בתשובה לדב אנשלוביץ, 02/11/00 20:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר אנשלוביץ היקר, העניין רציני למדי. במידה ואינך רואה כלל התממויות והתחסדויות טאקטיות מסויימות בחלק קטן מתגובותיך השונות, ובמידה ואינך מוכן לקבל - ולו באופן ספרותי - את תפקידו התיאטראלי והאירוני של פילאטוס באקט רחיצת הידיים, אלא עומד הינך על כך כי שלל דבריך ותגובותיך נאמר ברצינות ומתוך יושר פנימי עמוק - הרי אני הוא להיות הראשון אשר מיידית לוקח את דבריו בחזרה, ובזאת מתנצל עמוקות על אי הנעימות הנגרמה לך מעצם תגובתי זו. אגב, בגרמניה מכנים אדם הפועל והמתנהג ביושר, וזאת לפי קווי מצפונו ואמונתו הפנימית כ-anstaendig, וזו נחשבת כברכה ומעלה גדולה בחוגים גרמניים נרחבים ביותר, המאמינים והמחזיקים בתורת מעלות זו, מבית היוצר של מיטב הוגיה ויוצריה הנוצרים והיהודיים של גרמניה לדורותיה. שכניה השונים של גרמניה נוטים לפרש תכונות אלו באופן אחר - ולאו דווקא מנקודת התייחסות היסטורית ספציפית - אלא פשוט מעצם סלידתם מהצורך הגרמני האובססיבי 'להיות ישר, הגון וצודק', צורך אשר גם אני עיתים לבקרים סובל ממנו. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |