 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי נקודת המוצא לדיון יכולה להיות רעיון הסינגולאריות של ריי קורצוויל. עד כמה שהבנתי אותו, הוא אומד את קצב ההתפתחויות המדעיות, ואת קצב ההתגברות של האבולוציה המדעית ומגיע למסקנה שבתוך כך וכך שנים תופיע פריצה לפחות באחד התחומים המדעיים אשר תבטל באחת את כל מה שהכרנו עד כה. בעידן שבו רובוטים רוקדים פלמנקו, ושבב בגודל מיקרוסקופי מסוגל להכיל את כל הידע האנושי שנצבר עד כה, בעידן שבו ניתן לשבט סוס שיגדל לעצמו כנפיים..התחושה היא שהשמיים אשר מעלינו רחבים לאין שיעור מן האדמה שעליה אנו עומדים. מכאן, ההערכה שהתחזית הקודרת נובעת מהגיגי לב של סופרים ולא מן השדה המדעי נשמעת לי לא לגמרי משכנעת. כלומר, נראה הדבר שההישגים המדעיים העצמם מאיימים כבר כיום על המשך צורת הקיום האנושית ובכלל האורגנית עלי אדמות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: שבב בגודל מיקרוסקופי שמכיל את כל הידע האנושי? בהתחשב בקצב צמיחתו של מאגר הידע האנושי, נראה לי שהוא משיג את קצב התמזערות אמצעי האחסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אולי אפשר לשייך את ההבדל בין האופטימיסטים לפסימיסטים להכשרה שלהם, אבל לא מהסיבות שצוינו. אחרי הכל, הדיסטופיה של "מכונת הזמן" או של "מטרופוליס" לא הרבה יותר עליזה מאשר זו של המטריקס. אולי, אפילו, אפלה יותר, בגלל ההבדל הקיצוני כל כך בין ה"עולם של מעלה" ל"עולם של מטה". והנה כבר צץ לו המקור להבדל: שהמד"ב של המדענים, זה האוטופיסטי, מתבסס על איזושהו דטרמניזם טכנולוגי. הוא רואה את המין האנושי כתלוי בטכנולוגיה שלו, ולכן ככל שהטכנולוגיה תתקדם, כך יתקדם גם המין האנושי. לעומת זאת, הדיסטופיות לאו דווקא עוסקות בעתיד, אלא יותר בהווה - הפיתוחים הטכנולוגיים הם רק אמצעי להעצים את מה שקיים כבר היום. אם נסתכל עליהן בכל זאת כמעין נבואות עתידיות, הרי שהן מניחות שהשינוי הטכנולוגי לא ישנה את האדם עצמו: האדם ישאר אותו יצור עלוב שהוא כיום, והטכנולוגיה החזקה יותר רק תחריף את המצב. 1984, עולם חדש מופלא, והדיסטופיות המודרניות יותר כולן מדגימות זאת. אפילו המטריקס, שלכאורה כולו בנוי על ההנחה שהרובוטים ישתלטו עלינו, מסתמך על הרצון האנושי לנהנתנות ריקנית, הנכונות לוותר על החרות תמורת הנוחות, ומעמיד את המורדים כמודל נגדי לאנושות הזו. כלומר, מד"ב אוטופיסטי עוסק במדע - שם יש מקום לאופטימיות. מד"ב דיסטופי עוסק בחברה (ובממשק שלה עם טכנולוגיות שהולכות ומשתפרות), ושם אין כל כך סיבה לצפות לעתיד. באופן מעניין, ז'אנר האוטופיות הקלאסי נמצא איפשהו באמצע - מצד אחד הוא מתרכז, מן הסתם, בחברה ולא בטכנולוגיה, ומצד שני הוא מניח פרוגרסיביות דטרמיניסטית של החברה האנושית - שככל שיעבור הזמן וה"טכנולוגיות החברתיות" שלנו תשתפרנה, כך ישתפר המין האנושי ויגיע לשיא באוטופיה, שכל כולה הנדסה חברתית מושלמת. בהיסטוריה של האנושות יש דווקא ניסוי שכזה ב"הנדסה חברתית מושלמת": רפובליקת וואימר, שחוקתה נחשבה למתקדמת והמתוחכמת ביותר בהיסטוריה. אבל סופה של וואימר היה להפוך לאם כל הדיסטופיות, ולא לאוטופיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפרגן .. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שהעתיד באמת נראה קודר. ההתפתחויות הטכנולוגיות של ראשית המאה שעברה, נדמה כי נראו שהן תפעלנה בשירות האדם. ואולם ההתפתחויות הטכנולוגיות המאוחרות כבר מתחילות לאיים על האדם, ועל הסדר החברתי והפוליטי. נראה כי מישהו עתיד להשיג באמצעות פיתוחים טכנולוגיים עוצמה ותועלת שיותירו את כל השאר מקופחים. האדם הפשוט מאמין כי הוא יהיה בצד של המקופחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיא אישי? שיא איילי? והקטע של להצניע את הניסוי המקורי בהנדסה חברתית מושלמת באמת מוסיף איזשהו נופך אבל קצת יותר לעניין אין למיטב ידיעתי סיפרות או קולנוע שעוסקים בחברה אוטופיסטית והטענה שמד"ב של מדענים הוא אופטימי יותר בקשר להשפעה של הטכנולוגיה על בני האדם מבוססת על מה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא גודווין אם זה רלוונטי. ולא דיברתי על הנאציזם - דיברתי על רפובליקת וואימר. היא הייתה הניסוי, והיא קרסה. מה שבא אחרי זה כבר לא כל כך רלוונטי. ידיעתך קצת מוגבלת, אני חושש. מאיפה לדעתך הגיעה המילה "אוטופיה"? מספרו של תומאס מור "אוטופיה" שתיאר חברה מושלמת (משמעות המילה היא "שום מקום"). בעקבותיו נולד ז'אנר שלם של סיפורת אוטופית (למטרות שונות, מכיוונים שונים, אבל כולם מתארים חברה אידילית עתידית - ראה, למשל, כאן). עד הולדת הקולנוע סר חינו של האוטופיזם והוחלף ברובו בדיסטופיות, שהביקורת שלהם על החברה קצת פחות מוסתרת מאשר באוטופיות. אגב, יש הכוללים גם את "אלטנוילנד" במסגרת סוגת האוטופיות - למשל דיון 260. לגבי מדענים ומד"ב, זו לא טענה, זו יותר השערה שמתבססת על הטענה במאמר המקורי, ומניחה כנתון את הטענה הזו. אם הטענה נכונה, ההשערה שלי יכולה לספק הסבר. אם הטענה אינה נכונה, אז ההשערה פשוט לא רלוונטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יותר תגובה ל"כתבה" בעכבר העיר ולכן זה יהיה ארוך מהרגיל והרבה יותר מבולבל דבר ראשון טעיתי במילה "ספרות" הייתי צריך להשתמש במילים "סיפורת" או "סיפורים" או משהו אחר שיבהיר שאני מתכוון למשהו שגם כולל את הקולנוע ושמתרכז בסיפור עלילה ולא במסר פוליטי אבל גם הטענה שאין סיפורים "אמיתיים" שמתרחשים באוטופיות היא לא ממש נכונה אני מכיר כמה דוגמאות ספרותיות ובקולנוע (ובטלביזיה) יש את "מסע בין כוכבים" למרות זאת יש לי איזו נקודה כדי שתהייה לך עלילה צריך איזו בעייה שהגיבורים של הסיפור יתמודדו איתה בחברות אוטופיות מעצם הגדרתן אין בעיות אז אם אתה רוצה לספר סיפור על חברה אוטופית אתה צריך או לייבא בעייה מבחוץ ולהראות איך החברה האוטופית שלך מתמודדת איתה או לגלות בעיות בחברה האוטופית מה שאומר שהחברה לא הייתה אוטופית מלכתחילה בקיצור אוטופיות הן משעממות בלי קשר לרקע ההשכלתי של הכותבים או לרוח הזמן ולכן לא רואים אותן (כמעט) בקולנוע או בספרים . . אבל לא לשם זה התכנסתי כאן (קננגיסר ראה את המילה "דיסטופיה" ובפשטנותו כי רבה הניח שמי שלא כותב על דיסטופיות בהכרח כותב על אוטופיות) הכתבה בעכבר השמיעה את אותו טיעון חבוט ש"פעם אנשים האמינו בקדמה טכנולוגית והיום כבר לא" והביאה כראייה את "בלייד ראנר" ו"המטריקס" מעבר לכך שמדובר על סרטים מלפני עשרות שנים ומעבר לכך שההסבר שהם נתנו (פחות מדענים כותבים מד"ב וידוע שמדענים שכותבים מד"ב נוטים יותר להאמין בקדמה טכנולוגית) הוא מופרך העובדה היא שהקולנוע מראשיתו ועד ימינו אלה פשוט לא מאמין בקדמה טכנולוגית מ"מטרופוליס" ועד "אוואטאר" טכנולוגיה תמיד הוצגה בקולנוע כדבר רע המדענים תמיד היו מטורפים החייזרים תמיד היו מסוכנים המחשבים תמיד היו רצחניים וכל נסיון לפיתוח טכנולוגי הוא או מרושע או מטופש וסופו להסתיים בדם ופיצוצים לא הייתה שום תקופה קולנועית שבה היה יחס חיובי לטכנולוגיה כך שהטענה שהיה שינוי לרעה בעשורים האחרונים היא פשוט קשקוש אני טועה? ויש גם הסבר כמו אוטופיות גם פיתוחים טכנולוגיים בעלי השפעה חיובית הם נושא משעמם לכתיבה עלילתית וסרטים משעממים בדר"כ לא מי יודע מה מצליחים בקולנוע אז כמה סרטים על צפרות אתם מכירים? האם מיעוט הסרטים על צפרות מעיד שאנשים כבר לא מאמינים בציפורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן בספרו של גרייבס "רוח מצפון" הבעיה החברתית היא השעמום, כמו שמגדיר זאת גיבור הסיפור (משורר בן זמננו שהועלה באוב ע"י מכשפי העתיד) : חסר קצת פלפל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |