 |
לפני כמה שנים הייתי בהרצאה של בודריאר בה הוא הבדיל בין דומיננטיות להגמוניה. בעוד שדומיננטיות היא מצב הפיך בו תחתונים יכולים להפוך לעליונים, הגמוניה היא מצב סופי שלא מאפשר התקוממות כי הוא חודר לכל אספקט של החיים והנשלט מקבל ומפנים את השליטה הכוללנית והופך להיות חלק ממנה. כל זה הוא אמר, למיטב זכרוני, כביקורת על מצבה של ארה"ב ביחס לתרבות המערבית. ההגמוניה האמריקאית חילחלה לכל פינה כך שכולם הפכו לחלק ממנה מבלי שאפשרות ההתנגדות בכלל עולה בראשם, שלא לדבר על היכולת להבין שיש כאן מצב של שליט-נשלט. אני הבנתי את זה כמעין סינדרום שטוקלהום בקנה מידה של התרבות האנושית, או לפחות המערבית. צריך גם לזכור שבודריאר דיבר בימי ממשל בוש והפלישה האמריקאית לעירק. בהתאם, מעניין לראות שהתגובות הקודמות מזהות באופן מוחלט את התרבות המערבית עם אמריקה, כאילו שהתרבות הצרפתית, האיטלקית או הגרמנית נמוגה בבת אחת (יכול להיות שזה קרה לאחר מות דה-גול?)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש