לבצע נסיגה והיפרדות חד צדדית מסך שטחי 67, כולל סך שטחי מזרח ירושלים - תוך כדי שיקול אופציית תיקוני גבול והחלפת השטחים בגליל ובשטחי המשולש עם מדינת פלסטין העתידית. אין לשלול כי יציאה משטחים אלו ומסירתם לידיים פלסטינאיות ידרבנו ויגבירו את רצונם ותיאבונם של הללו לרצות ולדרוש אף את שטחי הקו הירוק - אך ברי לכל בר דעת בישראל ובמערב כי כל נסיון מימוש רצונות ומאוויים שכאלו מצד הפלסטינאים יגרום לאירוע, אשר בשלב זה אין צורך וטעם להרחיב עליו את היריעה. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה כל הזמן להסביר מדוע המצב הרע הנוכחי הוא תוצאה הכרחית של היגיון אוסלו, ואולי אביא כאן עוד דוגמה להמחשת דעתי שעלתה בדעתי רק עכשיו. שיטת אוסלו מזכירה לי את ההלצה על אותו אדם שביקש להרגיל את סוסו להתקיים מבלי לאכול, באמצעות הפחתה מבוקרת של מזונו, והסוס מת יום לפני שהפטנט הצליח. זה אוסלו. ברור שהצד השני ישבור את הכלים אחרי שיקבל את כל המתנות, ואין אופציה נוספת, ובכל זאת מדברים על "כמעט" וכל מיני שטויות שלא היו ולא נבראו. מה שקרה לאחרונה אינו תוצאה של החלטה מאוחרת של ערפאת אלא חלק מאופן פעולה שבו בחר מתחילה, והוא גם לא התבייש לספר לנו על כך ב "נאום קורייש" ובדברים אחרים אבל לא רציתם להאמין. ואשר לדבריך. אתה חוזר על ה "מנטרה" שלך שוב ושוב. אני מנסה להסביר תוך הבאת דוגמאות שהתנהגות העולם אינה קשורה כלל בהתנהגותנו "הטובה", למשל היום כאשר ברור שהפלשתינים פתחו במלחמה דווקא ברגע שקבלו מאתנו דברים מפליגים, העולם בחר להסיט את תמיכתו דווקא לצד שפתח במלחמה. אתה חוזר על האמונות שלך מבלי לנסות לחזקן בנימוקים ובדוגמאות אלא בבחינת: "אמרתי, ולכן זה כך.", וכשאני עונה בנימוקים אתה בוחר לא להגיב כלל. ואולי בגלל שלא מצאת נימוקים ממשיים לסתור אותי, הוספת בהודעתך האחרונה עוד דרך פעולה. התחלת לחלק לי ציונים. פרופ' ישעיה ליבוביץ' אמר פעם שבמילה "פשיסט" נהוג לעשות שימוש כאילו זה "אתה". כלומר אני אדם טוב וישר. אתה פשיסט. אתה מאשים אותי שאני מיתמם וכו'. כאשר יש ויכוח בין שני אנשים כל אחד יכול לכנות את יריבו בכל מיני כינויים. גם אני יכול להגיד שבדבריך אתה מיתמם שאתה דמגוג, פשיסט, גישתך שבטית, וכל דבר אחר, אבל אין זה תורם דבר לויכוח. אני כבר הודעתי לאחד הכותבים שלא אענה לו יותר משום שנקט בדרך פעולה זו. לך אני נותן עוד צ'אנס, אבל אצרף אותך אליו אם תתמיד בדרך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ הנכבד, אין זו פעם ראשונה - ובוודאי לא פעם אחרונה - אשר במסגרתה רואה ומאבחן הינך צל הרים כהרים. מעודי לא כיניתיך 'פאשיסט', 'דמגוג' וכ'. הטענה כי הינך לוקה בהתחסדות והתממות בתגובותיך השונות הינה טענה עניינית, האינה אמורה 'לפגוע' באיש. איני יודע בשל מה יצא קצפך, וצר לי כי נפגעת מכך. באם תשים לב לתגובותיהם השונות של אנשים נוספים לדברים שכתבתי בעבר, תוכל להבחין כי הללו מעבירים לכווני ביטויים וכוונות לא מחמיאות במיוחד, ואף אתה סיפרת בשמץ ליגלוג בתגובתך 'לכל איש שמאל מזרח חדש משלו' כי ליגלגת מעט על דבריו של אלכסנדר מאן וכ'. מעודי לא נפגעתי מדבריך. נהפוך הוא - בנקודות מסויימות לא יכולתי שלא להסכים עם טיעונים מסויימים מבית מדרשך, וזאת למרות העובדה כי אני באופן אישי וסובייקטבי הגעתי למסקנות אחרות. אני בהחלט מגלה הבנה לכך כי קבוצות מסויימות בימין ובשמאל הישראלי אינן מרוצות מקווי האדריכלות בהם הנני נוקט בכוון רעיון ההפרדה החד צדדית, אך לא נותר לי אלא לחזור ולהביא את דבריי פעם אחר פעם, במעין 'מנטרה' כלשונך. איני רואה בשלב זה צורך להבאת 'הוכחות' כלשהן להצדקת טיעוניי, העלולים - ובצדק - להשמע כטאוטולוגים וכמנותקים מהמציאות באוזניים ימניות, מה גם שבעיניך ובעיני מגיבים אחרים אין כלל חשיבות לדעותיהן של מדינות המערב האירופאיות - וזאת בלשון המעטה. בכבוד רב א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האשמתיך בכך שכיניתני פשיסט כי לא עשית זאת. הבאתי את דבריו של ליבוביץ כדוגמא שהביא להטחת מילים במקום ויכוח ענייני. לא אמרתי גם שהאשמתני בדמגוגיה. את זאת עשו משתתפים אחרים, ותמיד הגבתי כך או אחרת כשעשו זאת. לך שמורת "זכויות" אחרות. אתה כותב: "רחיצתך במנקיון כפיך", כאילו אני מסתיר מאחורי איזה פשע נתעב. אני בסך הכל אומר את מה שאני חושב ואיני מסתיר דבר. האשמה זו דומה להאשמת הדמגוגיה גם אם אתה משתמש במילים אחרות. הניסוח שלך אפילו חמור יותר. ואתה גם כותב: "דיבוריך המיתממים ותגובותיך המתחסדות" וזה מצביע על חוסר תום לב. כל אלה הם בעצם האשמות בחוסר יושר ואני לא מוכן לקבל זאת. בדבריי "לכל איש שמאל מזרח תיכון חדש משלו" התכונתי ככל הזכור לי לכך שרוב אנשי השמאל חושבים (או חשבו בעבר) שמזרח תיכון חדש ישרור אם נקבל משהו כמו הבנות בילין אבו מזן או מה שבסופו של דבר הוצע לערפאת ע"י ברק והוא לא קיבל, ואתה לעומתם חושב שניכנס לגן עדן אם נחזור לגבולות 67. בדבריי התכוונתי לאמונה מוטעית, להשקפה לא נכונה, אבל לא אמרתי שבעצם אתה חושב משהו אחר ומנסה לרמות את הקוראים. זה בכלל לא אותו דבר. איני פוסל לגלוג אך כאמור איני מוכן לקבל האשמות שוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אנשלוביץ היקר, העניין רציני למדי. במידה ואינך רואה כלל התממויות והתחסדויות טאקטיות מסויימות בחלק קטן מתגובותיך השונות, ובמידה ואינך מוכן לקבל - ולו באופן ספרותי - את תפקידו התיאטראלי והאירוני של פילאטוס באקט רחיצת הידיים, אלא עומד הינך על כך כי שלל דבריך ותגובותיך נאמר ברצינות ומתוך יושר פנימי עמוק - הרי אני הוא להיות הראשון אשר מיידית לוקח את דבריו בחזרה, ובזאת מתנצל עמוקות על אי הנעימות הנגרמה לך מעצם תגובתי זו. אגב, בגרמניה מכנים אדם הפועל והמתנהג ביושר, וזאת לפי קווי מצפונו ואמונתו הפנימית כ-anstaendig, וזו נחשבת כברכה ומעלה גדולה בחוגים גרמניים נרחבים ביותר, המאמינים והמחזיקים בתורת מעלות זו, מבית היוצר של מיטב הוגיה ויוצריה הנוצרים והיהודיים של גרמניה לדורותיה. שכניה השונים של גרמניה נוטים לפרש תכונות אלו באופן אחר - ולאו דווקא מנקודת התייחסות היסטורית ספציפית - אלא פשוט מעצם סלידתם מהצורך הגרמני האובססיבי 'להיות ישר, הגון וצודק', צורך אשר גם אני עיתים לבקרים סובל ממנו. בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח בטח. את הדעה הזאת בדיוק שמענו לפני חצי שנה לגבי לבנון. וכיום: ההבדל כמובן מעבר למה שידוע הוא שבתי הזיקוק בטווח טילי החיזבללה והממשלה חוששת אפילו את הטריק של "איתות ללבנון" וכדו'. מעניין מה יקרה כשאף מטוס לא יוכל להמריא מנתב"ג. זה בקשר לטיעוניך המופרכים המגובים ברמיזות לא ענייניות. אבל ככלל אם לא הייתי ברור לפני כן, השאלה האם עמי אירופה יסכימו לצעדנו או לא, לא מטרידה אותנו כמלא הנימה. מה שיפה כיום הוא שהיהודים אינם "יהודונצ'יקים" הצריכים להתחנף לרוצחי סביהם. ובטח ובטח לא נסכים לעצות, קביעות והתערבות מאותם חסרי חוש פנימי וחיצוני שאיבדו ממילא את זרעם בתוך אותם גויים, המדשדשים להנאתם בתוך שלוליות דם עמנו, ושואפים ארוכות את אפר אבותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי מה להגיד בקשר למלחמת העצמאות הפלשתינית כמובן, ואת זה אכתוב כתגובה למאמר הראשי, אולם אינני יכול שלא להגיב בפעם החמישית אולי לרמיזות בקשר ללבנון, ולאיוולת הנסיגה. גם כשישבנו ברצועת הביטחון יכלו לוחמי החיזבאללה לירות עלינו קטיושות, והסיבה היחידה אשר בשלה הם לא עשו זאת היתה הבנות ענבי זעם. רק תמימים שבתמימים מאמינים שבמשך יותר מעשר שנים נכשל החיזבאללה (המגלה תושיה מעוררת השתאות ברוב התחומים האחרים) בהשגת קטיושות בעלות טווח גדול יותר, ושרק ההתקדמות הזו אל הגבול מאפשרת להם לטווח את חיפה. הם יכלו לעשות זאת גם קודם לו רצו, הם יכולים לעשות זאת עכשיו, ורצועת הביטחון איננה משנה לכאן או לכאן בעניין זה. אם אינם יורים על חיפה או על נתב''ג, הרי שיש להם אינטרס שלא לעשות זאת, ולשמור את ההסלמה מול ישראל בגבולות הרצויים להם. לעומת זאת, מאז הנסיגה חסכנו את חייהם של בערך עשרה חיילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. רוחב רצועת הביטחון מראס אל ביאדה (מוצב רותם) ועד בתי הזיקוק היה בערך 40 ק"מ אולם המחבלים *לא* יכלו לירות מגבול רצועת הביטחון מכיוון שמשגרי הקטיושות שלהם היו מושמדים על ידי כוחות קרקעיים שלנו (להזכירך משגר קטיושה זה לא מרגמה שאפשר לטמון באיזה וואגי ולהסוות בשמלה) הטילים לדוגמא שנורו על הצפון במהלך מבצע ענבי זעם (פעולת חסרת תכלית, בגלל האופן בה בוצעה, של פרס לפני הבחירות) נורו עמוק מתוך שטח לבנון כאשר כל כפרי "קו המגע" היו שוממים לחלוטין ויכלו רק לגרד את ישובי הגדר, ובשום פנים ואופן לא את חיפה. ההצגה המטומטמת (מצטער אין לי מילים אחרות) של העובדה כשמירה של החיזבללה על הבנות ענבי זעם, בעוד שהם היו מפרים אתם כל יום בפעילות מתוך כפרים, ובקטיושות אפילו לא ראוייה להתייחסות רצינית. אני רוצה להזכיר לך שמתחילת 99 ועד סופה, היתה תקופה של בערך 10 חודשים בהם לא נהרג אף חייל בלבנון, לעומת 3 חיילים בחמישה חודשים האחרונים (צר לי, אבל ככל הנראה הם מתים) בקיצור, קוראי האייל ברובם טיפה יותר אינטלגנטים מכדי לבצע עליהם מניפולציות סטטיסטיות מטופשות שכאלו. וכל זה מבלי בכלל לנסות ולצפות את העתיד הוורוד שככל הנראה מחכה לנו בגיזרה, אלו שניסו לצפות בהאייל, נו איך לומר בעדינות הוכיחו כמה ממאמרי חז"ל על החורבן. "מלחמת העצמאות הפלשתינאית".... האופן חסר הבושה בו אתה מחליק על מעשי רצח נוראיים מבלי למצמץ (5 נרצחים ב4 מעשי לינץ' שונים + מכונית תופת, נכון להלילה, מבלי להחשיב רציחות "לגיטימיות" של חיילינו המדכאים שראויים לכל מיתה כנראה אליבא דשיטתך) מצביע על שחיתות מוסרית והזדהות, חד וחלק, עם אותם מעשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיזבאללה (אשר בכל העולם חוץ מבישראל מכונים "לוחמים", ולא "מחבלים", באופן ילדותי משהו) בכל שנות הפעילות האחרונות שלו ירו קטיושות רק כתגובה לפגיעת צה"ל באזרחים לבנונים. ההסדר הזה הגיע לכזו דרגה של אמינות כך שצה"ל ידע להזהיר מראש את תושבי הצפון מתי עליהם להיכנס למקלטים, וכמעט מעולם תושבי הצפון לא הופתעו. החיזבאללה לא ירו קטיושות שלא בתגובה לפגיעת צה"ל באזרחים, נקודה. הם לא עשו זאת לא משום שהם פחדו מחיילי גולני, אלא משום שמטרתם היתה פגיעה בחיילי צה"ל אשר שהו בלבנון, והם כלל לא ניסו לפגוע בתושבי הצפון. באותו אופן, הם כלל לא ניסו לחדור מעבר לגבול, גם בשעה שהם הרגו לנו חיילים ע"י מטען שהונח במרחק 50 מטר מהגדר, והסתלקו ללא שמישהו הבחין בהם. לסורים יש טילים אשר יכולים להגיע לתל-אביב. לאיראנים יהיה בשלב מסויים טיל שיכול לפגוע במטרה המרוחקת יותר מאלף קילומטר. אתה שוב נוהג בתמימות אם אתה מאמין שבמשך עשר שנים נכשל החיזבאללה בהשגת טילים ארוכי טווח מעט יותר. החיזבאללה מעולם לא -ניסו- לירות על חיפה, משום שזו איננה ולא היתה מטרתם. לו זו היתה מטרתם, אני משער שהם היו מצליחים בכך (לא שזה היה משתלם להם, וגם הם ידעו זאת, אולם את השיגור עצמו לא היינו מסוגלים לעצור). את הסכמי ענבי זעם הפרו צה"ל והחיזבאללה מפעם לפעם, אולם באופן כללי, הם עזרו לשמירה על חיי אזרחים, גם אם האירו באור אבסורדי ומקברי את מגרש המשחקים של הלחימה בלבנון. את מספרי החללים ביססתי על הממוצע אשר נשאר פחות או יותר זהה בשנים האחרונות (מלבד השנה עם אסון המסוקים). כמובן שיכול להיות שלפתע היינו מכריעים את החיזבאללה ומכים אותו מכה אחת אפיים, אחת ולתמיד. אולם הרשה לי להטיל ספק מה בהשערה הזו. בכל שנה היו לנו תקופות טובות יותר שבהן הגנרלים התפארו, ותקופות רעות שרדפו אותן, ובהן שמענו ש"אין ברירה", ובמלחמה כמו במלחמה, יש נפגעים. המשמעות של העימות בחודש האחרון חורגת מן הסתם מ"מעשי רצח נוראים". זו לוחמה ברמת עוצמה נמוכה, ובמלחמה נהרגים אנשים. הלינץ' ומעשי הרצח, נוראים ככל שיהיו (ובוודאי שהם כך) למשפחות הקורבנות, אינם מהווים חידוש במזרח התיכון. אני בספק אם אפילו משפחות החיילים אשר נהרגו יסכימו לטענתך כי הם "נרצחו", וגם אם יסכימו, הרי שזו טענה דבילית. החיילים ש"נרצחו" ירו ואולי הרגו אנשים שבצד שמנגד, ונהרגו כשהם אוחזים בנשק. אה כן, ועל כל הרוג שלנו, בצד הפלשתינאי יש בערך עשרה, שניים מהם ילדים עד גיל 13. אז כן, נכון, אנחנו תמיד הורגים ילדים "בטעות" והם בכוונה. או לפחות זו הגרסה שלנו. בשביל הפלשתינאים, שום הרג של ילד הוא איננו "בטעות". אם חיילים ישראלים לא היו שם, לא היתה טעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני לא טוען שהחיזבאללה ירו מתי שרק יכלו בלי לדפוק חשבון לאף אחד. הם יצרו בשכל רב, תנאי משחק בהם מותר להם לעשות מה שהם רוצים כל עוד הם לא פוגעים באזרחנו, ללא יכולת שלנו להגיב ברצינות בגלל פעולתם מתוך סביבה אזרחית, אבל ופה בא ה'אבל' הגדול בתנאים מסויימים הם שברו את הכלים כדי שנצמד לאותם הסכמים מטופשים. באותה שבירת כלים הם פגעו ככל יכולתם היכן שרק יכלו. בחיפה הם לא יכלו וכיום הם יכולים. זה שאני קורא להם מחבלים, זה עבור אנשים דוגמתך שאבדו את המצפן הפנימי לצערנו, אני מבטיח לך שהתייחסתי אליהם כשהייתי צריך בתור לוחמים. זו אחת מהסיבות שאני יכול היום להתקשקש פה איתך. אתה אולי חושב שלפני יציאה לקרב צה"ל מספר לחייליו שהאוייב הוא מפלצת שזוללת ילדים, תתפלא הצבא קצת פחות טיפש ממה שנדמה לך. הסכמי ענבי זעם, לא חסכו חיים של אף אחד, אדרבה אני יכול להצביע על חיים של לפחות שישה חיילים שראשיהם הועפו כתוצאה ישירה של אותם הבנות. החיזבללה בניגוד אולי למה שאתה חושב לא נברא מהחול. מדובר בצבא שנחוץ לו עורף אירגוני חזק ובסיסי יציאה קדמיים. בדיוק לצורך זה היה חשוב לו לבטח את ישובי קו המגע בעוד שאנחנו בפחדנותנו (ראש וראשון לזה אותו מושחת, שר הביטחון לשעבר, שלאחר יירוט של מבצע כירורגי במיוחד כמעט נטול סיכון במושגים של אז, הדליף לכמה כלבי דמוקרטיה מלכחי פנכתו, איך ברוב אחריותו הציל את עם ישראל מהרפתקאותיו של ביבי) נתנו לו את הפריבילגיה הזו. בקיצור במשך הארבע שנים האחרונות צה"ל הפסיד בלבנון מכיוון שהמדינה לא ניסתה לנצח. אני מצטער, לבנון בשבילך זה גזרי עיתונים וקטעי סרטונים. לבנון בשבילי היא מציאות מוחשית. בליל שיחות הסלון ששמעת על אותה מציאות התגלמו אצלי באופן ברור מאוד. בנושא הזה והוא יכולותנו, אינטרסי אוייבינו, מה יכולנו מה פיספסנו ולמה, תמונת המציאות אצלי מאוד חדה (ולערן: מעורבות הכוללת מעורבות רגשית עדיפה עשרת מונים על ניתוח קר של זה שחושב שהוא מכיר את המציאות מדיווחים הסטריים של שדרים ומדיוחים נפוחים של פרשנים ששמים עצמם למשל ולשנינה פעמיים בשבוע, ואין הדבר גורע מנפיחותם העצמית) זה שלפלישתים ישנם יותר הרוגים ואפילו מחציתם ילדים (שקר ערבי טיפוסי אך כלל לא מעניין אותנו) בכלל לא נוגע כמלוא הנימה לשאלה מי אשם במה ולמה. הצודק הוא איננו זה שיותר מסכן. מסכנותם ב48 אחרי שנכזבה תקוותם לשחוט אותנו (או להדוף אותנו לים בגרסא הצימחונית) לא עושה אותם צודקים (ובטח שלדבר על הורתה של המדינה בחטא אין דבר טפשי מזה) נסיונם החוזר ב67 וכשלונם גם לא עשו אותם במסכנותם יותר צודקים ובטח ובטח כיום כאשר אתה ושכמותך הצעתם להם הכל תמורת איזו הצהרה חסרת משמעות במושגים של "אמינות" ערבית, והם כתגובה שחטו באופן חייתי (וגם את תטרח לא תמצא שום מקבילה ללינץ שכזה במקומותנו, והתפרעויות בטבריה או ביפו בהם באורח פלא כל הערבים יצאו בחיים הם דוגמא גרועה מהסיבה הפשוטה שאילו מישהו היה מתכוון ברצינות לחסל אותם הם היו מתים תוך דקותיים) מי ששחטו, לא עושה אותם יותר צודקים. האופן הפתתי שבו אתה ושכמותך ממשיכים להצדיק אותם בניגוד לכל הגיון ו\או מחשבה ישרה מצביע על מחלת נפש, לא אישית אלא לאומית. יש לי דיאגנוזה יותר מפורטת ואני מתכוון לסכם אותה במאמר (זו לא התחייבות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אתה לא באמת חשבת שאני אשתוק, נכון?) "מעורבות (אני מניח שהתכוונת ל"ניתוח") הכוללת מעורבות רגשית עדיפה אלף מונים עדיפה עשרות מונים על ניתוח קר של זה שחושב שהוא מכיר את המציאות מדיווחים הסטריים של שדרים ומדיווחים נפוחים של פרשנים ששמים עצמם למשל ולשנינה פעמיים בשבוע ואין הדבר גורע מנפיחותם העצמית)" (משה דורון, יום שבת 4/11/2000, שעה 23:15 בערך) קודם כל, אתה שם לב כמה קביעות "אני-יודע-יותר-טוב-מכולכם-אבל-אני-לא-מצדיק-למה" יש בפסקה הנ"ל? אני ספרתי לפחות 6. שנית, דווקא הריחוק הוא זה שמאפשר להבחין במגמות. אני יכול להדגים לך מהמחשבה הצבאית למשלץ מפקד בכיר יושב במרחק מה משדה הקרב כדי לראות תמונה כוללת. כל איש מדע יודע שאל-לו להתערב במחקר שלו. *אסור* להביע עמדה על העובדות. אינך יכול, במחקר, להיות "בעד" או "נגד" העובדות - אתה חייב להשאר נייטראלי, אחרת אתה מעוות את מחקרך כייון שאתה עלול להתעלם מאפשרויות שלא מוצאות חן בעיניך ולהעדיף את אלו שכן. ואז אתה לא מנסה לחקור את האמת אלא מנסה לכפות את ערכיך על המציאות. אתה משים עצמך כשופט, קטגור ותליין. אתה קובע מה קורה, מה רצוי שיהיה, ומה לעשות. הבעייה היא שאתה שב ומערב את ערכיך האישיים בכל פינה. אתה מחליט עבורנו מה המטרות, כיצד יש להשיג אותן, ובכלל - מה טוב ומה רע. אתה גם עושה זאת מנקודת מבט שהיא אולי חדה, אבל צרה (כמו של סוס ששמים לו כיסויים לעיניו כדי שלא יפזול לצדדים) ובפרוש מעורבת - היית חייל בלבנון, נלחמת, ראית את חבריך נהרגים, ביקרת משפחות שכולות, אולי אפילו נפצעת. האם אתה באמת מצפה שאני או מישהו אחר יתייחס לדעתך כאובייקטיבית? כשקולה ומדודה? רציונלית? באמת? אתה הרי לא מסוגל להעלות על בדל שפתיך את הביטוי "יחס שחיקה" (למי שלא יודע, זו דרך נקייה לומר "כמה חיילים יהרגו ויפצעו בפעולה צבאית וכמה כלים ינזקו") כי אתה וחבריך יכולתם להיות נתון באותו מושג מבעית. אתה גם הגעת לרמת דמוניזציה של הצד השני שלא מאפשרת לך להניח אלא שהחיילים החטופים נהרגו. אתה רק שוכח להזכיר שלא נורתה ולא קטיושה אחת אל ישובי הצפון מאז הנסיגה, ושהחטיפה התבצעה בשטח שעדיין במחלוקת בין ישראל ללבנון, וכמו שהחטופים הישראלים לא זוכים לביקורים מידי הצלב האדום כך גם לא זוכים עצורים לבנונים בישראל לביקורים מהצלב האדום, ובכלל, שהחטיפה התבצעה כדי שאותם חיילים ישמשו כקלפי מיקוח לשם שיחרור העצורים הלבנונים בישראל. אתה שיכור אמונה בצדקתנו, שנובעת אולי מאמונתך הדתית כפי שהצגת בכמה הזדמנויות באייל (וזו לא ביקורת, זה ציון עובדה). לכן, אל תטען להיות פרשן, כי אתה לא. אתה צד בסיכסוך ויש לך אג'נדה להעביר. ואל תחשוב שאתה לבד, גם יוסי גורביץ ספג נזיפה מלשוני בתגובה למאמר אחר כיוון שהדעות שהציג היו פשוט וריאציה על שלך (חפש את המילה "דוגמאטי" במנגנון החיפוש של האייל). הנחות יסוד שונות אבל טענה לפרשנות שהייתה בעצם כיסוי לאג'נדה שמר גורביץ רוצה להעביר. אתה רשאי כמובן להעביר אג'נדה (לא יודע, זה פשוט יותר נשמע לי יותר טוב מ"סדר-יום") אבל אל תנסה לטעון כי דעתך אובייקטיבית ופרשנית. היא מגמתית. הדעה שאני מביע, וירדן הביע בכמה מקומות, היא-היא פרשנית. אני לא מחווה דעה על העובדות - אני רק מציג אותן. אני גם שומר על ריחוק וחוסר מעורבות (ככל שאני יכול, זה קשה באיזור "שמח" כמו שלנו) ולכן מרחב האפשרויות שאני מוכן להניח רחב הרבה יותר משלך. אצלי אין "לא ייתכן" או "רצוי ש" או "מטומטמים" או "פתטיים" או "מחלות נפש לאומיות" - יש הסתכלות על המציאות ובחינת העובדות בצורה אובייקטיבית. אני לא אומר בשום מקום "מה ראוי שיהיה" (בעצם אמרתי פעם אחת, נראה אם תמצא) ולכן אני מקווה שאני לא חשוד על ידיך ועל ידי קוראי האייל בניסיון להעביר אג'נדה פוליטית כלשהי (מה שברור שאתה מנסה לעשות). בקיצור טול קורה וקיסם... בידידות, ערן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען לניתוח קר של העובדות ולו מהסיבה שאני לא מוצא בזה עניין. לו הייתי מחפש ניתוח קר הייתי הולך לחקור את מערכת הנימים בכנף היתוש שמטריד כרגע את מנוחתי. אולם עובדה זו לא יכולה לכסות על העובדה המאוד ברורה שפה ושם משובצים גם כמה טענות העומדות בפני עצמם ותובעות יותר יחס מ''אתה נפצעת (נפלתי וחטפתי מכה בברך, אל תשאל) אתה משוחד''. בדיוק לנקודות אלה אני אתייחס אצל גיל למטה. ולנושא שהעלית. קיימת מה לעשות בורות מוחלטת בכל מה שקשור לעובדות שהיו בלבנון. בורות זו היא תוצא ישיר של דיס-איפורמציה מהצד הישראלי ומהלבנוני. דברי על הפרשנים (מצאתי קביעה וחצי בקושי אגב) הם שיקוף של התחושה שנעה בין צחוק פרוע למבוכה רצינית עת היינו בטעות צופים בהם. מה לעשות אבל אף אחד לרבות הפרשנים והפוליטיקאים לא קיבלו תמונה חדה כפי שקיבלו החיילים בשטח. (אני מדבר על כל הדרגים לאו דווקא החפ''שים דוגמתי) כשחייל נמצא בשטח ומדווח דיווח מסויים הנוגע להערכת סיכון או מצב, הרמטכ''ל יקבל לעיתים החלטה הנשענת בעיקר על דיווחיו. לא רק שאני מסוגל להעלות על דל שפתי את המושג ''יחס שחיקה'', יש לי ביקורת חמורה על הדרגים הגבוהים שמעלים פחות ופחות את המושג דבר שמעלה את יחס השחיקה בפועל, מכיוון שמי שלא מוכן להשקיע שלא יצפה לקטוף פירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מעורבות (אני מניח שהתכוונת ל"ניתוח") הכוללת מעורבות רגשית עדיפה אלף מונים עדיפה עשרות מונים על ניתוח קר של זה שחושב שהוא מכיר את המציאות מדיווחים הסטריים של שדרים ומדיווחים נפוחים של פרשנים ששמים עצמם למשל ולשנינה פעמיים בשבוע ואין הדבר גורע מנפיחותם העצמית" (משה דורון, יום שבת 4/11/2000, שעה 23:15 בערך) אתה אמרת, לא אני. השלכת כפפה, תרים אותה בבקשה - ספר לנו על דיסאינפורמציה והאר את עייני - החוקר הקר - רק תוכל לשפר את ניתוחיי. ותספור שוב, יש לפחות שש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה ננתח משפט כמו "בפעילות יזומה של צה"ל הניס הכח שני מחבלים, פצוע בינוני לכחותנו". אני לא זוכר את התאריך המדוייק אבל מדובר בדיווח של דובר צה"ל מתישהו באמצע 99 (אם מישהו מאוד מעוניין בפרטי מיקום וכח בדואל) "בפעילות יזומה של צה"ל" - כוחותנו שנשלחו לרבוץ במקום בו אין סיכוי שיפגשו את האוייב כדי שחלילה לא יפגעו. "הניס הכח שני מחבלים" - המחבלים שיודעים שצה"ל שולח למקום זה את חייליו, מגיעים על מנת למטען את העמדה, אך מה לעשות והכח מתברבר קצת ומגיע לעמדה אחרת. המחבלים שתקועים עכשיו באזור הכח, יורים עליו ומסתלקים. או קח לדוגמא את הדיווח "מטוסי צה"ל הפציצו היום יעדי מחבלים בגזרה המזרחית\\מרכזית\\מערבית של אזהב"ט." איזה תצפית זיהתה מחבל במקום כלשהו, וצה"ל שלח מטוסי קרב(!) להפציץ אותו בשלושתרבעי טון. יש לי עוד המון דוגמאות שכאלו, שמתארות את יצירת האווירה כאילו צה"ל ניסה להלחם בחיזבללה ברצינות ולא היא. רובם המכריע אני לא יכול להסביר מכיוון שאני ממשיך לשמוע עליהם בחזיתות אחרות, ומכיוון שכדברי כרזת השרותים הצבעונית "הבה נשאיר לצה"ל כמה שפנים בכובע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת "חלביים" הגילויים שלך. ולכן, לא כל כך רלוונטיים מבחינתי, יש לך משהו עם יותר "בשר" השאלה אם צה"ל נלחם ברצינות בחיזבאללה או לא, לא השפיעה על דעותי ורק מחזקת את דעתי שהצדדים ניסו בארבע השנים האחרונות למצא דרך להוציא את צה"ל מלבנון, ובעזרת הנורווגים, כפי שאישר בפני רן אדליסט שביקר אתמול בטכניון (הרצאה מצויינת, אגב), הגיעו להסכם כלשהו על נסיגת צה"ל מלבנון והפיכת החיזבאללה למפלגה פוליטית תוך פירוק כל המיליציות החמושות בלבנון לאורך זמן. לא מספרים לך הכל, הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסורת ארוכת שנים.. של שושואיזים. ובעניין הפיכת החיזבללה למפלגה פוליטית, הרשה לי שוב להחניק צחוק עצוב. מסתבר שראש הממשלה בכבודו ובעצמו, סבור קצת אחרת. אז אולי לא היה הרבה מה לספר.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אפילו לא אומר, אז למה שנאמין לך? ואגב, בקשר לברק, נו בסדר. מה ציפית שיגיד לך, שהוא פועל כדי להפוך את החיזבאללה למפלגה פוליטית בלבנון? זה כמו לומר שהוא וביבי פועלים כדי לחזק את הזרוע המדינית של החמאס בשטחים כדי להלחם בזרוע הצבאית. ולכן ביבי ביקש מחוסיין שיבקש ממנו (מביבי) לשחרר את השייך יאסין שהוא לכאורה אוייב גם של חוסיין וגם של ביבי בתמורה לאנשי המוסד (לעניין זה, אגב, רמז ד"ר יובל שטייניץ בראיון לרזי ברקאי לפני כחודש ב"מה בוער?") יש דברים שפשוט אי אפשר לומר לציבור. ואגב, יש גם הבדל בין הזרוע המדינית של החמאס בעזה ובין זו שבחו"ל (חאלד משעל למשל), זו מחו"ל היא התומכת העיקרית של הזרוע הצבאית בארץ. והיא נוטרלה יחסית בשנים האחרונות - ולראיה- מספר החשיפות של מעבדות, המספר הכמעט אפסי של פיגועים מצד החמאס. וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן כבר ענה לך בפרוט רב, אולם אם יורשה לי להוסיף ציטוט מתאים בעניין, הרי שכבר לפני אלפי שנים אמר סן-טצו ש "מדינה לא מנהלים מבחוץ, וצבא לא מנהלים מבפנים". והוא צדק. עם כל ההערכה לשרות הצבאי שלך, קרבי זה הכי אחי, ואיפה היית אתה ב 48, זה לא רלוונטי לניתוח עובדות היסוד של המציאות בלבנון. לא צריך לראות את הלבן שבעיניים כדי להבין סוגיות בהרתעה גרעינית בין מעצמות, ולא צריך לשכב במארב כדי להבין את מה שידע כל ילד ביישובי הצפון בשנים האחרונות - שצה"ל איננו מסוגל למנוע ירי קטיושות, עם רצועת הביטחון או בלעדיה. לגבי החיזבאללה, לא הוספת לנו מידע חדש בינתיים. אתה לא מגלה שום דבר בזה שאתה מספר לנו שהחיזבאללה ניסו לתקוף ולהרוג את חיילי צה"ל אשר שהו בלבנון ("שהו" זו אף מילה מכובסת משהו). חיילי צה"ל היוו צבא כיבוש ודיכוי, וזה הגיוני לחלוטין שניסו להרוג בהם. אתה גם לא מספר לנו משהו חדש לגבי התקפות חיזבאללה על אזרחים. אם זכור לך מקרה אחד בשנים האחרונות בו "שברו את הכלים" לוחמי החיזבאללה והחלו לירות קטיושות ולחדור אל מעבר לגבול על מנת לפגוע באזרחי ישראל -שלא- בתגובה להרג ופציעה של אזרחים לבנונים ע"י צה"ל, אתה מוזמן להשכיל את כולנו לגבי הפרטים המדויקים. העובדות, עד כמה שאני זוכר אותן, הן אחרות. חיזבאללה לא ירה קטיושות ללא פגיעה מקדימה באזרחי לבנון, והוא כלל לא ניסה לחדור אל מעבר לגבול. כל עוד לא פגענו אנו באזרחים, הוא הסתפק בלוחמה כנגד חיילי צה"ל הכובשים. אדרבא - כשכבר ירה החיזבאללה קטיושות בתגובה לפגיעה שלנו באזרחים, הרי שצה"ל לא ניסה ולא יכול היה לעצור את הקטיושות עצמן. צה"ל הפסיק את הקטיושות לבסוף ע"י התקפות של חיל האוויר (ולא של כוחות קרקעיים כמובן) על מטרות בעומק לבנון. התקפות שכאלו מכונות "כנגד ערך", ולא "כנגד כוח". המשמעות של התקפה כנגד ערך היא שלא מנסים לפגוע באיש עם החמור שיורה עלינו ("הכוח" של האויב), אלא במטרות שונות לגמרי, על מנת ליצור מאזן הרתעה. כמובן שרצועת הביטחון שוב אינה משנה דבר לשם כך - חיל האוויר לא צריך אותה כדי להתקיף את ביירות בתגובה לקטיושות. לסיכום, רצועת הביטחון לא עצרה לא קטיושות ולא חדירות. קטיושות היא לא עצרה משום שאין היא יכולה לעשות זאת, וחדירות היא לא עצרה כי החיזבאללה כלל לא ניסו. החיילים שם שמרו לכל היותר על עצמם, והם כמעט ולא היו רלוונטיים לגבי ההגנה המעשית על יישובי הצפון - "כמעט" ולא לחלוטין, משום שלפעמים הם אף פגעו בבטחון היישובים, כאשר כתוצאה מפעולות מלחמתיות של צה"ל נפגעו אזרחים לבנונים, מה ש"ייצר" קטיושות. רצועת הביטחון אם כך ייצרה קטיושות במקום לעצור אותן. אין לי מושג מה עשינו שם בשנים האחרונות. למרות שאני לא מחסידי תורות הקונספירציה והפוליטיקאים המושלמים הבלתי-טועים למיניהם, ברור לי לחלוטין שבמקרה זה, לא ייתכן שאלופים ורבי-אלופים לשעבר ופוליטיקאים מנוסים האמינו במשך שנים ארוכות (הדגש כאן הוא על "שנים ארוכות" - כבר אין הפתעות בלתי צפויות, אין לחץ זמן, ולא ניתן שלא להבחין במציאות) שרצועת הביטחון באמת נחוצה על מנת להגן על יישובי הצפון. כל מה שאני מבין גם הם מבינים. למה בכל זאת התקיים המשחק המקאברי והאכזרי הזה בחייהם של חיילי צה"ל? למישהו בישראל הרי היה אינטרס שצה"ל יישאר בלבנון ואיזה עשרים חיילים ימותו בכל שנה. למה? אולי זו היתה דרך "להכיל" את הסכסוך המתמשך עם סוריה למגרש משחקים מוכר ומוגדר היטב עם חוקים מוגדרים, ובצורה כזו להוריד את הסיכון לעימות בעוצמה גבוהה יותר, אולי זה נועד לשמש קלף בעד הירידה מהגולן, או אולי סתם איזו אינרציה מחשבתית של גנרלים אשר מפחדים לעשות משהו שונה שעלול לקומם את דעת הקהל. לא יודע, אולי לערן בילנסקי יש תאוריה אינטלגנטית ומתאימה יותר. לגבי הפלשתינים, אני אוותר על ההזדמנות לדבר על "הצדק" המטאפיזי בסכסוך, מכיוון שאינני רואה כיצד לעשות זאת מבלי שזה יהפוך מייד לוויכוח הרגיל, העצום, ההיסטורי והמוכר עד לעייפה. אין לי כוח לנתח מחדש את הכל. לגבי "האתגר" שהצבת בפני, אני מוכרח לציין שהוא אכזרי במיוחד. השוואת מעשי זוועה איננה אחד מן התחביבים שלי, ואני אפילו לא בטוח שמעשים כאלו הם ברי השוואה. אבל אם אתה ממש מתעקש, אני אנסה לתת דוגמא או שתיים. אם תשיג את עיתון "הארץ" מלפני יומיים, תמצא שם כתבה על תוכנית אשר ה BBC מכין, העוסקת בכלא אל-חיאם בלבנון, והקשר של ישראל לכך. מסופר שם על מספר פושעי מלחמה אשר שימשו כסוהרים בכלא, ועל כך שישראל מסרבת להסגיר אותם. לפי ה BBC, כ 14 אנשים הומתו, או אולי מוטב לומר "נרצחו", תוך כדי עינויים קשים בכלא, בהדרכת השב"כ הישראלי, ולפעמים בהשתתפותו הפעילה. מה עדיף, מוות בלינץ' ע"י המון זועם או מוות בעינויים קשים? לא יודע, ולא רוצה לדעת. לקורבנות אני מניח שזה לא משנה יותר מדי, וגם למשפחות לא נראה לי שזה משנה לטווח הארוך. מה גרוע יותר מבחינה מדינית או מוסרית? ביצוע לינץ' ע"י המון זועם, או רצח בעינויים של אסיר (או שבוי, למרות שישראל מעולם לא הכירה בהם כשבויים) בצורה מחושבת וקרה ע"י השלטונות? אם כבר מדברים על התפרעויות, הייתי מזכיר לא את טבריה ועכו, אלא את נצרת. התנפלות של אספסוף יהודי מנצרת עילית על בתי תושבי נצרת הסתיימה לבסוף בכך ששלושה אזרחים ערבים נהרגו, שניים מהם ירויים בעורף בנשק חי. המשטרה טוענת כי לא שוטרים ירו את הכדורים הללו (אם כי לא בטוח שהם דוברים אמת - זה לא שהם מעולם לא עשו שימוש בכדורים חיים כנגד מפגינים ערבים). כן, אני יודע, מן הסתם תאמר לי שאותם ערבים שהותקפו התקיפו באבנים ובבקבוקי תבערה את היהודים יום קודם לכן (טוב, אולי לא -אותם- ערבים, אבל לפחות חלקם. מה לעשות, תמיד כמה חפים מפשע אוכלים אותה). אני מניח שהפלשתינאים היו עונים לך שאותם חיילים ירו בראשם של ילדים קטנים יום קודם לכן, ואם לא אותם חיילים בדיוק, אז לפחות כמה שהיו לבושים ממש כמוהם. כפי שכבר אמרתי, מעשי רצח וזוועה הם אינם דבר חדש במזרח התיכון. הם תמיד מהווים מכה פטאלית למשפחות ולמכרים של הקורבנות, אשר תשנה את חייהם ללא היכר, וסערה תיקשורתית של שבועיים וחצי לכל השאר. עושה רושם שכולם מצליחים לחיות עם זה באזור הזה.חוץ ממי שמת מזה, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה היא פשוטה מאוד ואתה מתעלם ממנה בעקביות. א. בניגוד למה שכתבת, כיום כשיתפרץ עימות בינינו לחיזבללה, הוא ימצא בעמדות משופרות, מכיוון ש: 1. חיילינו כלל לא יוכלו להתקרב לגדר בגלל הטילים. 2. הם יוכלו להצית את בתי הזיקוק. העובדה שהסורים או אחרים יכולים לעשות זאת איננה ממין הטענה מכיוון שהם לא רוצים מלחמה ישירה איתנו. ב. שאיפתם איננה שחרור דרום לבנון בלבד מכיוון ש: 1. מצע הארגון מדבר על חיסול הגורם הציוני. 2. מצע הארגון מדבר על פעולה מדורגת, דרום לבנון ואח"כ ההמשך. 3. ידוע גם לך כי אין אמת בטענות החיזבללה, שחוות שבעה היו בידי לבנון, ומדובר בתירוץ. האם אתה טוען כי צה"ל לא יכל למנוע ירי *מדרום לבנון* לו היה פועל נגד החיזבללה בתוך שטח לבנון, ולא מתבצר ברצועה? האם אתה לא מוצא דמיון מוחלט בין החיזבללה ובין אש"פ בעניין זה, או שאני צריך לפרט? כל הדוגמאות שהבאת, וגם הקיצונית שבהם והיא נצרת (ולא כלא אל-חיאם שמה לעשות המתעללים כמו המעונים היו ערבים) גם על פי ההערכה המופרכת כאילו הערבים שנורו לא נורו בהפגנת הנגד, וכאילו טענות הערבים (אני מקווה שאתה מודע לעובדה שהם (ולכל כלל ישנו יוצא מן הכלל) שקרנים סדרתיים. אתה יודע למה המשטרה לא חוקרת בדואים במכונת אמת?) אמיתיות, מה לעשות לא מגיעות לקרסוליים של לינץ'. אני מקווה שאתה מצליח להפנים את 'גדולת' המעמד, בו אלפים מסתערים לטבול ידיהם שרידי בשר גוויות אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידה טובה (יהודיה צרפתית ,אני מניח שלמישהו זה משנה) עובדת באירגון אמנסטי. אם יש למישהו את כוחות הנפש (לי אין) להסתכל באתר המצורף... www.stoptorture.org למעלה ב 150 מדינות דווחו מקרי התעללות ועינויים.ישראל נמצאת ברשימה אחת עם דרום אפריקה, רומניה, בריטניה, אוקראינה, גרמניה, בולגריה , סין, רוסיה וארה"ב. אלה מדינות המיצרות ומשווקות את מכשירי המוות והעינויים. כשוחרי צדק אנושי וגלובלי, הרבה אנשים מעדיפים להיתעלם מזוועות אלו, ובישראל נפוץ משחק ההדחקה, כמו בהרבה תחומים אחרים, מיוחד בגישה וברצון להבין את מהות הקונפליקט עם הערבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לגבי ההערה על נתב"ג. בשנת 1985 קיבלו הסורים טילי SA-5, אלו טילי נ"מ בעלי טווח עצום יחסית - יותר משל הפטריוט אפילו - כ-250 ק"מ. במשך כשבוע כמעט והושבת שדה התעופה בן גוריון לטיסת מטוסי התובלה והביון הישראלים, אבל לאחר שבוע הבינו שלא הולך לקרות כלום. והמשיכו ב"עסקים כרגיל". הטילים עדיין נמצאים בידי הסורים דרך אגב. והלקח? חשיבה דוגמאטית מובילה למסקנות לא בהכרח נכונות. גיל לדרמן בהמשך מעלה את האפשרות שאולי ארגון החיזבאללה, או יותר נכון העומד בראשו כעת, לא מעוניין לפגוע בחיפה, או אפילו באזרחים ישראלים - אלא רק לשחרר את אדמת לבנון מהכיבוש הישראלי. זה מה שקורה כשאתה מפריד בין פוליטיקה לאידאולוגיה. סליחה שהפרעתי, הנה, הלכתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי. ראשית צריך להסביר לכל מדינות האיזור מצרים ירדן וסוריה שאנו הולכים להסלים את המצב ואם יהיה לנו רע גם השלטון שלהם יהיה בסכנה. יש לנתק בהקדם האפשרי את כל קווי התקשורת של הרשות לחו''ל דבר שעושה לנו לנזק תדמיתי. והדובדבן - יש לפתוח את שדה התעופה בדהניה ובהזדמנות הראשונה שערפת ממריא במסוקו פשוט לחטוף אותו ולהביא אותו לתל אביב שם הוא ישאר עד שיהיה שקט. הצעות שלא קשה לישמם ויכולות לפתור הרבה בעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אדבר אפילו על הצעת החטיפה המופלאה שלך, אבל אם אתה חושב שהשתקת קווי התקשורת של הפלסטינאים תעשה לנו תועלת תדמיתית כלשהי, אין לי מושג על מה אתה מדבר. כשלא מדווחים על מקום כלשהו - אנשים יכולים לדמיין לעצמם דברים הרבה יותר גרועים ממה שקורה באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה כזמן האחרון מדברים רבות על כך שהאדון הנכבד מר יאסר "אני לא מתגלח בגלל שאין לי מים בברז" עראפת יכריז חד צדדית על מדינה ומה מדינתנו תעשה בתמורה או בתגובה אז ככה לדעתי שוב פעם הבחור "הטיפש ,שלא לומר סוכן המוסד"ערפאת מתכנן לדעתי משהו שאף אחד מהקברניטים וגם לא חכמי התורה שיש בפורום הזה חשב עליו. אני מתכוון לכך שערפאת רואה בעיני רוחו את דוד בן גוריון ורוצה להדמות לו. הוא הולך להכריז על מדינה כשהתאריך לא משמעותי במיוחד בעיניו ולכן זה לא משנה מה אומרים לנו הביילינים - התאריך יהווה הפתעה. ואז עוד באותו הערב האו" - שמום למי שרוצה יכריז במליאה שלו על כך שמדינת פלסטין שרירה וקיימת. או אז אני רוצה לראות מה יעשו חכמי החלם היושבים בקריית הממשלה ובראשם הפלולה... מה הוא יגיד? שזה חמור? אולי חמור מאוד? אולי עוד עליית מדרגה? אולי הסלמה? יגיד כרגיל כל מה שאמרתי ויעשה מסיבת עיתונאים בשעה 2100 אבל כלום לא יעזור. גם לא רשת הביטחון שנתנה לו המפלגה " המהוללת" ש"ס. כל שנותר לו לעשות זה להגיד בו נכונן יחסים עם המדינה המתפתחת ואני ממליץ על פרס כשגריר כי הוא בכלל נייטרלי ולא מייצג את המדינה ממנה הוא נשלח... ראו איזה יופי נוסע לו מר ברז הנכבד לחברו משכבר הימים עראפת כשכל הממשלה ובראשה הפלולה מחרימים אותו - מתוך הגיון ברור לא מדברים עם מנהיג של כנופיית טרור ואם תרצו עם מנהיג של מדינת אוייב . אבל פרס מרגיש שהמשכורת שהוא מקבל ממשרד האוצר בתור השר שעושה הכי הרבה צרות ושום דבר חשוב באמת - היא סה"כ פנסיה או לכל היותר דמי אבטלה בשבילו והוא מרשה לעצמו להסתחבק עם האדון הנכבד בה בשעה שחיילים נפגעים ושלא לומר נהרגים. לא הוא מזכ"ל האום לשיטתו ושום דבר לא יסיר אותו מגישתו הנלוזה... אני רק ממליץ לכל מי שיש לו טיפה שכל לשמוע את הרצאותיו המדהימות של אהוד יערי. היחיד בטמבלוויזיה הישראלית שראה רואה ויראה את העתיד. היחיד שאומר ומפרשן אמת. לא כמו סוכן השב"כ הפלסטיני מר יורם בינור או חבר לישכת ראש הממשלה עמונאל רוזן לבטח לא כמו כל השדרים : החל במר יבין וכלה במיקי ויעקב יעל שטרנהל והאחרים ברדיו שאני אפילו לא אזכיר. אהוד יערי הוא מספר אחד. מה דעתכם על מר נסראללה? שמחזקי מדינה שלמה על הרגליים? ומה תגידו על הפטנט החדש של הרשעות הפלסטינית - לעשות לינץ' בלי לצלם ולשתף פעולה עם המשטרה..למסור להם את הקרבן... יפה מאוד... ברק בעד כי אז אין הפגנות של אזרחים אני כמובן מתכוון למקרי מרק גבריאלוב הי"ד ועמוס מכלוף הי"ד. נחזור לנסראללה הוא שלח חולייה שתהרוג שלושה חיילים והוא מצהיר חדשות לבקרים שהם חיים כל מי שלמעלה יודע שהשלושה מתים אבל לא חושף פרטים נוספים. כדי ליצור אשלייה בציבור ובקרב המשפחות. כמובן שגם רון ארד הי"ד מת כבר מזמן והם לא נוח להם לחשוף זאת. כרגע חזרנו למתכונת הפלא - ס"ש שהרי פרשה מהממשלה על רקע מדיני וחזרה על אותו משקל...הם הרי חרדים למדינה.. מצחיק מאוד. טוב יאללה אז יום טוב ושבוע טוב ביי חברים. ואם הרגזתי מישהו -אני מצטער זה אני.!!!1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לנצל את הבמה (ומקוה שהעורכים לא יכעסו עליי בשל כך) כדי להוסיף דברים בקשר לעוד שני עניינים. העניין הראשון הוא האמירה: "בסופו של דבר הפתרון יימצא בשולחן הדיונים". יש כאן אמירה שבבסיסה היא נכונה, אם כי גם כאן אני מסתייג מהמילה "הפתרון" עם ה' הידיעה, משום שלפעמים יש בעיות שאין להן פתרון חד משמעי ולפעמים יש בעיות שיש להן כמה פתרונות. אבל גם אם האמירה הזאת נכונה בבסיסה היום היא פשוט אינה לעניין. אנחנו במלחמה. כשנמצאים במלחמה קודם כל צריך לסיים אותה כך שכאשר לבסוף תגיע עת שולחן הדיונים נגיע לשם בתנאים הטובים ביותר. כאשר הטילו עלינו מצור במלחמת ששת הימים לא אמרנו "בסופו של דבר", וכך היה גם כשהתקיפונו במלחמת יום הכיפורים. כל דבר בזמנו. אבל ללכת ולחפש את שולחן הדיונים מול מטר הכדורים והאבנים כפי שרוצים אלה שאומרים זאת, זה ממש אבסורד. כל דבר בזמנו. הדבר השני שברצוני לדון בו הוא מצפונם של אנשי השמאל. בעצם, אנשי השמאל הם אנשים מאושרים. הם רוצים שלום. הם רוצים שלא נפגע באחרים. הם רוצים שלא נהיה כובשים. מה כבר יכול להיות רע בכך ? גם אם לא נצליח, אי אפשר יהיה להאשים אותם במשהו כי הם רוצים רק דברים טובים. אני טוען שהגישה הזאת מאד לא מדויקת, ויש מקום גם לאנשי השמאל לבחון טוב טוב את מצפונם. אני מתכוון לכך שקיימת גם אחריות לבטחוננו. כאשר רדיפת השלום מביאה לתוצאות רעות, ולסכון בטחון אנשנו המצפון צריך לייסר גם אותם למרות שהם אנשים מאד טובים. היום אמר ברק שלו הייתה ממשלה ימנית היום המצב היה הרבה יותר גרוע. הוכחה ודאי אין לו. אבל לי אין שום ספק שלו לא היינו בוחרים בתהליך אוסלו אלא מנסים כל דבר אחר , היינו חוסכים את כל שרשרת הפיגועים שלוו את התהליך ואת הסוף המר שבו אנו נמצאים היום. היה ראוי שאנשי השמאל היו עושים היום חשבון נפש, ומאשימים לא את ערפאת שעושה כמיטב יכולתו למען האינטרסים של עמו כפי שהוא מבין אותם אלא את עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאבק ממושך לא תואם את הרצונות או את האינטרסים של ערפאת. מאבק כזה יביא לשיתוקו הכלכלי של העם הפלסטיני, ובסופו של דבר לנפילתה של הרשות. בגיל 71, זה הדבר האחרון שערפאת רוצה. הבעיה האמיתית היא אם הרשות אכן תקרוס ותפסיק לתפקד כגורם כוח משמעותי. במצב זה, יש מקום להניח שיבוצעו פיגועים בשטחי ישראל והתקוממויות קטנות-היקף בגדה ובעזה (בערך בקנה המידה הקטן הנוכחי). אם דבר זה יקרה, האופציה הכי טובה תהיה לטפל באופן נקודתי ואינדיבידואלי בגורמים העוינים. זאת, בהנחה ואיננו רוצים להעביר את מזרח ירושלים לפלסטינים. מסירת מזרח ירושלים, בדרך אגב וללא כל קשר, היא הצעד האופטימלי שישראל יכולה לבצע הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט המדיני. בכל מקרה, המצב הנוכחי עדיף בהרבה על שילטון ישראלי ביש"ע, וחבל רק שההתנחלויות עדיין שם בשביל לסבך לנו את המצב - אם הקוצים הקטנים הללו בישבנינו לא היו שם, היינו יכולים בקלות לצלוח את העימות הנוכחי באפס נפגעים. למעשה, קרוב לוודאי שכלל לא היינו נכנסים אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעשרים ושישה ביוני פרסמת מאמר באייל שכולו שבח והלל להסכמי אוסלו והסברים מפורטים למה לא יהיה כדאי לרשות הפלשתינית לנקוט בדרך האלימות. אני הגבתי על מאמרך יום אחר כך קצרות תחת הכותרת "חילוקי דעות" במילים אלה: במאמרי "ערפאת מאיר את טפשות אוסלו" פרסמתי דעה הפוכה לדעתך, ונימקתי אותה . פחות או יותר כתבתי שם לא "שיש חורים בהסכם" אלא שכולו חור ,ואין בו משהו אחר. אני חושב שהתקופה הקרובה תבהיר טוב יותר את המצב ומעניין יהיה לבחון את ההסכמים מנקודת ראות של עוד כמה חודשים קדימה. אני חושב שיהיה זה אך הגון שהיום לפני שאתה מתחיל להוסיף עוד הערכות מלומדות, תסביר למה הערכותיך המלומדות של אז קרסו כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהן לא קרסו. הרי העימות הנוכחי מוביל, בקו ישר כמעט, להכרזה חד-צדדית על מדינה שתוקם על כ- 40 אחוז מהגדה המערבית וכ- 90 אחוז מרצועת עזה. בצבא יש תוכניות על פינוי נרחב מעט יותר, בעיקר על מנת להגיע למצב אסטרטגי קצת פחות גרוע. בסך הכל, במצב כזה, ערפאת לא יכול לקוות ליותר מכ- 60 אחוז מהגדה. עכשיו הבה נבחן את האופציות האחרות: ערפאת יכול להיאבק עם ישראל ברמה הצבאית בלבד ולנסות לכבוש שטחים. כמובן שנסיון זה יהיה מגוחך למדי, בעיקר בהתחשב בכך שרוב הנקודות השולטות על השטח נמצאות אך ורק בידי ישראל, כמו גם בעובדה שלערפאת אין ולו טנק אחד, וכוחו הצבאי חמוש למחצה ומאומן אף פחות. האופציה השניה היא הפעלת לחץ פסיכולוגי על ישראל באמצעות הטרדות קטנות, כגון פיגועים והפרות סדר בשטחים ובתוך הארץ. את האופציה הזו הוא בחר בתחילת האירועים, וכפי שאנו רואים היא לא בהכרח מובילה לתמיכה מוגברת בישראל בהסכם מדיני עם הפלסטיני - נהפוך הוא. אם כן, אנו נמצאים במצב בו ישראלים רבים (כולל אותך, להבנתי) מצויים בפניקה מוחלטת, מבלי בהכרח להבין על מה ולמה. בסך הכל, לא נשקפת לישראל סכנה קיומית מכיוון הפלסטינים, והיא חופשית לגמרי להחליט איזה שטח היא מוכנה ואיזה היא לא מוכנה למסור. פיגועים אכן סביר ויהיו, אך השב"כ נמצא במצב בו הוא מסוגל לסכל את רובם, ובאופן כללי הם אינם מהווים איום אמיתי על המדינה. הסכנה היחידה היא זו שנובעת מעצם הפניקה של האזרחים, והיא הסכנה שישראל תגיב בצורה נחרצת מידי על פרובוקציה פלסטינית, ותעזור לגרור את האזור למלחמה כללית. זוהי האופציה המסוכנת היחידה, רחוקה ככל שתהיה. כמובן שהמצב הנוכחי טוב לאין ערוך, מבחינתינו, מהמצב לפני אוסלו. יותר אין צורך להשקיע משאבים בשלטון על פלסטינים שאינם מעוניינים בו; כמו כן, יותר אין צורך להחזיק כוח צה"לי בלב הערים הפלסטיניות, יחד עם גופים גדולים של המנהל האזרחי. גם בעימות הנוכחי צה"ל נמצא בעמדת יתרון עצומה - חוץ מפינוי קבר יוסף, שהיה כורח אסטרטגי, לא היה לפלסטינים הישג אחד. ואין בכך פלא, שכן רוב הנקודות בהן צה"ל יושב ושעל הגנתן הוא אמון (למעט הישוב היהודי בחברון) נמצאות במיקום אסטרטגי יתרוני יחסית. זאת הסיבה למספר הנפגעים הנמוך לכוחותינו, והוא היה נמוך אף יותר אם לא היה צורך להקצות חיילים לאבטח התנחלויות מבודדות ואתרים נידחים. בקיצור, יש לשים סוף סוף את הרגלים על הקרקע ולצאת מההיסטריה. הפלסטינים בוודאי רוצים את ירושלים, את זכות השיבה ואת כל הגדה המערבית, אך יש הבדל בין לרצות ולהשיג, והגיע הזמן שאנשים בעם יבינו את העובדה האלמנטרית הזו. אני אמנם תומך במסירת מזרח ירושלים לידי הישות הפלסטינית (שהיא במקרים רבים עושת דבר ישראל, שלא מבחירתה), אך אין כח פלסטיני שמסוגל לכפות על ישראל, במצב הנוכחי, את ההחלטה הזו. אני מקווה שעניתי על שאלתך. ואני חושב שבאופן כללי, עדיף שבעתיד נבחר נקודת התייחסות בהווה ולא בעבר, למרות שדווקא "הערכותי המלומדות" במאמר אליו התייחסת לא קרסו כלל, לדידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מעולם לא אמרתי שלא יהיה עימות, וכדאי שתקרא את דברי טוב יותר. במאמר מאוחר יותר אף אמרתי כי אם פסגת קמפ-דיוויד תיכשל סביר להניח שיהיה עימות, אם כי דווקא במאמר הזה לא צדקתי בכמה מהשערותי המאוחרות יותר. מה שאכן אמרתי הוא שבמקרה ויהיה עימות, הרשות לא תוכל להסב במהלכו נזק ממשי למדינת ישראל, וגם הנזק הדיפלומטי וההשפעה החיובית (מבחינתם) על דעת הקהל בישראל לא יהיו משמעותיים. שגיאתי העיקרית היתה באי-הערכת התגובה הכלל-ערבית לאירועים, במיוחד לאחר אלימות ישראלית ייזומה. אך דווקא במישור הזה, הכדור אינו בידי הפלסטינים אלא נמצא לגמרי בידינו. הכל תלוי ברמת האיפוק לה אנו מסוגלים. ושוב, אנא קרא את דברי בצורה יותר מעמיקה לפני שתתיימר לבטל אותם. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שלניתוח המצב שלך יש תוקף וביסוס. אולם מזה שנים שבויה התפיסה הזו (שאינני מגבילה רק לימין) בתוך "בקבוק האידאות". אינך יכול להיכנס פעמיים לאותו הים! שנת 1948 היתה ולא תשוב עוד. לצערי המתנחלים אשר במשך שנים הובלו ונתנו להובילם באף על ידי כל הממשלות, ממשיכים לשגות ולהגות באותה אידאה פיקס אשר לפיה כביכול עם לבדד ישכון זו המציאות הנתונה. האם הסיכסוך הינו תוצר אפריורי ,היינו תוצאה של התודעה הערבית-מוסלמית שלפיה היהודי היה שנוא עוד לפני שרגל החלוץ הראשון דרכה בפלסטינה. תוצר אפריורי שלפיה הערבי שנוא על היהודי אפילו אם זה האחרון חי בשטעטל. אפריורי משמעו הזקקות לטקסטים הדתיים שעומדים בבסיס הציונות - עמלק, היחס לגר (הזר חייב להמיר דתו כדי להיות אזרח דרג ב'). מן הצד המוסלמי יש את הג'יהאד אך גם את היחס ליהודי כדרג ב'. או אולי לסיכסוך יש פן אפוסטריורי ,שנובע מעצם המגע ביננו. עד 1993 לא ניסתה מדינת ישראל ברצינות לנסות דרך שונה מו היישום הצבאי הרך. ההיתנחלויות סופן לרדת ,כמעט אם לא כולן, משום שקיימת הבנה ברוב הקשת הפוליטית (מבגין דרך שרון והלאה) שמלחמת ששת הימים לא היתה המשך של 48 אלא תפיסת אמצעי מיקוח לשם ביסוס ישראל בגבולות 48-67. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצל אמר: "אם תרצו אין זו אגדה", והתכוון לדבר שבזמנו נראה הרבה מעבר לרצונות הכי מפליגים שלנו היום. אני מאמין באמירה זו שלו. החיים הם מאבק מתמיד. ישנם מקומות וזמנים שבהם הם פחות נכרים ובאחרים הם יותר ניכרים. איני מכיר כל כך את ההיסטוריה של סקנדינביה השלוה, אבל אני מניח שגם שם היו מאבקים, ובטח לא זמן קצר. הבעיה העיקרית שלנו היא שהתעיפנו. אנו חושבים שאחרי כל מה שעברנו "מגיע לנו" בלי שנתאמץ. אבדנו את הרצון להשגת מטרות. כל מה שאנו רוצים זה שקט, ובאופן אירוני דווקא התרכזות רק במטרה הזאת מרחיקה אותה, ומשיגה אותנו אחור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |