עתיד קודר | 3418 | ||||||||
|
עתיד קודר | 3418 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "קולנוע ואמנויות הבמה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אולי נקודת המוצא לדיון יכולה להיות רעיון הסינגולאריות של ריי קורצוויל. עד כמה שהבנתי אותו, הוא אומד את קצב ההתפתחויות המדעיות, ואת קצב ההתגברות של האבולוציה המדעית ומגיע למסקנה שבתוך כך וכך שנים תופיע פריצה לפחות באחד התחומים המדעיים אשר תבטל באחת את כל מה שהכרנו עד כה. בעידן שבו רובוטים רוקדים פלמנקו, ושבב בגודל מיקרוסקופי מסוגל להכיל את כל הידע האנושי שנצבר עד כה, בעידן שבו ניתן לשבט סוס שיגדל לעצמו כנפיים..התחושה היא שהשמיים אשר מעלינו רחבים לאין שיעור מן האדמה שעליה אנו עומדים. מכאן, ההערכה שהתחזית הקודרת נובעת מהגיגי לב של סופרים ולא מן השדה המדעי נשמעת לי לא לגמרי משכנעת. כלומר, נראה הדבר שההישגים המדעיים העצמם מאיימים כבר כיום על המשך צורת הקיום האנושית ובכלל האורגנית עלי אדמות. |
|
||||
|
||||
ניטפוק: שבב בגודל מיקרוסקופי שמכיל את כל הידע האנושי? בהתחשב בקצב צמיחתו של מאגר הידע האנושי, נראה לי שהוא משיג את קצב התמזערות אמצעי האחסון. |
|
||||
|
||||
כלומר, אולי אפשר לשייך את ההבדל בין האופטימיסטים לפסימיסטים להכשרה שלהם, אבל לא מהסיבות שצוינו. אחרי הכל, הדיסטופיה של "מכונת הזמן" או של "מטרופוליס" לא הרבה יותר עליזה מאשר זו של המטריקס. אולי, אפילו, אפלה יותר, בגלל ההבדל הקיצוני כל כך בין ה"עולם של מעלה" ל"עולם של מטה". והנה כבר צץ לו המקור להבדל: שהמד"ב של המדענים, זה האוטופיסטי, מתבסס על איזושהו דטרמניזם טכנולוגי. הוא רואה את המין האנושי כתלוי בטכנולוגיה שלו, ולכן ככל שהטכנולוגיה תתקדם, כך יתקדם גם המין האנושי. לעומת זאת, הדיסטופיות לאו דווקא עוסקות בעתיד, אלא יותר בהווה - הפיתוחים הטכנולוגיים הם רק אמצעי להעצים את מה שקיים כבר היום. אם נסתכל עליהן בכל זאת כמעין נבואות עתידיות, הרי שהן מניחות שהשינוי הטכנולוגי לא ישנה את האדם עצמו: האדם ישאר אותו יצור עלוב שהוא כיום, והטכנולוגיה החזקה יותר רק תחריף את המצב. 1984, עולם חדש מופלא, והדיסטופיות המודרניות יותר כולן מדגימות זאת. אפילו המטריקס, שלכאורה כולו בנוי על ההנחה שהרובוטים ישתלטו עלינו, מסתמך על הרצון האנושי לנהנתנות ריקנית, הנכונות לוותר על החרות תמורת הנוחות, ומעמיד את המורדים כמודל נגדי לאנושות הזו. כלומר, מד"ב אוטופיסטי עוסק במדע - שם יש מקום לאופטימיות. מד"ב דיסטופי עוסק בחברה (ובממשק שלה עם טכנולוגיות שהולכות ומשתפרות), ושם אין כל כך סיבה לצפות לעתיד. באופן מעניין, ז'אנר האוטופיות הקלאסי נמצא איפשהו באמצע - מצד אחד הוא מתרכז, מן הסתם, בחברה ולא בטכנולוגיה, ומצד שני הוא מניח פרוגרסיביות דטרמיניסטית של החברה האנושית - שככל שיעבור הזמן וה"טכנולוגיות החברתיות" שלנו תשתפרנה, כך ישתפר המין האנושי ויגיע לשיא באוטופיה, שכל כולה הנדסה חברתית מושלמת. בהיסטוריה של האנושות יש דווקא ניסוי שכזה ב"הנדסה חברתית מושלמת": רפובליקת וואימר, שחוקתה נחשבה למתקדמת והמתוחכמת ביותר בהיסטוריה. אבל סופה של וואימר היה להפוך לאם כל הדיסטופיות, ולא לאוטופיה. |
|
||||
|
||||
מפרגן .. :) |
|
||||
|
||||
העניין הוא שהעתיד באמת נראה קודר. ההתפתחויות הטכנולוגיות של ראשית המאה שעברה, נדמה כי נראו שהן תפעלנה בשירות האדם. ואולם ההתפתחויות הטכנולוגיות המאוחרות כבר מתחילות לאיים על האדם, ועל הסדר החברתי והפוליטי. נראה כי מישהו עתיד להשיג באמצעות פיתוחים טכנולוגיים עוצמה ותועלת שיותירו את כל השאר מקופחים. האדם הפשוט מאמין כי הוא יהיה בצד של המקופחים. |
|
||||
|
||||
שיא אישי? שיא איילי? והקטע של להצניע את הניסוי המקורי בהנדסה חברתית מושלמת באמת מוסיף איזשהו נופך אבל קצת יותר לעניין אין למיטב ידיעתי סיפרות או קולנוע שעוסקים בחברה אוטופיסטית והטענה שמד"ב של מדענים הוא אופטימי יותר בקשר להשפעה של הטכנולוגיה על בני האדם מבוססת על מה? |
|
||||
|
||||
זה לא גודווין אם זה רלוונטי. ולא דיברתי על הנאציזם - דיברתי על רפובליקת וואימר. היא הייתה הניסוי, והיא קרסה. מה שבא אחרי זה כבר לא כל כך רלוונטי. ידיעתך קצת מוגבלת, אני חושש. מאיפה לדעתך הגיעה המילה "אוטופיה"? מספרו של תומאס מור "אוטופיה" שתיאר חברה מושלמת (משמעות המילה היא "שום מקום"). בעקבותיו נולד ז'אנר שלם של סיפורת אוטופית (למטרות שונות, מכיוונים שונים, אבל כולם מתארים חברה אידילית עתידית - ראה, למשל, כאן). עד הולדת הקולנוע סר חינו של האוטופיזם והוחלף ברובו בדיסטופיות, שהביקורת שלהם על החברה קצת פחות מוסתרת מאשר באוטופיות. אגב, יש הכוללים גם את "אלטנוילנד" במסגרת סוגת האוטופיות - למשל דיון 260. לגבי מדענים ומד"ב, זו לא טענה, זו יותר השערה שמתבססת על הטענה במאמר המקורי, ומניחה כנתון את הטענה הזו. אם הטענה נכונה, ההשערה שלי יכולה לספק הסבר. אם הטענה אינה נכונה, אז ההשערה פשוט לא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
זה יותר תגובה ל"כתבה" בעכבר העיר ולכן זה יהיה ארוך מהרגיל והרבה יותר מבולבל דבר ראשון טעיתי במילה "ספרות" הייתי צריך להשתמש במילים "סיפורת" או "סיפורים" או משהו אחר שיבהיר שאני מתכוון למשהו שגם כולל את הקולנוע ושמתרכז בסיפור עלילה ולא במסר פוליטי אבל גם הטענה שאין סיפורים "אמיתיים" שמתרחשים באוטופיות היא לא ממש נכונה אני מכיר כמה דוגמאות ספרותיות ובקולנוע (ובטלביזיה) יש את "מסע בין כוכבים" למרות זאת יש לי איזו נקודה כדי שתהייה לך עלילה צריך איזו בעייה שהגיבורים של הסיפור יתמודדו איתה בחברות אוטופיות מעצם הגדרתן אין בעיות אז אם אתה רוצה לספר סיפור על חברה אוטופית אתה צריך או לייבא בעייה מבחוץ ולהראות איך החברה האוטופית שלך מתמודדת איתה או לגלות בעיות בחברה האוטופית מה שאומר שהחברה לא הייתה אוטופית מלכתחילה בקיצור אוטופיות הן משעממות בלי קשר לרקע ההשכלתי של הכותבים או לרוח הזמן ולכן לא רואים אותן (כמעט) בקולנוע או בספרים . . אבל לא לשם זה התכנסתי כאן (קננגיסר ראה את המילה "דיסטופיה" ובפשטנותו כי רבה הניח שמי שלא כותב על דיסטופיות בהכרח כותב על אוטופיות) הכתבה בעכבר השמיעה את אותו טיעון חבוט ש"פעם אנשים האמינו בקדמה טכנולוגית והיום כבר לא" והביאה כראייה את "בלייד ראנר" ו"המטריקס" מעבר לכך שמדובר על סרטים מלפני עשרות שנים ומעבר לכך שההסבר שהם נתנו (פחות מדענים כותבים מד"ב וידוע שמדענים שכותבים מד"ב נוטים יותר להאמין בקדמה טכנולוגית) הוא מופרך העובדה היא שהקולנוע מראשיתו ועד ימינו אלה פשוט לא מאמין בקדמה טכנולוגית מ"מטרופוליס" ועד "אוואטאר" טכנולוגיה תמיד הוצגה בקולנוע כדבר רע המדענים תמיד היו מטורפים החייזרים תמיד היו מסוכנים המחשבים תמיד היו רצחניים וכל נסיון לפיתוח טכנולוגי הוא או מרושע או מטופש וסופו להסתיים בדם ופיצוצים לא הייתה שום תקופה קולנועית שבה היה יחס חיובי לטכנולוגיה כך שהטענה שהיה שינוי לרעה בעשורים האחרונים היא פשוט קשקוש אני טועה? ויש גם הסבר כמו אוטופיות גם פיתוחים טכנולוגיים בעלי השפעה חיובית הם נושא משעמם לכתיבה עלילתית וסרטים משעממים בדר"כ לא מי יודע מה מצליחים בקולנוע אז כמה סרטים על צפרות אתם מכירים? האם מיעוט הסרטים על צפרות מעיד שאנשים כבר לא מאמינים בציפורים? |
|
||||
|
||||
אכן בספרו של גרייבס "רוח מצפון" הבעיה החברתית היא השעמום, כמו שמגדיר זאת גיבור הסיפור (משורר בן זמננו שהועלה באוב ע"י מכשפי העתיד) : חסר קצת פלפל. |
|
||||
|
||||
ממה שאני מכירה את פיליפ ק. דיק, הביקורת החברתית במד''ב שלו לא נוגעת לטכנולוגיה אלא לדיכוי ההמונים בידי השלטונות באמצעים טכנולוגיים - הוא אמנם מתאר דרכים מד''ביות שונות לעשות זאת, אבל בפועל בסיפורים רבים שלו קיימים מבחינה טכנולוגית רק שידורי טלוויזיה (בלוויין, נדמה לי), והביקורת היא על אופי השידורים והתכנים המטומטמים שלהם, על הדרך שבה הם מסממים את ההמון, על הצורך של הקהל להיות מונהג בידי דמות תקשורתית כריזמטית וכולי. מבחינה זו הוא מבקר חברתי חריף, אבל של ההווה ולא של העתיד. |
|
||||
|
||||
שנות החמישים והשישים היו שנים די אופטימיות בתרבות המערבית, השפל בגדול הסתיים, הטובים נצחו במלחמת העולם, הכלכלה צמחה בטירוף, המצאות כמו קולנוע, מכוניות וטלויזיה הפכו להיות נגישים הכלל, והחלום של בית עם דשא ירוק הפך להיות יותר ויותר ממשי. מאוחר יותר, שויאטנם הפכה לתסבוכת, שניקסון הפך להיות נשיא, שהאינפלציה התחילה לחגוג, התרבות הפכה להיות פחות ופחות אופטימית. זה לא נכון רק למדע בדיוני, גם במוזיקה פופולרית, בקולנוע, בספרות או אפילו בקומיקס. כל קשר בין זה לבין ההכשרה של האמנים נשמע מנותק מהמציאות. |
|
||||
|
||||
גנבת לי את התגובה. אלה בדיוק הדברים שרציתי לאמר. אני רק אוסיף שהכותב מפגין בורות בהיסטוריה של המד"ב (כאמור, האופטימיזם הקמפבליאני שאחרי מלחמת העולם השניה לעומת תרבות הנגד של שנות ויאטנאם וווטרגייט) מכיוון שבנוסף לדברים שנאמרו, הוא משייך את רוברט היינלין לגל תרבות הנגד וכנראה לא מכיר את סירטו Destination Moon שהיה סרט המד"ב הטוב ביותר בתקופתו. |
|
||||
|
||||
בשם שכ"ג: כשוייטנאם, כשניקסון, כשהאינפלציה. :-) |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים הייתי בהרצאה של בודריאר בה הוא הבדיל בין דומיננטיות להגמוניה. בעוד שדומיננטיות היא מצב הפיך בו תחתונים יכולים להפוך לעליונים, הגמוניה היא מצב סופי שלא מאפשר התקוממות כי הוא חודר לכל אספקט של החיים והנשלט מקבל ומפנים את השליטה הכוללנית והופך להיות חלק ממנה. כל זה הוא אמר, למיטב זכרוני, כביקורת על מצבה של ארה"ב ביחס לתרבות המערבית. ההגמוניה האמריקאית חילחלה לכל פינה כך שכולם הפכו לחלק ממנה מבלי שאפשרות ההתנגדות בכלל עולה בראשם, שלא לדבר על היכולת להבין שיש כאן מצב של שליט-נשלט. אני הבנתי את זה כמעין סינדרום שטוקלהום בקנה מידה של התרבות האנושית, או לפחות המערבית. צריך גם לזכור שבודריאר דיבר בימי ממשל בוש והפלישה האמריקאית לעירק. בהתאם, מעניין לראות שהתגובות הקודמות מזהות באופן מוחלט את התרבות המערבית עם אמריקה, כאילו שהתרבות הצרפתית, האיטלקית או הגרמנית נמוגה בבת אחת (יכול להיות שזה קרה לאחר מות דה-גול?) |
|
||||
|
||||
העלילה של מטריקס 1 ושל מלחמת הכוכבים 1 היא זהה היינלין שייך לאותו דור ספרותי (תור הזהב) כמו אסימוב וקלארק ובכל מקרה חזון העתיד שלו הוא הרבה יותר אופטימי משלהם אז מה בדיוק האזכור שלו אמור להראות? היחס בין מספר המדענים למספר הלא מדענים שכותבים מדע בדיוני לא ממש השתנה (לכל אסימוב אפשר למצוא היינלין) מי זה בכלל הבאלארד הזה? על כל "בלייד ראנר" או "שליחות קטלנית" פסימיים הוליווד מייצרת שניים שלשה סרטי גיבורים כמו "תור" או "גרין לנטרן"(חבל שלא תרגמו את השם) או "ספיידרמן" אופטימיים בקיצור הכותב משליך את המצברוח שלו על הסוגה |
|
||||
|
||||
איך ת'ור, גרין לנטרן או ספיידרמן נחשבים מד"ב? וגם אם נרשה לגרין לנטרן להיות מד"ב (יש בו חייזרים!) הרי שהוא לא עוסק בעתיד, ולכן הוא לא דיסטופי ולא אוטופי (שניהם ז'אנרים שעוסקים בעתיד). |
|
||||
|
||||
חייזר ,שוטר גלקטי ומוטנט נכנסים לבר ... אם זה לא מד"ב אז מה כן? והטענה שנגדה יצאתי חוצץ הייתה שב30 השנים האחרונות במד"ב ובמיוחד בקולנוע המד"בי "המדע (טכנולוגיה, ביולוגיה) והעוסקים בו, נתפסים כאחראים המרכזיים לרע המתואר, או לכל הפחות משתפי הפעולה עמו." הטענה הזאת לא נכונה בשני הכיוונים זה לא נכון שבעבר הקולנוע היה יותר טכנופילי ("מטרופוליס" אמרנו? גודזילה? "תוכנית 9 מהחלל החיצון"?) וזה גם לא נכון שהקולנוע המודרני הוא יותר טכנופובי (מול T-800 יש וולי ולמול המטריקס יש מסע בין כוכבים) . מה שכן נכון זה שהוליווד סבלה תמיד וסובלת עדיין מטכנופוביה קלה אבל זה דבר קבוע מאז צ'רלי צ'פלין ו"זמנים מודרניים" ועד "אווטאר" ולא איזה זייטגייסט של העידן הפוסט ואטעבער |
|
||||
|
||||
האינטרנט והטלפון החכם שינו את החיים אבל הם לא נותנים הרגשה של עתיד, הוא כותב. במאה ה-18 הוא דמיין את העתיד וציפה לראות בשנת 2012 אוטוסטרדות אינטרגלקטיות מלאות בעבדים מתרוצצים בחליפות סילון. |
|
||||
|
||||
"סרטים כמו "אודיסאה בחלל" שיצא ב-1968, ומלחמת הכוכבים (1977) מתוארים כסרטי הרפתקאות הרואיות ואופטימיות. אלו ואחרים קדמו ל"בלייד ראנר" (1982) שהקו האסתטי הקודר שבו מהווה אבטיפוס לסרטים עתידניים מאז." אודיסאה בחלל? אופטימי? סרט הרפתקאות הירואי? WTF?! אודיסאה מחולק לשלושה מערכות, מתוכם רק אחת מתייחסת לעתידנות (המערכה השניה) במערכה הזו מחשב מקבל תבונה רגשית ומחליט לחסל את כל בני האדם על החללית. הוא גם כמעט מצליח.ואודיסיה אינו סרט הרפתקאות, בטח שלא במובן המקובל של המילה. האופי של הסרט הוא איטי, מחושב, שכלתני, ודי קשה לצפיה. מלחמת הכוכבים אינו סרט עתידני, במובן שהוא אינו מתיימר לתאר עתיד של האנושות - הוא סרט פנטזיה (והרפתקאות) בתפאורת חלל. כמובן שיש בו תיאורי טכנולוגיה עתידית, ואכן, חלקם אופטימים (לכאורה) וחלקם *מאוד* לא. הכח הצבאי המתואר בסרט מתוכנן ומעצב על פי השראה משנות ה30 והארבעים והוא עסוק בבניה של כוכב מלאכותי שתפקידו להשמיד כוכבי לכת (ובמהלך הסרט אחד גם מושמד) ואללה, אם זה עתיד אופטימי, אני מפחד לחשוב מה הוא עתיד פסימי בשביל כותב המאמר. |
|
||||
|
||||
ועכשיו קראתי את המאמר... הקטע המצוטט היא ציטוט של יאיר רווה, שאני די בטוח שראה ומבין את אודיסאה בחלל (ואת מלחמת הכוכבים). הכוונה במאמר היא לתחושה כללית שהסרטים מעלים, (דיסטופיה שלילית בסרטים של היום, מול התקדמות ופליאה בעבר) - ואני מקבל את הדעה הזאת. במראה שחורה התחושה היא קשה ושלילית - מכיוון שהדגש התמטי המרכזי הוא: כיוון הקידמה הטכנולוגי יוצרת\תיצור מצים פוליטים\חברתיים\איישים קשים ושליליים, באודיסאה הדגש הוא שהטכנולוגיה תיצור הזדמנויות ואתגרים שהאדם יתפתח ויוולד מחדש באמצעותם. במלחמת הכוכבים הדגש הוא בידורי. בכל הסרטים יש קונפליקטים שנובעים מטכנולוגיה שהאופי שלה שלילי - אבל אופי הסיפור המרכזי שונה, והדגש הזה הוא מרכזו של המאמר. מעניין שהמונחים "מודרניזם" ו "פוסט מודרניזם" לא מופיעים במאמר ולא פעם אחת... |
|
||||
|
||||
מומלץ בחום לחובבי העתיד הקודר. סרט אנימציה תוצרת אולפנים ביפן. גרפיקה מדהימה, פעלולים קוליים טובים, עלילות מקוריות, פלספנות, תעתועי מציאות ברמה של סימום. 9 אפיזודות, קשר רופף מאוד ביניהן. כל אפיזודה באורך 9 דקות בערך. דיבוב באנגלית (אין הרבה דיבורים). אורך הסרט 101 דקות , 8 דקות אחרונות קרדיטים. אני עדיין המום לאחר צפיה פעמיים. לטעמי הסרט חזק. ראיתי שבציבור הרחב אין התלהבות עצומה, לא יודע למה, אולי בציבור הרחב אוהבים סרטים "פשוטים". |
|
||||
|
||||
לראות סרטי אנימציה מושקעים ב-360p (פלוס דחיסת וידאו מזעזעת של youtube) זה כמו לשמוע מוזיקה קלאסית מטרנזיסטור. לא חבל? |
|
||||
|
||||
האיכות סבירה. אפשר גם ברזולוציה 480P באמצעות KEEPVID.COM אבל זה לא משנה בהרבה את האיכות (תלוי בנגן). |
|
||||
|
||||
לא צריך להיות וידאופיל על מנת לראות שהאיכות בלתי סבירה בעליל. אני ממליץ על לדלג על הקישור למעלה ולמצוא עותק מקורי ו/או ראוי של אוסף הסרטונים (ולראות במערכת קולנוע ביתית נורמלית, לא על הנייד). |
|
||||
|
||||
המלצות שלך טובות לוידאופילים בלבד. האיכות ב- YOUTUBE סבירה בהחלט. מי שהאיכות של YOUTUBE לא מספקת אותו בצפיה ראשונה יכול אחר כך להשיג קבצים באיכות טובה יותר. אין פה מצב של ספוילר בגלל צפיה ראשונה, שכן מדובר ביצירת אמנות ששווה לראות אותה מספר פעמים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה צודק. האיכות מספיק טובה. באופן אישי, את הקטע הראשון לא כל כך אהבתי. השילוב הזה של אלימות קיצונית וארוטיקה מפריע לי. לדעתי זו לא דרך החיזור הנכונה. מה היה קורה אילו אחת החרבות הייתה מצליחה לחתוך בבשר החי? גם סיפור הרקע למלחמת אדם-מכונה לא מצא כל כך חן בעיני. מדוע יוצרים מסויימים מתעקשים להציג את המין האנושי כצד הרע? אני רוצה להוסיף בחיוך שאני לא ממש מאמין שלמטריקס קדמה מלחמה כלשהי. כנראה שסיפור זה הוא חלק מהמיתולוגיה שהמציאו לעצמם הטרוריסטים שמנסים להרוס את המטריקס. ביחד עם הסיפור המביך על אנשים המשמשים מקור אנרגיה למכונות. הרבה יותר סביר בעיני שהמטריקס הוא נסיון לשמר את התרבות האנושית, כפי שאנחנו מנסים לשמר מינים מסויימים בשמורות טבע. היה שם גם קטע שמעודד התאבדויות צעירים? כנראה שלא הבנתי. אפרופו, ראית את הקדימונים של SWTOR? אירוע יחסי הציבור לרגל השקת המשחק. שירשור של שלושה קדימונים. במקרה זה אני חושב שהקדימונים יותר טובים מהמשחק. |
|
||||
|
||||
הספר של ברג'ס ויותר ממנו, הסרט של קובריק מציעים עתיד אולטרה-קודר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |