|
||||
|
||||
אין ספק שלניתוח המצב שלך יש תוקף וביסוס. אולם מזה שנים שבויה התפיסה הזו (שאינני מגבילה רק לימין) בתוך "בקבוק האידאות". אינך יכול להיכנס פעמיים לאותו הים! שנת 1948 היתה ולא תשוב עוד. לצערי המתנחלים אשר במשך שנים הובלו ונתנו להובילם באף על ידי כל הממשלות, ממשיכים לשגות ולהגות באותה אידאה פיקס אשר לפיה כביכול עם לבדד ישכון זו המציאות הנתונה. האם הסיכסוך הינו תוצר אפריורי ,היינו תוצאה של התודעה הערבית-מוסלמית שלפיה היהודי היה שנוא עוד לפני שרגל החלוץ הראשון דרכה בפלסטינה. תוצר אפריורי שלפיה הערבי שנוא על היהודי אפילו אם זה האחרון חי בשטעטל. אפריורי משמעו הזקקות לטקסטים הדתיים שעומדים בבסיס הציונות - עמלק, היחס לגר (הזר חייב להמיר דתו כדי להיות אזרח דרג ב'). מן הצד המוסלמי יש את הג'יהאד אך גם את היחס ליהודי כדרג ב'. או אולי לסיכסוך יש פן אפוסטריורי ,שנובע מעצם המגע ביננו. עד 1993 לא ניסתה מדינת ישראל ברצינות לנסות דרך שונה מו היישום הצבאי הרך. ההיתנחלויות סופן לרדת ,כמעט אם לא כולן, משום שקיימת הבנה ברוב הקשת הפוליטית (מבגין דרך שרון והלאה) שמלחמת ששת הימים לא היתה המשך של 48 אלא תפיסת אמצעי מיקוח לשם ביסוס ישראל בגבולות 48-67. |
|
||||
|
||||
הרצל אמר: "אם תרצו אין זו אגדה", והתכוון לדבר שבזמנו נראה הרבה מעבר לרצונות הכי מפליגים שלנו היום. אני מאמין באמירה זו שלו. החיים הם מאבק מתמיד. ישנם מקומות וזמנים שבהם הם פחות נכרים ובאחרים הם יותר ניכרים. איני מכיר כל כך את ההיסטוריה של סקנדינביה השלוה, אבל אני מניח שגם שם היו מאבקים, ובטח לא זמן קצר. הבעיה העיקרית שלנו היא שהתעיפנו. אנו חושבים שאחרי כל מה שעברנו "מגיע לנו" בלי שנתאמץ. אבדנו את הרצון להשגת מטרות. כל מה שאנו רוצים זה שקט, ובאופן אירוני דווקא התרכזות רק במטרה הזאת מרחיקה אותה, ומשיגה אותנו אחור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |